באופן טבעי, אני מעריכה מקומות שיושבים בנקודת עליונות כזו בה הם צופים הרחק, עד לקו הים והאופק. בישראל השטוחה יחסית נקודות כאלה הן די נדירות, ולכן כשיוצא לי להגיע לאחת, אני יודעת להעריך את זה. אחותי, שתחיה, מעריכה דברים אחרים. "יהיה בחדר חלב? בא לי קפה", היא תוהה לעצמה כשאנחנו נכנסות אל תוך כפר ורדים.
על המקום: כפר ורדים (המכונה "הכפר" בפי המקומיים) הוא ישוב בן 25 שנים פלוס מינוס היושב על רכס גלילי. השכונה אליה אני והאחות שמות את פנינו ממוקמת באחת הפסגות הגבוהות, ואנחנו נוסעות בעלייה כשמאחורינו נפרש לאט לאט נוף הים הצבוע שחור ומיליוני האורות של ישובי החוף הנוצצים לאורכו. אנחנו מבסוטות שבבוקר נראה את כל זה באור, ומחפשות את הבית של אביבה בו הוזמנו להתארח הלילה.
לפני שאני מספיקה לשקול את ההצעה, פותחת לנו אביבה את הדלת בחיוך רחב והמבוכה נעלמת. בשמחה ובחביבות, ממש כאילו לא הפרענו לה באמצע איזה משהו, היא לוקחת אותנו מסביב לבית אל מדרגות המובילות אל שתי סוויטות. בחוץ מרפסת מרווחת עם ג'קוזי מתחת לכיפת השמיים, אבל אנחנו רוצות לראות את החדר שלנו.
מה עושים: אחרי נסיעה של כמה דקות אנחנו מגיעות לזואי ספא, ומגלות ששכחנו להביא את בגדי הים שלנו. אושרה, בעלת הבית, עושה לנו סיור בוילת הספא הכוללת חדרי טיפולים, מתחם אירוח נעים, מרפסת מקורה עם אח עצים וכוך אפלולי ואינטימי, מואר בנרות, בו מצפה לנו בשקט הג'קוזי השלישי שאנחנו רואות היום. אושרת מסבירה לנו את הכללים: מהרגע שהיא תסיים להסביר היא משאירה אותנו לבד בבית הספא שלנו, ואנחנו יכולות לעשות מה שבא לנו. יש לנו ארבעים דקות לרדת מאזרחי, להיכנס לחלוקים לבנים ולשכשך בג'קוזי. בשעה שבע ישמע גונג, ואז כל אחת מאיתנו תיגש לאחד משני חדרי הטיפולים בו כבר ימתין לה המטפל. בתום העיסוי ימתינו לנו בחדר האירוח כיבוד קל, ואנחנו יכולות כמובן להשתמש במקלחות.
מה אוכלים: מלאות באנרגיות חיוביות אנחנו ממשיכות לקיבוץ מצובה הסמוך, לאכול במסעדה "מנה איכרית". המסעדה, שנפתחה השנה על ידי בני זוג החיים באיזור, מתיימרת להיות מסעדת קז'ואל פשוטה וטובה, ומכוונת דווקא אל הקהל המקומי. האוכל מצויין ולא יקר, ההגדרה היא "מסעדת שף כפרית" ובתפריט מנות בשרים, המבורגרים, מנות פתיחה מעולות ואפשרות לפלטת בשרים זוגית מעורבת והוא מתאים בהחלט ליציאה משפחתית באמצע שבוע כמו גם לציון אירוע חגיגי. נגה ואמיר, בעלי הבית, מארחים את הסועדים כבביתם, והאווירה במקום כיפית למדי. גם האחות, שאינה אכלנית גדולה, אישרה שנהנתה.
בבוקר, הנוף הנשקף מהמרפסת של הסוויטה שלנו פשוט אדיר וכולל המון ים כחול וגבעות גליל ירוקות. התעוררנו בהתפנקות ויצאנו לאכול ארוחת בוקר בביסטרו מקומי הנקרא "שיינפלד". גם שיינפלד היא מסעדה חדשה יחסית, הטוענת להשפעות גליליות ולבנוניות על התפריט שלה, המציע דגים, פסטות, טפאסים ומנות פיוז'ן מהמטבח הצרפתי והאיטלקי. אנחנו באנו בבוקר ולכן אכלנו את ארוחת הבוקר העשירה שכללה ממרחים, לחמים טובים, סלט וביצים לבחירתנו. לקינוח ביקשנו את המנה בעלת השם המסקרן "דוברת גבינה בים של שוקולד".
האחות, שטרם למדה לפסיכומטרי, לא ידעה מה זו "דוברה". אמרתי לה שמדובר ברפסודה, ואכן קיבלנו עוגת גבינה (מ-ד-ה-י-מ-ה) צפה בשוקולד (מ-ד-ה-י-ם). היינו פשוט חייבות להציל אותה מטביעה, אז אכלנו את כולה.
מדד השכנים: לאביבה יש שתי סוויטות שכנות, אבל לא יצא לנו להיתקל באורחי היחידה הצמודה לשלנו. גם אם היינו נתקלות, סביר להניח שזה היה בחדר המדרגות או במרפסת המשותפת, ולא היה צריך להפריע לנו יותר מדי.
במשפט אחד: הגליל הוא יפה ונעים, אבל גם בתוכו שווה להשקיע ולמצוא את המקומות שימקסמו את הקסם שלו לדרגת חוויה משמעותית. כל המקומות בהם ביקרנו היו כאלה.
מחירים: אמצע שבוע: 600 ₪ לזוג ללילה, סופ"ש: 800 ₪ לזוג ללילה. בשביל מה שמקבלים ובהשואוה למחירי השוק: זה לא כסף.
* הכותבת הייתה אורחת המקום
רוצים גם:
וילה אביבה – כפר ורדים, 04-9574040
זואי ספא - כפר ורדים, 04-9576699
מנה איכרית - קיבוץ מצובה, 04-9858064
ביסטרו שיינפלד - כפר ורדים, 04-9575226