הכתבה בקצרה: אחרי לא מעט אכזבות מהמלונות בארץ, בגלל המחיר, השירות, האיכות, או שילוב של הכל ביחד, דווקא מלון "נוף תבור" שבקיבוץ מזרע הצליח להפתיע אותנו. יש בו שקט ושלווה שקשה למצוא, שירות אדיב, וצניעות נטולת יומרה במחיר של 500 שקל ללילה. 

חופשה באוגוסט היא עניין קשוח. כל ניסיון להזמין שני לילות במלון בארץ, אפילו באמצע השבוע, מתגלה כסכנה אמיתית לשרידות הכלכלית של המשפחה, עד כדי כך שכבר יותר זול לטוס לחו"ל. אלא שלא באמת יותר זול לטוס לחו"ל, כי אם בארץ נדרשנו לשלם זיליארד שקל ללילה בחו"ל זה זיליארד פלוס טיסה, שבדיוק הכפילה את מחירה, איזו הפתעה. ככה יצא שהבילוי שלנו באוגוסט היה חיפוש מקומות לינה שלא יעליבו אותנו במחירים שערורייתיים, אבל גם לא יגעילו לנו את הנשמה (אגב, הרבה מאוד מהאפשרויות הן גם מעליבות וגם מגעילות, שזה כבר לגמרי מתחת לחגורה).

אנחנו לא מחשיבים את עצמנו משפחה מפונקת, אבל יש לנו שתי דרישות ממקומות הלינה שלנו, שעליהן אנחנו לא מוכנים להתפשר. אפשר לקרוא לזה פרמטר השערה ופרמטר המקלחת. הראשון הוא עניין של ניקיון: בשביל ליהנות ממלון אנחנו צריכים לא רק לא למצוא שערות של מתארחים קודמים על הכרית, אלא גם לא לחשוש למצוא כאלה, שזה כבר הרבה יותר נדיר.

לאורך החיים ביקרנו בהרבה מאוד מלונות – כולל מלונות בוטיק אגב – שהותירו בנו הרגשה חזקה שגם אם אין שערה זרה על הכרית, זה בהחלט תרחיש שיכול להתממש, אם לא במשמרת שלנו אז במשמרת של הבאים אחרינו (אז זה לפחות שערה שלנו, הרבה פחות מגעיל). בחלק מהמקרים זה באמת קרה (אין גבול לגועל), בחלק לא, אבל עצם החשש מספיק כדי לעורר געגוע עז מאוד הביתה, ואנחנו הרי לא משלמים אלפי שקלים בשביל להתגעגע הביתה.

פרמטר המקלחת הוא מבחן שהיינו מצפים שכל מקום שלוקח כסף על לינה יעבור בשנייה, אבל למרבה הצער והפליאה זה ממש לא המצב. אנחנו רוצים מקלחת טובה, עם מים חמים, זרם ראוי, ובעיקר כזאת שהמים לא נוזלים ממנה לרצפת החדר. בואו נאמר, אם אחרי המקלחת אנחנו צריכים לגרוף מים במגב – מבחינתנו החופשה היא כישלון.

אז אלה שני הפרמטרים החשובים ביותר מבחינתנו, ותאמינו או לא, נדירים המלונות והצימרים שעומדים בהם. פעם בכמה שנים קורה הנס, ומלון שלא חשבנו שהוא כזה מתגלה כראוי. ואם הוא גם לא דורש מאיתנו לפשוט את עורנו בשביל לממן את הלינה, הוא לגמרי ראוי שנספר לכם עליו. וכזה הוא "נוף תבור".

מלון נוף תבור
מצליחים להצטיין בניקיון ובתחזוקה. אזור הלובי

מקפידים על מה שחשוב, מוותרים על מה שלא

בשבוע שעבר זימנו לנו החיים אירוח במלון נוף תבור אשר בכניסה לקיבוץ מזרע. מה זה "זימנו"? חיפשנו מקום לבלות בו עם הילדים שני ימים ושני לילות, משהו פשוט, עם בריכה, סתם בשביל להיות ביחד ולשחק טאקי. בשקט, ואיכשהו, בינות לשדות האלגוריתמים שאנחנו חיים בהם, צצה האפשרות של מזרע.

המקום: ממש מחוץ לקיבוץ, במקום שאומנם רואים ממנו את הר תבור אבל הנוף הוא בעיקר נוף של כביש. ובכל זאת, האווירה במלון היא אווירה של קיבוץ נעים ולא של דרך סואנת.

מלון נוף תבור
יש פה שלווה שלא תמצאו בהרבה מקומות אחרים. אזור הפטיו

החדרים: פשוטים לגמרי, וקטנים למדי. יש מיטה זוגית עם מצעים לבנים נקיים-נקיים, יש מקרר זעיר, יש ארון ושולחן וזהו בערך. הכל נקי ונעים ומסביר פנים.

מדד הפינוקים: נוף תבור הוא לא מלון לבוא אליו בשביל להתפנק. אין בו ספא, אפילו בשביל הבריכה צריך להיכנס לקיבוץ (כשלא נורא חם אפשר ברגל, אבל מתי לא נורא חם), לאורחים לא מחכה בקבוק מים על השולחן בחדר וגם מכונת קפה אין. מה שיש זה קומקום פלסטיק חשמלי קטן ושקיות נס קפה עלית מהסוג הבסיסי (והחולי) ביותר.

לא משקיעים שם באקסטרה, בנוף תבור, אבל את מה שצריך עושים מעולה, ומכל הלב. המקלחת רחבת ידיים, המקלחון אטום כמו שצריך כך שאף טיפה לא מוצאת את דרכה החוצה (יש!!), המים חמים תמיד והזרם עז, ואם לרדת לפרטים קטנים – יש גם שפופרת וגם ראש גשם, וכשפותחים את הברז, המים ברוב התחשבות לא יוצאים מראש הגשם אלא מהשפופרת, וכך נחסך המצב העגום של מים שטרם התחממו שנוחתים לך על הראש כשאינך מוכן לזה.

מה אוכלים: למלון יש חדר אוכל משלו, משמע ארוחת הבוקר אינה מתקיימת בחדר האוכל של הקיבוץ. הארוחה כוללת בופה מסוים ולא מאוד עשיר, אבל את כל מה שצריך יש שם: לחמים, ממרחים, גבינות, ירקות, חביתה מצוינת ומאפים מתוקים. הקפה, זה כן, לא מוצלח בכלל, אפילו קשוח לשתייה. אבל חוץ מזה, הארוחה מספקת לגמרי, וגם הידיעה שלא נשארות ממנה תועפות של שאריות שיופיעו שוב בארוחת הבוקר של מחר היא ידיעה מרגיעה. יתרון נוסף הוא שהמקום לא כשר, כך שחביתה אמיתית ומצנם יימצאו שם גם בימי שבת.

מדד השכנים: כשהגענו, ביום רביעי, התרשמנו שהמלון אינו בתפוסה מלאה, או לפחות לא מלאה בילדים. הכל היה שקט ונחמד, שפות זרות נשמעו מדי פעם בפעם, וכולם היו אדיבים ונחמדים. עם התקרב סוף השבוע נעשה מלא יותר ורועש יותר, אבל עדיין – יחסית למלונות באילת, נגיד, מדובר בדממת אלחוט.

מה עושים: בעיקר מבלים בבריכה (הבריכה של קיבוץ מזרע היא מהנקיות והכיפיות שאנחנו מכירים), זוללים נקניקים בחנות הסמוכה טיב טעם-מזרע (או משהו חם בקפה קפה הצמוד), יושבים בחלל המשותף והנעים בחוץ ומשחקים טאקי ביחד או מחליטים להיות פעלתנים יותר, ונוסעים רבע שעה לנצרת.

מחירים: לנו זה עלה 500 שקל לזוג ללילה (ועוד 500 לזוג הילדים, שקיבלו חדר משלהם). לא זול, אבל לא חזירי בכלל. בטח יחסית לאופציות האחרות.

בשורה התחתונה: נוף תבור הוא מלון צנוע ונטול יומרות, אבל לטעמנו לא פחות ממעולה. את מה שחשוב יש שם בשפע (שלווה, נועם הליכות, ניקיון, אוכל סבבה, מקלחת ראויה), ומה שלא חשוב הוא בעינינו פשוט לא חשוב.


*הכותבת לא הוזמנה להתארח על ידי המלון כלל וכלל.