לקראת הנסיעה לים המלח, כפות הידיים שלי סיגלו לעצמן מעין יובש כרוני - מן גירוד טורדני ומחוספס שנראה ששום מוצר קונבנציונלי לא יכול לו. אתם בטח אומרים בלב "שמן קוקוס", אבל לא. לא הוא ולא שמן עץ התה גאלו אותי. כלום. הייתי לג'ון טורטורו ב"ליל האירוע", מינוס הצ'ופסטיקס.
מי שראה אותי מנסה להביס את היובש וכושל, התעקש שבעיות עור אינן אלא סימפטום למצוקה נפשית שהתשובה לה באה מבפנים החוצה. לא התווכחתי, אני מוציא מספיק על פסיכולוג כדי שהתוצאה תהיה פחות מגרדת. חוץ מזה, יממה וחצי עם בת הזוג שלי, במלון מפנק כמו הוד המדבר, אמורים להפיג את רוב המתחים שלי. ואם בכל זאת מדובר בבעיה חיצונית? וולקאם טו פסוריאזיס-סיטי, אתה אחד משלנו עכשיו.
את העובדה שלא הייתי במקום הנמוך על פני כדור הארץ עד גיל 27, הצלחתי להסתיר די טוב, אפילו מסבא וסבתא שלי שהיו בין מקימי עין גדי. לפני שנתיים נסעתי סוף סוף עם חברים למצוקי דרגות, דלת הכניסה ההיפית של ים המוות, והתאהבתי עד צוואר - כדי שלא ישרוף בעיניים. אבל את התיירות הממוסדת לא הצלחתי אפילו לדמיין, ובטח שלא ידעתי מה מצפה לי שעה ו-45 דקות מתל אביב. דף חלק, עם יובש בקצוות.
המקום
הוד המדבר שוכן בקצה הצפוני של שכונת המלונות של ים המלח, מרוחק מהמגדלים הבוהקים והצועקים שמבקשים לגנוב מהים את תשומת הלב. המבנה הצנוע (9 קומות) והחינני, נראה כאילו נחצב מההרים שמשקיפים עליו ומעוטר בחלונות בצבע המים. הריחוק היחסי וההיטמעות העדינה בנוף, מקנים ל'הוד' ממד נוסף של פרטיות, שקט וניתוק. הלובי נעים, נקי ומזמין, ויותר מהכל – רגיל. דלפק קבלה קטן, בר צנוע וביניהם ספות ועל הספות אנשים שמורחים את הזמן. כאילו שהשנה היא 1993, בקבלה תלוי לוח קטן ואנלוגי של המרות מט"ח וליד המעליות תמונות העובדים המצטיינים – עם משבצות ריקות בחלק מהחודשים. אולי אף אחד לא הצטיין בחודשים האלה? קשה לי להאמין.
החדר
מדלפק הקבלה הובילו אותנו לאחת משלוש הסוויטות החדשות של המלון - ללא ספק ארבעת הקירות היפים ביותר שהיה לי המזל לשהות ביניהם. בסלון המרווח נחה קערת פירות טריים, ואם הלובי היה באווירת מעמול, כאן כבר חיכו לנו מקרונים פריכים בשלל צבעי הקשת. על הקיר התנוסס מסך פלזמה עצום ממדים ומעל מיטת הקווין-סייז אחיו הקטן (אולי 55 אינץ'), מוכנים להקרין את כל ערוצי "יס", כמו בכל חדרי המלון. את חדר האמבטיה היינו מאמצים גם כחדר שינה, אבל הסתפקנו בפעילויות הרגילות, ובמקלחת בעלת הראש הכפול יכולנו לבחון את כל קולקציית ל'אוקסיטן בלי לריב על הזרם. בחוץ, בריכה פרטית, מיטות שיזוף ונוף לחוף של המלון. כל חדרי המלון, אולי זה המקום לציין, כוללים מרפסת מרווחת ממנה ניתן לראות את המים.
עוד בחדר: כספת, שולחן כתיבה, ספה והדום במראה ויקטוריאני תמוה, חדר ארונות, שידת מגירות, מיני בר, מכונת קפה.
מה עושים
באנו להירפא, לא? הספא של המלון נשרף לפני כשנה, טרגדיה שהולידה ספא חדש, מצוחצח ויפה להפליא. במתחם ה"ציבורי" מצאנו סאונה יבשה, בריכת גופרית קטנה ובריכה גדולה של מי מלח. אך גולת הכותרת היא מתחם הטיפולים, שנראה כמו זה שראית בערוץ החיים הטובים ואף פעם לא תגיע אליו. אפלולית מרגיעה, נגיעות ניאון מהקיר הלבן ומה שנראה כמו מאות סוגים של תה. נלקחנו לחדר הטיפולים הזוגי (יש אחד כזה ועוד 12 חדרי יחיד), ואחרי 50 דקות של עיסוי מושלם (חפשו את אירנה וגלינה), החדר, על המקלחת והג'קוזי, נשארו לרשותנו. מושלם.
מי שיגיע עד ל'הוד' ויוותר על טיפול בספא, יעשה אמנם טעות, אבל עדיין ייהנה מגישה קלילה לחוף מטופח ומוצל, מאפשרות להחליף מגבות כמעט בלי סוף, סולריום על גג המלון ועוד מונומנטים הכרחיים וריקים-תמיד של בתי מלון, כמו חדר כושר ואולם כנסים. במרחק שלוש דקות הליכה ישנו מרכז מסחרי קטנטן עם שתי חנויות נוחות, אחת שקוראת לעצמה "בוטיק ועוד", ארומה וכמובן מקדונלד'ס. אחרי ארוחת הערב גם הייתה בלובי הרקדה בניחוח לטיני. לא רקדנו.
מה אוכלים
מלבד שני בתי העסק המכובדים בקניונית, תוכלו לצעוד כ-7 דקות אל מסעדת טאג' מאהל וליהנות מתפריט רחב ומבוסס בשרים. אומרים שלא רע שם, אבל בטוח שלא זול שם. אם לא תרצו לצאת, חדר האוכל בהוד מגיש 3 ארוחות ביום על בסיס העמסה חופשית, כשהתפריט הוא כל מה שאי פעם אכלתם. הכרתי שפע של בתי מלון, אבל בחדר האוכל הזה היה משהו כמעט היסטרי - הרצון לספק את העיניים כנראה גרם למטבח לנגוס יותר ממה שהוא יכול ללעוס, ולצד התפשרות לא מבוטלת על טעם, היו פה ושם פנצ'רים כמו הפתקים הקטנים בבופה שאמרו צלי עוף כשבכלי היו כיסוני בקר, או ההחלטה מעוררת התיאבון להצמיד טורטליני פטריות לכנאפה בארוחת הבוקר. עם זאת, אסייג ואגיד שמעמיס מנוסה, סבלני ובעל עין חדה, תמיד ימצא מה לאכול, מה לשתות ובמה לקנח. קשה היה ליישב את חמשת הכוכבים של החדר והספא עם מיחמי הנירוסטה העצומים בפינת הקפה, אבל אולי אני סתם מתבכיין - סביבי היו אינספור משפחות שמחות, שבעות ויפות. בביקור הבא שלי, אני רק מקווה שיכניסו גם נס קפה לרוטציה. אפילו לא חייב מגורען, פשוט קשה קצת להתפנק על קפה נטול "האג".
שורה תחתונה
בחוף של מלון הוד המדבר מסתובבים אנשי צוות ומוודאים שאנשים לא משמיעים מוזיקה ברמקולים, ואם זה לא שווה אות הוקרה של שלושה משרדים ממשלתיים, זה שווה את תשומת הלב שלכם. קיים בישראל מקום שהבין את ייעודו: מלון נעים ומשפחתי שיושב על פלא תבל, וכל מטרתו היא לעזור לציבור לחוות אותו, כי גם אם הציבור קצת מטומטם, אין סיבה שהוא ישלם. כשצפים חסרי משקל בתמיסה השמנונית הזאת, הגוף כל כך שורף, שאפשר לענות לו רק בשקט מוחלט ובבהייה חולמנית בחלל. לא בחפלה, לא בנרגילה, לא ב-JBL.
אחרי הטבילה הראשונה, כבר היה ברור שניצחתי את הגירוד המעיק שלי. הוא עוד היה שם, אבל שנינו ידענו שזה עניין של זמן. אחרי חודשים של מאבק, המומנטום עבר אליי, ואם הבעיה הייתה נפשית, בחדר ובספא דרכתי עליו גם מבפנים. ידעתי שהתרוממות הרוח של החופשה תספיק לעוד כמה ימים של רוגע, אבל את הים אני הרי לא יכול לקחת איתי, אז אמא שלי, החכמה, הציעה שאמלא כמה בקבוקים ואקח הביתה. לא הייתי בטוח שזה בסדר לשדוד ככה אוצרות טבע, אבל אחרי התלבטות קצרה העמסתי שלושה בקבוקים של ליטר וחצי. בכל זאת, אמא אמרה - וההורים שלה הקימו את עין גדי.
מחירים
מחיר לזוגות: 1,100 שקלים באמצע השבוע; 1,300 שקלים בסופ"ש על בסיס חצי פנסיון, מינימום 2 לילות. עבור לילה + ארוחת בוקר המחיר הוא 900 שקלים לאמצע השבוע ו-1,100 שקלים לסופ"ש.
מחיר למשפחות: אותם המחירים הנ"ל עם תוספת של 25% ממחיר החדר עבור כל ילד עד גיל 12 (פעוט עד גיל 3 משלם תוספת של 50 שקלים לחדר).
מלון הוד המדבר ים המלח. טלפון: 08-6688222. לאתר.
* הכותב היה אורח המלון