לפעמים טיול בארץ מרגיש קצת כמו הליכת נמר כלוא בכלוב קובייתי. צריך לדמיין איך זה נראה מזווית מעוף הציפור – שיירות של נמלים המתהלכות להן מצד לצד, בכל פעם מתנגשות בחומה, מסתובבות, ורצות לצד השני, רק כדי להתנגש בחומה נוספת ולסור על עקבותיהן. הכל כל כך מיניאטורי, כל כך סמלי בתוך כלוב הציפורים שבנינו לעצמנו. לא רק מחסומים נגד ההתרעות מבחוץ שרטטנו בתוכנית - אלא גם שורת אויבים מבפנים: פה אי אפשר לטייל כי נערמו מוקשים עתיקים בין האלומות, ושם צריך להיזהר כי הצבא מיקם שטח אימונים.
ההליכה התמימה במרחב הפתוח עלולה לעורר אצל חלקנו צורך בבעלות ושליטה, סטייל "השטח הזה שלי, הבה נשים עליו מנעול ונזרוק את המפתח לים", ואילו לאחרים היא דווקא מבהירה, ברזולוציה נדירה, כמה מוזר שגדר אפרורית הוצבה באמצע נוף כה פסטורלי, ועוד עם פילבוקס באמצע.
למי שמעדיף ללכת כמה שפחות
מתחילים בכפר חורפיש, כפר דרוזי מקסים בגליל העליון, מהכיכר הסמוכה לכניסה המזרחית. מסלול בסימון כחול יוצא מכאן צפונה, תחילה ממש בין הבתים ובהמשך אל תוך נחל חירם המתחבר לנחל פער. אפשר לראות את הר אדיר – איזה שם – למעלה, ותוך כקילומטר וחצי המסלול ייפגש עם מסלול ירוק ושתי פניות. אם תבחרו בפניה השמאלית, תצטרכו לעלות אל ההר עצמו, וזו בחירה בהחלט מומלצת.
הפנייה הימנית (שאינה עם סימון), תיקח אתכם אל שמורת מערת פער, שם תוכלו לראות את המערה עצמה. אגדות רבות התפתחו על המערה הזו לאורך השנים, ביניהן כאלה על אנשים שנפלו לתוכה וצצו מאוחר יותר במעיינות שכנים. המערה הזו היא בעצם בולען הסופג את מי הגשמים היורדים מן השמיים או מתגלגלים מהרי העמק. המון בעלי חיים באים ליהנות מהמים – בעיקר תנים וחזירי בר – בעוד המערה ממשיכה להיווצר ולהשתנות עם כל חורף.
מסביב למערה גדלים המון עצי אלון עתיקים, שחלקם מקודשים לערביי הסביבה, לזכר שיח' מקודש שנקבר כאן. איסוף צריך להגיע לחנייה אשר ליד המערה, על כביש 899, עשר דקות נסיעה מחורפיש (מחורפיש: יוצאים מהכניסה הצפונית ופונים ימינה - לא החד מביניהם - לכיוון סאסא).
למי שמוכן ללכת קצת יותר
מהמערה יוצר מסלול מעגלי מקסים המתחיל כ-500 מטר מזרחית אליה, במפגש של הסימון השחור וכביש 899 (בין הקילומטר ה-33 וה-34). פונים עם הסימון השחור צפונה ומטפסים על הר סאסא, ולאחר שנוגעים בפסגה יורדים אל עין צוערים והמערה הצמודה אליו. משם הוא מטפס אל הר גורדים ועד לחורבת בדיד, שמספקת תצפית מדהימה מגובה 742 מטרים אל דרום לבנון. אחרי שבדקתם שהכל בסדר מאחורי הגבול ושאין שום תנועות חשודות, אפשר להמשיך ולחצות את נחל צוער ולטפס בסופו של דבר אל חורבת נטרת שלידה מסתיים המסלול. הטיול כולו אורך כארבע שעות, ויש לוודא עם פיקוד צפון לפני שיוצאים כי האזור בטוח להליכה (תמצאו אותם בטלפון: 04-6979007). מנקודת הסיום של הסימון השחור אפשר להמשיך לצד הכביש עד לנקודה שממנה התחלתם. אפשר להשאיר את האוטו בחניה של מערת פער וללכת ולחזור לאותה הנקודה.
למי שרק רוצה לצעוד
למה לעצור כאן, כשעוד מוקדם? אפשר להמשיך את המסלול לקיבוץ ברעם, צפון מזרח למערה. 400 מטרים מזרחה מצמת חירם שעל כביש 899, יוצא סימון של שביל ישראל ומטייל לו על נחל צבעון. לאחר כשני קילומטרים, השביל נהיה צר יותר ונכנס לחורש אלונים ואלות ובו מדרגות סלע עד למפגש עם נחל דישון. שם ממשיכים בקרבת עין סחלב, עין פועה ועין גרגר, שמימיהם נחלשים אט אט (ויש תקופות שבהן אסור לשתות מהם).
פתוחים: תמיד, אבל רצוי להגיע בשעות האור ולוודא שאתם יוצאים לפני החשכה. כמו כן, יש לוודא עם צה"ל אם המסלול בטוח בימים אלה, שכן כל העניין הזה סמוך מאוד לפאה הצפונית של הקובייה שלנו, או כפי שאנו מכנים אותה בחיבה, "לבנון": 04-6979007.
משלמים: הכניסה למערת פער חופשית, וגם החניה שליד.
מגיעים: מכביש נהריה-צפת (89) פונים בצומת סאסא לכביש הצפון (899). לאחר כקילומטר נסיעה ישנו שילוט לכיוון מערת פער ומצדו הימני של הכביש מופיע מגרש החניה.
מצטיידים: בהרבה מים, מפת סימון שבילים מספר 2 ואוכל לנמרים.