מי שלא ראה את בקעת הירדן בסוף החורף, לא ראה אביב ישראלי פרוע ומרגש מימיו. שניה לפני שהקסם יתפוגג, זה הזמן לארוז מכל הבא ליד, להזדרז ולתפוס רגע בזמן ולהתבשם מיופי הטבע.
> קפיצה קטנה לחו"ל: התאווררות ברמות מנשה
בנקודת המפגש בין כביש חוצה שומרון לדרך אלון ההיסטורית (505 ו-458), הטופוגרפיה מקבלת תפנית דרמטית. הנוף נפתח באחת ומתגלה שרשרת גבעות חינניות, המשתפלות ברוך מגב ההר מזרחה, בואכה בקעת הירדן ובזכות פערי הגובה המרשימים, המראה משלב, עצרו לתצפית בנקודה הראשונה ולא תצטערו. מכאן נעים בפיתולים בתוך ירוק עז המחבק את האזור בעוצמה, ובשולי הדרכים צצים בחטף כתמי צבע אדומים משיירי כלניות ונוריות, כחלחלים בזכות שיחי לשון הפר הגדולים וצהבהבים שצהבו שדות חרציות לנצח. זו תקופה מופלאה באזור, קצרה ותלויה בחסדי שמש הלבנט, אבל גשמי הברכה עשו חסד עם הטבע שנח על זרי שברק ועכנאי יהודה, אירוסים ותורמוסים, שיחי רותם וחוטמיות חצופות שהתבלבלו קצת והפתעות נוספות.
נוף הורס ופריחה יש בלי סוף ועל כל שעל, אבל ציפור לחשה לנו שבפאתי גיתית נפתחה משתלה חדשה עם קאץ' והסקרנות ניצחה. דרך עפר קופצנית (הבטיחו שתשודרג בקרוב) מובילה ל"משתלת שפת המדבר" ואת ה'וי' הראשון סימנו על הלוקיישן – מגובה 350 מטר יש נקודת מבט אדירה בעוצמתה אל הנוף שכמו קושט בקציפה ירקרקה, וואו מפעים ברמות. בכניסה למשתלה עגלת קפה מהניילון - 'וי' שני מוצלח. זקני גיתית מספרים שלגמנו את הקפה הראשון, המאפים הצטרפו כעבור יומיים. להשלמת השילוש הקדוש, נוסף וי על מרפסת הורסת עם זולות ישיבה לבהות בפלא. סביבה אדניות בנויות אבן, חובקות פרחי עונה ססגוניים ומלאי חיים כמו לוע ארי, אמנון ותמר ודומיהם. נתנאל בר מספר על החזון הרחב לחבר אנשים לאדמה, לצמחים ולעצמם בשלושה דרכים: במשתלה – על ידי גידול עצמי ומכירה, בעגלת הקפה – כאמצעי למשיכת תיירות ובתוכן – בעזרת קורסים וסדנאות בנושאי בוטניקה אקולוגיה ועוד לכל דיכפין, כולל משפחות והן כבר יצאו לדרך. המקום עוד בבניה אבל יש כבר פרחי עונה, עצי פרי, צמחי תבלין ורב שנתיים ובקצה החממות, המשתרעות על ארבעה דונם, אזור לגידול עצמי וייחורים מתוצרת מקומית. עוד במשתלה כלי קרמיקה של יעל זוגתו שיש לה שפת צבעים שמתאימה לה בגוונים של ארץ ישראל, ונסכים שאין יפים מהם החניה של המקום קרובה לטבע הפראי במרחק נגיעה, אפשר לשוטט בו בכיף. רק אזהרה - זה ממכר. (055-682-2072).
דרך אלון ממשיכה צפונה בכביש 578, והטבע בשוליה בחגיגה אינסופית שאפשר לחוות בכמה אתרים. שמורת אום זוקא היא פנינה של פריחה ויש בה הכל מהכל ובשפע. שלט גדול מפנה אליה (בין חמדת למשכיות), וההתחלה היא בשביל השחור. המסלול כעיקרון מעגלי, כ-6.5 ק"מ, אבל אתם קובעים כמה. מהשחור, הצופה אל נחל תלכיד, פונים שמאלה בכחול, שוב שמאלה בירוק ובמפגש עם הכביש הישן (שאינו מסומן) שוב שמאלה. היופי בשמורה מפעים. יש בה פריחת חורף של נרקיסים, רקפות וכלניות ובסופו מצטרפים לסימפוניה תורמוסים, מקבצי אירוס הגלבוע (בעיקר בשביל הירוק) ואינספור פרחי אביב הפורצים ככל שמתחמם ומהללים את היופי. אם יש אופציה להקפצת מכוניות, פנו בכחול ימינה ותוכלו לרדת בנחל תלכיד עד כביש הבקעה (90, כששה ק"מ), או לסיים דווקא עם נחל פיראן (תוספת של ק"מ). הגעתם הפוך? תמיד מונחת בפניכם אופציית תלכיד פיראן הקלאסית, מסלול הורס שכולל טיפוס וגלישה בנחלים שהתחתרו בחדות ויצרו מפלים ומפלונים קניוניים והם מקושטים בפריחה היסטרית של כל מה שנמנה לעיל כולל צבעונים, חוטמיות שהקדימו את זמנן ועשרות מינים שלוקחים חלק בשיר ההלל.
עוד מתנת טבע לאזור הם שיחי הרותם, שצומחים בבקעה בכמויות מסחריות, וניחוחם המשכר מבלבל את החושים. בימים אלה הם בשלהי הפריחה, לכן מומלץ לכולנו לשים תזכורת להגיע בראשית פברואר הבא, ולהתמוגג. רותם הוא גם יישוב אקולוגי מעורב, שהחל כהיאחזות נח"ל ואוזרח בשנת 2001. מתגוררות בו מעל 50 משפחות ויחידים.ות בהרמוניה ואווירת שאנטי טובה לבריאות. היישוב דוגל בקרבה לטבע ושמירת הסביבה וזה מתבטא בבניה ירוקה, מיחזור ואג'נדה טבעית ככל האפשר, וי על אווירה מיוחדת ופשטות כובשת. לכאן עולים לרגל מכל הארץ בזכות קפה ברותם מוסד מבוקש שכמעט תמיד הומה אורחים וממתינים. מגובה 40- נשקפים חמוקי הבקעה האופייניים והכי כיף לשבת בחצר הנוגסת מהטוב שמסביב. התפריט החלבי מציע קצת מכל דבר, ארוחות בוקר, מיני שקשוקה, סלטים, כריכים, מאפים, פסטות ופיצות וכמובן קינוחים. עדיף לנסות מהמנות הייחודיות למקום, או מהספיישלים כדי לחוות טעמים ושילובים מעניינים אחרים. הכל טרי עשוי במקום ומוגש בנדיבות וחן.
בכניסה לרותם תגלו את גן הבמבוקים, ממלכה מפוארת לחובבי החיזרן (במבוק בעברית), המלך הבלתי מעורער של המקום. גיא אשואל, הבעלים, עסק בנגרות ובטיוליו במזרח התוודע לצמח ולשימושיו כתחליף לעץ. הוא נדלק והחל לאסוף מיני במבוקים ויש ברשותו 25 זנים השולטים ב-2.5 דונם ויוצרים גן מסתורין, מוצל, עם פינות ישיבה חבויות בין לבין. אשוואל מארח סיורים, הדרכות וסדנאות ויש לו גם משתלה ואופציה לקמפינג (בשבתות ובחגים). הסיור בגן מגלה עולם ומלואו כמו למשל זן עם עלים מגוונים או עלי ענק, זן בעל גבעול צהוב או שחור מהפנט, במבוק עם גבעול דמוי כדורים או זן שמתפשט במהירות מקנה שורש מתחת לאדמה. הידע שצבר מרתק והוא חולק אותו עם המבקרים ובחלק המעשי מציע סדנה בניה או גילוף פריט מבמבוק שנשאר למזכרת. לאורחי הקמפינג יש מלתחות, מטבח משותף, פינת מדורה ומתקנים נוספים..
אבל הגן של היום הוא לא הגן של הלילה, ולצד אירועים קטנים ומופעים, משתלט עליו, פעמיים בשבוע (חמישי ומוצא"ש), ה"במבובר" של דנה ושמואל. השניים דואגים לבידור ביישוב ובסביבתו, ומארחים אמנים שונים, גם מקומיים, להופעות אקוסטיות אינטימיות, ובעתיד, כשיתאפשר, גם מסיבות גדולות, וזה לצד בר שמציג גם אופציית אוכל (הודי, אסאדו, אותנטי וכו'), כך שמי שבא יכול לאכול, לשתות וליהנות ממופע ואווירה כיפית תחת כיפת במבוקים מדליקה.
במושב שדמות מחולה הסמוך, בחרנו להניח ראש בסוף היום. זהו מושב דתי לייט שמארח את כווולם, ו"צימר על הצוק" של מוריה יזרעאלי, צופה מקצהו אל בקע ים המלח בכבודו ועצמו. גבעות חוואר רכות ומפוסלות מנגנות את הנוף, הירדן מתחתר בין לבין, הרי הגלעד מתרוממים באופק ובתווך ירוק ירוק ועוד ירוק. יזרעאלי מקבלת אותנו בגווני צהוב, כמו שדה חרדלים וחרציות חלמוני, ומודה שהיא מאוהבת בצבע. יש להם צימר זוגי ומשפחתי והוכחה לאהבת הצהוב ניכרת בכל. את הצימר היא מגדירה 'קטן ומתוק' וזה הכי מדויק בעולם. הכל בקטן: חדר שינה, סלון עם ספה נפתחת, פינת מטבחון, אבל יש הכל והיא לא שכחה אף פרט ובעיקר לא את הפינוקים: עוגיות ומתוקים, פירות ואגוזים, חלב ומשקאות – שלא יחסר. בחצר פינת ישיבה ונדנדה לבהות בהערצה בפלאי הבריאה, ובכניסה למושב יש חניית עפר ממנה יוצאים סינגלים ושבילי טיול קסומים בגבעות המקיפות את המושב (050-9377631).
אחת המשימות שחשוב להקפיד ולבצע בבקעה, זה לפקוד בבוקרו של היום השישי בשבוע, את קפה רוזליה בחמדת. חנה עגיב, האחראית לשחיתות המקומית, מארחת כבר שנים. זה התחיל בחצר ביתה, אך כשמסת המבקרים גדלה, בנתה בכניסה ליישוב בית קפה שבו היא מגישה אוצרות ממיסים. המקום לא גמור עדיין, וכאשר ישלימו את הזגוגיות הוא ייפתח כל ימות השבוע, וממילא תצטרכו לבוא שוב כי אי אפשר להכיל בפעם אחת את כל הטרפת. אז יש כריכים מעניינים וסלטים, קישים, מאפים ופוקצ'ות, אבל גזרת המתוקים "בלתי נסבלת". ממאפינס שנראים תמימים דרך מאפי פירות בשלל טעמים, קרואסונים וספיישלים המבוססים על בצק קרואסון בצורות שונות ומילויים היסטריים כמו קרם לימון, פטיסייר ותותים, פיסטוק וקרם אוכמניות ועוד כהנה שרק מהמחשבה על הקלוריות, עליתי במשקל. השירות עצמי, יש קפה נהדר, אוויר טוב בגובה ובמרחק הליכה גם שמורת תורמוסים מעלפת. במעלה הדרך חפשו את האירוסים המסתתרים משמאל, הם יהיו שם עוד זמן קצר.
בזכות הירוק והיופי, נערך בבקעה מדי שנה פסטיבל 'בקעה ירוקה', ולמרות שהזמנים לא מתאימים לפסטיבל, הרי שיש אירועים שונים, מופעים, פעילויות לילדים ובעיקר סיורים מודרכים במסלולים בסביבה, התכנים מגוונים ומשתנים והצטרפנו לסיור צפרות במאגר תרצה, השוכן בלב אזור החוואר הציורי ובזכות הגשמים גם נחשב די מלא. המאגר מנקז את נחלי השומרון ומשמש להשקיה לחקלאות ולמעשה מאפשר את הקיום החקלאי באזור השחון. במצפור הציב אלדד גולן מקק"ל, טלסקופ ומשקפות וסיפר על ציפורים, נדידה, צפרות ומה לא. במים שטו מריות וטבלן גמדי, סיקסקים צקצקו באופק, תור חלף במעופו וגם חסידה במרחק, וחבורת קאקים עשתה בלגן בשמיים.
השקט של הטבע בשילוב ציוץ הציפורים הפסטורלי הם בדיוק מה שהנפש צריכה בימים כל כך מבלבלים. החל מהיום ועד יום שישי הקרוב יתקיימו הפעילויות האחרונות לשנה זו, אם לא תספיקו, צאו לטייל עצמאית, היופי יחכה עוד קצת, גם חיי הבר, אתרי התיירות ובעיקר האנשים שתמיד שמחים לארח. לעוד פרטים על אירועי בקעה ירוקה.
