אחרי 40 ימים בבית: הטיולים המומלצים שלא הספקנו לטייל בהם בפסח

אחרי 40 ימים שבהם הטבע היה סגור, רשות הטבע והגנים פותחת היום (ו') את מרבית הגנים הלאומיים ושמורות הטבע ברחבי הארץ, בהתאם לעדכון הנחיות פיקוד העורף. גם קרן קימת לישראל מקיימת הערכות ובדיקות בטיחות לקראת פתיחה מחודשת של היערות, הפארקים והאזורים שבאחריותה, כדי לאפשר חזרה בטוחה של הציבור לשטחים הפתוחים, ואפילו חופי איגוד ערים כינרת, למעט החופים חוקוק ומפרץ אמנון, נפתחו לקהל הרחב (בשלב זה אין שרותי הצלה ולכן הרחצה מסוכנת ואסורה).

> מחפשים טיול לאחרי המלחמה? היכנסו ל"המצפן" ובחרו את את המקום שהכי מתאים לכם

כך, אחרי שדווקא בפסח, החג בו הכי יפה ונעים לטייל בדרך כלל, היינו סגורים בבתים, זה הזמן לצאת ולטייל מחדש בארץ היפה שלנו, שצבועה כולה בירוק ומקושטת בפריחות. אם אתם לא יודעים מאיפה להתחיל, יש לנו המלצות לכמה מקומות שווים ומיוחדים:

נחל מיצר

שילוב של מים זורמים ושדות פרחים הם מתכון מנצח בכל טיול, ואת הקסם פוגשים בלא מעט מסלולים ברחבי רמת הגולן. נדרים ונגלה את התוואי הפראי של נחל מיצר שלא הרבה מטיילים פוקדים אותו מסיבות לוגיסטיות. המסלול קווי ודורש הזמנת הסעה מהחניון התחתון או הקפצת מכוניות – כאשר באים בצוותא. אם עצם הרעיון עושה לכם כאב ראש, זו הסיבה שעוד לא הגעתם לביקור וחבל. ראשית חשוב לדעת שנחל מיצר הוא הנחל הגדול ביותר שזורם מאזור דרום הגולן לכיוון נהר הירמוך. הוא מסומן בכחול בשילוב שביל הגולן, והתופעה הבוטנית המיוחדת נובעת מתערבות מופלאה של צמחים שהגיעו מאזורי אקלים שונים ומצליחים לחיות כאן ביחד ורואים שטוב להם. המסלול מתחיל על כביש 98 בין קיבוץ מיצר לכפר חרוב ובתחילתו נשקף הנוף המופלא של הואדי. די מהר גולשים במדרון ירוק ובהמשך מתכנסים אל הואדי ומגלים הפתעה בוטנית נוספת. בחלק התחתון של הנחל צומח יער פארק של אלוני תבור ואלה אטלנטית, חלקם מרשימים במיוחד. הפריחה מגיעה לשיאה בפברואר ומרץ אם תספיקו תחזו באירוס הגלבוע. אחרי כ-3.5 ק"מ מגיעים לחניון התחתון אבל ממשיכים עוד כקילומטר בשביל הכחול לתצפית על מפל מיצר וכיוון שזהו שביל ללא מוצא, שבים לחניון ואוספים את הרכב או מחכים להקפצה.

> מחפשים טיול לאחרי המלחמה? היכנסו ל"המצפן" ובחרו את את המקום שהכי מתאים לכם

סובב פסגה – הר מירון

אם יש סיבה להגיע לשביל סובב פסגה בהר מירון, הרי שהיא פריחת אדמוניות החורש המתרחשת מדי שנה בסביבות אמצע אפריל. נכון שזה לא מדע מדויק, ומזג האוויר בסוף מכריע בשאלה, אך נראה שהימים האלה של ראשית האביב מגדילים את הסיכוי לפגוש בהן תחת עצי האלון. חוץ מזה שזו התקופה היפה ביותר לצעוד בשביל ולהקיף את ההר, כשהחורש מתעורר לחיים, האוויר צלול, הירוק עמוק, וכל צעד מלווה בריח של אדמה טרייה. השביל כשמו מקיף את פסגת ההר הגבוה בגליל, 1208 מטרים גובהו ורק החרמון גבוה ממנו והוא חלק משמורת הר מירון הכוללת גם את הפסגות הסמוכות. המסלול חוצה יערות אלון ואלה, קטעי חורש סבוכים לצד אזורים פתוחים יותר ולכן מזמן תצפיות מרהיבות אל הגליל העליון, העמקים ואפילו עד לבנון. לאורך הדרך פוגשים שרידים של חקלאות קדומה, בוסתנים נטושים ומעיינות קטנים, עדויות שקטות לאלה שחיו כאן ולמדו להסתדר עם מחזורי הטבע. ההליכה קלה וחלקה אף מוצלת, ובדרך פוגשים בשרידי יער אמתי ובפריחה של סוף חורף וראשית האביב שבולטת בצבעים המשתנים לאורך השביל. המסלול קצר, כשעה הליכה נטו, ולכן יכול להיות חלק מתוך יום שלם באזור. ליד החניה יש אפשרות לעצור לפיקניק.

רמת הנדיב

אין ספק שהתחרות על לבם של המטיילים בימים אלה, גדולה וקשה, ושביל האחוזה שברמת הנדיב, נותן פייט ביופיו ונגישותו. הוא מעגלי, מסומן אדום, קל למדיי ואורכו כארבעה קילומטרים ולכן מושלם למשפחות. ראשיתו של המסלול בשולי החניה של גני הנדיב בזכרון יעקב, ומאותה נקודה ישנו פיצול של ארבעה שבילים, ירוק, שני אדומים וכחול. מתחילים באחד מהאדומים וחוזרים מהשני, שימו לב שהשמאלי שבהם הוא גם שביל ישראל מה שעוזר להבדיל ביניהם וממש לא משנה באיזה מהם תבחרו כנקודת המוצא. המסלול חולף בחורש ים-תיכוני אופייני ויפה, יש בו כמה אזורים פתוחים וככל שמתקרבים לקצה המצוק הולך הנוף ונפתח. היעד הוא חורבת עקב או בערבית מנצור אל-עקב, שרידים ארכיאולוגיים משתי תקופות עיקריות. המתחם בולט במיקום המעלף הנמצא בנקודה הגבוהה ביותר ברמת הנדיב שמתנשאת מעל מצוקי חוטם הכרמל. במקום ישנם שרידי מגורים מתקופת בית שני וכן שרידי אחוזה ביזנטית מרשימה. השילוב של האבנים בתוך הירוק מסביב והנוף התכול באופק ממכרים למדיי, זה הזמן למצוא פינה לפק"ל קפה או פיקניק (לא לשכוח לקחת את האשפה חזרה). אם כבר הגעתם עד הלום, בחזרה מומלץ לבקר בגני הנדיב המרשימים, שמלבלבים ממש כעת בשלל פריחות ססגוניות. הגנים מחולקים לגני משנה ויש בהם גינות בושם ותבלין, גן ורדים משגע, אזור קקטוסים וכמובן חלקת הקבר של הברון רוטשילד ורעייתו. כאן צריך לתת לקצב של הטבע להוביל, להתמוגג מהצמחיה המטופחת והגינון הקפדני, משכבות הצבע ונקודות התצפית ומהמרחבים. הגנים הם מוזיאון פתוח, חי ונושם המעניק חוויה בוטנית מלאה.

קסאר אל יהוד

אחד האתרים הכי מסקרנים, הוא ללא ספק קסאר אל יהוד – מעברות הירדן, מקום שבו לפי המסורת היהודית חצו בני ישראל את הירדן ולפי המסורת הנוצרית הוטבל ישו בידי יוחנן המטביל, והוא האתר השלישי בחשיבותו ובנצרות. האתר ההיסטורי מושך אליו צליינים רבים אבל לא רק. לאחרונה שופץ המתחם בהשקעה אדירה של 25 מיליון שקלים ונחנך מחדש. המקום זכה לפיתוח תשתיות נרחב, להקמת מבנה מלתחות גדול וממוזג כולל מקלחות חמות לטובלים, מרכז שירות, פרגולה למפגשים ותפילות וירידה בטוחה יותר בדק עץ לנהר. הצליינים שבאים לשחזר את טבילת ישו טובלים בירדן תוך שירה והתרגשות גדולה וכעת ייהנו מחווייה תיירותית משופרת ומכובדת כראוי לאתר מורשת שיש לו חשיבות לדתות שונות. להשלמת החוויה צפוי להיבנות בהמשך השנה אודיטוריום ממוזג לאירועים ותפילות וכן שביל מונגש למים.

שביל האלות

אחרי שחולפים על פני הכניסה ליישוב שריגים-ליאון וממשיכים לכיוון עג'ור – ניצב משמאל חניון שריגים שהוא נקודת ההתחלה לשביל האלות. שימו לב שאין פניה שמאלה בכביש, צריך לפרסס בהמשך. חניון שריגים חוסה בצילם של עצי אורן וותיקים, חלק מיער משואה שניטע בידי קק"ל כבר בשנות ה-50 והוא שופע שולחנות פיקניק ומהווה נקודה נהדרת להתחיל או לסיים את היום. מתוך החניון יוצא שביל האלות, תזהו את שלט העץ המציין את תחילת השביל. השביל הוא מסוג המסלולים שמפתיעים דווקא בפשטות שלהם. הטיול חודר בהדרגה אל חורש מסתורי שמרגיש הכי טבעי בלי להתאמץ, ואט אט חשים את המעבר העדין בין יער נטוע לנוף ים־תיכוני מקומי. הדרך מקושטת ברקפות, עירית גדולה, סחלבים, כלניות, דם מכבים ופרחי אביב נוספים. לאורך השביל כמה הפתעות היסטוריות ארכיאולוגיות. די סמוך להתחלה פוגשים בגת יין ביזנטית שמעידה על תעשיית היין הענפה באזור, אחר כך מזהים במה פולחנית שנראית כמו גל אבנים גדול ובהמשך מאחורי בור ניצב כבשן סיד עתיק. באמצע השביל חוצים גיא עתיר עצי חרוב, אחד מהם מעט בשולי השביל גדול ומרשים במיוחד. אחר כך חולפים בתוך כרם זיתים עתיקים וטרסות עם גדרות אבן ולסיום מגיעים לכניסה לחניון שריגים. אבל עוד לא הזכרנו את האלות, שהשביל קרוי על שמן, ואותן פוגשים לאורכו: אלה ארץ ישראלית, אלה אטלנטית ואלת המסטיק – חפשו אותן בדרך. המסלול קליל וכיפי, 2.5 ק"מ בלבד, ואם תרגישו שבא לכם להתחיל אותו מההתחלה – לכו על זה.

בורות לוץ

האביב באזור הר הנגב פותח צוהר לתקופה נהדרת שבה מגלים את המדבר בשיאו. גם אם מרחוק הכל נראה אולי צחיח, כשמגיעים לבורות לוץ ההפתעה מרגשת ופריחה מלבבת שמכסה את המרחב, מקבלת את פני המטיילים. המסלול משפחתי ונוח, הוא מעגלי ומסומן באדום ואורכו ארבעה ק"מ המשלבים טבע והיסטוריה. האטרקציה הן בורות מים עתיקים המנקדים את המסלול לאורכו, שנחצבו לפני מאות שנים ומספרים סיפור מרתק על תושבי המדבר ועל היכולת שלהם להתאים את עצמם לתנאי המחייה הקשים בעזרת תכנון מושכל. שיטת איסוף המים בבורות מעוררת סקרנות ומחשבה על קיימות ועל החיים הפשוטים והמאתגרים של פעם. המסלול מישורי ולכן קל גם לקטנים ובעיקר מאפשר לערוך הפוגות בדרך, לשבת על סלע, להתמסר לשקט ולבהות במרחב. בסוף החורף וראשית האביב, השמורה משנה פניה ונצבעת בירוק עם עוד 50 גוונים של צבעוניות משמחת. תמצאו כאן את צבעוני המדבר הייחודי, כלניות ונוריות, חרציות וסביונים, עכנאי ומרווה, רכפה, פרג, אירוסים ועוד. כאן אסור למהר אלא להתבשם מהיופי. להזכירכם יש במקום חניון לילה מוסדר עם שירותים, אבל גם שמזג האוויר יכול לתעתע, אל תשכחו להצטייד במים, כובע וקרם הגנה למקרה שהשמש תחליט לתת בראש.

נחל תלכיד פיראן

אחד ממסלולי סוף החורף וראשית האביב המומלצים והמרהיבים, חולף באזור מוכר אך לא מטויל וכך יופיו חומק מעיני המטיילים אך שמור להרפתקנים שטורחים ומצביעים ברגליים. זהו מסלול מעגלי בנחלים תלכיד ופיראן, שמטפס באחד וגולש דרך השני והוא מאתגר, אבל במידה ולכן קלאסי למשפחות, ובעיקר מרהיב בפריחה עונתית. נקודת המוצא סמוכה לכביש 90 בבקעת הירדן, מחניון נחל תלכיד יוצא שביל כחול שתחילתו מקבילה לכביש ובהמשך הוא יורד בתלילות לוואדי תלכיד ומטפס בו מעלה. בגובה של כ-120 מ' מעל הכביש פונים שמאלה בשביל הירוק אשר חוצה את השלוחה שממנה אפשר לתצפת אל נוף אינסוף. השביל שב ויורד בקניון של נחל פיראן ולמרגלותיו חוזר לכיוון החניה. הנחלים המנקזים את מזרח השומרון מצוקיים להפליא, בחלקים מהם מקובעות ידיות אחיזה כדי לסייע אבל ההרפתקנות היא חלק בלתי נפרד מהחוויה. לאורך המסלול תמצאו אין סוף פרחים מכלניות ורקפות דרך צבעונים, עיריות גדולות, שברקים ועוד. ריכוז הפרחים והאינטנסיביות שלהם היא מהמרשימות שיש ולא כדאי לפספס