החומוס טוב זה בדוק, אבל מה עם הבופה? מצאנו את ארוחת הבוקר הכי טובה במלון בירושלים

אחרי אילת ותל אביב - יצאנו לבדוק את ארוחות הבוקר ב-12 המלונות הגדולים בירושלים וגילינו פערים עצומים. מצד אחד, זכינו לשירות יוצא דופן עם עובדים בחליפות, הקפדה על ניקיון ואסתטיקה, ותחושה של יוקרה שמורגשת כבר בכניסה. לעומת אילת ותל אביב למשל, קיבלנו יחס אישי בהרבה, פחות חשדנות ואף שירותים מתקדמים כמו אלכוהול בבופה או הזמנה אישית של חביתות מתפריט.

> ומה קורה בתל אביב? זו ארוחת הבוקר הכי טובה במלון בעיר

> בדקנו גם באילת: זו ארוחת הבוקר הכי טובה בעיר הדרומית

מצד שני, בכל מה שקשור לרמת האוכל, נראה שהעיר מאוד מפולגת. חלק מהארוחות היו פשוט מדהימות – כאלה שגורמות לך להרגיש מלך או מלכה לשעתיים, אחרות עמדו בציפיות אך לא הצליחו לרגש וחלק מהמלונות ממש אכזבו. ולפעמים, מה שהרס את החוויה לא היה האוכל עצמו, אלא דווקא דברים בלתי צפויים – כמו הריח בחדר האוכל.

למרות הכול, השירות ברוב המלונות היה אדיב ונעים, הכניסה לחדרי האוכל הייתה מסודרת יותר מבאילת למשל, ותמיד קיבלנו יחס טוב. אז מי המלון שבו באמת שווה לאכול ארוחת בוקר בבירה, גם בלי ללון בו? ואיזה מלונות לא הצטיינו (בלשון המעטה). עלינו לירושלים, אכלנו, שתינו, נתנו ציונים ודירגנו.

איך בדקנו את ארוחות הבוקר במלונות בירושלים?

במבחן הפעם נבדקו 12 המלונות הגדולים בעיר הבירה. 11 מתוכם מאפשרים כניסה לאורחים מבחוץ ובאחד שפתוח רק לאורחים גם ישנו בלילה. הגענו אל המלונות ללא תיאום מראש ושילמנו מחיר מלא עבור הארוחות או הלינה. בדקנו את הארוחות ודירגנו אותן, בסולם של 1 עד 5, ב-20 קטגוריות שונות: מבחר המנות (גבינות, סלטים ועוד), הטריות והטעם; המאפים, מיץ התפוזים, הקפה והמנות המיוחדות; האווירה בחדר האוכל, הניקיון, הנוחות והשירות; ובנוסף - בדקנו את "התמורה עבורה המחיר" - Value For Money (VMFׁׂ). נתנו נקודות בונוס למצטיינים בקטגוריות מרכזיות כמו טעם, טריות, קפה, שירות ועוד. שקללנו את הציונים וכך מצאנו את ארוחת הבוקר הכי טובה במלונות השונים.

הדירוג המוצג לפניכם מציג 9 פרמטרים מרכזיים מתוך ה-20 שנבחנו. הדירוג הינו מהארוחה הכי פחות מזמינה עד הטובה מכולן:

מקום 12: רמדה

מחיר הארוחה: 117 שקלים

ארוחת הבוקר במלון רמדה הייתה חוויה לא טובה. מבחינת האוכל, זה היה מאוד דומה למלונות שתפסו את המקום ה-11 וה-10 בעיר, אבל כאן התווסף לחוויה ריח לא טוב שעמד באזור המשקאות וגם בכניסה, מחוץ לדלתות של חדר האוכל. עיצוב חדר האוכל משלב המון אדום ובורדו וזה מיושן ולא נעים, בטח לא בבוקר כי זה מייצר אווירה דחוסה ואפילו קצת מצמררת.

האוכל, למרבה הצער, כמעט בלתי אכיל. למרות מבחר נחמד וגיוון, הביצוע לוקה בחסר: הסלטים נראים רע, סלט הירוקים עם חמוציות מתוק בצורה קיצונית, סלט הירק שחה בנוזלים, והבלינצ’ס שהובטח עם שוקולד התגלה עם וניל והיה קשה ויבש גם מבפנים וגם מבחוץ.

במחלקת הגבינות, בולגרית רכה מגיעה עם אפרסק משומר, שילוב תמוה שלא מצליח לעבוד. גם הפשטידה נראית מוזרה, אך לפחות בטעמה הייתה סבירה יחסית. המקושקשת הייתה יבשה מאוד ועמדת חביתות רגילות לא הייתה כאן כלל. היו גם מאפים לא מזוהים, פיצה יבשה וקשה, ואפל חיוור, ועוגת הגבינה היא כנראה הכישלון הגדול ביותר בארוחה: חסרת טעם, מרגישה כמו יציקה של בצק בעל מרקם דחוס שנדבק לשיניים כמו פלסטלינה.

הנקודות החיוביות היחידות הן המגוון בסוגי החלב והכיתובים הברורים ליד המנות. מבחינת הצוות, הייתה בכניסה עובדת נחמדה ובמרכז החלל עמדו מספר מנהלים לבושים בחליפות שתצפתו על המתרחש.

בשורה התחתונה: הריח הרע, רמת האוכל והאווירה המדכאת ללא מוזיקה וללא אנשי שירות בעמדות, לצערנו זו הייתה חוויה רעה של בוקר שאפילו אספרסו לא היה בה, אלא רק קפה ממכונה אוטומטית.

מקום 11: לאונרדו ירושלים

מחיר הארוחה: 120 שקלים

ארוחת הבוקר במלון לאונרדו ירושלים היא שילוב של שירות נעים עם אוכל לא מוצלח. בכניסה האווירה נעימה והצוות מסביר פנים, חדר האוכל עצמו נקי מאוד אך מיושן, ולמרות הניסיון להציע מבחר, הביצוע לוקה בחסר.

הבופה כולל כמה מנות מיוחדות, אך רובן לא מוצלחות. המקושקשת הייתה קשה, קרה ולא אכילה, השקשוקה לא עשויה מביצים אמיתיות, ועגבנייה מוקרמת נראית כמו ניסוי קולינרי שהשתבש. תפוח האדמה ברוטב לבן מרגיש כמו משהו ששחה במים זמן רב מדי, הטחינה מרה מאוד וההרינג יבש לחלוטין.

גם מחלקת המאפים מאכזבת: כל הלחמים, הדונאטס והמאפינס יבשים. היו גם פשטידות אישיות לא אכילות וגם הגבינות לא מספקות כאן חוויה יוצאת דופן – מבחר סטנדרטי בלבד, ולצד זאת חומוס תעשייתי שטעמו רחוק מלהרשים.

האפשרויות הטבעוניות לא מגוונות: אנטיפסטי של פלפל ועגבנייה, בטטה וחציל – וזהו. פינת המוזלי דווקא לא רעה, עם יוגורט מתוק, פירות מיובשים וגרנולה, והיא אולי הדבר היחיד שמצליח להרים בארוחה. המשקאות הם עוד נקודת תורפה – יש רק מיץ אחד, מתוק מדי, ושני סוגי קורנפלקס עם חלב רגיל בלבד, ללא אפשרויות נוספות. מכונת האספרסו מכוסה בניילון, כאילו היא שם רק לקישוט שגם הוא הוסתר.

למרות הניקיון והשירות האדיב, החוויה הקולינרית רחוקה מלהיות מספקת. האוכל לא מזמין, טעמיו מאכזבים, והתחושה הכללית היא של בופה שלא מצליח לספק חוויית בוקר סבירה.

מקום 10: לאונרדו פלאזה

מחיר הארוחה: 130 שקלים

ארוחת הבוקר במלון לאונרדו פלזה מתהדרת בבופה עצום ומגוון, אך הכמות לא מחפה על האיכות ויש בו בעיית מבנה. מדובר על בופה רכבת ארוכה וזה מייצר תורים ומאלץ להתקדם בקצב שקובעים העומדים לפניך. יחד עם זאת, חדר האוכל מואר ונעים, מעוצב בצבעי בז', והמוזיקה מוסיפה אווירה נעימה.

האוכל בבופה הזה, גם במקרים שבהם הוא נראה טוב, היה ברובו, לא מוצלח. הביצה בשקשוקה הייתה קשה והסכין לא הצליחה לחתוך אותה, ברביולי לא הצלחנו לזהות ממה עשוי המילוי כי הוא לא הזכיר, לא בריח ולא בטעם, שום דבר שאנחנו מכירים. השירות התמקד בפונקציונליות ולוגיסטיקה והצוות עמל על מילוי בלתי פוסק של עמדות האוכל ובפינוי שולחנות ופחות ביצירת קשר אישי עם האורחים. בעמדת הקפה והחביתות השירות היה לא טוב.

מבחינת המנות, המבחר כאמור ענק, אך מאכזב. הירקות לא טריים, הסלטים נראים מגוונים אבל בכולם היו בעיות – מסלט פסטה נטול כל תיבול ועד סלט חצילים במיונז שהיה מר מדי. הדגים המלוחים נחמדים אבל לא כל כך טריים. פינת הגבינות מכילה מבחר גדול, כולל מוצרלה ופרוסות של גבינת ברי עם חמוציות מעל, אבל שום דבר לא באמת מלהיב.

מבחר המנות החמות כלל פסטה בשמנת עם פטריות שהייתה בין הדברים המוצלחים בבופה, תפוחי האדמה מתובלים לא רע, אך הפיצה יבשה וקשה כמו אבן. הפנקייקים מוכנים במקום, אך עדיין היו יבשים. משקאות כמו חלב ושוקו מוגשים כאן בכלים יפים, אבל הקפה היה לא טוב כי היה שרוף, חם ועם קצף עם טעם לוואי.

למרות התצוגה המרשימה והמגוון המרשים, התחושה הכללית כאן היא של שפע ללא שום חשיבה על טריות וטעם האוכל.

מקום 9: דן ירושלים

מחיר הארוחה: כלול במחיר הלילה, לא מקבלים אורחים מבחוץ

ארוחת הבוקר במלון דן ירושלים מסודרת ונקייה, אך לא הרבה מעבר לזה. מדובר באחת הארוחות שהותירו אותנו אדישים. חדר האוכל עצמו פונקציונלי, בלי אווירה מיוחדת, ובלי מוזיקה שתשפר את החוויה.

מבחינת אוכל, המבחר קיים, אבל האיכות בעייתית. הירקות החתוכים נראים בסדר, ויש כמה מנות שנראות טוב כמו סלט עם גבינה, אבל מהר מאוד מתגלים החולשות: ואפל יבש, טונה נוראית, שקשוקה בלתי אכילה ותפוח אדמה מוקרם חסר טעם ששוחה ברוטב שמנת שלא נראה טוב. הלחמים – כולם תעשייתיים, למעט פוקאצ’ה עם זעתר שהייתה חביבה.

לצד הלחם יש חמישה ממרחים, אך גם הם לא מצליחים לשדרג את החוויה. עמדת החביתות נשמרת נקייה, ויש כאן אספרסו, מה שמבדיל את המקום מלא מעט מלונות אחרים שבהם הקפה הוא נקודת חולשה. מצד שני, מיץ התפוזים היה מאוד דלוח.

למי שמחפש מנות טבעוניות, אין הרבה מה למצוא כאן – מעט קישואים ופטריות, בטטה צלויה וירקות חתוכים. המבחר לילדים מסתכם בקורנפלקס ומעדנים, וזהו.

בשורה התחתונה, מדובר בארוחה שמספקת את הבסיס – יש מבחר, יש ניקיון, אבל האוכל לא טעים. עוד חדר אוכל סטנדרטי במלון, כזה שלא ישאיר זיכרון מיוחד – לטוב או לרע.

מקום 8: דן פנורמה

מחיר הארוחה: 120 שקלים

ארוחת הבוקר במלון דן פנורמה מתנהלת באווירה נעימה עם צוות שירותי ואדיב, אך הביצוע של האוכל רחוק מלהיות מספק. חדר האוכל עצמו מסודר ויפה, אם כי מעט מיושן, והאוכל מוצג היטב, אך ללא כיתובים, מה שמקשה על ההתמצאות.

מצאנו בבופה שקשוקה מאכזבת ומקושקשת במרקם לא מוצלח עם נוזל צהוב שניגר מסביבה. החומוס היה מעוטר בכרוב יבש, והפנקייקים במרקם גומי קשה. למרות זאת, כמה מנות מצליחות לבלוט לטובה: סלט ירוקים ובטטות מצוין, היה גם סלט קישואים נחמד, ופשטידת פטריות נחמדה. מחלקת המאפים נראית מושקעת, עם בורקסים תעשייתיים ושבלול בורקס נחמד. בורקס המים היה אכיל אך הוא היה לא חתוך כהלכה.

המשקאות הם נקודת חולשה: הקפה מגיע ממכונה מלוכלכת שאינה מכונת אספרסו, והמיץ הוא מסוג תעשייתי ומתוק. בגזרת הדגנים יש רק שני סוגי קורנפלקס, והחלב כלל לא נשמר בקירור אלא פשוט עמד ליד הקורנפלקס בתוך קנקני זכוכית פתוחים.

האפשרויות הטבעוניות כמעט ואינן קיימות, למעט כמה ירקות ומעט אנטיפסטי, אך לפחות התצוגה הכללית נעימה לעין.

השירות במלון מצטיין – הצוות אדיב, נעים ופטר בעיות במהירות, כולל הסתבכות עם החשבון שטופלה מיד על ידי הנהלת החשבונות. למרות זאת, התחושה היא של מלון שמצליח ברמת השירות, אך כושל באיכות האוכל. החוויה הכוללת היא של אכזבה קולינרית באריזה יפה של חדר אוכל יפה, נקי ומסודר, עם עיצוב קצת מיושן אבל עדיין מהווה חלל שנעים לשהות בו.

מקום 7: מלון ורט

מחיר הארוחה: 140 שקלים

ארוחת הבוקר במלון ורט נראית מבטיחה: חדר אוכל יפהפה עם תצוגה מוקפדת, אווירה נעימה ומוזיקה שמתנגנת ברקע. יש השקעה בנראות ובסידור המנות, עם מבחר גדול יחסית של גבינות, אנטיפסטי, ממרחים שונים (כולל פסטו), ושלל אפשרויות צמחוניות. אך למרות היופי, האוכל עצמו סובל בעיקר מיובש – כמעט כל דבר נראה טוב, אבל בפועל אינו מספק.

טעמנו שקשוקה לא מוצלחת, מקושקשת מביצים מזויפות וחביתת העין שהכינו לנו הייתה מרושלת. יש מגוון של מנות כבדות שלא בהכרח מתאימות לבוקר, כמו רביולי, פסטה, תפוחי אדמה ברוטב שמנת, פשטידת גבינה ופשטידת ירקות עם כמות מופרזת של פלפל. לצד אלו מוגשים ירקות קלויים, חצילים כבושים, כרוב כבוש וסלק.

מחלקת הגבינות הייתה נדיבה וכללה גבינות קשות, לצד שילובים לא שגרתיים כמו קוטג' עם זעתר וגבינה לבנה עם סומאק. מחלקת הדגים הציעה שלושה סוגים של דגים מלוחים, אך הירקות פחות מוצלחים – אין סלט ירקות קצוץ פשוט, והעגבניות בסלטים היו אינן בשלות ולא טריות. הייתה גם פשטידת גבינה קשה ופשטידת ירקות עם תועפות של פלפל שחור.

פינת המאפים הייתה החלשה ביותר: היה בה שפע של מאפי בוקר, אך רובם יבשים. גם המיצים לא מצילים את המצב – המיץ מתוק ודלוח, ולא מוסיף לחוויה. מצד שני, היוגורט של המוזלי נשמר על קרח, מה שמעיד על חשיבה על הפרטים הקטנים.

השירות כאן היה נעים, כשהיה. בחדר האוכל היו 2 אנשי צוות, אחד דאג לחביתה וקפה והשני עמד מאחורי הבר ולא עשה יותר מדי. למרות ההשקעה בעיצוב, בניקיון ובמבחר, הביצוע הקולינרי מאכזב, והחוויה כולה מרגישה כמו החמצה – הרבה מבחר, אבל מעט אוכל מוצלח. דבר נוסף שהיה חסר הוא שלטים שיסבירו מה נמצא בתצוגה, דבר שכנראה יהיה קריטי לאנשים שמחפשים ללא סוכר או נטול גלוטן.

מקום 6: מלון ענבל

מחיר הארוחה: 130 שקלים

ארוחת הבוקר במלון ענבל מספקת חוויה נעימה עם חדר אוכל יפה שמעוצב בסגנון אוריינטלי. הייתה גם מוזיקה שיוצרת אווירה רגועה ובבופה בלטה ההגשה המוקפדת. הכל היה מסודר יפה והמבחר עשיר, במיוחד בתחום המאפים שהיו פשוט יוצאי דופן וטעימים מאוד. עם זאת, השירות מעט פחות אדיב, ואנשי הצוות לא תמיד מסבירי פנים. יותר נכון הם לא יצרו קשר עין וכשזה כן קרה, זה היה בעיקר כדי לנזוף.

מבחינת האוכל, ניכר כאן שיש ניסיון לחדש ולגוון, עם הצלחות לצד החטאות. סלט מוצרלה עם חציל ותפוח אדמה בשמנת הוא דוגמה לניסיון מעניין, אך לא בהכרח מוצלח. כך גם החציל עם טחינה גולמית – רעיון טוב, אך ביצוע פחות מרשים. מצד שני, החומוס מעולה, קציצות הירק היו טעימות, והמוקפץ עם חלומי הוא תוספת נחמדה למבחר הצמחוני שכולל גם מנות טבעוניות כמו מוקפץ ירקות עם טופו. באופן כללי אפשר לומר שהמבחר הטבעוני היה כאן טוב יותר מאשר בהרבה מלונות אחרים בירושלים.

פינת המאפים בולטת במיוחד עם מבחר מעולה: לחמניות טריות, מאפים מתוקים ומלוחים, עוגת גבינה מעולה וופל בלגי טוב, טוסט צרפתי ופנקייקים. יש פה אפילו גלגל פרמז'ן שממנו אפשר לגלף לבד פרמז'ן איטלקי והיו גם קינוחים אישיים ללא סוכר, עוגת גבינה מצוינת ומגוון ממרחים – כולל חמאה, ריבות ונוטלה שמוגשים בדליים קטנים ומעוצבים שמשלימים את החוויה.

גם בגזרת הדגנים לא חסר כלום, עם שישה סוגי קורנפלקס ומגוון יוגורטים, דייסה לא רעה, מעדנים טבעוניים, יוגורט אוכמניות ומגוון אפשרויות טבעוניות. לצד זאת, מבחר התה מרשים במיוחד, עם קנקנים יפים, חליטות מיוחדות ותה מרווה טעים ביותר.

גם יתר המשקאות היו מגוונים – מיץ תפוחים, שוקו, מיץ תפוחים ולימונדה. גם הקפה היה לא רע, אך כאמור השירות בעמדה היה פחות נעים. למרות השירות הפושר והמעט רשמי מדי, ארוחת הבוקר במלון ענבל מצליחה לספק חוויה מוקפדת עם אוכל מגוון ואיכותי, שמתאים גם לצמחונים ולטבעונים.

מקום 5: מלון ממילא

מחיר הארוחה: 140 שקלים

בממילא פגשנו אוכל טוב ואווירה קצת משונה. ארוחת הבוקר במלון מציעה חוויה מסוגננת ומודרנית, אך מעט חסרת נשמה. העיצוב של החלל לא שגרתי, עם כיסאות עור, כלים לבנים אלגנטיים בתור תפאורה ונוף לפטיו שמעורר תחושה של שלווה. המוזיקה המודרנית מוסיפה לאווירה, וכנראה שבקיץ החוויה בפטיו יכולה להיות יותר נעימה ממה שחווינו בחדר האוכל הענק והמנוכר.

מבחינת האוכל, יש כאן ההגשה מוקפדת עם דגש על מנות אישיות: פשטידת גבינות בכוס קטנה, מאפה פסטה אישי ברוטב עגבניות, קיש גבינות ומבחר טוב של אנטיפסטי. טעמנו גם מנה אישית של רביולי ממולא בגבינה ברוטב עגבניות שהיה טעים וברוקולי עם קישואים ושעועית ירוקה צלויים נכון, כך שנותרו פריכים. ראינו שיש גם מבחר של מנות ללא גלוטן וללא סוכר, כולל קינוחים אישיים וכוסות פודינג צ'יה. לצד אלו, עומדות עמדות מקוררות עם קרח עם פילה מקרל, סלמון מעושן וסלטים מעניינים – כאשר סלט הביצים והטונה יוצאי דופן בטעמם, אך סלט האבוקדו מרגיש תעשייתי, מהסוג שמסעדות קונות בשקיות ענקיות.

מבחר המאפים נראה מבטיח, עם בייגלה ירושלמי ובגט צרפתי טובים. מצד שני, הקפה פה היה מאכזב – חם מדי ולא מאוזן בטעם. אבל על כל שולחן מחכים חמאה, ריבות ודבש ומבחר המיצים כולל גם מיץ גזר. למרות שהמבחר לא גדול במיוחד, יש תחושה של השקעה בפרטים הקטנים באוכל, במיוחד בחביתה המפוארת והמושקעת. גם השירות היה נעים ומכניס אורחים. אכלנו בלי לשלם כי מכשיר החיוב לא עבד ורק אחרי הארוחה עלינו לשלם בקבלה ואף אחד לא חשד בנו ולא עשה מזה עניין.

מקום 4: אמריקן קולוני

מחיר הארוחה: 150 שקלים

הבוקר במלון "אמריקן קולוני" מרגיש כמו קפיצה קטנה לאירופה, אבל לא תמיד בקטע טוב. האווירה בוטיקית, חדר האוכל מהמם ומזכיר מלון אירופאי קלאסי, אך כבר בכניסה מורגש הניתוק – אף אחד לא מדבר עברית. רק אנגלית וערבית. הבופה, שהתחיל את היום מוקדם, כבר נראה עייף בשעה 10:00, עם לחמים לא טריים וסלטים שנראים רחוקים מטריות, צלחות חצי ריקות עם נקניקים והדבר שהיה הכי מוזר כאן הוא מבחר ירקות מצומצם מאוד יחסית לארוחות הבוקר האחרות שדגמנו. עבור הטבעונים לצערנו יש כאן מעט מאוד אופציות. יחד עם זאת, איפה עוד תמצאו בופה עם נקניקים ונקניקיות?

הבופה מציע גם רושטי, אך הוא רחוק מלהיות מוצלח ובייקון, מה שמדגיש את הקו האנגלוסקסי של הארוחה. בין הגבינות יש כמה מיוחדות ומצוינות, והלאבנה פשוט מדהימה, אך השקשוקה הייתה מהסוג עם הביצים הלא האמיתיות אלא עם נוזל ביצים. לצד המאפים והמאכלים המלוחים יש גם מבחר רחב של פירות, כולל תאנים, קיווי ותותים, יחד עם מבחר גדול של ריבות ובקלאוות. מצד שני, העוגות היו מאוד יבשות.

מקום 3: וולדורף אסטוריה

מחיר הארוחה: 200 שקלים

הציפיות מ"וולדורף אסטוריה" היו גבוהות, וכשנכנסים ללובי אי אפשר שלא היה להתפעל מהפאר – נברשות ענקיות, זרי פרחים ושירות מוקפד שמזכיר מלון מהעולם הישן. התחושה מלכותית, עם מוזיקת ג'אז ברקע, יין מבעבע ואפילו חדר פרטי מפואר לאורחים שמחפשים פרטיות. אבל לצד ההשקעה, משהו בארוחה מרגיש מעט מיושן, כאילו הזמן עצר מלכת.

הבופה מסודר בצורה מרובעת, בחדר פנימי נפרד הרחק מהשולחנות, עם ירקות במרכז ומבחר מרשים של דגים כבושים, טונה מעושנת, סלטי דגים וצלפים. יש גם עמדת מיצים עם מיץ תפוזים סחוט טרי, מיץ גזר ושוקו מוכן, לצד מגוון אלכוהולי. הסלטים מגוונים, עם מנות כמו סלט פטריות וחומוס, אנטיפסטי צבעוני וסלט קיסר קצת משונה. מבחר הירקות והלחמים מרשים, כולל פרצל מושחם ולחמניות עם שוקולד. יש גם כריכים ועוגות ללא גלוטן ארוזים בצלופן.

באוכל מורגש הקו האירופי עם נגיעות ים-תיכוניות: לזניה טעימה, רביולי גבינה ברוטב שמנת מיותר, וזוקיני ממולא בגבינה שמרגיש ארכאי. מנות הביצים שבתפריט המונח על כל שולחן, ליד אגרטל עם פרח, כוללות את הקלאסיקות הבראנצ'יות ואף צויין שכאן מגישים ביצי חופש. הייתה בתפריט אפילו חביתה טבעונית, אבל הבריוש הולנדז והביצה עלומה שהזמנו סבלו מביצוע לא מקצועי והיה יבשים ולא טעימים. בבופה הייתה גם מקושקשת טובה, שקשוקה אמיתית עם רוטב עגבניות סמיך. מחלקת המאפים מאוד מפנקת ויש בה מאפים ברמת פטיסרי, עוגת גבינה מושלמת וכנאפה מעולה מלאה בפיסטוק.

לחובבי הקינוחים, הסחלב מספק חוויה חמימה. הייתה בבופה גם דייסת שיבולת טעימה, טונה מעושנת די יבשה ומאפים אישיים בסגנון פיצה עם תוספות מגוונות. השירות ברמה של קונסיירז’ אישי, מדויק ומקצועי וקבלת הפנים שקיבלנו הייתה מהממת, חמה ולבבית בצורה לא צבועה. חבל רק שהיו אי-דיוקים באוכל כמו היעדר מוחלט כמעט של מלח ומנות קצת מיושנות ומיותרות כמו תפו"א ברוטב שמנת.

מקום 2: מלון אוריינט

מחיר הארוחה: 160 שקלים

ארוחת הבוקר במלון אוריינט מציעה חוויה מרהיבה, שמשלבת פאר מודרני עם טאץ' ים-תיכוני ואוריינטלי עשיר. העיצוב של חדר האוכל מהמם, מהמיוחדים שראינו בירושלים, עם כלי הגשה מרהיבים שמותאמים לכל מנה. הבופה מחולק לאזורים נוחים כך שאין עומס או תורים, והשירות יוצא דופן – החביתות מוזמנות דרך מלצרית עם אייפד ומגיעות ישירות לשולחן, בלי צורך לעמוד בתור. בכניסה לארוחת הבוקר (שהזמנו בה מקום מראש) קיבלנו הנחה אוטומטית של 20 שקלים כי לדברי המארחת זה היה יום רגוע, מחווה קטנה אך מעידה על רמת השירות הגבוהה.

מבחר האוכל כאן עצום, עם מנות ייחודיות שלא ראינו במלונות אחרים. יש פינת "שוק מחנה יהודה" שמציעות מבחר עצום של תבלינים, חמוצים מיוחדים, מחמצים, גרגרי חומוס מבושלים ובצל ירוק טרי. פינת "בקעת הירדן" מוסיפה ריבות תמרים, טחינות, חלווה, סילאן ומשמשים ממולאים.

הבופה כולל גם עמדת מאפים עם תנורי אפייה כמו בפיצריות שמוציאים מאפים משולשים במילוי בצל, מאפים עגולים של ביצה בקן, פאטאייר משולש ממולא בעולש, בבקה קינמון מושלמת, בקלאווה עם פיסטוק וקוקוס, ועוגות מיוחדות. פינת הלחמים מרשימה עם מבחר בגטים ולחמניות טריות, כולל חמאה אישית ארוזה אסתטית בצורת סוכרייה. היה בבופה אפילו קיגל חתוך כמו במעדניות של מאה שערים ומלבי בצנצנת אישית מאוד טעים. היו כאן גם עוגות ללא גלוטן וללא סוכר, עוגת גבינה אישית מעולה, מגוון יוגורטים למוזלי ומבחר עצום של אגוזים ופירות יבשים, קישים טעימים, מגוון גדול של ירקות אנטיפסטי ופנקייקים שהכינו במקום.

בגזרת הגבינות מצאנו כאן ריקוטה טרייה, גבינות קשות מעולות ומקלות גריסיני שלידם מתבל דבש ופיסטוקים ודבש עם שומשום. הלאבנה כאן הייתה פשוט מושלמת. גם מנות הביצים כאן הן ברמה אחרת: יש שקשוקה אדומה ולבנה, חביתות על פי הזמנה מהתפריט, כולל חביתה טבעונית, וקלאסיקות כמו בנדיקט ירושלמי שמוגש בבייגל ירושלמי עם תרד מוקפץ ורוטב הולנדז מעולה – מנה מושקעת ומדויקת.

מבחר הסלטים כולל לא רק סלט ירקות , אלא גם סלט קיסר, סלט קפרזה, סלט עם עדשים, סלט טונה, וסלט עלים עם אשכוליות. למרות המבחר העשיר, כמה מהם היו פחות מוצלחים בטעם.

הקפה כאן היה מעולה ובטמפרטורה נכונה, גם הוא הוגש על ידי מלצרית, והיה כאן גם יין פרסקו שחיכה בקערה עם קרח. הדבר היחיד שהיה חסר זה מוזיקה להשלמת האווירה. בסיכום הכולל, מדובר בארוחת בוקר יוצאת דופן שמשלבת עיצוב ייחודי, מבחר עצום של מנות מוקפדות ושירות מהטובים בירושלים, עם דגש על אוריינטליות מודרנית מוקפדת שמורגשת מאחוריה מחשבה על החיבור למזרח התיכון, לישראל ולירושלים.

שימו לב, כאן חשוב להזמין מקום מראש כי לא בכל ימות השבוע חדר האוכל מקבל אורחים מבחוץ.

מקום ראשון: מלון המלך דוד

מחיר הארוחה: 210 שקלים

ארוחת הבוקר במלון המלך דוד (או קינג דייוויד) היא לא רק חוויה קולינרית, אלא מסע בזמן לתוך עידן של פאר ואצילות. מהכניסה ועד השולחן, הכל מתנהל בטקסיות אלגנטית – מלצרים בחליפות, מפות לבנות מעומלנות, שולחנות עם סידורי פרחים וכלים יוקרתיים שמרגישים כאילו יצאו מארמון ורסאי. מוזיקה קלאסית מתנגנת ברקע, ומיץ התפוזים נמזג ישירות לכוס על ידי מלצר. כאן הכול מוקפד, מתוחזק למשעי, ומרגיש כמו חוויית יוקרה על-זמנית.

הבופה אינו הגדול ביותר, אך כל פריט בו ברמה של מסעדת שף. הגבינות כוללות מבחר איכותי, כולל גבינה מבית מחלבת המאירי, לאבנה מושלמת עם זעתר, ואפילו איקרה ושלוש צורות שונות של הרינג. לצד אלו מוגשים גרבלקס מעולה, יוגורטים בבקבוקים אישיים בטעמים כמו תות ומשמש, וגרנולה תוצרת בית שמושקעת לא פחות ממנה במסעדת שף.

הסלטים מוקפדים ומוגשים באלגנטיות: סלט טונה מדהים, סלט יווני, קישואים ופרמזן, ועגבניות שרי עם צנוברים וקרעים של מוצרלה. לצד אלה יש גם פינת בריאות מפוארת ומבחר המאפים כולל קישים, פשטידות ועיג'ה עשבים. יש בבופה גם צלפים וזיתים מיוחדים ולחמים ברמה של בולונז'רי צרפתי.

בגזרת המאפים המתוקים והקינוחים מורגש הדגש על קונדיטוריה עילית: באורניז מושלמים כמו בקונדיטוריה פריזאית, עוגיות פיננסייר, טארט לימון, בריוש בגלייז לימוני ועוגת גבינה בסקיט ללא גלוטן מהטובות שטעמנו. כל אלה מוגשים בכלים מעוטרים ומלוטשים עד הפרט הקטן ביותר.

לצד האוכל, מוצעים משקאות שמשלימים את החוויה: יין מבעבע מתוק, וודקה עם מיץ עגבניות להכנת בלאדי מרי, וכמובן קפה סופר איכותי שמוגש בכלים מוקפדים. על כל שולחן יש תפריט חביתות ממנו הזמנו בריוש עם ביצה עלומה, הולנדז מושלם ברמה של מסעדת פאר וגרבדלקס עדין.

זו לא סתם ארוחת בוקר – זו חוויית אירוח מלכותית אמיתית, מקום שבו ניתן להרגיש מלך או מלכה לשעתיים. פאר שקט, אולם אוכל עם וילונות קטיפה, עמודי שיש ומפות מעומלנות על השולחן, כל זה מעניק למקום מראה של אולם נשפים בארמון בצרפת. יש גם עיתונים בכניסה, קבלת הפנים היא של בני אצולה, שירות ברמה של קונסיירג' אישי, ואוכל שמבוצע ברמת דיוק של מסעדת שף, כל אלה הופכים את קינג דייוויד לארוחת הבוקר היוקרתית ביותר בירושלים ולדעתנו גם לארוחת הבוקר הטובה ביותר בארץ, גם בהשוואה לבראנצ'ים היקרים של מסעדות שף.