נחל הטודרה במרוקו זרם לצדנו בקצב השאנטי ובלב קניון הטודרה המפורסם, באזור התיירותי עצרנו למרגלות מצוק שנראה כמו סלע גולייתי. מדריך מקומי קיבל את פנינו ותוך רגעים נארזנו ברתמות, קיבלנו קסדות וכדי להבהיר לנו את משימת הבטיחות החשובה ביותר, חזר ואמר במרוקאית 'אידיק עלה קליפש'. אפילו יוצאי תפוצת אירופה הבינו את הכוונה, אז נקשרנו לכבל הראשון באמצעות השאקלים ברתמה והתחלנו לטפס.
> רוצים עוד רעיונות לטיולים? יש לנו לא מעט הצעות
ויה פראטה, "דרך הברזל" באיטלקית, הן דרכים מאובטחות שהאיטלקים בנו בהרים במלחמת העולם הראשונה, כדי שהחיילים יוכלו להגיע למעוזים ולנקודות אסטרטגיות בשלום. את הדרכים פרצו לרוב שבויים שהציבו בהן יתדות ומיני אחיזות מלמטה עד למעלה, לצורך גישה נוחה ובטוחה עם מינימום התנגדות. מאוחר יותר הושאל הקונספט לעולם הטיפוס העולמי ואתרי 'ויה פראטה' צצו בעולם, הראשון היה בצרפת בשנת 1980 והוא נבנה לא כטיפוס הארד קור אלא בגישה ספורטיבית -תיירותית לחווית טיפוס קלה יותר וכיפית שמתאימה גם לילדים. בארץ היו מי שגיירו את הקונספט לפני כמה שנים כשהקימו את 'ויה פראטה ישראל', ולמרות שאין אצלנו הרי דולומיטים אדירים או רכסי אלפים שנוגעים בשמיים, יש בארצנו הקטנה מצוקים מרשימים שיודעים להעניק חווית טיפוס כיפית.
ובחזרה למרוקו, בלב קניון הטודרה נפער פתח, אולי כתוצאה מרעידה אדמה או השפעה גיאולוגית אחרת כך שאת הקיר הזקוף החליף מצוק מתון יותר כמו סלע מפלצתי שעליו התחלנו לטפס בהדרגה. ויה פראטה משמעה דרך מאובטחת בכבל שאליו מתחברים ומטפסים ישירות על הסלע או על יתדות, סולמות ומיני עוגנים ומתקנים שהם תוספת לאתגר ולכיף. המדריך המקומי שגם זכה לכינוי 'אידיק עלה קליפש' טיפס בקלילות לוליינית ואנחנו אחריו. חצינו גשר על פני סדק בסלע, פסענו על כבל דק כמו לוליינים בקרקס, עלינו דרך מדרגות ברזל שהותקנו בקירות האבן עד לכיבוש המלא של פסגת הסלע. הגובה היה מרשים והנוף עוד יותר. האנשים למטה נראו כמו נמלים, והמצוקים מסביב עוד גבהו מאתנו ובכל זאת הרגשנו בשמיים. ירדנו חזרה מצדו השני המתון עוד יותר, והשלמנו שעה וחצי של חוויה מאלפת.
חווית הויה פראטה הישראלית הטובה ביותר נמצאת היום בצוק מנרה מעל קריית שמונה. את המסלול בנו יואב רותם ואלון מלאכי מייסדי 'ויה פראטה ישראל', אנשי טיפוס שביקשו להנגיש את הענף בארץ. הדרך נחנכה לפני כמה שנים במקטע מהמצוק שהתאים באופיו והפך לפופולארי וכדי להפיץ אותו ברבים באזור, עד המלחמה אף יזמו פסטיבל טיפוס בקריית שמונה. הבשורה הגדולה יותר הגיעה בהמשך ונוגעת לשיתוף פעולה עם התאחדות הטיפוס הישראלית. הרצון שעלה מהשטח הביע נכונות שההתאחדות כגוף ארצי רשמי תפרוס אחריותה על הויה הפראטה וכפי שהיא מקדמת טיפוס, כולל טיפוס ספורטיבי (ענף אולימפי) וטיפוס בטבע, תקדם גם את הענף. ארז הראלי, מנכ"ל ההתאחדות מדגיש שמטרת המהלך היא לדאוג שכל מי שעוסק בתחום יקבל את התנאים הכי טובים מבחינת מסלולים, בטיחות ומעטפת. היופי הוא שלצד אג'נדה מקצועית תחרותית יש גם היבט חברתי קהילתי וספורט הטיפוס מחולל שינוי באמצעות פעילות לנוער, בעלי מוגבלויות, נפגעי מלחמה ועוד. "זה ענף שבו מתמודדים עם הבלתי אפשרי ולכל הספורט האתגרי בארץ לא היו הורים אז אנחנו לוקחים כל תחום שקשור לגובה ועוזרים לקדם אותו וכך נכנס גם ענף הויה פראטה".
בתקופת המלחמה נפגע המסלול ברכס רמים ופרצו שריפות, ורותם ושותפיו לקחו על עצמם בחודשים האחרונים לשפץ ולשדרג את המסלול בתוספת מקטע שיאריך אותו ונבנה לאור השינויים בתחום הטיפוס. "הספורט הזה מרים ראש בכל העולם ופונה לקהלים רבים ויש יותר התעניינות בכיוון", הוא מספר. ב-2022 הושלמה בארץ תקינה אירופאית ולמרות שהמסלול במנרה נבנה מתוך הבנה טכנית ברמה גבוהה, את המקטע החדש בנו בסטנדרט גבוה עוד יותר ולפי התקן החדש וזה ניכר בעובי הכבל המוביל ועוד. כדי להגיע לנקודת ההתחלה נפגשנו בראש המצוק וירדנו רגלית בדרך מסודרת שחולפת בשולי המצוק וביער קק"ל אל תחילת המסלול. התארגנו עם רתמות וקסדות ויצאנו לדרך. החוויה בצוק מנרה מסעירה במיוחד בזכות הלוקיישן שצופה מנקודת גובה מהפנטת אל יופיו של עמק החולה. בכל רגע נתון ומכל זווית אפשרית, צריך רק להטות מעט את הראש ולהתפעל מהתפאורה. המסלול מתחיל בירידה, והיא לא האחרונה כי כל ירידה היא לצורך עלייה. בדרך יש מגוון אלמנטים שמוסיפים לאתגר ולחוויה אז טיפסנו על סלעים גדולים, צעדנו בצניר מהמם, חצינו כמה מהסדקים על פני לוחות עץ, כמו לוליינים, אחזנו בידיות ועוגנים וכל העת היו שני השאקלים ברתמה מאובטחים לכבל המוביל, וכשמגיעים לעוגן בסלע, צריך להעביר אותם צד, אחד אחד. החוויה מלאת אדרנלין, יש מקטעים שצריך להיאחז בזיזי אבן או להניף את הגוף ולשמור על שיווי משקל, אך היופי שהיא מתאימה גם לילדים. מי שאינו מטפס מחויב בליווי והדרכה וכמובן ציוד מתאים ומובטחת הנאה צרופה. 
המטפסים לא רק מדריכים, הם גם אלה שמפתחים בפועל את המסלולים כפי שעשו רותם ושותפיו וחלקם מביא מטיילים למסלול. הראלי מחדד שויה פראטה היא ענף משלים בעולם הטיפוס שמתאים לקהל רחב יותר. "בטיפוס יש תמיד התלבטות לגבי הקהל האם להישאר בוטיקי או לחשוף אבל הממשק של ויה פראטה (וגם גלישה/סנפלינג) נכנס למקום יותר פופולרי ונפוץ. זה תחום מתפתח שנים והיה שיח עם יואב על הסדרה ובקשות שעלו מהשטח, וברור שאם זה יתפתח פיראטית התחום ייפגע, אז המניע הוא ערכי. הכיוון הוא לפתח ולחשוף את הענף לעוד אנשים וזו חוויה עוצמתית ומשמעותית שאנשי הטיפוס עוסקים בזה". ההתאחדות מתוקצבת על ידי המדינה, יש נהלים של משרד הספורט והיא הגוף המקצועי שיכול לייצג את כל הצדדים וזוכה לשיתוף פעולה רוחבי מול 'בעלי' השטח כמו קק"ל ורט"ג. "אנחנו אחראים על כל מצוקי קק"ל ומתחזקים אותם ויש שיח משותף וגם הם עשו תהליך יפה עם ענפי ספורט אתגרי נוספים מתוך הבנה שאם האתרים שלהם מתוחזקים מקצועית ומטופלים הם זוכים ליותר קהל".
צוק מנרה אינו לבד. יש עוד כמה אתרים בארץ שנבנו על ידי מטפסים אחרים, לא כולם בתיאום עם הרשויות או לפי התקינה האירופית, אלא בסטנדרט הישן. אתר אחד נפגע מוונדליזם ופורק כדי למנוע סכנה וכך נותרו שלושה אתרים פעילים 'פיראטית'. "גם מסלול 'דרך המלך' במנרה התחיל ככה", מודה רותם ומוסיף: "ואז התחיל מו"מ עם קק"ל שלקח הרבה זמן ואנרגיה, אבל בסופו של דבר הוסדר וקק"ל אפילו מממנת את התחזוקה". מבחינת פוטנציאל רותם מדבר על כמה פרויקטים עתידיים שהחלו לקדם והראלי מדווח על פניות של כמה מועצות אזוריות שמבינות את הפוטנציאל שבויה פראטה ומעוניינות לפתח מסלולי טיפוס בשטחן. "זה אמצעי ייחודי לחבר אנשים לטבע ולהתגבר על פחד וחוויה מאוד מיוחדת, וכרגע אנחנו עובדים עם התקן האירופאי ומתאימים אותו למסלולים בארץ מתוך אחריות עם פיקוח, אישורים ותחזוקה כדי שהמשתמשים ידעו שיש גוף רציני שדואג שהם יחזרו הביתה בשלום".
אתר נוסף שנחנך ביוני 2023 נמצא בגן הלאומי מצדה, ונבנה על ידי רותם ושותפיו, אך נועה גורדון, מנהלת מרחב מצדה ברט"ג, מסבירה שאינו מכונה 'ויה פראטה' כי זו לא מטרתו, אלא 'אתגר מצדה'. "הרעיון הוא להנגיש חלקים במצדה שאי אפשר היה להגיע אליהם בלי מערכת של ויה פראטה, לכן הדגש הוא לא האקסטרים אלא ההנגשה". את האתגר אפשר לעשות באופן עצמאי, עם ציוד ובלי מדריכים כי יש שילוט והסברים, וזו הזדמנות לחוות חלק נוסף בסיפור מצדה. המסלול עובר ליד מערת נזירים ביזנטית שהייתה נגישה רק לחוקרים, בור מים שמור כחלק ממערכת המים של במת ההר ומקטע מחומת הורדוס אבל הוואו שבו נוגע לנוף המופלא של מדבר יהודה וים המלח. גורדון מוסיפה שאורכו 250 מטרים, הוא פעיל רק בימי שישי ושבת עד שעות הצהריים ונותן גם הזדמנות להתנסות אתגרית שיש בה התמודדות עם פחד וקושי וכתוצאה יש הצלחה וחוויית מסוגלות חיובית (45 שקלים למשתתף, לעוד פרטים).