רמת גן נוסדה כאלטרנטיבה לתל אביב הסואנת, במטרה להיות עיר כפרית מוקפת גנים, אבל עם הזמן תפסה לה מקום של כבוד משל עצמה, ורחובותיה הראשיים הפכו לסואנים לא פחות. כך גם רחוב ביאליק, ה"רוטשילד" של העיר, הפך להיות הלב הפועם - ציר תנועה הומה, רחוב מרכזי, מסחרי, והמקום לראות, להיראות, להתעדכן ולפגוש את הפרלמנט הקבוע. טרם נקרא ביאליק קראו לרחוב "הכביש הלבן" על שום דרך העפר שעברה בו, בעוד שלרחוב ז'בוטינסקי הסמוך קראו "הכביש השחור" כי היה כבר סלול. שם הרחוב שונה כמחווה לזכרו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, שהיה יקיר העיר תל אביב אך בערוב ימיו עבר להתגורר ברמת גן השכנה בה חיפש שקט, רוגע וירוק בעיניים.
טרום שנות ה-2000 ביאליק היה מהרחובות הנחשבים של גוש דן ויועד לשופינג אקסקלוסיבי למביני עניין ואופנה, שנהרו אל חנויות המעצבים והבוטיקים היוקרתיים שלאורכו. בואם של הקניונים לעיר דחקו את רגליו של ביאליק ולקחו ממנו את ימי הזוהר ואת חנויות היוקרה. טיול בקטע המרכזי שלו מרגיש ללא מקומיים כמונו כאילו הזמן עצר מלכת, אבל זה גם סוד קסמו - חנויות בניחוח של פעם ומוכרים שמכירים את השושלת המשפחתית של הקונים. כזוהי למשל במבינו, חנות הנעליים המיתולוגית של י. גוטמן, המוכר גם כאבא של במאי הקולנוע עמוס גוטמן, בה קונים כבר בני הדור הרביעי.
> ממש לא בתל אביב: זה רחוב רוטשילד שאתם חייבים להכיר
> ברמלה מסתתר רחוב שמזכיר את חו"ל
> לילנבלום: הרחוב הכי שווה בתל אביב שלא מדברים עליו
ברחוב אין התייפייפות ואין שואו אוף, אבל יש שעטנז מעניין של מבוגרים ופנסיונרים שיושבים לצד הצעירים בברים ובבתי הקפה, שמרימים ביחד קפה שחור מול בירה מקציפה, ועיראקים ותיקים שיושבים בכיכר רמב"ם המחודשת ומתמזגים עם הרוסים החדשים.
בין מלון למכללה ולרכבת קלה
ומה עוד ברחוב? שורות של עצי פיקוס שמצלים עליו ביום ומאירים ומנצנצים בלילה משל היו עצי חג המולד. וגם, בתי באוהאוס היסטוריים, בית עירייה מיתולוגי, שתי כיכרות מרכזיות, מלון אחד בתחילת הרחוב ומכללה אקדמית לעיצוב ואמנות בסופו, שלושה חדרי סטודיו וכושר, קניון קטן מול מציאוני סטוק, בזארים וחנויות נעליים שמציגים את מרכולתם על המדרכה, חנויות תכשיטים, חנות טבק, חנות יין נהדרת, חנות ספרים גדולה, חנות איפור ענקית, קיוסקים, פיצוחים, פלאפליות, בתי קפה וברים שכונתיים שבלילות ובסופ"שים הופכים למקום המפגש התוסס של החבר'ה, שמעירים, מאירים ומצעירים את של הרחוב. אחד מהדברים היפים והמבורכים בביאליק הוא הפלורליזם והעובדה שיש חנויות וברים שפתוחים גם בסופ"ש למרות שמדובר ברחוב עם בתים מעליהם.
אורכו של ביאליק כ-2 ק"מ, תחילתו בכיכר כופר הישוב, על גבול גבעתיים, וסופו במחלף ההלכה, בואכם תל אביב ואזור העסקים של הבורסה. הרחוב מחולק וירטואלית לשלושה מקטעים – הראשון, מכופר היישוב עד צומת ז'בוטינסקי, הוא הפעיל והשוקק עם הכיכרות, המלון, הספא, החנויות והברים; השני, מקולנוע רמה בפינת בז'בוטינסקי ועד רחוב אבא הילל, מתאפיין בבתי מגורים בסגנונות עיצוב ובנייה שונים, שמוכר כשכונת הגפן; המקטע השלישי, הצפוני, מסתיים בדרך ההלכה והוא יותר מסחרי-תעשייתי-אמנותי, נושק למתחם הבורסה ונקרא גם שכונת חרוזים – שהפכה לאחת מהשכונות המבוקשות בשל מיקומה בסמוך לצירי תנועה מרכזיים, ובעיקר בשל עורפה הממוקם על גדת נחל הירקון. וזה עוד לפני שהזכרנו את תחנת הרכבת הקלה בצומת ביאליק-ז'בוטינסקי, שמנגישה את הכל בלי פקקים.
> טיילנו לאורך תחנות הרכבת הקלה
ובענייני קולינריה, יש ברחוב כמה מקומות אוכל מעניינים אבל בשביל האותנטיות המקומית סורו לרחוב הרצל, השכן, שם תמצאו מגוון מסעדות עדתיות בהן מסעדת הטעם העיראקי (הרצל 52), מאפיית טריו הגיאורגית (הרצל 90) וגם שוק צבעוני עם התמהיל המוכר.
הליכה לאורך רחוב ביאליק
שטיחי איראן
ביאליק 5 פינת ארלוזורוב
אושר ג'ורג הוא דור שני לאבא סוחר שטיחים מפרס וקווקז, שפתח את החנות שלו ב-1973. לפני כעשור אושר נכנס לעולמות הוינטג', טס לניו יורק, הסתובב בין שווקים וחנויות של עתיקות, עשה רכישות מוצלחות של עשרות רהיטים ופריטים משנות ה-60 ומטה, ארז הכל במכולה והביא אותה לארץ. את התכולה פרק בחנות של אביו וכאן, לצד השטיחים האותנטיים והיוקרתיים, הוא הפך את החנות לגלריית "פשפשים" מקסימה ומסקרנת. בחלל ועל המדפים העמוסים תוכלו למצוא פרטי ריהוט נדירים, נברשות,
מצלמות, תכשיטים, משקפות, חרבות, בובות, כלים, משקפיים והיד עוד נטויה.
פול מון בר
ביאליק 7
הפול מון הוא בר בירות וקוקטיילים שהוקם בהשראת הברים האהובים בתאילנד. את עיקר העניין ותשומת הלב בבר תופס שולחן הביליארד הגדול שמשתלט כמעט על כל החלל הקטן, מסביבו הציבו כסאות בר גבוהים ובחוץ, על המדרכה וחלק מהכביש, הקימו מרפסת דק מקורה וסגורה. הבר נפתח בכל ערב, נסגר לפנות בוקר, מלא לאורך הלילה אבל בין השעות 19:00-22:00 הוא הומה במיוחד כי אז יש HAPPY HOUR וכל הבירות והקוקטיילים בקונספט של 1+1.
טבק עבודי
ביאליק 7
חנות הטבק הוותיקה של משפחת עבודי נפתחה בביאליק ב-1972 והייתה האחות הקטנה הקטנה לחנות הראשונה שנפתחה ב-1968 בתל אביב, בימים שעישון נחשב לסמל סטאטוס מפואר ואפשר היה לעשן בכל מקום. שנים אחרי עישון הוא כבר ממש לא סטאטוס, ובטח לא בפרהסיה, החנות בתל אביב נסגרה וזו הרמת גנית הפכה לחלק מהנוסטלגיה הביאליקית. החנות מנוהלת היום על ידי בני הדור השני שעשו התאמות ברוח הזמן ועל המדפים הצפופים והעמוסים תמצאו סיגריות אלקטרוניות ופורייזרים - מכשירי אידוי ועישון של קנאביס רפואי.
מלון רוקסון אורבן
ביאליק 10 פינת רחוב קריניצקי
המלון הוותיק עבר מספר גלגולים, ידיים ורשתות מלונאיות, והיום הוא בחזקת רשת מלונות רוקסון ומשלב קומות משרדים ובהפרדה קומות חדרים ולובי צמוד חדר אוכל. רוקסון עבר שיפוץ, מתיחת פנים ומיתוג מחדש ב-2020, שהפכו אותו למלון אורבני המותאם גם לאנשי עסקים, לבנות ביום ספא וכיף, ולמי שחוגגים סופ"ש שבת חתן. במלון 97 חדרים, אולמות כנסים, חדרי ישיבות, מרחב עבודה שיתופי, בית כנסת, ספא בקומה 15, רופטופ עם בריכה עונתית בקומה 16, מוקפת במרפסת דק ותצפית שחולשת על הרחוב, העיר והסביבה.
Wine Point
ביאליק 13
הפוינט היא חנות יין נהדרת שכמה שהיא קטנה ככה גדולה עם מבחר עצום של אלכוהול מהארץ ומהעולם, כולל יינות מיקבי בוטיק ישראליים נבחרים. על המדפים וויסקי, טקילות, וודקה, רום, קוקטיילים, סירופים ובירות, וגם יינות מתיישנים שמרקיעים מעל ל-10 שקלים בהם יין מסדרת אקסודוס 2018 של יקב רמת נגב, ומרלו 2018 של יקב שאטו גולן – "יינות למביני עניין", כמו שהם אומרים.
אפשר לקנות בקבוק, לשלם דמי חליצה (39 שקלים), לקבל שמפניירה וכוסות, לשבת במרפסת להתענג על היין. ואם בלהתענג עסקינן, וביין שנזכרנו לקנות ברגע האחרון לפיקניק בשבת, נציין שהחנות פתוחה כל השבוע מהבוקר ועד 23:00.
בנדי בר
ביאליק 13
בר בירות שכונתי שמגיש גם יינות וקוקטיילים לצד המבורגרים, פיצות ונשנושים שהולכים טוב עם אלכוהול ועם הקרנת משחקי ספורט על מסך ענק. כדי לפתוח את השבוע ולסגור את הסופ"ש הכי בראש טוב, וברוגע לכיס המצטמק, בימי ראשון-חמישי ב-20:00-17:00 הם מכריזים על Happy hour, ובערבי חמישי מגיע די.ג'יי שמרים את האווירה ואת מצב הרוח, שנועם, מהקבועים במקום, מעיד "שהאווירה חשמל". הבנדי, אגב, צמוד לפוינט ושניהם שייכים לאדי, שהוא מומחה לאלכוהול.
חומוס האחים
ביאליק 14
עזבו אתכם מלפלפל, לחצל ולבייץ, ועוד מיני בלבולי שכל נוסח עובד והסביח, ותכירו את החומוסייה של אדיר עדור, שהיא האמאל'ה והאבאל'ה של החומוס שלאחריו, כך כתוב על השלטים בחוץ - "חומוס. שנ"צ. חומוס". אז לפני שהלכנו לשנו"צ ישבנו במרפסת, השקפנו על הרחוב וטעמנו חומוס קומפלט, פלאפל נהדר וסביח עם חצילים ממכרים, וארזנו הביתה קובה סלק כורדי, קובה פטטה עיראקי, אמפנדס ארגנטינאי וסיגרים מרוקאים.
בית הדואר
ביאליק 17
ביאליק הוא מהרחובות הבודדים שעוד מחזיק בבית דואר גדול ומרכזי שהגדיל לעשות והציב מיצג צבעוני על המדרכה בחזית הסניף. מדובר ביצירה פוטוגנית של האמנית רינת לוק אליק, שמעלה חיוך נוסטלגי אצל המבוגרים והתלהבות בקרב הילדים נוכח המוצגים. לוק אליק הציבה על המדרכה חבילות דואר גדולות שנראות כמו מתנות, ולצידן משאית אדומה ועמוסה, שאפיינה את המשאיות שחילקו אז דואר ברחבי הארץ.
הספסל
ביאליק 26
כבר עשור שוותיקי וצעירי העיר יושבים ב"ספסל" – הבר הכי הפופולרי ואנרגטי בעיר שקיבל את שמו בשל הספסל שמולו, עליו ישב הבעלים וגלגל רעיונות. אז הרעיון היה בר עם 11 ברזי בירות, בהן בירה שיגי שהם מייצרים במבשלה הפרטית, שיהווה מקום מפגש לחבר'ה עם משחקי שש-בש, הקרנת משחקי ספורט והופעות חיות, ובשעות הצהרים ובשבת יתאים גם לאירוח של משפחות. מעבר לבירות יש גם קוקטיילים, ארוחות בוקר, סלופי ג'ו והמבורגר עם טופ של גבינות, שאתם חייבים לנסות.
פרג' פיצוחים
ביאליק 31
רמי פרג' הוא דור שני לפיצוחים, שאביו היה מראשונים שפתחו חנות ברחוב. כבר 50 שנים שהמשפחה קולה במקום את הבוטנים, השקדים, האגוזים, הפיסטוקים והגרעינים השחורים, בתנורים הגדולים בחדר האחורי, ומציגה אותם בשולחן מתכת שמחולק לפי סוג הפיצוחים, ששומר עליהם חמימים וטריים. בשישי, ראו הוזהרתם, התורים משתרכים, כולל קבועים ודורות המשך שכבר עזבו את העיר ומגיעים במיוחד להצטייד בפיצוחים ופירות יבשים לסופ"ש.
בית העירייה
ביאליק 35
הבניין היפה הוקם ב-1942 ותוכנן על ידי האדריכל רפאל מגידו בסגנון האדריכלות הבינלאומי כמבנה דו-קומתי בצורת האות ריש. מאז ועד היום הוא מאכלס את בית העירייה ועם השנים נוספו מסביבו עוד אגפים. הבית מוקף בגינה יפה עם פסלים וספסלים בצל העצים למנוחה לאחר תשלום הארנונה. את עיקר תשומת הלב בחזית הבניין תופסים הפסנתר השחור, שמוצב על מעין במה ומזמין את העוברים והשבים לנגן עליו, והשעון "הירוק" – שעון מיוחד שמעוצב מפרחים צבעוניים ובמרכזו מחוגים שמורים את השעה.
פורת ספרים וקפה
ביאליק 38
מלכה ויהושע בן פורת הם מראשוני רמת גן, שהקימו את ביתם ברחוב ב-1933 שתוכנן אז בסגנון הבאוהאוס האופייני לתקופה. ב-1953 הם פתחו מתחת לביתם חנות ספרים נהדרת שמאז ועד היום הפכה למוסד ספרותי-תרבותי-מיתולוגי לתושבי העיר, ובכלל. במהלך השנים הצטרף למלכה ויהושע הבן אמנון, שב-2010 הוסיף לחנות הגדולה גם בית קפה כי לדבריו "קפה וספרים הולכים טוב ביחד".
SWING Bar
ביאליק 40
מול בניין העירייה שכנו בעבר בית הספר היסודי הראשון של רמת גן ותחנת האוטובוסים ההיסטורית של העיר. בית הספר נהרס והפך לחניה והמבנה המעוגל של התחנה וקופת הכרטיסים נותר במקומו ואחרי שנים מאכלס היום הסווינג - קפה-בר שממוקם באחד מהלוקיישנים המרכזיים בעיר, בצמוד לכיכר רמב"ם המחודשת.
הבר מתחלק לכמה אזור ישיבה, שאחד מהם נראה כמו אקווריום שמשקיף לרחוב. על רקע המוזיקה והוויב הטובים מוגשים קוקטיילים מיוחדים לצד מנות אופנתיות בהן קרפצ'ו סלק עם גבינה כחולה, כרוב אפוי בציר ירקות, ארטישוק על הפלנצ'ה, סמאשבורגר ועוד כאלה בסגנון.
בית האזרח
ביאליק 42
הבית נחנך ב-1944, שימש כמרכז חברתי-תרבותי לתושבים ונערכו בו פעולות תרבות, הרצאות וערבים ספרותיים. שנה אחרי הקימו בעורף הבית את ספריית דבר ביאליק שהייתה הספרייה הציבורית הראשונה בעיר. המבנה לשימור מתפקד היום כמרכז פעילות לתושבים העיר הוותיקים, ומושך את תשומת הלב עם הציור הגדול שמעטר את חזיתו.
כיכר רמב"ם (כיכר אורדע)
ביאליק פינת הרוא"ה
הפיאצה המחודשת מתהדרת בגבעת דשא, בבריכת נוי עם דגי קוי גדולים וברחבה עם מאות יונים שמנמנות, שלא מביישות את אלה שבכיכר טרפלגר הלונדונית, בעוד חיים נחמן ביאליק יושב על כסא גבוה ומשקיף אליהם מהצד. את פסלו של ביאליק יצר האמן יאשה שפירא כהוקרה למשורר הלאומי שבחר לגור בעיר בשנותיו האחרונות. לצד פיסלו של ביאליק הציבו גם את פסל הציפורים ואת פסל שלוש האיילות שייצר הפסל פריבר.
בכיכר ממוקם גם הבניין המיתולוגי של קולנוע אורדע לשעבר - מבנה באוהאוס היסטורי, שהוקם ב-1936 על ידי היזם יעקב רוזנבלום והיה בית הקולנוע הראשון, הגדול והמפואר בעיר. הקולנוע נסגר ב-1990 הפך לבנק והיום הוא מאכלס סניף של הסופרפארם.
קפה המעגל
ביאליק 53 פינת המעגל
ויטלי קורמן פתח את המעגל בקיץ 2019 והפך מיד לקפה הכי שכונתי ברחוב, שאהוב גם על משפחות עם ילדים בשל הפסטות, הפיצות והטוסטים הטובים. כאן תוכלו לפתוח את הבוקר עם קפה איטלקי לצד ארוחת בוקר, סלט מרענן ועוגות לקינוח. פתוח כל השבוע כשבשישי עד כניסת השבת ובשבת מהבוקר ועד הלילה.
מרסלה
ביאליק 55
את בר היין הקטן פתחו לפני כשנה דור ובן, הבעלים של הבר-מסעדה קרמיט בשדרות הילד, שמגישים יינות שנבחרו בקפידה לצד נשנושים שהולכים טוב ביחד. השניים בוחרים בכל יום חמישה יינות, מניחים בשמפניירה ענקית, מגישים טעימות קטנות, מסבירים על היין ומזמינים לבחור את זה שאהבתם, שיוגש במחיר 42-48 שקלים לכוס, כשעד 18:00 יש 25% הנחה ובשלישי יש ערבי יין ללא תחתית. בתפריט הקטן תמצאו פלטת גבינות (גם טבעוניות), דג מטיאס עם איולי, רצועות זוקיני עם עגבניות שרי, קונפי שום, אגוזים ופרמז'ן, ופינצ'וס – כריכונים עם ירקות וגבינות מעל בגט קלוי.
נעלי במבינו
ביאליק 52
מחנויות הנעליים הוותיקות והמיתולוגיות ברחוב שכל ילדי רמת גן רבתי גדלו עליה. החנות התפרסמה והייתה מוקד עלייה לרגל בשל המומחיות שלה בהתאמת נעלי צעד ראשון ובשל מבחר נעלי הילדים הכי יפות ואיכותיות בעיר. ועם כל הכבוד לנעליים, במבינו נודעה גם בשל ייחוסה ובעליה - יוסף גוטמן, אביו של במאי הקולנוע עמוס גוטמן, שטרם הלך לעולמו היה חתום על סרטים מצליחים בהם "בר 51" ו"חסד מופלא".
היום החנות מנוהלת על יד מירי, אחותו, והיא מחזיקה בקולקציה לכל המשפחה
פנסיון רמת גן
ביאליק 57
כשביאליק ומניה הגיעו לעיר (1933-1934) הם גרו בפנסיון של שולמית ונחמיה פלץ, שהיה מאחורי ביתם היפה והציעה להם מקום קטן ושקט כמו שהמשורר ביקש לאחר המולת העיר הגדולה. נחמיה סיפר שהשהות בפנסיון הייתה נעימה להם, בעיקר נוכח תשומת הלב שקבלו וארוחת הבוקר שהוגשה - תפוחי אדמה אפויים ובלינצ'ס ממולאים בגבינה. "עם בוא ביאליק לביתנו באה הרווחה, קיומנו באותה שנה היה מובטח וביתנו הקטן הפך להיות בית ועד לסופרים ולאנשי רוח, שוחרי פניו של ביאליק", כתב נחמיה בזיכרונותיו. "כולנו היינו טרודים סביב משפחת ביאליק - אשתי בהכנת הסעודות והדאגה לסדרי הבית, ואני בדאגה להספקה ולטיפול באנשים הרבים שהיו מתכנסים בבית כאורחיו".
עם השנים הפנסיון הפך לבית דירות ואם תכנסו לחצר האחורית תראו את הבית הדו קומתי עם הקשתות וגרם המדרגות היפה עם שתי המנורות הדקורטיביות מצידיו.
שביל המדרגות
ביאליק 69-67
סמטת מעלה צבי ממוקמת בין שני הבניינים שעל ביאליק ועיקר העניין בה הוא שביל המדרגות המיתולוגי של העיר, שמזכיר את שביל 1000 המדרגות היורד במדרון הכרמל, במקביל לגן הבאהים, רק שכאן מדובר ב-167 מדרגות "בלבד" ולצידן שיפוע שהותאם לאופניים. המדרגות הרמת גניות מטפסות בין הבניינים, מלוות בעצים עבותים שסוככים על חלקן, ומסתיימות ברחוב מעלה הצופים 33, בתוך גן ציבורי בו מתחיל מסלול טיול "נתיב הגנים".
קניון ביאליק
ביאליק 76 פינת ז'בוטינסקי
הקניון הושק בראשית שונת ה-2000, הוא מתפרס על שלושה מפלסים, משמש כמרכז קניות ובילוי מקורה ומציע מגוון חנויות, בתי קפה וקומת ילדים עם ג'ימבורי.
קולנוע רמה
ביאליק פינת ז'בוטינסקי
בית הקולנוע הוקם ב-1938, היה השני והגדול בעיר ותוכנן בסגנון האדריכלות הבינלאומי עם מבואה גדולה וחלונות רבים בחזיתו. הקולנוע התפרס על 1100 מ"ר, הכיל 1000 מקומות ישיבה, הקמתו הייתה מהפרויקטים החשובים באותם הימים ולהשקתו הגיע מושל המחוז הבריטי בעוד התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית ניגנה ברקע. בשנות ה-40 הקרינו בו סרטים מצרים לטובת תושבי הכפרים הערביים ובהמשך שימש גם כתיאטרון עד לסגירתו בשנות ה-80.
מבית הקולנוע נשארה היום רק פסאדה מרשימה שחוייבה בשימור, מאחוריה רחבה גדולה ומעליה נישא מגדל דירות שחותם את ההיסטוריה התרבותית.
מכללת שנקר
ביאליק 125
המכללה האקדמית מתפרשת על חמישה מתחמים שסמוכים זה לזה, וכוללת את מחלקות ההנדסה, העיצוב והאמנות, שחלקם פתוחים גם למי שאינו סטודנט במסגרת הרצאות, סדנאות, סיורים, תערוכות וימים פתוחים. עיקר העניין של הקמפוס הגדול הוא המבנה ההיסטורי של בית החרושת עלית, הממוקם ברחוב ז'בוטינסקי, שמאכלס היום את המחלקה לאמנות רב-תחומית, וכן בית פרפורי בביאליק, עם החזית הצבעונית שמזכירה את החזית של מגדלי נאמן ומלון דן תל אביב שעיצב האמן יעקב אגם. הבניין הוא משכנו של המרכז הייחודי, החדשני והמעניין, להמצאה ועיצוב צעצועים ומשחקים, שפתוח גם לסדנאות (גם לילדים) ולביקורים בתאום מראש.
במסגרת התערוכות מציגים בגלריה רוזן לעיצוב (ביאליק 137) את "מה עכשיו?" – תערוכה מצויינת המציגה את עבודותיהם של 22 המועמדים לפרס אדמונד דה רוטשילד לעיצוב תקשורת חזותית (נעילה ב-18.1), ובשנקר גלריה בבניין מיטשל מציגים את "חצי חצי", תערוכה לעיצוב מוצרים דיגיטליים ועיצוב רב תחומי (נעילה ב-31.1).
מתי: ראשון 17:00-10:00, שלישי וחמישי 17:00-21:00.