לא מעט סופרלטיבים נקשרים בשמה של מונטנגרו: המדינה, שקיבלה את עצמאותה בשנת 2006, היא המדינה הצעירה ביותר בעולם; קניון טרה שבשטחה, שעומקו 1,300 מטרים, הוא העמוק ביותר באירופה; זוהי הנקודה הגשומה ביותר באירופה – יותר מ- 4,000 מילימטרים גשם בשנה; וכאן גם נמצא מקום קבורתו של היהודי המפורסם והשנוי ביותר במחלוקת בבלקן – שבתאי צבי.
הדבר המפתיע הוא שכל אלה נמצאים במדינה ששטחה רק 14 אלף קמ"ר ומספר תושביה בקושי 700 אלף. למרות ממדיה הזעירים בשטח ובנפש היא התברכה במגוון בלתי נדלה של נופים פיזיים ותרבותיים.
יש בה גם אזורים אלפיניסטים, של כרי אחו ויערות אשוח צפופים ואפלים וגם ארץ מבותרת של קניונים עמוקים ודרמטיים - לא בכדי פירוש השם הוא ארץ ההרים השחורים. חיים בה נוצרים אורתודוכסים שמרניים לצד נוצרים קתולים בעלי אוריינטציה למערב ובעיקר איטליה. מלבדם ישנה אוכלוסייה של מוסלמים ואלבנים וגם צוענים. היא גם כוללת בתוכה רצועת חוף חולי שלאורכה פזורים עשרות בתי מלון, היוצרים ריביירה ים תיכונית תוססת ויש בה גם לשונות ים מפותלים ומפורצים, שבהם נחבאים כפרי דייגים קטנים וציוריים. כל אלה יוצרים את סוד קסמה ומשיכתה עבור התיירים שמספרם הולך וגובר בשנים האחרונות.
דברים לראות ולעשות:
האתרים והמקומות המרתקים ביותר הם: מפרץ קוטור, ה"ריביירה של בודווה" והפארק הלאומי "דורמיטור"
מפרץ קוטור החריג בצורתו, חודר מקו החוף כ-28 קילומטרים לתוך ההרים ויוצר בתוכם ארבעה אגנים או גופי מים, הנראים כאגמים שלווים. הרי הקרסט הבהירים, הסוגרים על המפרץ מכל עבר ומשתקפים במימיו, יוצרים נופים מכושפים מהיפים ביותר לאורך הים האדריאטי. מפרץ קוטור הוכרז על ידי אונסקו כאתר מורשת עולמית בשל מגוון תופעות הטבע הרבות והמורשת התרבותית העשירה שנשתמרה בו. בתוך המפרץ ניתן לחזות בבּולְעָנים, הפולטים מתוכם נהרות שוצפים לאחר ימי גשם, איים טבעיים ומלאכותיים, שרידי פסיפסים רומיים בכנסיות ומנזרים עתיקים, קתולים ואורתודוכסים, ארמונות ברוקיים, כפרי דייגים וחוות לגידול צדפות. לאורך החלקים הפנימיים של המפרץ ישנן כמה ערים עתיקות שהשפיעו רבות על התפתחות האזור. החשובה והגדולה מכולן היא העיר קוטור, המוקפת במערכת חומות וביצורים המטפסים על ההרים סביב לה.
ה"ריביירה של בּודווה", היא רצועת חוף חולית ברובה, הנמתחת לאורך 38 קילומטרים וכוללת 17 חופי ים מוסדרים. מצפון-מערב תחומה הריביירה בעיר בודווה ומכאן שמה. משנת 1995 היא משמשת כיעד תיירות קיץ גם עבור כעשרה מיליוני תושבי סרביה השכנה מצפון, ולכן היא נמצאת בשגשוג כלכלי-תיירותי. במהלך היום רובצים התיירים לאורך החופים הרבים סביב העיר ולקראת שעות הלילה הם מבלים במועדונים, הדיסקוטקים ועשרות הברים הממוקמים בסמוך לחוף ותורמים לאווירה הבליינית של העיר. בדומה לשאר ערי החוף לאורך האדריאטי, גם בודווה התפתחה סביב עיר עתיקה, מיניאטורית למדי, המוקפת חומה מתקופת שלטון ונציה. החוויה הנעימה ביותר בעיר היא ללכת לאיבוד בתוך לבירינט הסמטאות הצרות, המתפתלות בין בתי האבן הדו-קומתיים.
הפארק הלאומי "דורמיטור" הממוקם בצפון מונטנגרו, משתרע על פני שטח של 390 קמ"ר. הנופים בפארק עוצרי נשימה ומגוונים ביותר: קניונים עמוקים, כמו הטרה, המתחתר לעומק של 1,300 מטרים, אגמי טורקיז שמקורם בהפשרת קרחונים, 22 פסגות שגובהן יותר מ-2,000 מטרים, יערות מחטניים ירוקי עד, מערות קרסטיות, בולענים ונהרות שוצפים. בשטח הפארק, שהוא אתר מורשת של אונסקו, יש גם תופעות טבע נדירות כמו מערת הקרח ומגוון עצום של בעלי חיים וצמחים, חלקם ייחודים לאזור. בתוך הפארק יש כ-2,000 קילומטרים של שבילי הליכה ומסלולי טיפוס אל פסגות ההרים, ולאורכם יש מבחר גדול של אמצעי לינה במספר עיירות, בכפרים קטנים ובבקתות הרים.
מתי להגיע:
החודשים המומלצים ביותר להגיע למונטנגרו הם יוני-ספטמבר, אם כי יש לזכור שבחלק ההררי ישנם ימים גשומים וקרים (אפילו מאוד) גם במהלך חודשי הקיץ.
איך להגיע:
הדרך הנוחה ביותר להגיע למונטנגרו היא בטיסות ישירות מישראל לשדה התעופה של העיר דוברובניק בדרום קרואטיה ומשם להמשיך בנסיעה קצרה לגבול עם מונטנגרו. דרך נוספת היא לטוס לבלגרד (סרביה) ומשם בטיסת המשך קצרה לפודגוריצה (בירת מונטנגרו) או לשדה התעופה של העיר טיבט, הסמוכה לבודווה.
