קשה לכם לנקות את הבית לקראת פסח? עכשיו תתארו לכם עם מה מתמודדים בתי מלון שנדרשים לגרש כל פירור חיטה סורר, להגעיל את הצלחות ולהשמיד כל זכר לחמץ. לפי נתונים של התאחדות המלונות בישראל, בתי המלון בישראל מוציאים בכל שנה סכום של 12.5 מיליון שקל רק כדי להכשיר את המטבחים לחג.
יש לא מעט בתי מלון שהחליטו לוותר על התהליך ולהיפרד באותה הזדמנות גם מתעודת הכשרות. לא מדובר בהחלטה אידיאולוגית בהכרח אלא דווקא בשיקול עסקי. בתי מלון אחרים, בעיקר כאלה שלא שייכים לרשתות הגדולות, נפרדים מהרבנות הראשית ובוחרים במסלול אלטרנטיבי שמציע ארגון צהר.
מלון "אוליב" שממוקם בגלבוע וכפר הנופש "מעגן עדן" על שפת הכנרת הם שני הגופים האחרונים שעברו לכשרות צהר, מיזם שהוקם בפברואר 2018. ברשימה ניתן למצוא גם מלונות שממוקמים בעיר הקודש - שם הדרישה לתעודת כשרות גבוהה בדרך כלל. מדובר במלון המושבה, מלון פעמונים ומלון וילה בראון.
המיזם של צהר יצא לדרך במסעדות, למשל ארקפה ואילנ'ס, וכעת הוא מתרחב לבתי מלון. עלות הכשרות מוערכת באלפי שקלים בודדים, בהתאם לגודל המלון, נמוך משמעותית ביחס לדרישות של הרבנות.
דורון ביכלר, מנהל כפר הנופש "מעגן עדן" שבו 148 חדרים, מספר ל"גלובס" שהחליט להיפרד מהרבנות אחרי 20 שנה אחרי שנדרש לפטר את משגיח הכשרות שהעסיק אצלו, מטעם הרבנות, במשך 16 שנה.
"יש לנו קשרים נהדרים עם הרב האזורי שלנו", אומר ביכלר, "הוא ניסה לעבוד אתנו ולא נגדנו, אבל בשנים האחרונות הרגשתי שגורמים שבוחשים מעליו הפילו עלינו תיקים שכרוכים בהמון כסף. אם אני קונה סדינים או מגבות אני יוצא למכרז, אבל בכל הנוגע לתעודת הכשרות אין מכרז. נדרשנו לשלם 350-400 אלף שקל בשנה על תעודת הכשרות. ויתרנו על האפשרות להגיש ארוחת צהריים כי אני לא יכול לעמוד בעלויות הכשרות. כשדרשו ממני לארח משגיח כשרות עם משפחתו בחדר במלון, כולל כל הארוחות על חשבוננו - התחלנו לחפש אלטרנטיבה.
"מה ששבר אותנו היה דרישה שקיבלנו לפטר את משגיח הכשרות שהעסקתי מטעמם. אני עובד במלון הזה 26 שנה ולא פיטרתי איש. זה מה ששבר אותי. אחרי הדרישה הזו בדקתי מולו מול צהר האם אוכל להמשיך להעסיק אותו דרכם וכך עשינו. היום אנחנו משלמים כ-60 אלף לשנה".
במקביל קיבל ביכלר 'חותמת אישור' מאנשי תגלית שנחשבים ללקוח חשוב. "אני מאמין שיהיו עוד בתי מלון שילכו אחרינו", אומר ביכלר, "זה עניין של עלויות לא שפויות מול דרישות מחמירות שמתאימות לגוף שמתנהל ללא תחרות".
"ארוחת בוקר איכותית בשבת"
במלון ליר שנפתח בגדרה לפני מספר חודשים בחרו לוותר על תעודת הכשרות לחלוטין. הבעלים, צחי צוק, מודע לכך שחלק מהאורחים לא יוכלו להתארח במקום, אבל לדבריו יש גם "אנשים שדווקא שמחים ליהנות מקולינריה טובה יותר בשישי בערב, לשתות קפה הפוך ולאכול ארוחת בוקר איכותית בשבת".
קהל הלקוחות של מלון ליר מורכב גם מלקוחות עסקיים ("כשרות פחות מעניינת אותם") ותיירים מקומיים. "אנחנו פונים לאלה שמחפשים חוויה קולינרית במסגרת החופשה שלהם בבית המלון", אומר צוק.
אחת האטרקציות שמציע המלון היא מסעדת אברטו שמנוהלת על ידי השף אסף שטרן. "רצינו שהמסעדה תייצר תנועה גם לאורחים מבחוץ, אבל חשבנו שאנשים לא יבואו בשישי בערב למסעדת שף כשרה בבית מלון", אומר צוק. לדבריו, "האופציה של ויתור על כשרות רלוונטית בעיקר למלונות קטנים. הם למדו שוויתור על כשרות מייצר טראפיק ומגדיל את הרווחיות".
ברשת מלונות אטלס שפעילה בתל אביב, ירושלים חיפה ואילת, מצאו פיתרון יצירתי לנושא הכשרות. דני ליפמן, מבעלי הרשת, מספר שכל המלונות כשרים אבל לא לכולם יש תעודות כשרות. "במלונות Bed and breakfast אנחנו מקפידים לקנות מוצרים כשרים אבל בהם אנחנו לא מפרנסים משגיחי כשרות", הוא אומר, "במלונות שבהם אנחנו מחזיקים בתעודת כשרות השיקול הוא לכבד את בעלי הנכס שהם דתיים, או במלונות בירושלים לאור דרישה של אורחים שמגיעים מחו"ל, בעיקר מארה"ב. השיקול שלנו הוא מסחרי".
זה משתלם?
"העלויות הן נושא כאוב. המשמעות של אחזקת תעודת כשרות זה עוד כמה משרות שתורמות מעט מאוד לפעילות המלון אם בכלל. זה כובד כלכלי משמעותי גם מבחינת עלויות המוצרים. למרות שאנחנו מקפידים לרכוש רק מוצרים כשרים לפעמים דרישת הרבנות היא למוצרים מסוימים שעולים פי שניים או שלושה. מעבר לעלויות, ברגע שמלון מחזיק תעודת כשרות הוא מחויב לכל מיני כללים אחרים שקשורים לפעילות המטבח וחדר האוכל. אז נכון שיש אורחים שמתבאסים מזה שהם לא יכולים להזמין קפה הפוך בשבת, אבל הם מבינים מנין זה נובע גם אם זה לא משמח אותם".
"יותר מלונות שיקפידו פחות"
האם בעתיד נראה יותר בתי מלון נפרדים מתעודות הכשרות של הרבנות? לפחות בהיבט הכלכלי הצעד הזה נשמע הגיוני. בתי המלון מוציאים 366 מיליון שקל בכל שנה עבור תעודה שתלויה על הקיר. מי מממן את זה? האורחים כמובן, אלה שמתלוננים ובצדק על מחירי הלינה היקרים בישראל.
עלות הכשרות מורכבת משכרם של משגיחי הכשרות (77 מיליון שקל בשנה), עלות השהות בשבתות של המשגיחים (10 מיליון שקל בשנה), ועלויות למזון שיעמוד בדרישת הרבנות. מעבר לכך יש הוצאות על רכישה שה של ציוד כפול (חלבי/בשרי) ותשלום מיוחד להכשרת המלון לקראת הפסח.
לטענת התאחדות המלונות, הצעת חוק שעשויה לעלות בכנסת הבאה עלולה להחמיר את המצב. הצעת החוק של חברת הכנסת רחל עזריה מבקשת להסדיר את מערך הכשרות בישראל והיא מכונה "חוק הבד"צים".
החוק מציע להפוך את הרבנות הראשית לרגולטור שיוכל להעניק רישיונות לגופים פרטיים, שיוכלו להעניק תעודות כשרות לפי קריטריונים שהיא תגדיר. המהלך הזה צפוי להגביר את התחרות, אך בהתאחדות חוששים מתוצאה הפוכה ומעריכים שהעסקת משגיחי הכשרות דווקא תתייקר בכ-20 מיליון שקל.
האם בתי מלון יוותרו על שירותי הרבנות או על הכשרות בכלל?
"זה תלוי איפה", אומר דני ליפמן מרשת אטלס, "בירושלים זה לא ייעלם כל כך מהר אבל בתל אביב אני מניח שנראה יותר מלונות שיקפידו פחות על תעודת כשרות".
מהרבנות הראשית לישראל נמסר כי "הוויתור של מלונות על תעודות כשרות הוא נקודתי". עוד נמסר כי "גם ארגון צהר גובה תשלום עבור שירותיו".