מיכאל, בן 64 מנתניה, עלה לארץ מרוסיה רק לפני חודשיים, והדבר שהוא זקוק לו יותר מכל הוא פרנסה. לפני שבוע הוא מצא באינטרנט מודעת דרושים ברוסית לתפקיד סבל. לחברה החתומה על המודעה, "קצרין לוגיסטיקה" היה אתר אינטרנט בעברית וברוסית, והיא הבטיחה התחלת עבודה מיידית. מיכאל התקשר, ולמחרת בשש וחצי בבוקר הוא כבר התייצב ליום עבודה של 11 שעות. "סחבנו ארגזים כבדים מאוד במחסנים בכל מיני מקומות בארץ", הוא מספר. רק בסוף אותו יום אחד הפועלים שפגש הזהיר אותו שהמעסיקים הם נוכלים, לכאורה; כאלה שלא ישלמו את המשכורת לעולם.

אכזבתו של מיכאל היתה עצומה. עבודתו הראשונה בישראל הסתברה כתרמית משפילה. אבל בעוד שהוא עבד יום אחד בעבודה סיזיפית לחינם, עובדים רבים אחרים נפלו הרבה יותר חזק. תחקיר שערכנו בשבועות האחרונים חושף תרגיל עוקץ שהפיל בפח בשנתיים האחרונות לפחות מאות ישראלים קשי יום, וכנראה שהרבה יותר. אנשים מבוגרים, הזקוקים להכנסה בדחיפות, שנענו למודעות הדרושים של החברה ברשת ובעיתונים, ועבדו בעבודות פיזיות שוחקות, כסבלים, נהגים וסדרנים, לעתים במשך שבועות וחודשים – ומעולם לא קיבלו אפילו שקל עבור עבודתם.

אלעד עובד, סטודנט בן 26 ממושב ליד נהריה, למד בשנה שעברה לימודי ערב וחיפש עבודה לשעות הבוקר. "מצאתי את המודעה באולג'ובס, אתר שנחשב אמין. בשיחת טלפון נאמר לי שבשבועיים הראשונים העבודה היא עם המכונית שלי, ושאחרי שבועיים אקבל מכונית, דלקן והחזר הוצאות. קיבלתי את כל המסמכים הרשמיים מנהג אחר שעבד איתי והתחלתי לעבוד. אספתי עובדים והסעתי אותם לעבודתם בפריקת מכולות ובחלוקת פלייארים. כולם היו אנשים פשוטים כמוני. ידעתי שבתחום יש כסף טוב ולכן לא חששתי שלא יוכלו לשלם" (מאתר אולג'ובס נמסר כי המודעות הוסרו, ראו תגובה מלאה במסגרת למטרה). השכר של אלעד תמורת שלושה חודשי עבודה הצטבר לכ-22 אלף שקל, לא כולל החזרי דלק בסך אלפי שקלים נוספים, אבל הוא מעולם לא קיבל את הכסף. במשך שלושה חודשים הצליחו אנשי "קצרין לוגיסטיקה" למשוך אותו בתירוצים יצירתיים עד שהפסיקו לענות לשיחותיו.

עוד פליארים שחולקו בתל אביב
"עובדים מקצועיים, שירות נוח": פלאיירים של שירותי סבלות שחולקו בתל אביב

הרשימה הארוכה של העובדים שנפגעו חושפת ניצול חסר רחמים של פועלים ללא חוסן כלכלי, שזקוקים לכסף ומוכנים לעבוד קשה מאוד למענו. הקרבנות של "קצרין לוגיסטיקה" – שמציגה את עצמה כיום בפני לקוחותיה כ"אלכסנדר יעקב", ומשתמשת בשמות פיקטיביים רבים נוספים – הם חיילים משוחררים, אבות ברוכי ילדים ועולים חדשים. עדי לוין, אב לחמישה ממושב ליד רחובות שחיפש עבודה נוספת, עבד כנהג. המשכורת שהובטחה לו, 7,000 שקל, לא שולמה לו מעולם. עולה חדש בן 60 השוכר דירה בשכונת עמידר בנתניה ואינו מדבר עברית עבד כסבל במשך שבוע וחצי מבלי לקבל את כספו. אלכס טודרשקו, חייל בן 20 מחולון, עבד בעבודות סבלות 11 שעות ביום במשך שבוע כדי שיוכל לסגור את המינוס. רק בדיעבד הבין טודרשקו שהחברה המתחזה שניצלה אותו ניצלה בעבר גם את קרוב משפחתו. דן שמוחה, אב לארבעה בן 52 מבאר שבע, חתם על הסכם העבודה שלו במשרד רואי חשבון, שהוצג לו כמשרד רואי החשבון של החברה. כשדרש את שכרו, עשרת אלפים שקלים – האנשים מולם התנהל נעלמו. רואה החשבון, מצדו, הסביר שהונו גם אותו.

איך כל כך הרבה אנשים מבוגרים ובעלי ניסיון נפלו בפח ועבדו שבועות וחודשים בחינם? תחקיר שערכנו מגלה שמאחורי הטלפונים המנותקים וסינוני השיחות יש עבודת נוכלות וזיוף תפורה היטב, שמתנהלת מזה שנתיים לפחות באין מפריע.

הכתובת מפוברקת, מספר העוסק שייך למישהו אחר

"דרושים נהגים / נהגות לעבודה קבועה עם רכב פרטי להסעת עובדים, לא נדרש נסיון קודם, רכב חובה. העבודה היא באזור מגורים". זו לשון המודעות שמתפרסמות באופן קבוע באתרים ובעיתונים, בעברית וברוסית. בראש המודעות כותרות שמכוונות לאוכלוסיות ספציפיות: "עבודה לבני 50 פלוס"; "פנסיונרים עם רכב פרטי להסעת עובדים"; "עבודה מועדפת לחיילים משוחררים"; "משרה חלקית לעבודה נוספת" ועוד. המודעות לסבלים מתפרסמות בעיקר באתרים ברוסית, ועבודות לנהגים מתפרסמות גם באתרים בעברית, והן רוויות בטעויות עברית. מי שעוקב אחרי לוחות הדרושים נתקל במודעות אלה מדי פעם, והן לא מעוררת את חשדו.

משרת נהג קצרין לוגיסטיקה (צילום: מתוך madas.co.il)
"לאחר שבועיים עבודה נותנים רכב צמוד". מודעה של קצרין לוגיסטיקה|צילום: מתוך madas.co.il

כשמרימים את הטלפון מתחילה התרמית. זה עובד ככה: האנשים בצד השני של הטלפון, לרוב נשים ולעתים גבר, כולם בעלי מבטא אוקראיני, מציגים את עצמם כעובדיה של חברה המספקת לבתי עסק נהגים, סבלים ומחלקי פלאיירים. עד כאן הכל נכון – אותם בעלי עסק אכן פנו לחברה שהציגה את עצמה כ"אלכסנדר יעקב" והזמינו ממנה סבלים ונהגים, והיא גם שלחה אליהם כאלה – את אותם אנשים שהתקשרו אליה וביקשו עבודה. אבל בסוף החודש, כשיגיע מועד התשלום, בתי העסק יעבירו לחברת כוח האדם כסף – והיא לא תעביר אותו הלאה לפועלים, אלא תגרוף לכיסה את המשכורת שלהם. כל שקל ושקל ממנה. כשהעובדים מבינים מה קרה הם עוזבים, כמובן, אבל זה כבר מאוחר מדי – החברה כבר גייסה קרבנות חדשים. זה הכל.

כדי להפעיל את התרמית הפשוטה הזו בלי להיתפס, "קצרין" מרימה עבור העובדים שלה הצגה שמספיקה כדי לא לעורר את חשדם במשך כמה שבועות. ראשית, היא משנה את שמה כל כמה חודשים: כרגע היא נקראת "קצרין לוגיסטיקה"; לפני כן השתמשה בשמות כמו "א.פ. לוגיסטיקה", "מזל לוגיסטיקה", "המסיע הלאומי" ו"בקל לוגיסטיקה". ברוב המקרים, השמות הם שמות של חברות או בתי עסק אמיתיים או כאלה שדומים להם מאוד: במשך חודשים השתמשו למשל בשמה של חברת "בוני אלפא" – חברת כח אדם קיימת שאינה קשורה לתרמית; במקרה אחר, החברה הציגה את עצמה כ"אולוס נסיעות" – עסק אמיתי להסעות שהיה בבעלותו של נהג בשם איוון אולוס, אך הפסיק את פעילותו בנסיבות מצערות, כשאולוס הורשע שכח פעוטה ברכב ההסעות שלו ונשלח לרצות שנת מאסר.

נציגי החברה לוקחים את פרטי הקשר של העובד, מציעים לו יום ניסיון ותחילת עבודה מיידית. "הכל באופן חוקי כמובן", הם טוענים. השכר שהם מבטיחים גבוה יחסית למקובל בתחום: 7,450 שקל נטו בצ'ק או במזומן על משרה מלאה של 11 שעות ביום והחזר הוצאות רכב, או משרה חלקית בשכר של 2,650 עד 3,400 שקל.

חשבונית-שהוציאו-לאחרונה
הכספים הועברו לכרטיס נטען בחו"ל. חשבונית

אם עד כאן הכל נשמע לכם כמו מאה נורות אזהרה מהבהבות, שימו לב לחלק הזה: אחרי יום הניסיון נשלחים לעובד במייל חוזה, טופס 101 וכרטיס עובד. החברה מציגה ח.פ, תיק ניכויים וחותמת הנראית כחותמת רשמית של החברה. נוסח ההסכמים לאורך השנים זהה, ורק שם החברה משתנה מהסכם להסכם.

כל הדברים האלה עוזרים לבסס אמינות, אבל אין מאחוריהם כלום: החותמת מזויפת, כתובת המשרדים שייכת בכלל לאדם אחר, ומספר העוסק המורשה או מספר החברה שייכים לאדם אחר או לחברה אחרת.

עד שהעובדים מתחילים לחשוד עוברים, בדרך כלל, לפחות שבועיים; אז ההבטחה לקבל מכונית לא מתממשת, אבל המסמכים שנראים אמינים, והרצון להאמין שיראו שכר בעמלם בסופו של דבר, גורם להם למשוך עוד קצת. בסוף החודש, כשלא נכנסת משכורת, נופל בדרך כלל האסימון. אז הם ניגשים לכתובת המשרדים שניתנה להם, ומבינים שמשרד כזה כלל לא קיים. זה הרגע שבו "המעסיקים" נעלמים, מפסיקים לענות לטלפונים או מנתקים את הטלפון. העובד יעקב (יאשקה) אפילו מספר שבאחת השיחות שקיים לאותם נציגים בניסיון לקבל את כספו בחזרה, שיחה אותה שמעו גם עדים אחרים, הקניט אותו הגבר בעל המבטא האוקראיני על כך שהאמין להונאה. "הוא צחק ואמר שאני צריך להגיד תודה שעבדתי רק כמה ימים ולא חודשים כמו חלק מהאנשים. הוא סיפר שהוא עובד בחברה הזאת כבר שלוש שנים וצחק על החינוך הישראלי, על האופן שבו אנחנו מאמינים להכל", סיפר.

גרפיקה לפלייארים
עבודה בחצי מחיר. פלאיירים של שירותי סבלות

רותם, צעיר שעבד בחברה ומעולם לא קיבל כסף, מסביר כי שיטת העבודה של החברה בנויה כך שהעובדים לא פוגשים את המעסיקים בשום שלב. "מהרגע הראשון הקשר נעשה רק באמצעות הטלפון", הוא מסביר. "מדי בוקר בשעה שש מתקשר סדרן ושואל אם אתה יוצא לעבוד. הוא שולח אותך למקום שבו תצטרך להתייצב או לכתובת שממנה תצטרך לאסוף פועלים או פלאיירים. גם החיבור עם העובדים האחרים נעשה באמצעות שיחת ועידה, כנראה כדי שלא יהיה לנו מאוחר יותר את פרטי הקשר".

אבל נראה שמאמץ רב יותר הושקע ברכישת אמונם של עובדים מסוימים. בסוף 2014 גויסו דן שמוחה ואיתו עובדים נוספים, והוזמנו לפגישה עם רואי החשבון של החברה. בפגישות, שחלקן התקיימו בבאר שבע וחלקן בחדרה, הוחתמו העובדים על חוזים. בשיחה עם רואי החשבון שניהם טוענים כי גם הם נפלו קורבן להונאה: "אנשי החברה שכינתה את עצמה 'מזל לוגיסטיקה' ביקשו ממני להפיק תלושי שכר לעובדים ולדאוג שלכל עובד יש טופס 101 והסכם עבודה מסודר", אומר רואה החשבון בחדרה. הוא לא הפיק תלושים בסופו של דבר, כיוון שההתנהלות של החברה לא מצאה חן בעיניו; גם הוא לא קיבל את כספו מעולם.

אופיר שושן (צילום: יוסי פנסו)
עו"ד אופיר שושן. שרתי החברה רשומים בארה"ב|צילום: יוסי פנסו

כמו כן, נראה שלחלק מהעובדים בעבר סופקו כרטיסי דלקן. "החברה התחזתה בשמה למסעדה קיימת והציגה הוראת קבע מזוייפת", אישר גורם בחברת "דלק", שנפלה גם היא קורבן להונאה והגישה תלונה במשטרת ישראל. "סיפקנו להם דלקנים, אבל רק לאחר שהם תדלקו ב-14 אלף שקלים זיהינו את ההונאה", הוא מספר. בהמשך המשיכה החברה להציג עצמה תחת שמות אחרים בניסיון לקבל כרטיסי דלקן. 

כדי להפעיל הונאה כה גדולה במשך כל כך הרבה זמן, צריך לדאוג שאף אחד לא יצליח למצוא אותך. "קצרין" מצאה את הדרך לעשות את זה: היא פשוט דאגה שיהיה יקר מדי לחפש.

התשלום מופקד בכרטיס נטען בחו"ל

כדי למצוא את העקבות של קצרין לוגיסטיקה צריך ללכת קודם כל לחברות שעבדו איתה. מי הם אותם אנשים ועסקים שפנו לחברת כח אדם פיקטיבית, שילמו לה עבור שירותי סבלות או שליחויות, וגילו שהמתווכים גרפו את כל הכסף לעצמם?

בין הלקוחות של "קצרין לוגיסטיקה" יש חברות מוכרות ומפורסמות, ביניהן חברת בדים גדולה, חברה למוצרי היגיינה ואוניברסיטת אריאל (באוניברסיטה ביקשו להדגיש שלא הם פנו ל"קצרין", אלא חברה שלישית ששכרה את שירותיה) חלק מאותן חברות פנו ל"קצרין" אחרי שראו פלאיירים שלה שמבטיחים מחירים נמוכים מאוד – פלאיירים שגם עליהם משלמת "קצרין" לבתי דפוס בצ'קים ללא כיסוי. "משהו באמת נראה לי לא הגיוני", אמר השבוע בעלים של חברה גדולה שהזמין מ"קצרין" סבלים. "המחיר ששילמתי היה 300-400 שקל לפריקה של שלושה אנשים, כמעט חצי מהמקובל בשוק". אבל הלקוחות מקבלים מחיר מצוין וחשבונית תקנית, ולרוב מסתפקים בזה ולא שואלים עוד שאלות.

החשש לא התעורר אצלם גם כש"קצרין" – או "אלכסנדר יעקב" – ביקשה לשלם לה בהעברה בנקאית, אל מספר חשבון בבנק הדואר. משיחה עם שירות הלקוחות של דואר ישראל עולה כי לא קיים כלל חשבון כזה; מדובר בכרטיס נטען, המשמש בדרך כלל אנשים השוהים בחו"ל שמשפחתם מעבירה להם כסף בהעברה בנקאית. העברה בנקאית לכרטיס כזה מומרת אוטומטית לדולרים, ואם בעל הכרטיס ירצה לממש אותה בשקלים – הוא יצטרך לשלם עמלה גבוהה במיוחד. "קונים את הכרטיס בבנק הדואר והלקוח מקבל מספר חשבון לצורך העברות, אבל לא מדובר בחשבון אמיתי", הסביר נציג בנק הדואר. נציגה אחרת אמרה: "אין חברה שתקבל תשלום באמצעות כרטיס נטען. ואם יש כזאת, זה כנראה לא חוקי. זה נשמע לי כמו הונאה".

מודעה לפנסיונרים
המודעות מכוונות לאוכלוסיות ספציפיות

יש רמזים נוספים לכך שמי שגורף את הכספים של העובדים מבקש לטשטש עקבות: החברה המתחזה משתמשת לאורך השנים בעשרות מספרי טלפון, רובם עם קידומת 072, אבל יש גם כאלה המתחילים בקידומת 03, 09, 08, 04 ו-02 הפזורים לטענת החברה ברחבי הארץ; בדיקה שערך עו"ד אופיר שושן העלתה לדבריו ששרתי אתר החברה רשומים בארה"ב. כתובת האימייל בו משתמשים המתחזים הם לרוב כאלה עם הסיומת ru – סיומת רוסית.

ועם זאת, נראה שלחברה יש נציגים בארץ; בדיקה שערך משרד "ניסים תשובה חקירות" עבור mako מעלה כי מספר הטלפון שהופיע במודעות רבות, באמצעותו שלחה נציגת החברה את כתבתנו לעבודה כנהגת, הוא אחד מקבוצת קוים הרשומים על שמה של ישראלית בשם ילנה דוידזון וממוקם בדרך אלנבי בחיפה.

דן שמוחה מספר כי בעלי החברה החזיקו חשבון בארץ שבו הפקידו צ'קים. "בשנת 2015, כשעבדתי בחברה, שלחו אותי באופן קבוע לאזור תעשייה נטוש בעמק חפר, שם בחור שנשמע רוסי ובקושי דיבר עברית נהג לצאת החוצה לרכב ולהביא לי צ'קים במעטפה סגורה לפקודת חנויות רהיטים וחברות בע"מ", הוא מספר, "לאחר האיסוף היו דוחקים בי בטלפון להעביר באופן מיידי את המעטפה לצ'יינג' ברחוב חיים עוזר בפתח תקווה. במקום קיבל תמיד את פניי בחור שידע כבר במה מדובר כשהזכרתי את שם החברה והפקיד את הצ'קים. צ'קים שלא הסכים לקבל, התבקשתי להפקיד בבנק הפועלים שממול לחשבון בנק על שם החברה. עם כמה מאותם צ'קים שילמתי גם לבתי דפוס תמורת פלאיירים".

ניסים תשובה
החוקר הפרטי ניסים תשובה. "בלתי אפשרי תקציבית להגיע אל האנשים האלה"

כמה מאותם עובדים שהתעקשו לקבל את משכורתם קיבלו צ'קים נטולי כיסוי. בין אותם עובדים היו יעקב (יאשקה) סדיקו ופרנץ קולסניק שהבינו שאין להם כתובת לתביעה ולכן פנו לכיוון חדש. באמצעות עורך הדין לענייני עבודה, אופיר שושן, הם הגישו תביעה נגד המקום בו עבדו כסבלים – אוניברסיטת אריאל. באוניברסיטה הפנו ל"קצרין" שהציגה עצמה הפעם כ"ישראלנד" והציגה מסמך רשמי כביכול לבית המשפט. בדיקת mako העלתה שגם הפעם מדובר בהתחזות לחברה קיימת.

בעקבות התביעה קיבלו שני העובדים צ'קים דחויים הנושאים את שמו של תושב ישראלי בשם ויטלי שובין, בעליו של חשבון בבנק דיסקונט בתל אביב, אלא שגם הפעם הצ'קים חזרו כעבור זמן קצר. בשיחה מוקלטת של עו"ד אופיר שושן עם נציגת "קצרין" המכנה עצמה חנה, טענה הנציגה כי שובין הוא מנהל הכספים של החברה. מבדיקה שערכנו התגלה כי הכתובת הרשומה על הצ'קים מזוייפת, הטלפונים הרשומים שם מפנים לאותה נציגה אוקראינית וגם הכתובת של שובין במרשם האוכלוסין מפנה אל בניין נטוש בשכונת התקווה.

"היכולת להגיע אל אותם אנשים היא בלתי אפשרית מבחינה תקציבית"

עדי לוין, שעבד כנהג בחברה, הבין שכדי למצוא את מי שעומד מאחוריה יצטרך לאחד כוחות. הוא פתח קבוצת פייסבוק שריכזה עשרות נפגעים במטרה לפעול יחדיו. בעזרתה של עו"ד שרית רפפורט מגדרה הם פנו לחוקר ניסים תשובה. אלא שבמהרה הבינו שעלותו גבוהה הרבה יותר מכפי שיוכלו להרשות לעצמם. וזה, מסביר החוקר תשובה, כל החוכמה שבהונאה. "התחכום שבהונאה כזאת הוא שהיכולת להגיע אל אותם אנשים היא בלתי אפשרית במבחינה תקציבית", הוא מסביר, "מחד הפגיעה מופנית כלפי חלשים ומיעוטי יכולת ומנגד היא יחסית מינורית אל מול ההוצאה שנדרשת כדי להגיע לאותה חברה ולקבל את הכסף בחזרה. הרשויות לרוב לא יתנו מענה להונאות קטנות יחסית. אם מישהו נפגע באלף-אלפיים שקל - ישלחו אותו לבית משפט. אבל כדי למצות את החוב באופן פרטי יש צורך בהליך ארוך ויקר".

צילום מסך אתר קצרין לוגיסטיקה (צילום: מתוך logistica.me)
אתר בעברית וברוסית. צילום מסך מאתר קצרין לוגיסטיקה|צילום: מתוך logistica.me

צק מזויף
צ'קים על שם ויטלי שובין שהוצג כמנהל הכספים של החברה

אבל יש מי שכן מסוגלים ואמורים לנהל חקירה כזאת - משטרת ישראל. ואכן, המקרה מוכר ליחידה לחקירות הונאה של המשטרה היטב. אנשים המעורים בפרשה מעריכים כי עשרות תלונות לפחות הוגשו על ההונאה הזאת. גם כשיעקב סיבורסקה הגיע להגיש תלונה, הוא מספר, הבהירה לו החוקרת שהסיפור מוכר לה. "עוד לפני שסיפרתי לה את המקרה היא כבר ידעה מה אני הולך לומר", הוא נזכר בשיחה עם mako, "היא אמרה לי שאני האדם המאה בערך שמגיש תלונה בעניין".

במחוז מרכז נמסר כי מתנהלת חקירה בעניין במחלק ההונאה ולכן לא ניתן למסור שום פרט בנושא. כמה זמן מתנהלת החקירה? האם במשך מעל שנתיים במהלכן פועלת החברה וממשיכה לפגוע במעוטי היכולת – לא הצליחו במשטרת ישראל לאתר את אותם אנשים? ואם המשטרה חוקרת במלוא המרץ את המקרה -  מדוע אנשים שנחשפו לרזי החברה, כמו דן שמוחה, הצ'יינג' בפתח תקווה, או רואה חשבון של החברה בבאר שבע – מעולם לא תושאלו? מדוע לא נעצרו ויטלי שובין ובעלת קו הטלפון ילנה דוידזון? על כל אלה לא קיבלנו תשובה.

אנשי "קצרין לוגיסטיקה" סירבו להגיב.

מהמשטרה נמסר: איננו מפרטים בעניין חקירות מתנהלות.

מאוניברסיטת אריאל נמסר: לפני מספר חודשים קיימה אוניברסיטת אריאל התקשורת עם חברת ריהוט. במהלך תקופה זו למיטב הבנתנו התקשרה החברה עם חברת "ישראלנד" לצורך תגבור כוח עבודה. לאוניברסיטת אריאל לא היו כל קשרי עבודה ישירים מול חברת "ישראלנד". לאחרונה הגיעה לאוניברסיטת אריאל תביעה של שני עובדים שהועסקו על ידי חברת "ישראלנד" ולא קבלו תשלום עבור יום עבודה בתחומה. בעקבות כך פנתה אוניברסיטת אריאל לחברת הריהוט בדרישה להבהרות בנושא. בעקבות כך התקבל מכתב הבהרה מחברת "ישראלנד" המבהיר כי העניין באחריותם וכי החוב שולם לתובעים.

מאתר אולג'ובס נמסר: פרטי התחקיר מחייבים את בדיקתם של רשויות המדינה ובפרט של משרד הכלכלה ומשטרת ישראל בכל הקשור לטענות העולות מתוך הכתבה. לפני כשנה קיבלנו לראשונה תלונה אודות מעסיק זה, ובאופן מיידי הפסקנו לאסוף את המשרות שלו, אשר עלו גם באתרים רבים אחרים והופיעו בכל רחבי הרשת. לאחר שנחסם בערוץ זה, חזר לעלות משרות תחת שמות שונים ורבים, בכדי שלא נוכל לאתרו. יתרה מכך הוא אף לא שילם תמורת שירותי הפרסום של אתר AllJobs והסב לנו נזק כספי. יש לציין כי אולג'ובס פועלת ועושה כל שביכולתה כדי לאתר משרות פיקטיביות או פוגעניות ולהורידן מהאתר. למחפשי העבודה אנחנו ממליצים לבדוק, בטרם מתחילים לעבוד במקום מסוים, שהם מקבלים לידם חוזה אישי מסודר, לוודא שהם פוגשים מישהו מנציגי החברה ומקבלים לחתימה טופס הצהרת עובד (101).