יום אפור. אני מקבל מייל מהעורכת. "בא לך לנסוע לירושלים לעשות כתבה על מכללה מגניבה להנדסה"? לא עניתי, כי לא הבנתי. אחרי חצי שעה זו כבר הייתה פקודה. מת על פקודות. "מכללת עזריאלי, ירושלים, 12 בבוקר, יום פתוח, תהיה שם". אם יש משהו שאני אוהב לעשות בשישי בצהריים, חוץ מלקפוץ לים או לקפוץ לשוק או לקפוץ בחבל עד הקידוש, זה לבקר במכללות להנדסה. וזה בדיוק מה שעשיתי.
אז שישי בצהריים, הווייז מכווין אותי דרך 443 ואני נכנס למצב של מתנחל. אני מתייעץ עם אבא שלי ושואל אם עדיף שאסע דרך כביש 1. הוא אומר שעדיף שאחליף עבודה, ושאם כבר אני נוסע למכללת עזריאלי, אז עדיף שבדרך אעצור לקנות פסיכומטרי טוב ואתחיל ללמוד מקצוע שאולי בזכותו אחד הבנקים יעדיפו בעתיד לתת לי משכנתא עדיפה. עדיף שלא הייתי שואל. קצת בכיתי ואז המשכתי בדרכי, מדלג בין קרית משה, עובר את הולילנד וחולף על פני עוד שכונה שגוגל maps טוען שיש באזור. הגעתי, בואו נתחיל.
מה בפנים?
בעיקר ריח של חדש. כיתות, מחשבים, מעליות, שטיחים. אקדמיית עזריאלי. בשלב מסוים הייתי חייב לשירותים, אבל התאפקתי כי לא נעים להרוס. חדש. הבניין, ממש כמו קניון עזריאלי ברמלה, אצטדיון סמי עופר ועיר בשם חריש. הושק הרגע, השנייה, חף מכל שליף בשירותים או מכונת שתייה מקולקלת. נראה שאפילו הפרופסורים האפורים להנדסת תעשייה וחירטוט עברו רענון. אני עולה לקומה שלישית ונתקל במתחם פתוח, פעם קראו לזה ספרייה, היום זה נע בין מתחם יזמות של הייטק לבין סלון בבית האח הגדול. ומרפסות, גם יש מרפסות. כאלה שפונות היישר אל עבר הקו הירוק ונותנות בריזה עם קמצוץ קדושה שתיתן לך תקווה לכל מועד ג'. תענוג.
מה בחוץ?
אוויר הרים צלול כסאחי. ובכן, ירושלים היא לא תל אביב. ולמרות שאפילו יש בה פאב שקוראים לו "התל אביב", היא לא. ייאמר לזכותה שהיא גם לא מנסה להיות. וזה בדיוק הקסם. מי שגר פה, בין אם עבר לעיר או גדל בה, הוא ירושלמי, במלוא מובן המילה. כזה שחי בנחלאות, יוצא למרכז העיר ובכלל לא חולם על TLV סיטי. ואפשר להבין אותו. חוץ מחוף ים וכוסיות – יש פה הכל. ובמחירים על הכיפאק. וגם אפשר להגיד פה על הכיפאק כי זה לגמרי יכול להיות חלק מהז'רגון הירושלמי הייחודי – ממש ליד מאאתיים, אבן ג'וק ואלי אוחנה.
גם מבחינת מגורים המצב די טוב. בשונה ממוסדות אקדמיים אחרים בארץ, כאן דווקא משבחים את המעונות. של העברית. כן, כחלק משיתוף הפעולה הטבעי בין שני המוסדות האקדמיים, הסטודנטים העזריאלים, בתמורה ל1000- 1500 שקל בחודש, יכולים להתנחל אצלם במעונות.. עיר משוגעת.
מה בלילה?
ובכן, הייתי ביום. וזה היה שישי. אז לא יצא לי לשתות בירה. אבל בהמשך לסעיף הקודם נדמה כי בכל הנוגע לחיי לילה, בירה בבירה וסטוץ עם חרדי מבולבל - המצב טוב. תחפש מספיק טוב, תמצא פאב/מועדון/בית קפה עם נרגילה בנחלת שבעה שראוי לאימוץ.
מה ומי לומדים?
טוב, הנדסה, מן הסתם, על כל גווניה. החל מהנדסת מכונות, דרך הנדסת תוכנה, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת חומרים מתקדמים, הנדסת טכנולוגיות סביבתיות, הנדסת תעשיה וניהול ועד הנדסת פרמצבטית, שאין לי מושג מה זה אומר אבל אחת הבחורות מהמכללה אמרו שזה המקום היחיד בארץ שמציע את זה ושאם אני אצרף את הנתון לזה לכתבה אני אעשה רושם של אינטליגנט. לא סגור שזה עובד. מי לומד? צדקתם, ירושלמים אבל לא רק. גם תל אביבים טיפוסיים תמצאו שם וסטודנטים מצפון הארץ.
מה בכיס?
שיפרתי לכיוון הקפיטריה ונפטרתי מחמישה שקלים לטובת קפה ממכונה. ממכונה! גם אם השכר לימוד פה 50 אלף בשנה, אני מרוצה. להפתעתי, ולאחר תחקיר עיתונאי מקיף שכלל שיחה של עשרים דקות עם השומר, אני מגלה כי שכר הלימוד הוא אוניברסיטאי להפליא ומחיר השכירות לדירות באזור ממש לא בשמיים ( 3500 בממוצע לדירת שלושה חדרים עם נוף לאלוהים). ומה לגבי עבודה? יש, למי שלומד מדעי המדינה באונ' עברית. פה זה הנדסה חביבי, משמע ארבע שנים לא קלות, משמע חוץ מחצי משרה באינטל במקרה הטוב או חצי משמרת כברמן בפאב במקרה הפחות טוב, אין כל כך זמן. ובכל זאת, הרוב איכשהו עושים זאת. אין מה לעשות, כנראה שמהנדסים באמת מוכשרים יותר.
בקיצור, ההרשמה עדיין בעיצומה. אם כבר הנדסה, ואם כבר ארבע שנים, אז לא במרכז. ואם לא במרכז, אז פה. למה? בעיקר בגלל המבנה, לא פחות בזכות הלימודים עצמם. ומה תורם יותר לריכוז מזה?
>>>