"היה לי הכול, תואר ראשון נחשק כקלינאית תקשורת, קליניקה פרטית משגשגת, שעות עבודה נוחות וגמישות, דירה (עם משכנתה), בעל ושני ילדים - ובכל זאת משהו הרגיש לא נכון עבורי". מספרת נופר אסלן בת 33 מחולון. "לפני כשנה החלטתי לפנות פנייה חדה ולעבור ממקצוע טיפולי למשרד, מעבודה עם ילדים לעבודה עם מקלדת ועכבר. היה ברור לי שעוד תואר ראשון לא בא בחשבון, שאני לא בסטטוס שמאפשר לי להתפנות להיקף כזה של לימודים, במיוחד כשאני לא יודעת בוודאות מה אני באמת רוצה לעשות. קורס מקצועי היה נשמע לי כמו אופציה מושלמת, חצי שנה שכוללת לימודים של פעמיים בשבוע פותחים בפניי אינסוף אפשרויות חדשות. היום אני יכולה להגיד שזו ההחלטה הכי טובה שקיבלתי בחיים, כנראה. להיות קלינאית תקשורת זה מדהים, רק לא בשבילי, חיפשתי משהו אחר ומצאתי. בחרתי להרוויח את לחמי בדרך אחרת. עשיתי קורס QA והיום יום אני עובדת בעולם ההייטק והמחשבים".
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה השבוע כי יותר ויותר צעירים מעדיפים מסלולי תעסוקה על לימודים אקדמיים. כלומר מעדיפים קורסים מקצועיים מקוצרים על לימודי תואר ראשון או שני באקדמיה. עוד עולה כי יותר גברים נמנעים מלימודים, כאשר 62% ממקבלי התארים הן נשים. רק 14% ממקבלי התואר הם ערבים ורק 5% הם חרדים שמתקשים לסיים אותו בגלל פערי ידע.
ד"ר תמי חלמיש אייזנמן - מנכ"לית ארגון אלומה המלווה עשרות אלפי צעירים בישראל להשתלבות מיטבית בשירות, באקדמיה ובתעסוקה - הביעה דאגה בעקבות הנתונים שהתפרסמו המלמדים על ירידה במספר הסטודנטים והסטודנטיות לתואר ראשון ושני. לדבריה "ריבוי הלימודים החוץ אקדמיים, כאלה שמכשירים לידע מאוד מצומצם ומעניקים לימודי תעודה, הפחיתו את כמות המבקשים תואר ראשון. הבעיה היא שלימודי התעודה האלה מצמצמים גם את העובד ולא מעניקים לו את הכלים הדרושים פיתוח יכולות אישיות, לגמישות מחשבתית וליכולת להתמודד עם אתגרים".
חלמיש אייזנמן חוששת שישראל תשלם מחיר בעוד 20 שנה ואולי אפילו לפני: "הריצה אל התעודה הספציפית היא מראה של דור שרוצה הכל אינסטנט, הכל כאן עכשיו ומהר, כוכב נולד. הבעיה תתרחש כשבעוד מספר שנים טכנולוגיות יישתנו, שפות יישתנו מקצועות מסויימים ייעלמו מהעולם, ואותם אנשים שהתמקצעו רק בדבר אחד מצומצם יהיו הראשונים למצוא את עצמם מחוץ למעגל העבודה, ללא הידע הנדרש או היכולת להשתלב מחדש".
"בגיל צעיר הבנתי שיש מסלול מאוד מסודר לחיים לחוצים, מחוסרי רווחה כלכלית ועמוסי דאגות. למסלול הזה קוראים אקדמיה"
לא כל הצעירים מסכימים איתה; "האוניברסיטה לא מתאימה לכולם", טוען אביתר בן פורת, בן 32 מחדרה. "למרות הכל, אפשר להרוויח גם בדרכים אחרות. יש אנשים שבהחלט ימצאו את הפוטנציאל שבהם באקדמיה ויש כאלו שדווקא ההליכה לאוניברסיטה היא גזר דין מוות לפוטנציאל הזה, חשוב לדעת לאבחן את זה שעה אחת קודם", מסביר בן פורת, "אני נמנה עם הסוג השני, למדתי קורסים רבים על תחום הנדל"ן והפיננסים, התחלתי מיד לעבוד בתחום, תוך כדי הלימודים, תוך פחות משנה בתחום כבר קניתי את הנכס הראשון שלי כשבזמן הזה בני גילי עדיין למדו לפסיכומטרי או עבדו בעבודה מועדפת. ההתפתחות שלי בתחום רק צברה תאוצה ומה שהיה נראה לי כמו חלום רחוק להיות יזם נדל"ן - התממש תוך 4 שנים בתחום".
"כיום אני סמנכ"ל קבוצת R.E.S - חברת נדל"ן ופיננסים מהגדולות בישראל, יזם נדל"ן, מרצה לפיננסים, משכנתאות ויזמות ומנחה תוכניות נדל"ן. ממליץ בחום לכל אחד ואחת לבחון את האופציה של למידה של קורסים והכשרות מקצועיות מחוץ לאוניברסיטה, למרות ואולי ועל אף ההמלצות של ההורים והדודים".
"בגיל צעיר הבנתי שיש מסלול מאוד מסודר לחיים לחוצים, מחוסרי רווחה כלכלית ועמוסי דאגות. למסלול הזה קוראים אקדמיה", אומר בן פורת, בנחרצות, "במילים אחרות: בגרות טובה שווה לפסיכומטרי טוב, שווה לתואר טוב ואז אקבל משכורת טובה, אבל יהיו לי חיים קשים. הבנתי שזו דרך שבה אני לא רוצה להיות, שמתי פעמיי בדרך לחיפוש אחר העצמאות הכלכלית, הידע הפיננסי שאף אחד מאיתנו לא רוכש בבית הספר, ידע בתחום ההכנסות הפסיביות שקסמו לי, יציאה לפנסיה בגיל צעיר ברווחה כלכלית וכו'. נרשמתי ללימודים מול קולות הרקע של רוב האנשים בחיי שזעקו 'לך לאוניברסיטה ותמצה את הפוטנציאל שלך".
קארין לופו מגני תקווה, מספרת בשיחת טלפון ל-mako על הבחירה ללכת לקורס מקצועי במקום לימודים באקדמיה, שהגיעה מהשיקול הפיננסי: "התחתנתי בגיל צעיר ומבחינה כלכלית היה לי מאוד קשה, ולכן לא למדתי באוניברסיטה. לאחר כמה שנים של נישואין והולדת שתי בנותיי, החלטתי ללמוד מה שאני אוהבת - קונדיטוריה מקצועית ב'אסטלה'. הסביבה אמנם אמרה שאני מבוזבזת וחבל שלא הלכתי ללמוד, אבל כעת אני מתעסקת באהבה גדולה שלי וזה שווה הכול".
"אם נוציא תחתינו צעירים ללא ידע רחב ומספק בתחום העיסוק שלהם - נמנע מהם את הזכות להתפרנס בכבוד בעתיד"
לפי הלשכה המרכזית לסטטיקה, בשנת תש"ף (2019/20) 77.2 אלף אנשים קיבלו תארים אקדמיים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מהם 39.4 אלף מהאוניברסיטאות, 27.2 אלף מהמכללות האקדמיות ו-10.7 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך.
מספר מקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות (21.8 אלף) היה זהה לזה שבתחילת העשור (תש"ע 2009/10), על אף שבמהלך שנים אלו נוספה אוניברסיטת אריאל (2.5 אלף מקבלי תארים בתש"ף). בהשוואה לשנה הקודמת, מספרם של מקבלי תואר ראשון הן במכללות האקדמיות והן במכללות האקדמיות לחינוך, נמצא במגמת ירידה (3% ו-1.7%, בהתאמה), לעומת זאת שיעור מקבלי תואר ראשון באוניברסיטאות נותר ללא שינוי. ההתאוששות בשיעור מקבלי תואר ראשון בתחום מדעי הרוח נבלמה, ואף החלה ירידה נוספת. בשנה החולפת 32% מהנשים ו-15% מהגברים שקיבלו תואר ראשון, עשו זאת בתחום מדעי הרוח.
עוד עולה כי נמשכת מגמת הירידה במספר מקבלי תואר שני במיוחד במכללות האקדמיות – בשנת תש"ף חלה ירידה של 13.4% לעומת השנה הקודמת. ירידה מתונה יותר נרשמה גם באוניברסיטאות (3.0%) ובמכללות האקדמיות לחינוך (2.6%).
"עוד לא מאוחר לתקן", מוסיפה ד"ר חלמיש אייזנמן, "הממשלה יכולה להחליט שהיא ממשיכה ומגבירה את ההשקעה בהנגשת האקדמיה, שהיא משקיעה עוד בעידוד צעירים ללכת לאקדמיה וגם לבחון כיצד ניתן לחזק ולשלב יותר פרקטיקה בעולם האקדמי ובהמשך תהליך הלמידה בהתמקצעות המעשית לאורך השנים. כלומר, בין אם הדבר יבוא לידי ביטוי בתעודת מקצוע לצד התואר ובין אם בעבודה מעשית, אם נוציא תחתינו צעירים ללא ידע רחב ומספק בתחום העיסוק שלהם - נמנע מהם את הזכות להתפרנס בכבוד בעתיד".