חוקרים במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה מפתחים בימים אלו מודל מתמטי חדש, אשר מטרתו לייצר את המבחן האופטימלי - בחינת הנבדק בצורה המדויקת ביותר, בצורה הפוכה לזו שנעשתה עד היום ואשר עשויה לשנות את כל שיטת מתן הציונים הנהוגה בעולם, ובישראל בפרט.


החוקרים פרופסור ולדימיר טורצקי מהמחלקה למתמטיקה ופרופסור אמיל בשקנסקי מהמחלקה להנדסה תעשייה וניהול, מהמכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, פיתחו מודל חדש הקובע כי הניקוד ורמת השאלות במבחנים יחושבו רק לאחר סיום המבחן והחזרת כל המבחנים לבודק, ועל פי היחס לתשובות הנבחנים האחרים.

אז מה בעצם ההבדל בין המודל החדש לשיטת הניקוד המוכרת מהפסיכומטרי?

בפסיכומטרי יש ניקוד מובנה מראש, כשהמטרה היא לענות נכון על כמה שיותר שאלות בעוד הניקוד על כל שאלה הוא זהה. רק בסוף, ישנו דירוג של מי ענה על הכי הרבה שאלות נכון, לעומת מי שענה על הכי מעט, וכך מדרגים מהנמוך לגבוה.

במודל החדש לעומת זאת, לכל שאלה יש ניקוד שונה. הניקוד על כל שאלה יקבע רק לאחר שכולם יענו, ואז יוחלט האם מדובר בשאלה קשה או קלה. כאשר הציון הכולל של המבחן ישתכלל רק בסוף.

"המודל קובע את רמתם של הנבחנים ושל פרטי המבחן על פי התשובות ולא על פי השאלות", מסביר הפרופסור אמיל בשקנסקי, "הבעיה שהבודק מאמין שהוא יודע מראש מהי רמת הקושי של כל שאלה וזו טעות. לא ניתן מראש לדעת את רמת הקושי של השאלות, אלא רק לאחר החזרת התשובות. הכול יחסי".

החוקרים מסבירים כי הרעיון הוא שלא קובעים מראש את הניקוד לכל שאלה בהסתמך על הקושי המשוער שלה, אלא קובעים אותו ביחס לתוצאות. "ככל שיותר נבחנים יענו נכון על השאלה, זו האינדיקציה שמדובר בשאלה קלה שמצידה ניקוד נמוך ולהיפך. כיום מנסחי בחינות מעריכים ששאלה מסוימת קשה וקובעים לה מראש ניקוד גבוה, ובדיעבד התוצאות מראות שדווקא על השאלה הזאת רבים ידעו לענות נכון, ועל אחרת, שהוגדרה כקלה, רבים לא השיבו או השיבו לא נכון", מוסיף בשקנסקי, "אם הניקוד יינתן על פי תוצאות בפועל ולא על פי הערכות מראש, יהיה זה שינוי משמעותי ומרחיק לכת".

לימודים בספרייה (צילום: ThinkStock)
מתי נראה אותו מוטמע גם אצלנו?|צילום: ThinkStock

המודל נבחן בימים אלו באוניברסיטת ברקלי היוקרתית במרכז "למדידה בחינוך" המוביל בעולם, במטרה להביא לשינוי משמעותי בבחינות והערכה. החוקרים הוזמנו להציג את המודל בכנס ענק של המרכז, שיתקיים שם בקיץ הקרוב. גם ד"ר ווילאם פישר מאוניברסיטת שיקגו תומך במודל וכתב כי הוא "מציג קונספירציה ייחודית, וכולי תקווה שבכמה נקודות מסקנותיו יהפכו לזרם המרכזי בעתיד הלא רחוק".

עבור תלמידי בית הספר, הלומדים למבחני הפסיכומטרי וסטודנטים באקדמיה מדובר בשינוי משמעותי, אשר יאפשר להם להתבלט בכישורים שונים ולא להיבחן רק על פרמטר ידוע מראש. מתי נראה אותו מוטמע גם אצלנו? כנראה שנצטרך לחכות, אבל ייתכן מאוד שלא עוד הרבה זמן.