בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב

שוחחנו עם נשיא בצלאל, פרופ' עדי שטרן, על התמונות המרתקות שמצאנו בארכיון, אשר צולמו לפני יותר מ-100 שנה. בין המצולמים ניתן לזהות את נחום גוטמן בצעירותו כאשר היה סטודנט בן 19, וכן את הצייר המפורסם אבל פן שלימד במוסד בתחילת דרכו. התמונות נמסרו לארכיון בצלאל באדיבות משפחת בדרשי.

איך נראתה פעם האקדמיה בישראל (צילום: התמונה נמסרה לארכיון בצלאל באדיבות משפחת בדרשי. קרדיט: בצלאל, ירושלים)
שיעור ציור בחצר בצלאל הישן, 1918|צילום: התמונה נמסרה לארכיון בצלאל באדיבות משפחת בדרשי. קרדיט: בצלאל, ירושלים

שיעור ציור בחצר בצלאל הישן, 1918: "התמונה מציגה שיעור ציור שהתקיים בחצר בצלאל בשנת 1918. למעשה, עד החלת חוק חינוך חובה בשנת 1949, היה ניתן ללמוד בבצלאל כבר מגיל 12, ולכן חלק מהסטודנטים בתמונה צעירים במיוחד".

איך נראתה פעם האקדמיה בישראל (צילום: התמונה נמסרה לארכיון בצלאל באדיבות משפחת בדרשי. קרדיט: בצלאל, ירושלים)
שיעור ציור עם המורה אבל פן|צילום: התמונה נמסרה לארכיון בצלאל באדיבות משפחת בדרשי. קרדיט: בצלאל, ירושלים

שיעור ציור עם המורה אבל פן, 1914: "התמונה מתעדת שיעור ציור שהתקיים בבצלאל בשנת 1914, עם המורה אבל פן. למעשה, גם היום, לומדים בבצלאל רישום וציור אקדמי ומסורתי, בדיוק כמו פעם, אך ללימודים אלה נוספו לימודים חדשניים, כמו לימודי פיתוח יצירה בעזרת בינה מלאכותית".

איך נראתה פעם האקדמיה בישראל (צילום: התמונה נמסרה לארכיון בצלאל באדיבות משפחת בדרשי. קרדיט: בצלאל, ירושלים)
קבוצת סטודנטים על גג בצלאל הישן, בני המחזור השני של בצלאל|צילום: התמונה נמסרה לארכיון בצלאל באדיבות משפחת בדרשי. קרדיט: בצלאל, ירושלים

קבוצת סטודנטים על גג בצלאל הישן, בני המחזור השני של בצלאל, 1918: "בתמונה מצולמים בני המחזור השני של בצלאל, על גג בית הספר הישן, בשנת 1918. למעשה, בימים אלה נבנה הקמפוס החדש של בצלאל במרכז העיר ירושלים, ושם יוכלו הסטודנטים לשוב לבלות ואף לצייר על הגגות הירוקים הרבים שייבנו, בדיוק כמו לפני 100 שנה".

איך נראתה פעם האקדמיה בישראל (צילום: התמונה נמסרה לארכיון בצלאל באדיבות משפחת בדרשי. קרדיט: בצלאל, ירושלים)
בני המחזור השני של בצלאל, בחצר בצלאל ליד פסלו של הנריק גלינצשטיין "המשיח"|צילום: התמונה נמסרה לארכיון בצלאל באדיבות משפחת בדרשי. קרדיט: בצלאל, ירושלים

 קבוצת סטודנטים, בני המחזור השני של בצלאל, בחצר בצלאל ליד פסלו של הנריק גלינצשטיין "המשיח", 1918: "גם כאן מצולמים בני המחזור השני של בצלאל, ובהם נחום גוטמן, בשנת 1918. הלבוש המחויט של הסטודנטים שיקף את רוח הזמן והמקום. כיום, ניתן לומר שכל מחלקה בבצלאל מתאפיינת ב'קוד לבוש' שונה, כך שאפשר לזהות מי לומד באיזו מחלקה - לפי האופן שבו הוא לבוש".

איך נראתה פעם האקדמיה בישראל (צילום: קרדיט: ארכיון בצלאל, ירושלים)
תעודת סיום הלימודים של נחום גוטמן|צילום: קרדיט: ארכיון בצלאל, ירושלים

תעודת סיום הלימודים של נחום גוטמן, 1918: "בתמונה רואים את תעודת סיום הלימודים של הצייר נחום גוטמן, שהיה בעצמו תלמיד בבצלאל וסיים את לימודיו בשנת 1918. שישים שנים לאחר מכן, בשנת 1978, זכה גוטמן בפרס ישראל, וזכייתו מופיעה ב'קיר התהילה' של בצלאל, לצד 12 בוגרים ובוגרות נוספים שזכו בפרס היוקרתי".


                                                                                                                                                        

האוניברסיטה הפתוחה

שוחחנו עם נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' מימי אייזנשטדט, על התמונות שמתעדות את ראשית דרכה של האוניברסיטה הפתוחה ולמעשה את הצעדים הראשונים של הלימודים המקוונים בישראל - הרבה לפני שהאינטרנט והזום נכנסו לחיינו.

איך נראתה פעם האקדמיה בישראל (צילום: קרדיט צילום: ארכיון האונ' הפתוחה)
הווילה באפקה|צילום: קרדיט צילום: ארכיון האונ' הפתוחה

הווילה באפקה: "בשנת 1974, בתחילת דרכה של האוניברסיטה הפתוחה, משרדיה שכנו בווילה בשכונת אפקה בתל-אביב. למעשה, שם החלו ההכנות לפתיחת האוניברסיטה ומונה נשיאה הראשון, מר מקס רואו. בתחילת שנות ה-80, הקמפוס עבר לרמת אביב ובשנת 2004 - למשכן הנוכחי ברעננה".

איך נראתה פעם האקדמיה בישראל (צילום: קרדיט צילום: ארכיון האונ' הפתוחה, צילום: יורם וינברג)
טקס פתיחת קמפוס רמת אביב של האוניברסיטה הפתוחה|צילום: קרדיט צילום: ארכיון האונ' הפתוחה, צילום: יורם וינברג

טקס פתיחת קמפוס רמת אביב של האוניברסיטה הפתוחה: "בשנת 1976 נערך טקס פתיחת קמפוס רמת אביב של האוניברסיטה הפתוחה. בין היתר, נכחו בטקס (מימין) פרופ' אברהם גינזבורג, נשיא האוניברסיטה דאז, הברונית דורותי דה רוטשילד - שהיא ומשפחתה תרמו את הכסף להקמת הבניין (במרכז) ותמר רפאל, עוזרת נשיא האוניברסיטה ומנהלת יחסי הציבור (משמאל)".

איך נראתה פעם האקדמיה בישראל (צילום: (קרדיט: ארכיון האוניברסיטה הפתוחה)
הספרים הראשונים של האוניברסיטה הפתוחה|צילום: (קרדיט: ארכיון האוניברסיטה הפתוחה

הספרים הראשונים של האוניברסיטה הפתוחה: "בכל שנותיה של האוניברסיטה הפתוחה חולקו לסטודנטים ספרים ללימוד עצמי, והספרים שבתמונה הם הספרים הראשונים שחולקו, בשנת 1976. כיום, הסטודנטים מקבלים את הספרים באופן מודפס וגם דיגיטלי, וחלק מהספרים אף עברו קריינות ומופצים כספרים קוליים, כך שניתן להאזין להם בכל עת".

איך נראתה פעם האקדמיה בישראל (צילום: ארכיון האוניברסיטה הפתוחה)
ח"כ יצחק רבין ופרופ' אברהם גינזבורג בטקס הענקת תארים|צילום: ארכיון האוניברסיטה הפתוחה

ח"כ יצחק רבין ופרופ' אברהם גינזבורג בטקס הענקת תארים: "בתמונה נראים יצחק רבין, אז חבר כנסת, ופרופ' אברהם גינזבורג, נשיא האוניברסיטה, בטקס הענקת תארים בשנות ה-80'. בטקסי הבוגרים בשנותיה הראשונות של האוניברסיטה, כיבדו אותנו בנוכחותם שרים וחברי כנסת רבים. עם השנים, פחות ופחות פוליטיקאים פוקדים את הטקסים, ובמקומם אנו מזמינים חוקרים, אישי ציבור, אנשי ספר ורוח".

איך נראתה פעם האקדמיה בישראל (צילום: ארכיון האוניברסיטה הפתוחה)
השגריר בנימין נתניהו נואם בטקס|צילום: ארכיון האוניברסיטה הפתוחה

השגריר בנימין נתניהו נואם בטקס: "בתמונה, שצולמה בשנת 1985, רואים את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אז שגריר ישראל באו"ם, נואם באירוע של אגודת הידידים של האוניברסיטה הפתוחה, במלון דן תל-אביב".

איך נראתה פעם האקדמיה בישראל (צילום: קרדיט צילום: ארכיון האונ' הפתוחה, צילום: גדעון מרקוביץ)
שר החינוך אמנון רובינשטיין באולפני האוניברסיטה הפתוחה|צילום: קרדיט צילום: ארכיון האונ' הפתוחה, צילום: גדעון מרקוביץ

שר החינוך אמנון רובינשטיין באולפני האוניברסיטה הפתוחה: "כבר ב-1995 האוניברסיטה שילבה טכנולוגיות למידה מרחוק, באמצעות מערכת מבוססת תקשורת לוויין. אז המנחים היו משדרים את השיעורים המקוונים משני אולפנים בקמפוס רמת אביב, אל כיתות לימוד בארבעה מוקדים בארץ - בירושלים, בבאר שבע, בחיפה ובוואדי ערה. בתמונה רואים את שר החינוך, אמנון רובינשטיין, מבקר באולפני האוניברסיטה ברמת אביב לצד אהוד אור, מנכ"ל האוניברסיטה דאז. עם הזמן, עברנו לתקשורת מבוססת אינטרנט, וב-2014 התחלנו להשתמש ב'זום'".


                                                                                                                                                        

אוניברסיטת חיפה

נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' רון רובין, מספר על התמונות המרתקות שמצאנו בארכיון, אשר צולמו בימי הקמת אוניברסיטת חיפה. מוסד שהיה חזון של ראש העיר המיתולוגי של העיר וקיבל את הכרתו מהמועצה להשכלה גבוהה רק כעבור 7 שנים מרגע שנחנך.

איך נראתה פעם האקדמיה בישראל (צילום: ארכיון אוניברסיטת חיפה.)
טקס חניכת אוניברסיטת חיפה|צילום: ארכיון אוניברסיטת חיפה.

טקס חניכת האוניברסיטה: "בתמונה מתועד טקס חניכת אוניברסיטת חיפה בשנת 1965, שהתקיים במעמד שרים, פקידים בכירים, אנשי דת ותושבי חיפה והצפון. כותרת ההזמנה לטקס הייתה 'טקס הנחת אבן פינה לבניין המכון האוניברסיטאי של חיפה על הכרמל'".

איך נראתה פעם האקדמיה בישראל (צילום: ארכיון אוניברסיטת חיפה.)
השלט ובו החזון של אבא חושי|צילום: ארכיון אוניברסיטת חיפה.

השלט שתיעד את החזון של אבא חושי: "בעת הקמתה, אוניברסיטת חיפה השתייכה לשותפות של האוניברסיטה העברית ושל עיריית חיפה, ורק בשנת 1972, קיבלה הכרה ועצמאות מהמועצה להשכלה גבוהה. עדיין, בשלט הכניסה לאירוע הנחת אבן הפינה, נכתב בגאון 'עיריית חיפה בונה כאן את האוניברסיטה של חיפה'. כנראה שאבא חושי, ראש עיריית חיפה המיתולוגי, ואנשיו - ראו למרחוק".

איך נראתה פעם האקדמיה בישראל (צילום: ארכיון אוניברסיטת חיפה.)
ראש הממשלה לוי אשכול והשר פנחס ספיר|צילום: ארכיון אוניברסיטת חיפה.

ראש הממשלה לוי אשכול וח"כ פנחס ספיר: "בתמונה רואים את לוי אשכול, ראש הממשלה דאז, לצד פנחס ספיר, שר המסחר והתעשייה דאז, נרגשים בכניסתם לאירוע הנחת אבן הפינה".

איך נראתה פעם האקדמיה בישראל (צילום: ארכיון אוניברסיטת חיפה)
בימת הנואמים בטקס הנחת אבן הפינה|צילום: ארכיון אוניברסיטת חיפה

בימת הנואמים החשובים בטקס הנחת אבן הפינה: "על בימת הנואמים בטקס הנחת אבן הפינה, ניצבו פרופ' דוד עמירן מהאוניברסיטה העברית (הנואם בתמונה), ראש העיר אבא חושי, נשיא המדינה זלמן שז"ר, ראש הממשלה לוי אשכול ופרופ' רחל שלון מהטכניון".

החותמים על מגילת היסוד: "בטקס נחתמה מגילת היסוד של האוניברסיטה, שלאחר מכן נטמנה בקרקע. בתמונה נראים החותמים על המגילה ממתינים לתורם לחתימה. ביניהם, נמצאים נשיא המדינה זלמן שז"ר, ראש הממשלה לוי אשכול, פרופ' רחל שלון מהטכניון, פרופ' נתן רוטנשטרייך ופרופ' דוד עמירן מהאוניברסיטה העברית".

איך נראתה פעם האקדמיה בישראל (צילום: ארכיון אוניברסיטת חיפה)
החותמים על מגילת היסוד ממתינים לתורם|צילום: ארכיון אוניברסיטת חיפה