"כמה סוגים של מהנדסים, למשל, יכולים לעשות את אותו התפקיד", מסבירה עינת חצבני, מנהלת המכון להכוון תעסוקתי במכללת "אפקה". “בתחום מערכות המידע למשל, אפשר לראות בוגרי הנדסה תעשייה וניהול - אבל גם מהנדסי תוכנה, בתחום הריל-טיים אפשר למצוא גם מהנדסי חשמל וגם מהנדסי תוכנה, בהנדסת ייצור וקו רואים למשל גם מהנדסי מכונות, מהנדסי חשמל ומהנדסי תעשייה וניהול - כך שהתואר יכול לקחת את הסטודנט להמון כיוונים".
>> מתלבטים היכן ללמוד? היכנסו ליעוץ חינם
הטעות הרווחת בקרב סטודנטים, מסתבר, היא בחירת מקצוע הלימוד ולא תחום העיסוק. "יש בעיה של תיאום ציפיות בין העבודה ללימודים", אומרת חצבני. “רוב הסטודנטים לא בודקים מספיק לעומק עד כמה מעניינת אותם המשרה שבסוף התואר, כמה קל להשתלב בשוק העבודה, כמה באמת מרוויחים במקצוע ואיך מתחילים. חסרה ההכרה והמשמעויות של התפקידים השונים – הבנה של מה העבודה עצמה. אם אני מהנדס קו אז אני קם בבוקר לעבודה - ובמה אני עובד? מול מי? זה בארץ? זה בחו"ל? יש משרות שהן בכלל בתחומים של מכירות וייעוץ, ועדיין מחפשים בהם מהנדסים שיבינו מה הם מוכרים – אז התחומים רחבים ביותר וכך גם הבלבול".
חצבני מסבירה שהתופעה שאנחנו רואים היא תוצאה של שתי מגמות הפוכות בשוק: הראשונה היא מומחיות ספציפית – בה מעסיקים מצפים מהבוגרים האקדמאים להכיר כל פרט ופרט בתוכנות מסוימות או בתחומים מוגדרים. ככל שהמורכבות הטכנולוגית גבוהה, כך ישנה דרישה ליותר מומחים טכנולוגיים ספציפיים. הכשרה האקדמית כמהנדס חשמל, לדוגמא, לא הופכת אדם למומחה בפיתוח אלגוריתמים מורכבים בעיבוד קול – בשביל לעסוק בזה נדרשת התמחות ספציפית ולעיתים תארים מתקדמים ובעיקר חשיבה אלגוריתמית יוצאת דופן.
הפער בין התואר האקדמי והעולם האמיתי הולך וגדל, אם כן. אז מה אפשר לעשות כדי לקבל החלטה מושכלת עוד לפני שמתחילים ללמוד? בראש ובראשונה, לבדוק את כל האפשרויות הפרושות לפנינו ולהבין מה אנחנו רוצים לעשות באמת בסיום התואר. “חשוב לבצע בחירה מודעת של קריירה, ללמוד, לאסוף מידע על השוק, על חברות, לנתח את העיסוק ולהבין איך בונים קריירה בתחום”, מסבירה חצבני. "המסלול הנכון הוא לדעת מה אני רוצה לעשות - ואז ללמוד משהו שיביא אותי לשם".