על רקע ההצלחה האדירה, מסלול חדש ללימודי הנדסת מכונות בהתמחות בכטב"ם נפתח בימים אלו במכללה להנדסאים באריאל. שמענו מבכירי התעשייה על הפיתוחים האחרונים בתחום, ועל היתרונות שאותם בוגרים יקבלו כשיצאו לשוק העבודה בתחום העתידני והנדרש.
״תחום הכטב"ם בישראל החל את דרכו בשנת 1971 וכיום מדינת ישראל היא אחת המובילות העולמיות בנושא. אחד הנושאים המרכזיים היום בארץ, ברמת מנוע צמיחה כלכלי וטכנולוגי הוא תחום הכטב"ם. לפי נתוני סיב״ט במשרד הבטחון, הייצוא הבטחוני של ישראל בשנת 2022 הגיע לסכום שיא של 12.5 מיליארד דולר, כאשר 25 אחוז ממנו היו כטב"ם ורחפנים. מדובר בנתח גדול יותר ממערכות הגנה אווירית או כל דבר אחר. הייצוא הבטחוני מהווה 10 אחוז מהייצוא הכולל, כלומר כטב"ם מהווה 2.5 אחוז מהייצוא של ישראל, יותר מ-3 מיליארד דולר״, מסביר אלון אונגר, יו"ר ומייסד כנס הכלים הבלתי מאוישים בישראל UVID ומוקד ידע לאומי לכטב"ם.
מלחמת "חרבות ברזל" הבהירה לכולנו עד כמה לכטב"ם יש חלק מרכזי במדינת ישראל, כאשר סרטונים של תקיפות שבוצעו על ידי כטב״ם פורסמו חדשות לבקרים, עם הבאת תוצאות והצלחות מבצעיות. ״לאף אחד אין ספק היום שנושא הכטב"ם בישראל הוא אסטרטגי, אומר אונגר ומדגיש, ״מעבר לתרומתו הביטחונית וחשיבותו המתגברת בעולם האזרחי והדו-שימושי, התרומה הכלכלית של תחום הכטב"ם בישראל כפי שמתבטאת בהיקף הייצוא המשמעותי – גדולה מאוד. מבחינה חברתית וההבנה הציבורית של הנושא, היום כל אחד יודע שהזמזום שהוא שומע בשמים הוא של כטב"ם, או לחשוש אם כטב"ם של האויב מאיים עלינו. תחום הכטב"ם הנו נושא שילווה אותנו לטוב ולמורכב. השאלה עכשיו, בראיה לאומית ובהסתכלות לעתיד היא כיצד אנו דואגים שהנוער יצמח, החינוך יתאים, התשתיות יספקו, הפוטנציאל העסקי ימומש וחסמים בירוקרטיים יוסרו״.
בעולם בו יכולות הכטב"ם נדרשות בתחומים כה נרחבים, מהצבא ועד לגופים אזרחיים ותעשיית ההייטק – הצורך בעובדים המתמקצעים בתחום הולך וגובר. ״התעשייה מונה יותר מעשרת אלפים בתי אב ואפשר לומר שיש מאות אנשים שמתווספים מדי שנה למקצועות הרבים באזרחות ובצבא״, אומר אונגר ומסביר, ״התחום הוא מולטי דיסציפלינארי. יש בו צורך במקצועות הנדסה מגוונים כדוגמת מכניקה, אלקטרוניקה, אווירודינמיקה, פיזיקה, אופטיקה, חומרים, חשמל, הנדסת אנוש, מחשבים – תוכנה וחומרה ועוד.. ומקצועות נוספים כמו אינטגרציה, ניסויים, אבטחת איכות, הוסה, תחזוקה ועוד.... נשאלת השאלה בעידן של תחרות עולמית בכטב"ם גם בצד האזרחי וגם הבטחוני, איך שומרים על היתרון היחסי של מדינת ישראל? אחד הנושאים המרכזיים העונים לשאלה זו הוא חינוך ואקדמיה. יש בישראל תעשייה שצריכה בקצה אנשים משכילים ומיומנים בעולם התוכן הזה״.
עד היום, לא היה קיים מסלול ייעודי המתמחה בתחום באקדמיה בישראל. ״למרות שמדינת ישראל כל כך מצליחה לאורך השנים בתחום, לא היה קיים מסלול אקדמי או חינוכי שקשור לכך, מעבר למסלול הקיים לקראת הצבע של עמותת עתידים-להבים. מעבר ללימוד המקצוע בצד ההנדסי, נדרש גם ללמד היבטים כמו ביטחון, בטיחות והגנת פרטיות המאפיינים את העיסוק במרחב האווירי הלא מאויש והיבטי הרגולציה שלו.. יש לא מעט חברות שעוסקות בכטב"ם בישראל וחשוב להבין מה המיומנות והידע שצריך אדם שעובד בעולם הזה״, אומר אונגר.
במכללה להנדסאים באריאל זיהו את הצורך והמגמה הצומחת, והחליטו לפתוח מסלול חדש – תואר בהנדסת מכונות בהתמחות בכטב"ם. היוזמה התפתחה לפני כשנה וחצי, בעקבות כנס שהם ערכו במהלכו הבינו את הפוטנציאל הקיים. מאז המהלך קרם עור וגידים, ומאז ה-7 באוקטובר בראי הצרכים הגוברים של במלחמה, הם החליטו להוציא את התוכנית לפועל כבר במרץ הקרוב ולהפוך לחלוצים באקדמיה בישראל.
״המסלול הוא של הנדסאי מכונות בהתמחות כטב"ם. ההתמחות מהווה נפח של 25 אחוז מתוכנית הלימודים במחלקה, קרוב ל-400 שעות אותן אנחנו מקצים לטובת הנושא של כטב"ם. אנחנו מנסים לתת ידע בסיסי כמו מה זה בכלל כטב"ם ואיך מטוס עולה לאוויר ונשאר שם בלי ליפול, ולאחר מכן נצלול יותר לעקרונות של אווירונאוטיקה, מנועים, מערכות תעופתיות במערכות כטב"ם, סוגי מנועים, ונושאים כמו סוגי תקשורת שקיימים בכלי הטיס״, מסביר יוסי חזן, ראש המחלקה להנדסת מכונות מכטרוניקה רכב וכטב"ם הנדסאים באריאל.
הדלתות שיפתחו לבוגר מסלול שכזה בשוק שצמא לעובדים מקצועיים, הן רבות מספור. ״הבוגר יוצא עם דיפלומה של הנדסאי מכונות לכל דבר אבל ההתמחות היא באמת מה שתפתח לו דלתות לחברות הגדולות בתחום שהיום רק הולך ומתפתח. אנחנו רואים את זה לא רק בתחום הצבאי אלא גם בתחום האזרחי. מפעילים בישראל כטב"ם ורחפנים למשל לניטור פקקי תנועה בכבישים או רחפנים בחקלאות. אמזון למשל מפעילה רחפנים כדי לבצע שילוח של חבילות. אין ספק שזה הולך להיות התחום הכי חזק. הבוגרים יוכלו להקדים את כל המכללות האחרות. אנחנו נהיה החלוצים, הראשונים, ויוצאי הנדסאי מכונות בהתמחות בכטב"ם ישתלבו בשוק התעשייה ויטפלו בתחום הכי חזק היום״, אומר חזן.
כשחושבים על העתיד של עולם הכטב"ם בישראל ובעולם, האפשרויות כמעט לקוחות מסרט מדע בדיוני. ״יש היום רחפנים שמשתמשים בטכנולוגיה של VR בהטסה של רחפנים, ואני אישית מתלהב מכך. תדמיינו שאתם מטיסים רחפן עם משקפיים vr כמו של סוני פלייסטשן 5 או אפל, ואתם רואים דרך המשקפיים בדיוק את מה שהרחפן רואה. כבר היום רואים איך משתמשים ברחפנים בלחימה בעזה, כאשר במקום לשלוח כלבים שיבדקו ויאתרו מודיעין, חבלה או מטענים, הם שולחים רחפנים גם לתוך המנהרות״, אומר חזן ומוסיף, ״גם בתחום האזרחי, משמר החופים למשל רצו לקדם פרויקט שברגע שמישהו טובע ניתן יהיה להטיס רחפן ולהביא לו גלגל הצלה באפס זמן. התחום הזה כל כך מטורף ורחב שאפשר בכל נישה למצוא כל מיני פתרונות שיכולים לסייע. אין ספק שזה התחום הבא״.
אותם בוגרים ישתלבו בתחום שהפך את ישראל למעצמה. ״ישראל הפכה לאימפריה עולמית בתחום הכטב"ם, מעצמת על גם מול המעצמות היותר חזקות היום בעולם. אני מבחינתי רואה את ההנדסאי ככזה שיכול להשתלב בתוך אינטגרציה של מערכות כטב"ם – בין אם במפעל ייצור בביצוע הרכבה של הכלי טיס עצמו, בתכנון של מערכות כטב"ם, דרך אפליקציות ותכנון חלקים אלקטרוניים ומכניים ועד בדיקות, שרטוטים ותפעול הכלים בשטח בזמן אמת״, אומר חזן.
דגש משמעותי בהכשרה יופנה לחיבור לצרכי התעשייה בשטח. ״אנחנו נבדוק את הצרכים בשטח ונראה ואיך הם רואים את הנדסאי המכונות בהתמחות כטב"ם אצלם בתוך החברות, ולאחר מכן נתאים את תכני הלימוד לתוך התעשייה. המטרה היא שסטודנט יסיים עוד שנתיים את ההכשרה עם כל הכלים הנדרשים כדי לצאת לשוק התעשייה בצורה המיטבית ביותר בתחום הכטב"ם״, מסביר חזן. אונגר מסכים ומחזק: ״חשוב שתוכנית הלימודים תכוון לצרכי התעשיות. הכשירות הבסיסית של מי שלומד שם היא להיות הנדסאי מכונות ומעבר לה נמצאת התמחות הכטב"ם. כשהנדסאי יעבור מסלול של אשכול ייעודי לכטב"ם, שהוא יגיע לתעשייה או לצבא עם ידע וניסיון טובים יותר, בהנדסה והיבטים נוספים – איך עושים אינטגרציה רב מערכתית של מערכות שונות או מהי חשיבה אווירית תעופתית".
במרץ הקרוב יתחיל המחזור הראשון, כאשר הרישום כבר פתוח בימים אלו. אותם בוגרים יצאו לשוק העבודה עם כלים שלא ניתן לקבל כיום בשום מקום אחר באקדמיה. בהמשך חזן מוסיף, יפתח מחזור נוסף גם בחורף 2024. התוכנית החדשנית תימשך שנה וחצי ברצף, במשך 5 סמסטרים הכללים פרויקט גמר במתכונת של ארבעה ימים בשבוע.
מדובר בהזדמנות פז להיכנס לתחום שמסמן את העתיד. ״זה אחד הנושאים והמסלולים שמעניינים ותורמים מבצעית ובהחלט גם מאפשרים להתפתח ולקבל מקצוע לעתיד - כי יעסקו בו עוד שנים קדימה. אמנם כטב"ם יש כבר 107 שנים ובישראל 53 שנים, אבל כשמסתכלים קדימה על הפוטנציאל הקיים בתחום הכטב"ם ועל היישומים בעתיד, ניתן לומר שבחירה בלימודים המתמחים בכטב"ם היא בחירה נבונה ונכונה״, אומר אונגר.