מגפת הקורונה, שנכנסה באופן פתאומי לחיינו, אילצה את מערכות ההשכלה הגבוהה ברחבי העולם לעבור ללמידה ולהערכה מקוונת. אחת התופעות המדוברות בתקופה זו מתייחסת למגוון אפשרויות טכנולוגיות המאפשרות התנהגויות לא אתיות מצד סטודנטים. מהצד השני היו גם קולות מצד הסטודנטים שהרגישו שמנגנוני הבקרה שהפעילו מוסדות החינוך כדי למנוע העתקות במבחנים, הפרו את פרטיותם והם אלו שגרמו למשבר האמון. כעת מתברר, שאולי דווקא למרות מחאת הסטודנטים, ייתכן כי המוסדות לא פעלו מספיק כדי לשמור על טוהר הבחינות.
במחקר שנערך על ידי ד"ר מיטל אמזלג המרצה בפקולטה לטכנולוגיות למידה ב-HIT מכון טכנולוגי חולון, ד"ר נועה שפירא וד"ר ניבה דולב מהמכללה האקדמית כנרת, בחנו את התנהגות הסטודנטים (ואת הסיבות להתנהגויות אלה) בתקופת הבחינות המקוונת הראשונה שחלה בחודש יוני עד אוגוסט 2020. בנוסף, בדקו החוקרות את עמדותיהם של סטודנטים ומרצים כלפי חוסר יושרה אקדמית של סטודנטים בתקופה זו. במחקר השתתפו 81 סטודנטים ו-50 מרצים ממספר מכללות ואוניברסיטאות בישראל.
"אם אתם (המרצים) תעלו את הרמה, אנחנו נעתיק עוד וכמה שאתם חושבים שאתם יצירתיים, אנחנו הרבה יותר יצירתיים"
ממצאי המחקר מצביעים על הבדלים משמעותיים בין עמדות הסטודנטים לעמדות המרצים כלפי בחינות מקוונות. נמצא כי 59% מהסטודנטים העידו כי העתיקו במהלך תקופת הבחינות המקוונת הראשונה. כאשר לפי המחקר הסיבות לכך היו חוסר שליטה בחומר הנלמד: 57.8% דיווחו כי זו הסיבה להתנהגותם, 45.2% דיווחו כי הסיבה להתנהגות זו היא עלות נמוכה מול תועלת גבוהה. כלומר הסיכוי להיתפס נמוך לעומת גובה הציון שנקבל אם נעתיק. רק 9.8% דיווחו כי הסיבה להעתקה הייתה אי לקיחת אחריות על התנהגותם והאשמתם של גורמים חיצוניים כמו בחינות קשות מידי, מרצים לא טובים וכו'. עוד עלה מהמחקר כי סטודנטים צעירים נטו לרמות יותר בבחינות המקוונות.
החוקרות הביעו חשש שחוסר האמון העמוק שנוצר בתקופה הזו, ימשיך גם כאשר תחלוף מגפת הקורונה והלימודים יחזרו למתכונת הפרונטלית הרגילה. מה שאישש את הדאגה, היו תשובות הסטודנטים, שלא הסתירו את תחושת האתגר שהרגישו בעת ההעתקה. כך לדוגמה ציטוט של אחד מהמשיבים על הסקר: "אם אתם (המרצים) תעלו את הרמה, אנחנו נעתיק עוד וכמה שאתם חושבים שאתם יצירתיים, אנחנו הרבה יותר יצירתיים".
יש לציין כי המחקר נעשה בתקופת הבחינות המקוונות הראשונה. הממצאים במחקר זה מדאיגים, כאשר יותר ממחצית הסטודנטים הודו כי בפועל הם פעלו בחוסר יושר אקדמי. אך לטענת החוקרות המצב כיום, בו חלק מהבחינות ממשיכות להיות מקוונות, חמור הרבה יותר. "המוסדות האקדמיים צריכים לתמוך בפיתוח סביבות למידה והוראה תומכות ולטפח את הקשר בין מרצים לסטודנטים", סיכמה החוקרת ד"ר מיטל אמזלג המרצה בפקולטה לטכנולוגיות למידה ב-HIT מכון טכנולוגי חולון, "צריכה להיות הטמעה של עקרונות האתיקה האקדמית בשיח משותף בין מרצים לסטודנטים. יתרה מכך, יש לתקן את חוסר האמון ההדדי בין סטודנטים למרצים אשר צוין בממצאי המחקר הנוכחיים - לפני החזרה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה"