תיאטרון, היסטוריה, מדעי ארץ ישראל, ספרות עברית, קולנוע, אומנות, פילוסופיה, בלשנות, צרפתית, לימודים קלאסיים, מקרא – השנה היא 2014 ומספר הסטודנטים בכיתות החוגים הללו ממשיך לרדת. מתוך 310,125  סטודנטים שהתחילו את שנת הלימודים השבוע, 238,420 סטודנטים מתחילים תואר ראשון – מספר לא קטן, אבל מסתבר שרק 7.5% מהנרשמים לתואר ראשון בחרו ללמוד מדעי הרוח. צריכים הוכחה לכמה המצב עגום? רק עשרה סטודנטים מתחילים ללמוד בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית השנה וזו רק דוגמא אחת מיני רבות למספר המצומצם של סטודנטים בפקולטה הזו, בכלל האוניברסיטאות.

הנתונים העגומים הללו הביאו את המועצה להשכלה גבוהה לנסות ולגבש צעדים לחיזוק מדעי הרוח והקימה ועדה שתפעל ללא הגבלת זמן כדי לנסות לשנות את המצב – אבל האם הלימודים הללו כל כך חשובים? "לשאול למה חשוב ללמוד מדעי הרוח זה כמו לשאול למה חשוב שנחיה בארץ או למה חשוב שתהיה מדינת ישראל", אומרת פרופסור זהר שביט, ראש התכנית לתואר השני במחקר תרבות הילד והנוער מאוניברסיטת תל אביב. ״הבסיס לחברה ולתרבות בישראל נמצא במדעי הרוח במובן הזה, ששם נמצאת התשתית הרוחנית שלנו, ואם לא יהיה מי שילמד ויחקור אותה ויעביר אותה לדורות הבאים -  אז למה אנחנו צריכים לחיות דווקא כאן ולא בכל מקום אחר? מקצועות כמו פיסיקה, כימיה ומדעי המחשב אפשר ללמוד בכל מקום, אבל מי יעסוק במחקר של ארכיאולוגיה של ארץ ישראל, מחקר ההיסטוריה של עם ישראל, מחקר התלמוד או הפילוסופיה היהודית? מי יעסוק במחקר הלשון העברית, במחקר הספרות העברית לדורותיה או במחקר המקרא, אם לא אנחנו? בחו״ל יש מעט חוקרים בעלי ערך בתחומים האלה. בדרך כלל הם מלמדים 'מהתנ״ך עד הפלמ״ח'.

מעבר לכך, חברה בה אין מקום מרכזי למדעי הרוח דומה לגוף בלא נשמה. ודאי שיש מקום לכל המקצועות האחרים הנלמדים באוניברסיטה, אבל מדעי הרוח הם אלה השומרים על המורשת ומספקים לאדם המשכיל את ארגז הכלים המחשבתי".

והאם המצב יכול באמת להשתנות כשהאוניברסיטאות ניצבות שוב בפני קיצוצים? ״יש פיחות זוחל ביחס למדעי הרוח והוא מגיע מהמל״ג״, אומרת פרופ' שביט, ״הפיחות הזה בא לביטוי בתקציבים שנפגעו - ואת הפגיעה הזו, שנמשכת כבר עשור שלם – קשה לתקן״. פרופסור שביט מסבירה שבשל הקיצוץ התקציבי כמעט ולא צמח סגל חדש בחוגים של מדעי הרוח במשך כמעט עשור. מה שמכונה "העשור האבוד" גם שלח מסר סמוי לסטודנטים: אין לכם מה לחפש פה.

פרופ' זהר שביט
חברה בה לא לומדים מדעי הרוח זה גוף כמו בלי נשמה. פרופ' זהר שביט
אבל לקיצוצים בתקציבים ולזלזול במדעי הרוח שורשים עמוקים יותר: "המדינה מזלזלת בכל הנכסים הרוחניים, יש אווירה כללית של חברה חומרנית יותר. תראי, חברת הכנסת מירי רגב לא הייתה עוברת בחינת בגרות בלשון עם השגיאות הרבות שמאפיינות את לשונה. מעטים חברי כנסת שיודעים היטב עברית, ויש אפילו חברי כנסת שאין להם תעודת בגרות. כל זה מייצר אווירה אנטי אינטלקטואלית וחוסר עניין בנעשה במדעי הרוח ומחלחל להחלטות שלהם, לתקציבים. המדינה שלנו מתאבדת בהרבה תחומים וגם ביחס שלה למורשת שלנו, לנכסים הרוחניים שלנו – שהרי, אם אנו לא נדאג לה, מי ידאג לה? לכן אני רואה את הפיחות במעמדם של מדעי הרוח כמעילה במנדט שניתן למדינה.

אין אפשרות לשלב תחומים

לעוני הרוחני מתווספת בעיה אחרת: מדעי הרוח נלמדים רק באוניברסיטאות, אבל רק 44,000 סטודנטים בישראל לומדים באוניברסיטאות. השאר - 194,020 סטודנטים וסטודנטיות - ממלאים את הכיתות ב-57 המכללות הקיימות בישראל. לאור המצב, יש כאלה המבקשים דווקא להרגיע את הרוחות: ״המצב לא קודר כמו שמציירים אותו״, אומר פרופסור דרור ורמן, דיקאן הפקלטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית וראש החוג להיסטוריה לשעבר. ״יש שינוי מהותי בנוף ההשכלה הגבוהה בישראל והירידה שאת רואה נמצאת בקורלציה עם הקמת המכללות. יותר מחצי מהמועמדים לתואר ראשון הולכים למכללות שלא מציעות ללמוד את מדעי הרוח וכך, אם בעבר אנשים היו לומדים ארכיאולוגיה ומשפטים – היום אין להם אפשרות לעשות את זה במכללה, גם לו רצו.

פרופסור ורמן מסביר שהמספר האבסולוטי של סטודנטים למדעי הרוח לא ירד באופן חד – זה רק שיעורם מבין כלל הסטודנטים שירד – וזאת בגלל שהם מוצעים אך ורק באוניברסיטאות. למעשה, באוניברסיטה העברית נרשמה עליה של 10 אחוזים במספר הסטודנטים למדעי הרוח בשנה שעברה.

אווירה אנטי אינטלקטואלית. ח"כ מירי רגב|צילום: פלאש 90 , מרים אלסטר
מדעי הרוח אינם מקשה אחת ופרופסור ורמן מבקש להזכיר גם את העובדה הזו: "יש תחומים שמספר הסטודנטים בהם עולה – ויש כאלה בהם הוא יורד וזה ביטוי בשינוי בטעם של הסטודנטים: החוג ללימודי מזרח אסיה, למשל, עלה עליה מטורפת. יותר אנשים נרשמים לבלשנות ומהצד השני פחות אנשים נרשמים ליהדות ולהיסטוריה של עם ישראל – וכאן אני חושב שיש לנו פשוט מתחרים בצורת מוסדות אחרים שקוסמים לקהל שמבקש ללמוד לימודי יהדות, כמו מדרשות למיניהן".

רוח זה רציונלי

אז מה מביא סטודנט בעידן הפוסט מודרני שלנו להירשם למדעי הרוח ולהעדיף אותם על תואר פופולארי במנהל עסקים, כלכלה או משפטים? ליאת פרדו, 23, לומדת צרפתית, פילוסופיה וספרות כבר שנה שניה באוניברסיטת תל אביב ולה אין ספק לגבי הטוב שהלימודים הללו מעניקים לה: ״אני בחורה ריאלית ורציונלית וזה בדיוק מה שהביא אותי ללמוד מדעי הרוח״, היא אומרת. ״אני מבינה שאלא אם אני לומדת הנדסה זה לא באמת משנה במה אני עושה תואר ראשון ויודעת שהלימודים הללו נותנים לי כלים לחשיבה, לפרספקטיבה רחבה יותר. אני בעצם לומדת ניואנסים, היסטוריה של דברים, תהליכים – והידע הזה מאפשר לי לחשוב מחוץ לקופסא ולצאת ביצירתיות ממצבים שאני נתקלת בהם״.

פדרו מרגישה שהמגע עם רעיונות אחרים וההיסטוריה של האירועים מאפשרת לה להביט אחרת על הדברים: ״הלימודים הללו נותנים מצד אחד פרספקטיבה רחבה ומצד שני כלים אופרטיביים להתמודדויות עם מצבים יום-יומיים באופן יצירתי, מחוץ לקופסה. את לומדת על אתוס, על מיתוס, על רטוריקה – ומבינה פתאום את המלחמה בקיץ באור אחר. את פותחת את המחשבה, יש לך רפרנסים תרבותיים עשירים, דברים מהעבר להישען עליהם וזה מאפשר להביט על המציאות אחרת ואפילו למכור בקבוק יין יותר טוב, כי את מבינה למה אנשים מתחברים, מה הם מחפשים ויכולה למכור להם את זה בבקבוק היין שלך״.

הרמב
מי יעסוק במחקר של פילוסופיה יהודית? הרמב"ם|צילום: Hulton Archive, GettyImages IL
הלימודים הללו אולי מאוד עשירים, אבל הם סובלים מסטיגמה של חוסר תעסוקה ובעיקר – שכר נמוך. פרדו לא מתכחשת: "אם מחפשים כסף מהיר – זה לא המקום בשבילך.  אבל אם רוצים להניב תשואות בעתיד – פה טמונה החכמה. אני חושבת שאנשים לא מבינים כמה מדעי הרוח חשובים בתחום העבודה. בגוגל מחפשים עכשיו סטודנטים למדעי הרוח כי הם חושבים אחרת ויוכלו לקדם את החברה בצורה יצירתית – בעוד המעסיקים בארץ עדיין מחפשים את הסטודנטים עם התואר היוקרתי של משפטים ונוצר מצב בו פחות סטודנטים למדעי הרוח מועסקים במקום עם שכר מכניס וזה מאוד מסוכן".

הסטודנטים מרגישים על בשרם את הצמצומים. החוג לצרפתית, בו לומדת פדרו, נסגר ולא מקבל סטודנטים חדשים לתואר. המצב הזה, לא תופתעו, מדאיג אותה מאוד: ״מדעי הרוח נמצאים במוות קליני וזה קריטי עבורי. השנה, אחרי גסיסה איטית, החליטו לסגור בתל אביב את החוג לצרפתית ותרבות צרפת והמחזור שלי הוא המחזור האחרון שיקבל תואר. אני מבינה שהעולם קפיטליסטי ושגם אוניברסיטה היא כיום עניין של ביקוש והיצע, אבל אני חושבת שזו בעיה של שיווק, של ניהול לא נכון. זה חמור שסוגרים חוג כזה באחת האוניברסיטאות הכי גדולות בארץ, יש לזה משמעויות".

עם צמצום האפשרויות בארץ, והעובדה שאנשי סגל חדשים כמעט לא הוכנסו אל השורות בעשור האחרון – בריחת המוחות נרשמת גם בתחום הזה. לד׳, דוקטורנט לתיאטרון שלומד באנגליה מתוך ידיעה מבוססת שאין מוסד אקדמי בארץ שיאפשר לו לקדם את המחקר בתחום הספציפי שלו, אין חדשות טובות על היחס למדעי הרוח, גם מעבר לים: "העולם היום נוקט בראיה מאוד מחושבת, כלכלית ופרקטית. דברים כמו מדעי הרוח ואומנות נחשבים לפחות חשובים במקרה הטוב או הזויים ולא ממש רלוונטיים במקרה הרע. אחד המרצים שלי סיפר לי פעם שכששומעים שהוא פילוסוף שואלים אותו מיד 'ומה אתה באמת עושה?' וזה משקף את התפיסה הזו שמדעי הרוח ואמנויות הם לא משהו שעושים 'באמת', לא תכל׳ס – אז אני מניח שהיחס הוא אותו יחס גם פה וגם שם".

המגמה משתנה

אז מה יהיה על מדעי הרוח? פרופסור ורמן מודאג אבל אופטימי: ״חיפשתי ומצאתי שכבר ב-1922 מתחילים לדבר על משבר בלימודי מדעי הרוח, כך שהמצב לא חדש ואולי דווקא המצב הזה מעיד על היציבות של התחום ולא על ההיעלמות שלו״. פרופסור ורמן מבקש גם להצביע על מגמת שינוי בקרב המעסיקים, שלדבריו הולכים ומבינים שבוגרי מדעי הרוח מחזיקים ביכולות ניתוח שחשובות להם: "אני רואה את המגמה משתנה כשבגלובס ראש חברת השקעה אומר שהוא רוצה להעסיק בוגרי מדעי הרוח, כשגוגל מחפשת אותם ובכך ששוק העבודה נהיה יותר ויותר ורסטילי. חברות רוצות היום אנשים עם יכולת ביקורת, ניתוח, חשיבה מחוץ לקופסא, גמישות מחשבתית ואני חושב שהשינוי הזה, שהחל לאחרונה, ימשיך".

״אומרים שאם למדתם מדעי הרוח –  תתקשה למצוא עבודה", אומרת פרופסור שביט. ״אבל בפועל לדעתי לבוגרי משפטים וכלכלה יותר קשה למצוא עבודה והדימוי לא מוצדק. אני פוגשת את הבוגרים שלנו בתקשורת, במשרדי פרסום, בתכניות לימודים, בטלוויזיה, בגופים מסחריים, ואפילו בניהול של גופים כלכליים. לבוגרי מדעי הרוח יש הרבה אפשרויות תעסוקה, כי רק מדעי הרוח מלמדים לחשוב מחוץ לקופסא ומספקים את ארגז הכלים הדרוש לכך".

לא השתכנעתם? כדי להקשות, שאלנו את פרופסור ורמן במה יועילו לימודי אכדית לסטודנט,. התשובה שלו יכולה לשנות את דעתכם: ״אכדית משקפת את החברה הראשונה שהייתה לה שפה כתובה עשירה. זו דוגמא לשפה מאוד עתיקה שמלמדת על ראשית התרבות האנושית ואם את עוסקת בקורותינו, כעם התנ״ך – אי אפשר להבין את העולם הקדום שלנו, את השורשים שלנו, בלי להבין אותה. הבנת השפה של פעם מלמדת על עצמנו פעם – וזה חלק מהעולם בו אנחנו נמצאים.

"צריך להבין שגם לדבר שלא מפיק תועלת מידית יש משמעות וחשיבות, את לא יודעת מהיכן יבואו תוצאות בלתי צפויות. באים לאוניברסיטה לא רק כדי לקבל הכשרה מקצועית אלא גם כדי לפתח חשיבה ביקורתית, לגדול, להיות אדם עגול יותר, להבין סיבה ומסובב, להבין למה ואיך נוצרת ומתעצבת תרבות, מאיפה צומחת גזענות, לדון בשאלות של רב תרבותיות, ללמוד לא לקבל דברים כמובן מאליו ולחשוב על מושגים שנראים לך טבעיים, נורמליים, מובנים מאליהם – הרבה נושאים שהם בנפשנו. אני לא מודאג מהעתיד של מדעי הרוח״, הוא מסכם. "אני מסתכל סביבי ורואה הרבה אנרגיה, חברי סגל חדשים וצעירים שנכנסו לאחרונה לשורות והזרימו דם חדש למערכת, העלו את השאלות שמעניינות את הסטודנטים הצעירים, כך שאין פה שום תהליך אנוש או סופני".

>>מתלבטים היכן ללמוד? היכנסו לייעוץ מקצועי חינם