שנת הלימודים האקדמית נפתחה שלשום באווירה קודרת, בצל שביתות של עובדי הסגל הזוטר במוסדות ההשכלה הגבוהה ברחבי הארץ, ולאחר שבימים האחרונים פורסמו נתונים המצביעים על התכווצות האקדמיה ועל המשך בריחת המוחות. דווקא על רקע זה בחר שר החינוך ויו"ר המועצה להשכלה גבוהה, נפתלי בנט, לתקוף את אוניברסיטאות המחקר — האחראיות במידה רבה למימוש חזון "אומת הסטארט־אפ" שהוא עצמו רוכב עליו.
בנט התחיל את סבב ההשמצות בישיבת הממשלה והמשיך בהתבטאויות ברשתות החברתיות, שבהן הצמיד לאוניברסיטאות תדמית עבריינית.
"לאחר עשרות שנים שבהן שלט הקרטל האוניברסיטאי באקדמיה, שברנו את קרטל האוניברסיטאות",אמר בנט בישיבת הממשלה, והתגאה במהלכים שהוביל ושסייעו בעיקר לאוניברסיטת אריאל ולמרכז הבינתחומי בהרצליה — שני מוסדות עשירים שנהנו מקצב גידול מהיר במיוחד במספר הסטודנטיםבהשוואה ליתר מוסדות ההשכלה הגבוהה, שחלק ניכר מהם סובל מהידלדלות במספר הנרשמים.
"אל מול ניסיונות בלימה בלתי־הוגנים", הוסיף בנט, "מול כוחות פוליטיים גדולים, למרות מתקפות, גינויים ותחזיות קודרות, לא התקפלנו. שברנו את הקרטל". בהמשך, כשחזר על הדברים ברשתות החברתיות, כתב בנט: "שברנו את הקרטל שהתקיים מאז קום המדינה", וטען גם כי "לו קיבלו את דעת האוניברסיטאות לפני שנים, גם הטכניון לא היה קם".
בתגובה לדברים הללו אמר פרופ' יוסף קלפטר, נשיא אוניברסיטת תל אביב: "מעולם, בהיסטוריה של מדינת ישראל, לא נפתחה שנת לימודים אקדמית בהודעה הכוללת דברים כה בוטים ומתלהמים של שר חינוך כלפי אוניברסיטאות המחקר של ישראל, שתרמו ותורמות כה רבות לחוסנה ועתידה של המדינה. השר בנט בוחר ליצור סכסוך פנימי מול המוסדות למטרות פוליטיות".
מלבד הרושם הכללי שהותירו דבריו של בנט, בחינה מדוקדקת מגלה גם כי הם רצופים אי־דיוקים, שגיאות והטעיה מכוונת.
"לאחר עשרות שנים"
בנט לא שבר שום דבר אחרי עשרות שנים. שליטת האוניברסיטאות באקדמיה הסתיימה לפני 25 שנה, עם החלטת ממשלת רבין ובהובלת שר החינוך דאז אמנון רובינשטיין ובכירי המל"ג, לפתוח את המכללות הציבוריות בפריפריה. זה היה מהלך היסטורי שהנגיש את ההשכלה הגבוהה לעשרות אלפי ישראלים ושינה את פני המשק.
אף שר חינוך מאז לא ביצע מאז מהפכה כל כך מהותית וחשובה בהשכלה הגבוהה. למעשה, ייתכן שבנט ייזכר כמי שאחראי לצמצום מערכת ההשכלה הגבוהה, אחרי רבע מאה של צמיחה.
"הקרטל האוניברסיטאי שלט באקדמיה"
כשר כלכלה לשעבר, בנט אמור לדעת מהי ההגדרה של קרטל — התאגדות שנועדה לבטל תחרות. האוניברסיטאות רחוקות מכך: מדובר במוסדות ציבוריים המכשירים רק 40% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון, בפיקוח הדוק של המל"ג. אין לאוניברסיטאות רווחים או שוק שהן יכולות לחלק ביניהן, וגם אין להן אפשרות להשפיע על השכר בהן — כי הוא נקבע על ידי משרד האוצר.
למעשה, המצב הקיים מכריח את האוניברסיטאות להתחרות בינן לבין עצמן ומול המכללות הפרטיות המובילות — הן על סטודנטים והן על מרצים. זאת, משום שהתקציב שהן מקבלות מתבסס על איכות המחקר וההוראה, וכן על מספר הסטודנטים. זה לא קרטל.
"מול גינויים ותחזיות קודרות"
בניגוד לחזון ולאומץ של ממשלת רבין, שפתחה את ההשכלה הגבוהה לפריפריה, כל מה שבנט עשה הוא לקדם מכללה פרטית ויקרה מאוד במרכז הארץ (הבינתחומי בהרצליה), ואת אוניברסיטת אריאל — שאינה בשטחי הקו הירוק. בשני המקרים הוא עושה זאת תוך התערבות פוליטית בוטה והחלשת הרגולציה הקיימת על מערכת ההשכלה הגבוהה.
כמו ההחלטה להפוך את אריאל ממכללה לאוניברסיטה, גם ההחלטה להרחיב את סמכויות הבינתחומי להעניק תארים מתקדמים נדונה במל"ג עוד לפני שבנט הגיע למשרד החינוך. אך היישום בעניין הבינתחומי נדחה משום שהמוסד סירב לעמוד בכללי המינהל התקין של המל"ג בכל הנוגע להגבלת משך כהונתו של נשיא המכללה. בנט דילג מעל המכשול.
למעשה, פעילותו של בנט בעניין הבינתחומי מסתכמת בדחיפת המל"ג להתפשר על אכיפת כללי המינהל התקין. בימים אלה בודק מבקר המדינה את התנהלות המל"ג בכהונת בנט. ייתכן שהבדיקה תכלול את אופן קבלת ההחלטות בוועדה.
"לא התקפלנו, שברנו את הקרטל"
ישראל מפגרת אחרי העולם המערבי בתחומים רבים, אך אחד היתרונות התחרותיים הבולטים שלה הוא מערכת ההשכלה הגבוהה. מלבד המחקר פורץ הדרך המתקיים בישראל, הסטודנטים כאן יכולים ללמוד לתואר בשלושה מוסדות שדורגו בין 100 מוסדות ההשכלה הגבוהה המובילים בעולם, ובשכר לימוד סביר.
האוניברסיטאות מצליחות להתגבר אפילו על האיכות הנמוכה של מערכת החינוך הכללית, ולכן יש לטפח ולשפר אותן. יש לדאוג לייצוג הולם של כל שכבות האוכלוסייה באקדמיה, ולהמשיך לחתור לקידום מצוינות במחקר ובהוראה — בטח לא לשבור. למעשה, אם בנט היה רוצה לקדם את התחרות בהשכלה הגבוהה, הדרך הטובה ביותר היא לחזק את המכללות הציבוריות, ולא את הפרטיות.
על בנט להתבטא אחרת בעניין זה, גם אם הוא מריח בחירות מתקרבות באופק.
"עמדנו מול ניסיונות בלימה בלתי־הוגנים"
בניגוד לדבריו של שר החינוך, האוניברסיטאות לא הציגו התנגדות משמעותית למהלכיו האחרונים. אפילו את עניין הקרטל הוא לא המציא: את הביטוי טבע לפני שנים נשיא המרכז הבינתחומי, פרופ' אוריאל רייכמן — שהשתמש בו שוב באחרונה, כשהמוסד הוסמך להעניק תואר דוקטור במשפטים.
בפועל, נציגי האוניברסיטאות במל"ג דווקא הצביעו בעד הענקת הסמכויות המורחבות לבינתחומי, וגם העבירו את ההחלטה על הרחבת אוניברסיטת אריאל. כמה מחברי הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המל"ג מחו על אופן קבלת ההחלטות ועל הבחישה הפוליטית, אך בסוף חזרו לשולחן הדיונים.
באחרונה גם אישרו נציגי האוניברסיטאות את בקשתו של בנט להאריך את כהונתה של פרופ' יפה זילברשץ כיו"ר הוות"ת, למרות חילוקי הדעות בינה לבין כמה מחברי הוועדה.
"הטכניון לא היה קם"
שר החינוך אמור להיות בקי בפרטים בסיסיים בהיסטוריה של החינוך בישראל. הטכניון הוא המוסד האקדמי הראשון שנוסד בארץ ישראל, בעוד האוניברסיטה הראשונה — העברית — נוסדה אחריו. כלומר, אף אוניברסיטה לא התנגדה להקמת הטכניון, משום שלא היתה כזאת לפניו.
כתבה זו פורסמה במקור ב-TheMarker
עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:
- בנט: "שברנו את קרטל האוניברסיטאות"
- הנתונים שיעניינו את עורכי הדין: כמה מרוויחים בוגרי אוניברסיטאות לעומת מכללות
אפשר ורצוי להתווכח על הכיוון שאליו צריכה לצעוד מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל — אך כאשר שר החינוך בוחר לנהל ויכוח כזה, הוא חייב להתבסס על עובדות ואמיתות, לא על סיסמאות משלהבות שנועדו לקושש עוד כמה קולות בקלפי.
