מה קורה במעונות של אוניברסיטת ת"א?

בראש הגבעה עליה יושבת אוניברסיטת תל אביב, נישאים מפוארים ומנקרי עיניים מעונות "ברושים", המאכלסים כ-1,700 סטודנטים שנמצאו זכאים לסיוע במגורים בזמן לימודיהם. המעונות הללו הם מהיקרים בישראל, עם מחיר ממוצע שנע בין 1,327 ל-2,268  שקלים למיטה, שניים רק למרכז הבינתחומי בהרצליה, והם לא מופעלים על ידי האוניברסיטה - אלא על ידי חברת שיכון ובינוי נדל"ן.

בשבועות האחרונים הגיעו למערכת mako סדרה ארוכה של עדויות מטרידות מצד סטודנטים המתגוררים במעונות, המעידים על התנכלויות, אלימות, זלזול, הטרדות וחדירה לפרטיות מצד עובדי החברה המפעילה את המעונות ואף מצד מנהלי המעונות מטעם שיכון ובינוי.

"בגלל שאנחנו חתומים על כתב הרשאה ולא חוזה שכירות סטנדרטי זה מקנה לחברת 'שיכון ובינוי' כח כמעט אינסופי עלינו, שהעובדים שלה - שמפעילים את המתחם, מנצלים בלי לחשוב פעמיים", מספר ל-mako סטודנט, שביקש להישאר בעילום שם מתוך חשש להתנכלויות מצד הנהלת המעונות.

העדויות המטרידות כוללות טענות לאיומים מצד הנהלת המעונות על סילוק מהדירה בטווח של 3 ימים בלבד, חיובים לא הוגנים על חברת ניקיון מבלי לשוחח על הנושא עם הסטודנטים, מכתבי אזהרה וועדות משמעת על הכנסת אורחים, איומים מצד הנהלת המעונות, חדירה לפרטיות, איסורים ומתן קנסות על הכנסת פרטי ריהוט בסיסיים, כניסת עובדים למגורים ללא תיאום מראש, הזנחה של התחזוקה, הניקיון ופינוי הזבל מצד הנהלת המעונות ועוד. "יש להם עלינו מידע בלתי מוגבל. יש כאן איומים לא חוקיים באמצעות החוזה הם לוקחים את כל הסמכויות מוצאים את הפרצות ומנצלים את זה כדי לנהל לנו את החיים כאן, גורמים באוניברסיטה אמרו לנו שזה לא חוקי יש פה אי התחשבות בסטודנטים ופגיעה בהם" אומר אחד הדיירים.

ביקורי פתע באמצע הלילה וקנסות על עבירות שלא היו

כך, לדוגמה, סטודנטית אחת מספרת שהסייר של המעונות, גבר כבן 50, דפק לה בדלת בשעה 2 לפנות בוקר, "בפעם אחרת התעוררתי ופשוט מצאתי אותו מעל הראש שלי. שאלתי אותו מה הוא עושה פה והוא אמר לי שהוא בסיור ועושה בדיקה כללית".

"הם אף פעם לא מודיעים לנו כשהם נכנסים לדירות שלנו" אומר סטודנט אחר, "הם אמורים להתקשר או לכל הפחות לשלוח מייל ולידע אבל הם אף פעם לא עושים את זה". במקרה אחר, מספרים הסטודנטים, סטודנט גורש מהמעונות לאחר שלמד בחדר הלימוד של המעונות עם חבר סטודנט מאוניברסיטה אחרת. "אפילו על להכניס הורים לביקור עושים לנו בעיות" הם מספרים.

אחת הדרכים המרכזיות של הנהלת המעונות להעניש סטודנטים היא באמצעות וועדות משמעת: מעין הליך שיפוט משמעתי באמצעותו יכולים "שיכון ובינוי" לקנוס סטודנטים עד לגובה שכר הדירה, לתת אזהרות ואפילו לגרום לעיכוב בקבלת ציונים מהאוניברסיטה.

בין היתר מספרים הסטודנטים על חברים למעונות שעלו לוועדות משמעת ונקנסו בגלל שידות שהכניסו למגורים, שקיות זבל שהונחו לכמה דקות ליד הדלת וכן, גם על "עבירות" שהם טוענים שכלל לא התקיימו. לפי נתונים שהגיעו לידי mako בשנת הלימודים הקודמת התקיימו 111 ועדות משמעת, ובשנת הלימודים הנוכחית, עד תחילת משבר הקורונה במרץ, התקיימו 55 ועדות משמעת בשישה חודשים.

"התעוררתי ופשוט מצאתי אותו מעל הראש שלי. שאלתי אותו מה הוא עושה פה והוא אמר לי שהוא בסיור ועושה בדיקה כללית"

"חשוב להבין", מבקשים להדגיש הסטודנטים, "מי שמקבלים אישור למעונות זה אנשים מהפריפריה החברתית, מיעוטים, סטודנטים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, סטודנטים בודדים ועולים. אף אחד שגר פה לא יכול ללכת ולשכור דירה בתל אביב אפילו עם שותפים. פגיעה במעונות והמגורים זו פגיעה בלימודים מבחינתנו".

"בחודש שעבר ישבתי במרפסת של הדירה שלי ועישנתי סיגריה. הסיבה שזה קרה היא כי באמת לא היה מצוין בתקנון באופן ברור שאסור במרפסת. כתוב לא לעשן בדירות אז יצאתי החוצה. כמובן שאם היו תלונות משכנים זה היה סיפור אחר אבל לא היו", מספרת ל-mako אחת הסטודנטיות, "אני יושבת במרפסת שלי והקב"ט מסתכל לתוך המרפסת שלי ואחרי כמה דקות דופק בדלת, כועס ומזהיר אותנו. הבנתי, חשבתי שבזה זה הסתיים אבל חודש וחצי אחרי קיבלתי מייל שאני עולה לוועדת משמעת. לא ישנתי בלילה, היה לי קשה להתרכז בלימודים, למצוא עכשיו דירה זה משהו שהוא לא פשוט. בוועדה עצמה הואשמתי שעישנתי בחדר, זה לא מה שקרה, אבל אין לך איך להוכיח את זה. כל הכח נמצא אצל הנהלת המעונות, שבאופן כללי רוב המפגשים איתם מלווים בפחד. אנחנו רק רוצים ללמוד בשקט ולחיות בשקט".

תלונות על אלימות והטרדות מיניות שלא זוכות למענה הולם

על דיירי המעונות, כך מתברר, נאסר גם לתלות דגלי גאווה על חלון חדרם "התקשרו אלינו עכשיו ממזכירות המעונות לבקש שנוריד את הדגל שתלינו לכבוד חודש הגאווה", כתבה סטודנטית בקבוצת פייסבוק של הקהילה באוניברסיטה בשבוע שעבר, "לטענתם תקנון המעונות אוסר כל תליית דגלים מכל סוג חוץ מדגל ישראל ורק ביום העצמאות.

עוד איסור איתו מתמודדים הסטודנטים הוא איסור על הכנסת ריהוט למעונות: "יש פה 12 מכונות כביסה ו-9 מיבשים על 1,700 דיירים אבל אסור לנו להביא שום דבר בעצמינו", מספרים הסטודנטים. לפי העדויות, הכנסה של ריהוט וציוד, גם אם זמני או באישור של אנשי מקצוע (רופא לדוגמה) גוררת פעמים רבות התנכלויות וקנסות. סטודנט אחד, שחי בגפו בישראל, סיפר שנקנס ב-500 שקלים לאחר שהכניס למעונות מזרון למרות שהיה לו אישור מרופא. סטודנטית אחרת סיפרה שעלתה לוועדת משמעת לאחר שהכניסה למעונות שידה – גם היא באישור מרופא.

טענה נוספת שחוזרת ועולה כנגד הנהלת המעונות היא טיוח והתעלמות מתלונות שמוגשות על הטרדות מיניות בשטח המעונות. לפי הנהלים תלונות שמוגשות אמורות להיות מועברות לחברת "שיכון ובינוי" בכדי שאלו ירחיקו את הגורמים המטרידים מהמעונות. אלא שלפי מכתב שהגישו "האקדמיה לשוויון" ביחד עם ועד דיירי המעונות, ועליו דיווחנו לפני כשבועיים הדבר לא קורה בין אם מדובר בסטודנטים ובין אם מדובר בעובדי המעונות.

בתגובה למכתב השיבו חברת שיכון ובינוי כי מאז דצמבר 2019 לא הגיעו לחברה תלונות על הטרדות מיניות בשטח המעונות וכי התלונה היחידה שהוגשה טופלה ו"לא נמצא שהייתה איזו הפרה". אלא שבמכתב אחר, עליו חתומה אגודת הסטודנטים נכתב כי "ראינו כי היו שלושה מקרים שטופלו ביד קשה ובאופן מידי על ידי הנהלת המעונות. שלושת המטרידים אינם נמצאים עוד במעונות". עוד הגיעו לידינו סדרה של תיעודים על תלונות שהוגשו כנגד הקב"ט והסיירים של המעונות ומעולם לא הועברו לגורמים רלוונטיים. בין היתר בידינו מייל עליו חתומה פרופ' תמר ברוש, הנציבה להטרדות מיניות באוניברסיטה, שאומרת בבירור כי התלונות שהוגשו לא הגיעו אליה.

"בסופו של דבר אנחנו אמורים לגור שם. זה הבית שלנו. זו מציאות חיים מאוד מאוד קשה והגיע הזמן שהאוניברסיטה תיקח אחריות על מה שקורה במעונות" אומרים הסטודנטים, "מבחינת שיכון ובינוי אנחנו רק רווח כלכלי ומישהו צריך לתת לנו את המענה ולדאוג לסטודנטים".