כדי להתגבר על תעוקת החזה ולצלוח את המשימה בהצלחה, ליקטנו את הטיפים שיעבירו לכם את הסמסטר בקלות משני כהן, מתרגלת ותיקה בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה.
הכינו את המרקרים, אנחנו מתחילים:
לפני הכל, נשמו עמוק - אל תיבהלו. זה לא נורא כמו שזה נראה ורבים לפניכם היו באותו מעמד מלחיץ, נלחמו בדפים ויכלו להם. הכל יהיה בסדר.
מנות - הערימה האדירה של הדפים מלחיצה אתכם? אם זה מקל עליכם, חלקו את המאמר וקראו אותו על פני כמה ימים ולא בבת אחת. תוכלו לקרוא כמה דפים מדי יום (לפני השינה למשל), לעכל את המסרים ולנטרל את האפקט המאיים.
השתמשו בסילבוס - הסילבוס מחולק בדרך כלל לנושאי השיעורים השונים. לשיעור שעוסק בהיסטוריה של אמצעי התקשורת תתבקשו לקרוא מאמר שעוסק ב – בהצבעה בלבד – נכון, בהיסטוריה של אמצעי התקשורת. כאשר תבינו את ההקשר של המאמרים תבינו את השיעורים יותר טוב ותוכלו להתכוונן לקריאה בצורה טובה יותר.
הכותרת – כותרת המאמר תיתן לעם עוד אינפורמציה על מה שאתם הולכים לקרוא ועל הרלוונטיות שלו לשיעור. שווה לקרוא אותה כדי להבין מה אתם עומדים לפגוש.
עניין של אופי - יש מאמרים שמציגים רעיון ויש כאלה שמתארים מחקר. קחו רגע כדי להבין מול איזה מאמר אתם עומדים – כך יהיה לכם קל גם להבין ולסכם אותו ולדעת מה אתם מחפשים בסיכום. זיהיתם מאמר על מחקר? ודאו שאתם יודעים מה היא שאלת המחקר, מהן ההשראות והתוצאות.
אל תוותרו על האבסטרקט - האבסטרקט מופיעה בהרבה מאמרים באנגלית והיא בעצם התמצית של המאמר. בגלל שהפסקה הזו מופיעה בראש העמוד, בכתב דחוס ונראית שונה משאר הטקסט, סטודנטים לרוב בוחרים לדלג עליה ולהתחיל את המאמר בלעדיה. הבחירה הזו נובעת מרצון לקצר את הדרך, לקרוא את המאמר הארוך בפחות זמן - אבל למעשה, האבסטרקט היא תקציר של המאמר ולרוב מסבירה אותו בצורה הכי טובה שיש: היא יכולה להסביר מושגים חשובים במאמר ואחרי שקוראים אותה קל הרבה יותר להבין את שאר המאמר.
לא הבנתם? נסו להמשיך לפסקה הבאה – אם נתקלתם בפסקה שלא הבנתם, נסו להמשיך לפסקה הבאה. שם, אתם עשויים להיתקל בדוגמא שתאיר את הפסקה הקודמת, במשפט שיסביר את הרעיון הכללי או בהבהרה שתחסוך לכם את התרגום של הפסקה הפוחזת מילה אחר מילה.
הרעיון הכללי הוא להבין את הרעיון הכללי - אל תיתפסו לציטוט פואטי או לדוגמא ספציפית מהמאמר אלא ודאו שאתם מבינים את הרעיון הכללי שלו, את הרעיון או הדוגמא שהוא מציג או בוחן.
סמנו את החלקים החשובים במאמר – על המאמרים – כולם יודעים – יש בסוף מבחן. כדי לא לחזור ולקרוא את כולם רגע לפני, שמנו לעם את החלקים הכי משמעותיים במאמר בעת הקריאה. אפשר ורצוי לכתוב הערות או תמצות בצד או אפילו להרכיב סיכום קטן בזמן הקריאה. כדי להקל על עצמכם, כדאי לנסות ולחלק את הסיכום שאתם מפיקים לקטגוריות ותתי קטגוריות: אנחנו רגילים לחשוב כך ולכן קל לנו יותר לזכור מידע שמסודר באופן כזה.
מי מפחד מאנגלית? אנגלית שפה קשה, אנחנו יודעים – ואנחנו גם יודעים שלנו, הישראלים שמורגלים בטלוויזיה וסרטים באנגלית קל יותר לשמוע אותה מלקרוא אותה. יש לכם כמות גדולה של מאמרים באנגלית? אתם יכולים לנסות ולהיעזר בתוכנות שמקריאות את הטקסט. כך, תוכלו לקרוא את המאמר תוך כדי שמיעת המילים ולהבין אותו טוב יותר.
קחו את הזמן - זה מפתה לרפרף על המאמר במהירות ולדעת שהוא מאחוריכם, אבל דווקא החיפזון הזה יביא לכם עבודה כפולה. למה? כי קריאה בלי הבנה של המאמר תביא אתכם למבחן בלי לזכור ממנו שום דבר. מה עושים? מבינים שכדאי להשקיע עוד שעה ולהבין מה שאנחנו קוראים, מאשר להרוויח עוד פרק של משחקי הכס.
קראו את המאמרים עם השיעורים - מתכננים לקרוא את כל המאמרים בבת אחת לפני המבחן? בהצלחה. בדרך כלל מדובר במסה של חומר שתרכיב לכם משימה בלתי אפשרית. במקום זה, עדיף לקרוא אותם מדי שבוע – זה גם ייכנס לכם לראש וגם תגיעו לסוף הסמסטר מוכנים.
הביאו את המאמר לשיעור – אל תתביישו לשבת עם המאמר פתוח ולהוסיף מידע שהמרצה או המתרגלת מדגישות אל הסיכומים שלכם. המאמרים כמעט תמיד יקבלו התייחסות בשיעור ומה שיאמר עליהם משמעותי.
תבינו את הרמז - המרצה חזר על נקודות ספציפיות מהמאמר בשיעור? המתרגלת חזרה והדגישה קטע מסוים מהמאמר? מזל טוב – זה הקטע החשוב והוא הוגש לכם עכשיו על מגש של כסף. לא, זה לא אומר ששאר המאמר לא חשוב, אבל אתם כן יכולים להבין שזו הנקודה הכי מרכזית וחשובה.
קחו סיכומים של אחרים בערבון מוגבל – כולנו היינו סטודנטים וברור וידוע שבחוגים מסתובבים שלל סיכומים לקורסים. הבעיה היא שלפעמים אנשים מעוותים דברים בסיכומים, מפספסים נקודות או רעיונות וזה כבר משהו שיכול לשחק לרעתנו במבחן.