גילה מלמוד היא תושבת באר שבע, מורה לצרפתית ובעלת תואר שני בפוליטיקה וממשל. מעבר לקריירה ולתארים האקדמיים, היא גם סבתא וסבתא רבתא נמרצת לעשרה נכדים וארבעה נינים. מלמוד היא אישה מלאת חיים שמקפידה לפזר אנרגיות חיוביות לכל מי שסביבה, ויכולה ללמד שיעור או שניים את הדור הצעיר.

באחרונה מלמוד הוסיפה לערמת ההישגים שלה גם תעודה, שעבדה קשה כדי לקבלה:  ד"ר להיסטוריה של עם ישראל, מטעם אוניברסיטת בן גוריון שבנגב.

"כל חיי נמשכתי אל הלא נודע כדי לגלות עולמות נסתרים", הסבירה ד"ר מלמוד בראיון לעיתון אוניברסיטת בן גוריון 'אבג', "אני עדיין נרגשת מקבלת התואר. תמיד ליוו אותי סקרנות גדולה וכוחות פנימיים שאפשרו לי להשלים את הדרך. גיל אינו מכשול, להיפך. גלומים בו יתרונות של סבלנות, רוגע, התמדה ודבקות במטרה".

ד"ר מלמוד, נולדה בארגנטינה בשנת 1938. גדלה במשפחה יהודית ציונית ובצעירותה הייתה פעילה מאוד בתנועת נוער ציונית. "הוריי דרשו ממני להשלים את הלימודים ורק אז לעלות ארצה", ציינה.

ד
ד"ר גילה מלמוד ובן זוגה בטקס הענקת התואר|צילום: אור בן זריהן

היא למדה חינוך ונישאה לשרון, רופא עיניים ידוע בבאר שבע, ולבני הזוג היו אז שני ילדי. ב-1963 ד"ר מלמוד ומשפחתה עלו לישראל והיא השתלבה כמורה לצרפתית בבית הספר התיכון מקיף ג', כמה שנים לאחר מכן נולד גם בנה השלישי – הצבר הראשון במשפחה.

יצאה לפנסיה – וחזרה להיות סטודנטית

במשך 37 שנים לימדה צרפתית ואף עבדה כמחנכת כיתה. היא חינכה דורות של תלמידים בעיר, שרבים מהם זוכרים אותה עד היום. אחרי שיצאה לפנסיה, החליטה מלמוד לחזור לספסל הלימודים כסטודנטית מן המניין. היא סיימה תואר שני בספרות עממית, כאשר בעבודת הגמר שלה כתבה תזה על פתגמים אנטי יהודיים וערכה מחקר מקיף בעניין.

בשונה ממרבית הסטודנטים כיום, מלמוד שולטת בעברית, באנגלית, בצרפתית ובספרדית, ולצורך המחקר למדה גם, למרות גילה, גרמנית. עבודת הדוקטורט שלה עסקה במקס נורדאו, אחד מראשי תנועת הציונות החשובים ויש שיאמרו גם הפחות ידועים.

המחקר התחקה אחר חייו, דמותו, השקפותיו והגותו של מקס נורדאו כמי שעיצב את דמותו של היהודי החדש – דרך הספורט. הוא האמין בנוכחותו של הגוף, ומלמוד בחנה את תפקידו ואת השפעתו על רעיונותיהם של מנהיגי התנועה הציונית בראשית דרכה. בהשראתו של נורדאו מתייצבת הסבתא רבתא מבאר שבע כמה פעמים בשבוע בחדר הכושר ומגשימה את רעיונותיו תוך כדי הפעלת השרירים. "אני מגשימה את החלום היהודי בספורט ומתאמנת כמה פעמים בשבוע במכון כושר", הוסיפה ד"ר מלמוד שלא מפסיקה להפתיע.

מלמוד מתכוונת להפוך את הדוקטורט שלה לספר, ובימים אלו מחפשת עזרה במימון ההוצאות: "אני תקווה שהסיפור הזה יהיה מקור לצבירת כוחות ולסיום משימות  לא קלות, אך חשובות, עד סופן". סיכמה ד"ר מלמוד.