אוניברסיטה- אמנם זה נשמע די מטופש, הרי מי לא יודע מה זו אוניברסיטה, אבל כל שיעור חייב להתחיל מהבסיס. אז בארץ ישנן תשע אוניברסיטאות. אוניברסיטה הינו המוסד האקדמי בו רוכשים תואר ומבצעים מחקרים. כל האוניברסיטאות בארץ ממומנות ולכן שכר הלימוד בהן נמוך יחסית.
מכללה- בניגוד למספר האוניברסיטאות המצומצם בארץ, מכללות דווקא יש בלי סוף. כמעט כל עיר או אזור גאוגרפי מתגאה במכללה משלו. גם במכללות לומדים לתארים אקדמים, אך רק לתואר ראשון ושני והן אינן מתעסקות במחקרים לרוב. ישנן מכללות מתוקצבות בהן שכר הלימוד הוא נמוך יחסית ("אוניברסיטאי") ומכללות לא מתוקצבות בהן שכר הלימוד גבוה בהרבה (מכללות פרטיות).
מל"ג- ראשי תיבות של המועצה להשכלה גבוהה. הגוף האחראי על האוניברסיטאות והמכללות בארץ. בין היתר מאשר מתן תקציבים, תכניות לימודים, ואף את האישור לתואר שלכם. במידת הצורך משמש מקום לתלונות ועוולות. המל"ג הוא גוף בלתי תלוי והינו נקי מקשרים למוסד זה או אחר.
תואר- תואר אקדמי הינו תואר שניתן לקבל רק במוסד אקדמי ורק בתכנית לימודים המאושרת ע"י המל"ג, לאחר סיום כל מטלות התואר הראשון/שני/שלישי בהצלחה. בסוף התואר מקבלים תעודה שניתן למסגר כדי שאבא ואמא יהיו מרוצים.
עוד בלימודים וקריירה:
- מתלבטים היכן ללמוד? קבלו ייעוץ לימודים בחינם
- "מי ינצח בקרב – באטמן או סופרמן?" שאלות מוזרות בראיון עבודה
- יוצאים להפסקה של 10 דקות? המעביד לא רשאי לקזז משכרכם
פקולטה- כל מוסד אקדמי מחולק לפקולטות. פקולטה הינה היחידה בתוך המוסד האקדמי, אליה אתה משתייך. למשל: הפקולטה למדעי המחשב, הפקולטה למשפטים, הפקולטה למדעי הרוח וכו'. בכל פקולטה יכולים להיות מספר חוגים, כלומר, בפקולטה אחת ישנם מקצועות מגוונים בהם ניתן לעשות תארים בנושאים שונים. הפקולטה למדעי החברה למשל, מכילה את החוגים: תקשורת, יחסים בין לאומיים, סוציולוגיה ועוד.
חד חוגי- לימוד של תואר ראשון במסגרת חוג אחד. למשל תואר במשפטים, תואר בכלכלה ועוד.
דו חוגי- במוסדות רבים ניתן לבחור בשני חוגים שונים על מנת להשלים את המחויבויות האקדמיות ולקבל תואר ראשון. שני החוגים יהיו לרוב תחת אותה הפקולטה. כך למשל ניתן לבחור בתואר הדו-חוגי הנפוץ של תקשורת ומדעי המדינה, הנמצאים תחת הפקולטה למדעי הרוח. אך ניתן גם לעשות שילובים מקוריים כמו בלשנות ומנהל עסקים, על אף שהם מעולמות תוכן שונים. כך תוכלו לא למצוא עבודה בשני תחומים, סתם.
קורס- מקבץ שיעורים בנושא מסוים המתפרש לאורך הסמסטר או יותר. כל תואר מורכב ממספר קורסים שחלקם ארוכים יותר וחלקם פחות, אך בכל תואר שהוא יש מגוון נושאים ותחומים שצריך ללמוד והם מחולקים לקורסים שונים. ישנם קורסי מבוא, קורסי העשרה, קורסי חובה, קורסי בחירה ועוד.
נ"ז- ראשי תיבות של נקודות זכות. כל תואר מורכב מנקודות זכות. על מנת לקבל את האישור לתואר מהמל"ג יש לצבור לפחות 120 נקודות זכות אקדמיות. בחלק מהמוסדות הסטודנט מרכיב לעצמו את מערכת הקורסים לאורך התואר כך שיצבור בסוף 120 נקודות, ובחלק מהמקומות המערכת או חלקה מורכבת מראש כך שתגיעו לסך הנקודות הדרוש. לכל קורס יש משקל נקודות זכות שונה עפ"י חשיבות, אורך או יוקרת הקורס. אין ספק שבניית מערכת שעות על פי קורסים מעניינים שגם נותנים לכם את כמות הנ"זים הדרושה, מצריכה תואר בפני עצמו.
ש"ס- ראשי תיבות של שעות סמסטריאליות. שעה סמסטריאלית לרוב הינה 45 דקות. ולרוב כל קורס הוא 2 שעות סמסטריאליות בשבוע, כלומר כל קורס אורך כשעה וחצי בשבוע. לרוב קורסים עם יותר ש"סים יהיו שווים גם יותר נ"זים.
דיקאן/ ראש חוג- זה הוא שם תואר לאדם האחראי על אגף/ פקולטה/ חוג מסוימים במוסד האקדמי. את האוניברסיטה או המכללה מנהל הנשיא, תחתיו יש מספר של דיקאנים ומתחת לדיקאן יש ראש חוג. למשל דיקאן הסטודנטים האחראי על רווחת הסטודנטים, דיקאן בית הספר למדעי הרוח וכדומה. ראש החוג הוא האחראי לניהול הלימודים בחוג מסוים בתוך הפקולטה.
מרצה- המורה בקורס. המרצה הוא זה שמעביר את השיעורים בעזרת הרצאות. ישנם מרצים מן החוץ שהם למעשה מורים שאינם עובדים קבועים במוסד האקדמי, אך באים להעביר שיעורים. ככל שמרצה צובר יותר פרסומים והערכה אקדמית במוסד בו הוא מלמד, הוא משתלב בסגל הקבוע של המוסד האקדמי ועולה בהיררכיה ויכול להפוך למרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר ופרופסור מן המניין (מתבטא ביוקרה ובכסף).
מתרגל/ת- בקורסים רבים (בפרט קורסי מבוא) יש מתרגל/ת (עוזר/ת הוראה) או מספר מתרגלים שתפקידם לעזור למרצה ולסטודנטים של הקורס. המתרגלים הם אלה שבודקים בחינות, מעבירים שיעורי עזר או עוזרים למרצה במהלך ההרצאה שהוא מעביר. חשוב לשמור על קשרים טובים עם המתרגל, אבל אל תתחנפו יותר מדי, אף אחד לא אוהב לקקנים.
שעת קבלה- לכל מרצה, מתרגל/ת או אפילו לדיקאן לפעמים, ישנן שעות קבלה. אלה שעות בהן הסגל מקבל סטודנטים על מנת לעזור בשאלות, טענות וכו'. הקבלה בשעות אלה מותנית פעמים רבות בתאום מראש. לרוב, אם יש מבחן באופק, התור בשעת הקבלה מזכיר את התור בסניף הדואר הקרוב לביתכם.
BA - ראשי תיבות של Bachelor of Arts, השם המקצועי לתואר ראשון. לרוב לוקח בין 3 ל-5 שנים לקבל תואר כזה. ישנן הטיות מסוימות לתארים בתחומים מסוימים. למשל רפואה, ארכיטקטורה, עיצוב ועוד.
עבודת סמינר- עבודת סמינר הינה העבודה האקדמית המתקדמת ביותר שסטודנט מגיש במהלך לימודיו לתואר ראשון. על מנת לקבל תואר ראשון יש להגיש בדרך כלל 2 עבודות סמינר אשר מוגשת לרוב בסוף תקופת הלימודים. אולי עכשיו קצת יותר ברור למה בסביבות אוקטובר הפיד שלכם מלא באנשים ממורמרים.
MA- ראשי תיבות של Master of Arts, השם המקצועי לתואר שני. חייבים לקבל תואר ראשון על מנת לעשות תואר שני. לרוב לוקח בין שנה ל-3 שנים. על מנת להמשיך לתואר שלישי יש לעשות תואר שני עם תזה (עבודת מחקר). ניתן לעשות תואר שני ללא תזה, אך אז לא יהיה ניתן להמשיך ישירות לתואר שלישי.
תואר דוקטור- לא רק הרופא שלכם הוא דוקטור. מי שסיים תואר שלישי (דוקטורט) והגיש עבודת דוקטורט, זכאי לקבל את התואר. על מנת לעשות תואר שלישי יש לעשות תואר שני עם תזה. את הדוקטורט ניתן לעשות בארץ רק באחת מבין 9 האוניברסיטאות.
דוקטור לשם כבוד- תואר דוקטור שמעניק מוסד אקדמי שלא במסגרת ההיררכיה האקדמית אלא כדי לכבד אנשי ציבור, רוח ואומנות בעלי יוקרה והישגים (או שתרמו תרומה כספית נכבדה למוסד). נלסון מנדלה לדוגמא, קיבל 50 תארים כאלה.
פרופסורה- תואר פרופסור הוא התואר האקדמי הגבוה ביותר בשרשרת המזון. זהו תואר שמקבל בדרך כלל מי שמחזיק בתואר דוקטור, הנמצא במעמד של מרצה בכיר ופרסם מספר רב של מחקרים וספרים באקדמיה. התואר לאו דווקא מוענק לאחר הגשת עבודה כזו אחרת. ועדת מינויים מיוחדת היא זו המחליטה מי יקבל את התואר הנכסף.
לימודי תעודה- מסלול לימודים ספציפיים שאינם מקנים תואר אקדמי, אלא ידע מקצועי מוכר. לרוב יהיו קצרים יותר בזמן, כך שאנשים אשר לא מעוניינים בלימודים ארוכים אלא בהכשרה ספציפית, יפנו למסלול זה. לימודי תעודה ילמדו לרוב בבתי ספר מקצועיים, אך ישנם גם מוסדות אקדמאים המציעים מסלולי לימוד כאלו.
סמסטר- יחידת זמן ללימודים אקדמיים אשר בסופה ניגשים למבחנים. סמסטר לרוב כולל 13 שיעורים ונמשך כ-3 חודשים (סמסטר אביב קצת יותר ארוך בגלל חופשת פסח). ישנם שלושה סמסטרים: חורף, אביב, קיץ. כל שנה אקדמית נפתחת בסמסטר חורף (באמצע אוקטובר, אחרי החגים) ובמרבית התארים ישנם רק שני סמסטרים בכל שנה (חורף ואביב), כך שלרוב סמסטר הקיץ מנוצל למנוחה ולהגשת עבודות, אך לא לשיעורים סדירים.
חופשת סמסטר- מושג שכולם אוהבים לשמוע. זהו החופש שיש בין סמסטרים. לרוב יהיה בערך חודש. הרבה פעמים בחופשת הסמסטר לא תהיו חופשיים ממחויבויות ויזלגו אליה מבחנים ומטלות, אך לא יתקיימו בה קורסים. במידה ואתם לומדים שני סמסטרים בשנה, כמו הרוב, חופשת הסמסטר השנייה בכל שנה תהפוך לחופשת קיץ ארוכה של כשלושה חודשים.
תקופת מבחנים- התקופה בה מרוכזים כל המבחנים. לרוב תקופת המבחנים תכיל את כל מועדי א' וחלק ממועדי ב', אך מועדי ב' יכולים לעלות גם על תחילתו של סמסטר חדש. בקיצור, תקופה פחות כיפית.
מועד ב'/ ג'/ מיוחד- לכל סטודנט מגיעים שני מועדים לכל מבחן. מועד א' הוא הראשון וב' הוא השני. במקרים מיוחדים כמו מילואים, מצב רפואי וכו', סטודנט יכול לבקש מועד ג' או אפילו מועד מיוחד. לרוב מועדים אלה יהיו במהלך סמסטר חדש או אפילו בשנה שאחרי ביחד עם הסטודנטים הלומדים בשנה מתחת. ברוב המקרים, המועד האחרון בו נבחנת יקבע את הציון שירשם לך בתעודה ולא הגבוה מבניהם. ציון נכשל אגב, הוא מתחת ל-60. על מנת לסיים תואר עליך לעבור בציון חיובי את כל הקורסים הנדרשים.
סילבוס- לכל קורס יש תכנית עבודה המציגה מה הולכים ללמוד, אלו מאמרים יש לקרוא במהלכו לפי פריסה שבועית, דרישות הקורס ומבנה הציון. את הסילבוס לכל קורס מקבלים בתחילת הסמסטר כך שהחנונים ביניכם יוכלו לקרוא את כל המאמרים הנדרשים לקורס, כבר לאחר השיעור הראשון.
סטאז' (התמחות) - בחוגים רבים, על מנת להשלים את התואר יש לבצע סטאז', כלומר עבודה מעשית מחוץ לתחום המוסד האקדמי, בתחום אותו אתם לומדים. לסטאז' יש מינימום שעות שכל סטודנט חייב לבצע על מנת לקבל את האישור מהמל"ג. במקרים רבים לא תקבלו שכר עבור שעות אלו, מה שהופך את נושא התשלום (או אי התשלום למעשה) לסיפור כואב במיוחד.
מעונות- דירות סטודנטים מסובסדות המסופקות מטעם המוסד האקדמי. לרוב יהיו זולות מאוד וקרובות לאוניברסיטה, אך די קטנות וברמה בסיסית. לרצות לחיות קצת בסרט אמריקאי, אבל בעצם לקבל את התנאים של הארץ.
אגודת הסטודנטים- לכל מוסד אקדמי יש אגודת סטודנטים המורכבת מסטודנטים מכלל החוגים ומיו"ר. מטרת האגודה היא לדאוג ולעזור לסטודנטים במידת הצורך (סיכומי שיעורים לסטודנט שיצא למילואים), ולארגן ימי הווי (יום סטודנט למשל). בכל שנה מחדש יש בחירות לאגודת הסטודנטים וגם אתם תוכלו להגיש מועמדות. חשוב לזכור שתמיד טוב להיות חבר של ההוא מאגודת הסטודנטים.
כרטיס סטודנט- כל סטודנט מקבל כרטיס מאגודת הסטודנטים במוסד בו הוא לומד. הכרטיס מקנה הנחות והטבות במוסד הלימודים ובבתי עסק נבחרים. שימו לב שכדאי להקפיד על תמונה טובה בכרטיס, כי היא תלווה אתכם במהלך כל התואר.
הצטיינות- בסוף כל תואר ישנם אלו המסיימים בהצטיינות ואף בהצטיינות יתרה. הצטיינות תהיה לרוב מעל ציון ממוצע של 90 או 10% מהסטודנטים עם הציון הגבוה ביותר. הצטיינות יתרה תהיה לרוב מעל ציון 95 או 5% מהסטודנטים עם הציון הגבוה ביותר. לעתים, בנוסף לתעודת ההצטיינות ניתן גם מענק כספי. ישנם מצטייני החוג, הפקולטה והמוסד. אין לנו ספק שאם קראתם את כל המונחים אתם בדרך להיות מצטיינים!
ושתהיה שנת לימודים מהנה!
>>ואחרי כל זה עשינו לכם חשק להירשם לאקדמיה? המומחים שלנו מחכים לייעץ לכם בחינם>>