האם 100 מיליון שקל יצילו את לימודי מדעי הרוח בישראל? לאחר צניחה של 70% במספר הסטודנטים הלומדים בפקולטות למדעי הרוח באוניברסיטאות בישראל בשני העשורים האחרונים, המועצה להשכלה גבוהה מתכננת לאשר תוכנית מקיפה — במטרה לעודד סטודנטים לחזור וללמוד באחד מתחומי מדעי הרוח, ולהציל את התחום מקריסה.

ל–TheMarker נודע כי הוות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה) כבר אישרה לפני כמה חודשים תקציב של כ–100 מיליון שקל בחמש השנים הקרובות לחיזוק מדעי הרוח, וכי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) צפויה לאשר בקרוב את פרטי התוכנית, במסגרתה האוניברסיטאות יציעו לתלמידים מסלולי לימוד חדשים שישלבו בין תחומי הלימוד השונים למדעי הרוח, ואף יאריכו את לימודי התואר הראשון בשנה — בדומה למתכונת לימודי הליברל־ארטס הנהוגה באוניברסיטאות המובילות בחו"ל.

התוכנית מבוססת על המלצות של ועדה בראשות פרופ' יוסי שיין, ראש בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. הוועדה מונתה במאי על ידי שר החינוך, נפתלי בנט, ונמצאת בשלבים האחרונים לעבודתה. חלק ממסקנותיה כבר הוצגו בפני הוות"ת, שבראשותה עומדת פרופ' יפה זילברשץ.

מצבם הקריטי של החוגים למדעי הרוח בישראל ידוע כבר שנים רבות, אך עד כה לא טופל באופן מקיף. הוא בא לידי ביטוי בירידה משמעותית בביקוש ללימודים בתחום ובמספר הסטודנטים, שגורמת גם לייבוש המחלקות, מחסור במשאבים תקציביים למחקר והוראה, ירידה חדה במספר אנשי הסגל, צמצום במספר הקורסים המוצעים לסטודנטים ותשתיות מיושנות.

התקציב המוצע יופנה לחיזוק המחקר וההוראה במדעי הרוח ולפיתוח תוכניות לימוד חדשות. ואולם נראה כי החלק הבולט בתוכנית הוא צעדים שאמורים להביא את האוניברסיטאות להגדיל את מספר הסטודנטים הלומדים במקצועות מדעי הרוח — גם במסגרת לימודים בתחומים אחרים — ואת מגוון הקורסים שהם מציעים בנושא, בתמורה לתמריצים כספיים לאוניברסיטאות.

הנדסה לצד פילוסופיה

אחת ההמלצות שהמל"ג צפויה לדון בהן קוראת לאוניברסיטאות לפתח מסלולים לתארים דו־חוגיים, בהם ילמדו הסטודנטים בשתי תוכניות לימודים — אחת מהן בתחום מדעי הרוח. כבר כיום האוניברסיטאות מציעות לסטודנטים לימודים במסלולים דו־חוגיים, ומאפשרות גם לימודים בשני חוגים מפקולטות שונות — אך מטרת המל"ג היא להרחיב את מגוון המסלולים הדו־חוגיים ולייצר מסלולים חדשים שישלבו את מדעי הרוח באופן מובנה.

במועצה מצפים כי בתמורה לתמריצים כספיים שיקבלו, יפתחו האוניברסיטאות תוכניות לימוד חדשות דו־חוגיות, שישלבו בין לימודים לתואר באחד מהמסלולים המבוקשים, כמו הנדסה, מינהל עסקים ומשפטים, לבין תואר באחד מתחומי מדעי הרוח. רשימת התחומים עדיין לא נקבעה.

תוכנית נוספת שתקודם, וצפויה להשפיע על הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות, היא תוכנית בשם שאר רוח, המיועדת לסטודנטים מצטיינים. במסגרתה, המל"ג תעודד סטודנטים למדעים מדויקים, מדעי החיים והנדסה לשלב במהלך הלימודים לתואר ראשון גם קורסים במדעי הרוח, בדומה לתוכניות לליברל־ארטס הנהוגות באוניברסיטאות בחו"ל. התוכנית הזאת כבר הוצגה במארס לחברי המל"ג, אך הוחלט לדחות את יישומה ותקצובה עד לאישור שאר רכיבי התוכנית, והיא תעלה לדיון שוב בתקופה הקרובה.

הרעיון של פתיחת מסלולי לימודים מורחבים לתואר ראשון, הכוללים את מדעי הרוח, נידון במל"ג ובוות"ת פעמים רבות בשנים האחרונות — אך לא יושם עד כה. לפי התוכנית, תואר ראשון בתחומי ההנדסה או המדעים יכלול גם לימודי העשרה מתחומי מדעי הרוח בעבור נקודות זכות, ויימשך ארבע שנים — תוספת של שנה אחת מעבר למסלול הלימודים לתואר ראשון במדעים.

התוכנית הזאת צפויה להיות מיושמת רק בכמה מהמוסדות, שיתמודדו על האפשרות לפתח אותה, והיא תכלול בשלב הראשון רק כמה עשרות סטודנטים. מוסדות השכלה גבוהה שייבחרו ליישם את התוכנית הזאת יידרשו לפתח קורסים חדשים עבור התלמידים המצטיינים בתחומי המדעים בתחומים כמו פילוסופיה, היסטוריה ולימודי תרבויות, שיילמדו כחלק מהתואר. חלקם יהיו פתוחים לכלל הסטודנטים באוניברסיטאות, והם יוכלו לקבל עבורם נקודות זכות.

האתגר של המוסדות יהיה להתאים את המסורת של ליברל־ארטס לתוכניות הלימודים בישראל, לכן הוועדה צפויה להמליץ גם על לימודי ליבה בתחומים כמו מורשת ותרבות יהודית, היסטוריה של העם היהודי ושל ישראל ומחשבת ישראל — כחלק מלימודים לתואר במדעים והנדסה. האוניברסיטאות שייבחרו להוביל את התוכנית הזאת לבדה, יקבלו תקציב של מאות אלפי שקל לבניית התוכנית, וכל סטודנט בה יתוקצב בהיקף גבוה יותר על ידי המדינה.

פרט לתקציבים שיועברו לטובת שיקום הפקולטות למדעי הרוח, התוכנית כוללת המלצה להעביר תקציבים שישמשו להעשרת הלימודים — בהם סיורים במוזאונים, הצגות תיאטרון וכן מפגשים עם אנשי תרבות ורוח ויוצרים.

במסגרת עבודת הוועדה נבחנת אפשרות גם לשתף פעולה עם משרד החינוך כדי להגביר את המודעות ללימודי מדעי הרוח כבר בקרב תלמידי תיכון, ולחשוף אותם לאחד מתחומי מדעי הרוח על ידי סיורים, סדנאות וקורסים.

ניסינות הצלה קודמים

זאת אינה הפעם הראשונה שבה מתבצע ניסיון להציל את מדעי הרוח, לאור הירידה המתמשכת במעמדן של הפקולטות האלה והביקוש לחוגים. כבר ב–2006 הגישה האקדמיה הלאומית למדעים שורה של המלצות שנועדו לסייע לתחום ואף אושרו בוועדת החינוך של הכנסת, אך לא יושמו. ב–2011 הוגשו למל"ג המלצות חדשות, הפעם של מכון ון ליר, אך גם הן לא יושמו במלואן.

בארבע השנים האחרונות נרשמה ירידה של 22% במספר הסטודנטים החדשים למדעי הרוח, כשבשנה האחרונה לבדה ירד מספר הסטודנטים ב–8.3%. זאת, לאחר שבעשרים השנים האחרונות (1996–2017) מספר הסטודנטים לתואר ראשון במדעי הרוח צנח בקרוב ל–70% — הירידה החדה ביותר מבין כל תחומי הלימוד בישראל. ב–1996 למדו כ–19% מהסטודנטים לתואר ראשון באחד מתחומי מדעי הרוח — וב–2017 שיעורם ירד ל–5.8% מהסטודנטים.

מגמת הירידה בולטת בהשוואה לגידול במספר הסטודנטים בישראל באותן השנים. במקביל לירידה במספר הלומדים במדעי הרוח בשני העשורים האלה, תחומים אחרים כמו מינהל עסקים ומשפטים החלו לפרוח. בינתיים, גם הגידול במספר הלומדים בתחומים אלה נעצר, לטובת מקצועות ההנדסה, המחשבים, ומקצועות עזר רפואיים.

כתבה זו פורסמה במקור ב-TheMarker

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

מהמועצה להשכלה גבוהה, נמסר כי "ועדת שיין עדיין לא סיימה את עבודתה. חברי הוועדה, יחד עם הצוותים המקצועיים במל"ג ובוות"ת נפגשים עם כלל הגורמים הרלוונטיים בעולם מדעי הרוח ובהתאם מגבשים את המתווה הרב־שנתי. באחרונה אף התקיים יום עיון לכל חברי המל"ג והוות"ת כדי שיוכלו ללמוד מקרוב את הבעיות והקשיים המאפיינים את תחום מדעי הרוח בישראל. לאחר שתושלם עבודת ועדת ההיגוי למדעי הרוח ויגובשו ההמלצות — הן יובאו לאישור ות"ת ומל"ג".