דו"ח ה-OECD שפורסם לאחרונה, מראה כי ישראל שומרת על דירוגה במקום השני בעולם בשיעור האקדמאים בעלי השכלה על תיכונית וגבוהה בגילאי 64-25, עם שיעור אקדמאים של 50%. המקום השני והמכובד ממוקם אחרי קנדה, שנמצאת במקום הראשון עם 58% ולפני ארה"ב, הממוקמת במקום השלישי עם 48%.
על פי דו"ח המל"ג, בעשור האחרון היה גידול משמעותי במספר הסטודנטים בישראל בכל התארים, כשבחציו הראשון של העשור נרשמה עלייה ובחציו השני הייתה יציבות במספר הסטודנטים.
בשנת 2019 החלו את לימודיהם בכלל המוסדות להשכלה גבוהה 308,320 סטודנטים, זאת לעומת 283,850 בשנת 2010. ישנה גם עלייה במספר הסטודנטים לתואר שני, כשבשנת 2010 מספרם היה 50,270 ועד שנת 2019 צמח ל-64,180. הצפי הוא שתהיה עלייה נוספת בשנה הקרובה, ובתוכה עלייה של כ-4000 סטודנטים בלימודי תואר ראשון.
אם אתם בדרך להיכנס לסטטיסטיקה ולהפוך לסטודנטים ועדיין מתלבטים מה ללמוד, הנתונים הבאים יעשו לכם קצת סדר ויחשפו בפניכם מה הם התחומים המבוקשים ביותר בקרב הסטודנטים בישראל בעשור האחרון. לא סגורים על עצמכם? אתם תמיד יכולים לפנות להכוונה או יעוץ לימודים, או פשוט להיכנס ל- Leap, כלי חכם לבחירת מסלול קריירה בהתאמה אישית ולקבל אבחון בחינם.
לימודי הנדסה בראש הרשימה
בשנת 2010 לימודי מדעי החברה כיכבו במקום הראשון עם 41,171 סטודנטים, בפער משמעותי משאר התחומים. בשנת 2019, בראש הרשימה של תחומי הלימודים לתואר ראשון נמצאים לימודי ההנדסה עם 35,041 סטודנטים, אחריהם בפער קטן מדעי החברה, אחריהם חינוך והכשרה להוראה, ובהמשך הרשימה, בפער גדול יותר, ממוקמים בסדר יורד לימודי עסקים ומדעי הניהול, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, מקצועות עזר רפואיים, משפטים, מדעי הרוח, ובתחתית הרשימה ממוקמים לימודי חקלאות עם 963 סטודנטים.
על פי נתונים אלו- אחד מכל 4 סטודנטים בישראל לומד בתכניות לימודים בהנדסה ובתחום מדעי המחשב והמתמטיקה. לאורך עשרות שנים תחום מדעי החברה נחשב למסלול הלימודים המבוקש ביותר, אך זוהי השנה השנייה ברציפות שמספר הסטודנטים בלימודי הנדסה עובר את מספר הסטודנטים בלימודי החברה.
לאורך העשור האחרון חלה גם ירידה בלימודי מדעי הרוח וירידה במסלולי משפטים ומנהל עסקים, שנחשבו למבוקשים במיוחד בתחילת העשור. מאידך, ישנו זינוק של 80% במספר הסטודנטים למדעי המחשב, מכ-9,000 סטודנטים לכ-16,000.
יותר נשים, יותר פריפריה ויותר מיעוטים באקדמיה
נתון משמח במיוחד מראה זינוק משמעותי בייצוג הנשי, כאשר כיום נשים מהוות כ-60% ממספר הסטודנטים באקדמיה והן מהוות רוב בכל אחד מהתארים, ראשון, שני ושלישי.
בעשור האחרון הוכפל מספר הנשים בלימודי תואר ראשון במדעי המחשב, לרבות מתמטיקה וסטטיסטיקה, מכ-2600 ל-כ-5600, וישנו גם גידול משמעותי במספר הסטודנטיות הלומדות הנדסה, מכ-8500 לכ-10,300, ובמספר הנשים בלימודי חינוך והכשרה להוראה, רפואה, עסקים ומדעי הניהול, מקצועות עזר רפואיים. גם כאן, בתחתית הרשימה נמצאים לימודי חקלאות, עם 517 סטודנטיות בשנת 2019.
חלה עלייה משמעותית גם בקרב תושבי הפריפריה באקדמיה, ובהם גם סטודנטים מיישובים ערביים וחרדיים. תוך 4 שנים חל גידול של מעל ל-8000 סטודנטים שהגיעו מהפריפריה, כך שבשנת 2019 כ-30% מהסטודנטים לתואר ראשון הגיעו מיישובי הפריפריה. בנוסף, בשנת 2019 היו יותר מ-12,700 סטודנטים מהחברה החרדית, כשבתחילת העשור השתלבו רק כ-6000 סטודנטים חרדים בהשכלה הגבוהה בארץ.
בקרב סטודנטים יוצאי אתיופיה, חל תוך 5 שנים גידול של 35% במספרם באקדמיה, מ-2937 סטודנטים בתחילת העשור ל-3,996 כיום, ובשנה החולפת היוו הסטודנטים יוצאי אתיופיה לתואר ראשון 1.5% מכלל הסטודנטים. השנה לראשונה גם היו מעל ל-50,000 סטודנטים מהחברה הערבית לעומת 24,377 בשנת 2010, כשתוך עשור חל בתואר הראשון גידול של 95% במספר הסטודנטים מהחברה הערבית, בתואר שני גידול של 224% ובתואר השלישי גידול של 118%.
תרומתה של מהפכת הלמידה הדיגיטלית
עוד חושף דו"ח המל"ג כי בזכות מהפכת הלמידה האקדמית הדיגיטלית, גילאי 40+ החלו לחזור לאקדמיה ובשנת תשע"ט כ-50,000 סטודנטים למדו קורסים אקדמיים דיגיטליים. כ-14.7% מהסטודנטים שסיימו את הקורסים הללו הם מעל גיל 40, לעומת 5% בגילים אלו בלמידה אקדמית רגילה.
התקציב הגדול ביותר שניתן בארץ
תוך עשור הוכפל תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה מ-6.9 מיליארד ש"ח ב-2010 ל-11.8 מיליארד ש"ח ב-2020 - התקציב הגדול ביותר שניתן אי פעם להשכלה גבוהה בארץ. וכן הוכפל פי 3 התקציב השנתי של קרנות המחקר בישראל, ובתוך כך תקציב הקרן הלאומית למדע זינק מ-284 מיליון שקלים בתחילת העשור ל-590 מיליוני שקלים בשנת 2019.
ישנו גם גידול משמעותי בזכייה בקרנות מחקר ובפרסומים אקדמיים. סך הזכיות הגבוה ביותר הוא בתחומי הרפואה ומדעי החיים, והגידול המשמעותי ביותר באחוזים הוא בתחומי הנדסה, מתמטיקה ומדעי מחשב, שסך הזכיות בהם גדל פי 2.5 בעשור החולף.
לסיכום, ניתן להבין מן הנתונים כי העשור האחרון היה מוצלח מאוד בגזרת ההשכלה הגבוהה, כשהאקדמיה זכתה ליותר תקציבים ותשומת לב והכילה סטודנטים רבים יותר, מבוגרים יותר ומגוונים יותר מבעבר, והצפי הוא שהעשור הבא יהיה אפילו מוצלח יותר והמספרים ימשיכו לעלות.
המידע מבוסס על לקט נתונים לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית תש”ף, שפורסם באתר המעוצה להשכלה גבוהה.