ד"ר טארק מוראד, מרצה בכיר לבלשנות אנגלית וראש מערך ההדרכה הפדגוגית לכלל החוגים במכללת סכנין, ביקש להדגים כיצד כל שפה היא ייחודית וכי אי אפשר לנתק את השפה מהתרבות של דובריה. בשפה המקצועית זה נקרא Sociolinguistics, כלומר השפעת החברה על השפה. ההתעניינות המחקרית של ד"ר מוראד הייתה הפרגמטיקה בין התרבויות, או במילים אחרות – ההשתקפות של התרבות בשפה. לצורך כך הוא חקר מודלים של הדרכה פדגוגית להכשרת סטודנטים במכללה להוראה. באופן טבעי ד"ר מוראד ערך את המחקר במכללה בה הוא מלמד, שידועה כמכללה אקדמית להכשרת עובדי הוראה, אשר רוב הלומדים בה הן סטודנטיות מהמגזר הערבי.
ממצאי המחקר הראו כי כאשר הסטודנטיות, דוברות השפה הערבית, דיברו או כתבו באנגלית הן השתמשו באסטרטגיות שונות של התנצלות כלפי המרצים שלהן, שגם הם דוברי ערבית. כלומר, למרות שהן תרגמו את עצמן לאנגלית, הן השתמשו ברוח ובתרבות הערבית. הסטודנטיות הרבו להתנצל כפי שהן מורגלות מהשפה הערבית ואף השתמשו ביותר מאסטרטגיה אחת של התנצלות בתוך משפט אחד. למשל: "אני מתנצלת ומוכנה לשאת באחריות", משפט שלא כל כך מזוהה עם תרבויות אחרות, אך בשפה הערבית הוא מאוד אופייני. השפה היא אמנם אנגלית, אולם רוח הדברים מהתרבות הערבית. ערך הכבוד למרצים ולבעלי הסמכות מהתרבות הערבית היה ניכר אצל הסטודנטיות, למרות שהן השתמשו בשפה האנגלית על מנת לתקשר עמם.
התנצלות מרובה: נימוסים או חוסר ביטחון?
על פניו, לא כל כך ברור מה ניתן להסיק מהמחקר חוץ מההבנה כי ערך הכבוד למורים ולבעלי סמכות עדיין לא חלף מן העולם גם בימינו. המחקר מדגים ומוכיח כי ישנן תרבויות שונות בהן עדיין שמים דגש על ערך הכבוד לבעלי הסמכות וההתנהגות המנומסת. "מדובר באקט פשוט יחסית, אך הוא משפר משמעותית את מערכת היחסים בין כל הצדדים", מספר ד"ר מוראד כיצד סמנטיקה שונה משפיעה על מערת היחסית, "אפשר לראות דוגמא לכך אצלנו במכללה ובחוג לאנגלית בפרט. למכללה מגיעים מרצים דוברי ערבית, עברית ואנגלית – גם מהמגזר היהודי. רבים מהם מעדיפים ללמד במכללת סכנין על פני לימודים במוסדות אחרים, בגלל היחס החיובי והמכובד מצד הסטודנטיות".
למרות כל האופטימיות והתמונה החיובית שהמחקר מציג, גם כאן – כמו בכל דבר בחיים – ישנו צד בעייתי. לעיתים במפגש בין תרבויות שונות, למשל כשסטודנטית דוברת ערבית בחוג לאנגלית נתקלת במרצה לאנגלית שאינו דובר ערבית במקור ואינו מכיר את המנטליות הרלוונטית, "עודף ההתנצלויות" שלה יכול להתפרש עבור הצד השני כחוסר ביטחון. פרשנות כזו של ההתנהגות וההתבטאות של אותן סטודנטיות, יכולה בהמשך אף לפגוע בהן כשיבואו להשתלב בשוק התעסוקה. "מן הראוי להמשיך ולבחון זאת במחקר נוסף", מוסיף ד"ר מוראד, "וכמובן לבצע השוואה למגזר היהודי בנושא זה ולהשלכות שיש לכך".
"לרוב הקשיים של הבוגרים שלנו אינם קשורים לפרשנות של המנטליות, מכיוון שרובם פונים לתעסוקה במגזר הערבי, שם מבינים את המשמעות של ההתנסחות המיוחדת שלהם. להיפך, אפשר לומר שבמגזר הערבי אפילו יש עודף של כ-7,000 מורים. אלא שכ-20% עד 30% מהבוגרים שלנו מוכשרים לעבוד עם המגזר היהודי, המשווע למורים. ישנו רק אחוז מועט של בוגרים אשר לא ממשיך בלימודים בגלל השוני בתרבות בין המגזר היהודי לערבי, אבל מדובר באמת רק במיעוט. בסופו של דבר הרוב מצליחים להתגבר על המכשול של השוני במנטליות".