סיימתם תואר? אתם כנראה שייכים לארגון בוגרים. אבל מה יוצא לכם מזה?

סביר להניח שעבור רובנו, תקופת הלימודים האקדמיים תיזכר כתקופה נוסטלגית ותוססת, בה הכרנו חברים חדשים, למדנו מקצוע והוכשרנו לקראת צאתנו אל העולם הגדול. וזהו. זאת אומרת, מעבר לשורה בקורות החיים ומעמד, המשמעות של הלימודים שלנו במקום כזה או אחר, לא תמיד באים לידי ביטוי בהמשך. הרי זה לא שאנחנו אמריקה, בה מתוחזקים מועדוני בוגרים למגוון אוניברסיטאות העילית במדינות השונות. כאלו המתהדרים בבוגרים מפורסמים ומעניקים לחבריהם ערך מוסף לאורך כל שנותיהם הבוגרות.

אז זהו שכן! בשנים האחרונות אפשר לראות שארגוני הבוגרים של האוניברסיטאות בארץ עוברים מהפך. אם פעם היינו רגילים שחברותנו בארגון בוגרים כזה או אחר מסתכמת במייל תקופתי (שמגיע בנוהל לתיבת הספאם), או מודעות דרושים רלוונטיות – היום אפשר לומר שהמוסדות האקדמיים בארץ השכילו להבין את מה שבחו"ל הבינו כבר ממזמן.

"מבחינתנו, המטרה של ארגון הבוגרים היא לחזק קשרים בתוך קהילת הבוגרים עצמה וגם בין הקהילה לבין המוסד בו חבריה למדו", מספרת רותי דונג – מנכ"לית ארגון בוגרי הטכניון, "ארגון בוגרים מהווה חוליה מקשרת בין הבוגרים למוסד, כי היום כולם מבינים שהבוגרים עם חלק מכל דבר שקורה, בין אם מדובר ביזמות, אירועים מיוחדים או פרויקטים. אנחנו כארגון בודקים כל הזמן מה רלוונטי לבוגרים מה הם צריכים כדי להתוות דרך עבורים – זה כולל לרוב קשרים עסקיים, היכרות ונטוורקינג, ביקורים וסיורים ואפילו התנדבות ותרומה לקרן המלגות".

"היוזמה של ארגון הבוגרים שלנו לא מנותקת מהמוסד עצמו" מוסיפה סיגל פירסט – יו"ר ומייסדת, "הטכניון יזם את הקמת הארגון כי חשוב לו לחבר את הבוגרים. זה לא סוד שהרבה מהם מהווים את השלד של התעשיה, הממשלה והמחקר במדינת ישראל. עם השנים, בגלל שבישראל לא היה מקובל להחזיק כמו באמריקה מועדוני בוגרים – הם התרחקו מהטכניון. אבל היום המועדון כבר עומד ברף בינלאומי – רואה ומתקנא בקשר של הבוגרים עם המוסדות והתרומה ההדדית שיש אחד מהשני".

סיגל פירסט ורותי דונג (צילום: איתי סיון) — סיגל פירסט ורותי דונג|צילום: איתי סיון

לתמוך במקום שצמחת ממנו

"כל אוניברסיטה ומכון אקדמי נחשבים מתהדרים בארגון בוגרים", מצטרפת סיגלית בן חיון, יושבת ראש ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב, "בכל מקום הארגון משמש למספר צרכים. אצלנו למשל הארגון נועד בעיקר על מנת לחזק את רשת הקשרים בין הבוגרים לבין עצמם, כמו גם את הקשר בין הבוגרים לאוניברסיטה. כשניסחנו את מטרת ארגון בוגרי האוניברסיטה בשיתוף עם נשיאות האוניברסיטה, חשבנו על כל מילה ומילה לפני שיצאנו לדרך, והרוח הגבית והצמודה שאנחנו מקבלים מהנשיא חשובה מאוד לעצם העשייה ולמסר שאנחנו מעבירים הלאה".

לאור העובדה כי מדובר במגמה חדשה יחסית שנחשבת לתור הזהב של ארגוני הבוגרים, צריך להבין כי המוסדות השונים עומלים קשה על מנת להגיע להישגים ניכרים בשטח המספקים את קהל היעד. לדוגמה בארגון הבוגרים של הטכניון, הפועל במתכונתו הנוכחית כבר עשר שנים, החליטו שהם מעוניינים להקים מועדון בוגרים חי ונושם שלא מסתפק בשליחת ניוזלטר פעם באף פעם. השלב הראשון היה להקים מאגר נתונים ולאסוף את כלל הבוגרים לאורך השנים. בהמשך המטרה הייתה ליצור גאוות יחידה ולהפעיל אותה בתוך הכלל. בניגוד למועדוני הבוגרים בחוץ לארץ שמזוהים מאוד עם התרבות האקדמית, בארץ מועדון הבוגרים לא נחשב לחלק מה-DNA של הבוגר ולכן הדרך ליצור הזדהות ומחויבות לארגון הייתה לייצר תועלות לבוגרים דרך יצירת קשרים וסיוע במציאת עבודה.

סיגלית בן חיון (צילום: יעל צור) — סיגלית בן חיון|צילום: יעל צור

"דבר נוסף שמוביל את הבוגרים לקחת חלק בפעילות הארגון הוא הרצון לתמוך במקום שצמחת ממנו", מוסיפה פירסט, "הרבה אנשים מגיעים לשלב מסוים בחיים, הן מבחינת הגיל והן מבחינה כלכלית, שהם מרגישים שיש להם מה לתרום. בדיוק בשביל זה הארגון מפעיל כל מיני תוכניות שמייצרות קהילה".

"בוגרים רדומים פתאום יצרו קשר ועדכנו פרטים"

ואם יש עוד נושא שכולנו מכירים מקרוב – הוא עניין הניוזלטר. אפילו כותבת שורות אלו נחשבת, מסתבר, לחברה בארגון הבוגרים של המוסד האקדמי בו למדה. מה יוצא לי מזה? לרוב ניוזלטר שנבלע אי שם במעמקי הספאם ומספר לי על דבר שלא תמיד אפילו יוצא לי לקרוא. גם עם האתגר הזה מנסים להתמודד בארגוני הבוגרים השונים. "אנחנו כל הזמן מנסים להישאר רלוונטים למרות האתגרים", מסבירה פירסט, "הרבה אנשים למשל מתייחסים לניוזלטר כאל כלי שמציף ומשתמש במאגרי נתונים לא עדכניים. אבל החכמה היא לקחת את הכלים ולהשתמש בהם בתבונה. למשל, לאור משבר הקורונה החלטנו לפתוח יריד משרות דרך הניוזלטר. פתאום אנשים שהיו רדומים עד כה או רשומים באופן חלקי עם פרטים לא רלוונטיים – יצרו קשר כדי לעדכן פרטים ולהשתתף באירוע. ככל שאנחנו שומרים על רלוונטיות וחיבור לצרכים האמיתיים של הקהל – אנחנו מצליחים לגייס אותם. בסופו של דבר הרעיון הוא לייצר ערך מוסף עבור הבוגרים עצמם, והשאיפה בעתיד היא אפילו לפלח ולפצח את הצרכים של תתי הקהילות ולטרגט אותם. הרי לכל תחום יש משהו שמעניין אותו באופן ספציפי".

אז אם הגעתם עד לפה, סביר להניח שאתם ממש רוצים לדעת מה תוכלו להשיג במועדונים ובארגונים השונים? איפה תמצאו נטוורקינג עסקי, תכניות מנטורינג ואפילו הטבות אישיות ואירועים חברתיים? יצאנו לבדוק מה קורה כיום בארגוני הבוגרים של המוסדות השונים בארץ, כדי להבין – אחת ולתמיד – מה יוצא לנו מזה?