אמנם אנחנו מדינה קטנה ואין צורך לגמוע מרחקים על מנת להגיע מיישוב, מרוחק ככל שיהיה, אל העיר, אך כשמדובר במסגרת לימודים המחייבת הגעה של מספר פעמים בשבוע, ויש מגבלות פיזיות או תחבורה לא נגישה, יש גם לזה פתרונות יצירתיים: בימים הקרובים מסתיים המחזור הראשון של התיכון הווירטואלי. בפעם הראשונה בישראל קבוצה של תלמידי י"ב שלמדו 5 יחידות לבגרות במתמטיקה, מסיימים את חוק לימודיהם, וניגשים לבגרות. אז מאיפה הכל התחיל ומה צפוי לנו בעתיד הקרוב והרחוק?
מהרדיו ועד הפורום: האבולוציה של הלימוד המקוון
למידה מרחוק מתרחשת כאשר המורה והתלמיד אינם נוכחים פיזית באותו מרחב, והיא למעשה נולדה בשל אילוצים ומגבלות של מרחק. כבר במאה ה-19 החלה "השכלה בכתב" לתלמידים אשר לא הייתה להם נגישות למרכזי למידה או שסבלו ממגבלה פיזית, שמנעה מהם להשתתף בלימוד הכיתתי, והתקשורת בין המורה לתלמיד נעשתה באמצעות שירותי הדואר. השכלה בכתב רווחה בעיקר בארה"ב ובאנגליה, ובהמשך גם ביבשת אוסטרליה. בארץ, החלה לפעול האוניברסיטה הפתוחה בשנות ה-70, ואפשרה לתלמידים לרכוש השכלה גבוהה ותארים אקדמאיים בהתכתבות בשילוב עם הוראה פרונטאלית.
עוד בלימודים וקריירה:
- מתלבטים היכן ללמוד? קבלו ייעוץ לימודים בחינם
- נוסעת בעקבות האהבה: המדריך לרילוקיישן
- מה כתב היד שלכם אומר עליכם? הרבה יותר משנדמה לכם
הדור השני של למידה מרחוק התפתח בד בבד עם ההתפתחות הטכנולוגית, באמצעות הרדיו בשנות השלושים של המאה ה-20, קלטות שמע, ובהמשך טלוויזיה וקלטות וידאו. שיטות אלו היו מוגבלות משום שאופן הלמידה של התלמיד היה בעיקרו פסיבי ולא הייתה אפשרות לדיונים קבוצתיים.
עם כניסת המחשבים לחיינו, ובעיקר עם פריחתו של האינטרנט התאפשרה תקשורת דו כיוונית בין המורה לתלמיד, אשר ביטלה מושגים שהיו עד אז ברי משמעות כמו 'זמן' ו'מרחב'. למידה אונליין היא האחרונה ברשימה ארוכה של טכנולוגיות חברתיות, שנועדו לשמש כלי ללמידה מרחוק והציעו מיזוג של גישות פדגוגיות וטכנולוגיות. למידה מקוונת כוללת ביו השאר התכתבות, הקלטות וידאו או אודיו בעזרת מחשב, הוראה א-סינכרונית או סינכרונית בקבוצה, גלישה באינטרנט, חומרי מולטימדיה, סימולציה, קבוצות דיון (פורומים), ועידות וידאו, מצגות, מערכות ידע שיתופיות ועוד. רוב קורסי המרחק הנוכחיים משלבים מתודה אחת או יותר מטכנולוגיות אלו. בלמידה מקוונת יכול המורה לשבת אלפי קילומטרים מהתלמידים ולנהל איתם דיון פורה על הנושא הנלמד. כיום, כל המוסדות להשכלה גבוהה משלבים קורסים באמצעות האינטרנט לסטודנטים, חלקם קורסים מלאים וחלקם משמשים כהשלמה לקורס הנלמד בכיתה.
לא הכל זוהר: תתפלאו, למרות היתרונות יש גם לא מעט חסרונות
אחד היתרונות הבולטים בלמידה מרחוק הוא שלא קיימת הגבלה במספר התלמידים, אם קודם לכן כמה תלמידים התחרו על כסא אחד בכיתה, כעת יש מקום לכולם. דבר זה מאפשר חסכון בכיתות לימוד ובשעות הוראה של המורה, היכול להעביר בו זמנית את השיעור למספר רב של תלמידים.
יתרון נוסף הוא האפשרות שניתנת למגוון רחב באוכלוסייה שאין ביכולתם להגיע פיזית לכיתות הלימוד, בין אם בשל מרחק גיאוגרפי, מוגבלות פיזית, או בשל אילוצי זמן, וכך, יכולים התלמידים לשלב את הלימודים עם עבודה או חיי משפחה.
החיסרון המובהק בלמידה מרחוק הוא החסך באינטראקציה בינאישית, אין למידה משותפת למבחנים אשר עשויה לתרום להצלחה רבה יותר, ואין את אותה שייכות המאפיינת קבוצות של למידה מסורתית. מן הסתם, גם ההיכרות של המורה והתלמיד היא יחסית שטחית ומוגבלת. בנוסף, עלולים להופיע קשיים טכנולוגיים, שישבשו את תהליך העברת המידע. ברוב המקרים נושא זה הוא תלוי משאבים כלכליים. גם מחסום טכנולוגי המאפיין בעיקר אוכלוסייה מבוגרת, עשוי להיות מגבלה. עניין נוסף, שעלול להוות חסרון עבור אנשים מסוימים, אך יתרון עבור אחרים, הוא העובדה שלמידה מרחוק דורשת מוטיבציה ואחריות אישית גבוהה וזאת משום שרוב הלמידה נעשית באופן עצמאי.
המנהלים בוחרים את התלמידים לתיכון הווירטואלי
התיכון הווירטואלי הוא פרי שיתוף פעולה של מט"ח, משרד החינוך וקרן טראמפ ומטרתו לאפשר גם לתלמידים מהפריפריה (כמו קצרין במקרה שלנו) או מיישובים קטנים בהם אין מספיק תלמידים או מורים לפתיחת כיתה בהיקף של 5 יח"ל, ללמוד ולגשת לבגרות במתמטיקה, בפיזיקה ובאזרחות. בשנת הלימודים תשע"ה העניק התיכון הווירטואלי מענה לשלוש שכבות גיל, שכבת תלמידי י' המונה 230 תלמידים, שכבת תלמידי י"א המונה 175 תלמידים ושכבת תלמיד י"ב המונה 109 תלמידים. סה"כ 514 תלמידים מ- 93 בתי הספר מרחבי הארץ (58% מהממלכתי דתי, 20% מהממלכתי, 22% מהמגזר הערבי מתוכם 9% מהמגזר הבדואי), בעיקר מהפריפריה, העונים לקריטריונים של אוכלוסיית היעד. צוות ההוראה כלל 22 מורים ו- 86 חונכים.
השיעורים משולבים כחלק ממערכת השעות הפורמאלית של התלמידים בבית הספר - בשעה היעודה התלמיד יושב בחדר מחשבים ומתחבר לכיתה הוירטואלית. בשיעור מצביעים וכותבים על הלוח בדומה לבית הספר, משתמשים במצגת, צ'ט, סימולציות וסרטונים שעוסקים בחומר הנלמד. את שיעורי הבית מכינים בזמן החופשי, ומי שבודק אותם על בסיס שבועי הם המתרגלים.
הרישום לתיכון הווירטואלי מתנהל בימים אלה, כיצד נרשמים? "תלמיד לא נרשם בעצמו, מי שלומד אצלנו נבחר ע"י המנהלים אשר בוחרים את התלמידים בעלי הפוטנציאל להצליח במתמטיקה ובפיזיקה, ומאמינים שהם אחראיים ובעלי מוטיבציה ללמוד את המקצועות הללו", אומרת דפנה רביב, מנהלת התיכון הווירטואלי, "במעבר בין כיתה ט' ל-י' אנו מאבחנים מי המועמד המתאים, דרך מבחן שעוסק בידע המתמטי וביכולות ההבנה, בדומה למבחנים פסיכומטריים, ונותן מדד ליכולות שלהם, חלקם אף עוברים מכינה להשלים פערים. יש לציין שלא כל מי שמאותר עובר את המבחנים, למשל בשנה שעברה כ-20% מהמועמדים לא התקבלו. אחד האתגרים הגדולים הוא לא רק פערי הידע אלא גם היכולות. בלמידה המקוונת לבגרות התלמידים משקיעים הרבה אנרגיות, מפגינים אחריות אישית, ורצון להצליח, אלו יכולות שרוכשים לחיים".
האם התיכון הווירטואלי ירחיב בעתיד את תחומי הלימוד?
"תלוי בצרכי משרד החינוך, יש חשיבה מערכתית על למידה אונליין שתשתלב כחלק מתהליכי הלמידה, ועל נתינת מענה למגזרים נוספים כמו המגזר הבדואי והחרדי. בסופו של דבר זה תלוי תקציב", אומרת דפנה רביב, "תיכון ווירטואלי לא מוזיל עלויות, בנוסף לתחזוקה של המערכות הטכנולוגיות יש כאן תמהיל של המורים הטובים בארץ לכיתה של 25 תלמידים, בנוסף לתגבור של מתרגלים בקבוצות קטנות של שלושה תלמידים, על מנת לענות על הצורך לבדוק את שיעורי הבית מדי שבוע. המודל הקיים לא זול".