המבחן הפסיכומטרי נתון למחלוקת מזה שנים רבות, ושאלה שעולה פעמים רבות היא האם הוא משקף באופן אמיתי את רמתם של האנשים, שלפיו יכולים או לא, להתקבל למוסדות הלימוד האקדמיים.
בין היתר נטען כנגד המבחן הפסיכומטרי כי הוא תלוי שונות תרבותית ובכך מקפח עולים שהגיעו ממדינות שאינן מערביות למשל, שנושא עמידה בלוחות זמנים הוא בעייתי, פגיעה באוכלוסיות של תלמידים לקויי למידה, אנשים אמידים כלכלית שיכולים להרשות לעצמם לקחת קורסי הכנה בעוד שאחרים לא ועוד סוגיות רגישות ואחרות.
בעוד שבעבר דרישות הקבלה לאקדמיה במרבית מוסדות הלימוד וחוגי הלימוד היו מבחן פסיכומטרי וממוצע בגרות משוקלל אשר שוקללו לציון התאמה שקבע סופית אם המועמד מתקבל או לא, כיום ניתן למצוא שיטות קבלה אלטרנטיביות.
על פי אתר 'לימודים בישראל' בשנת 2019 למעלה מ- 32 אלף איש התעניינו בלימודים אקדמיים ללא ציון פסיכומטרי וגלשו בדפים הקשורים לתנאי קבלה ללא פסיכומטרי באתר.
על פי עידו רוזנר, מנכ"ל חברת טרפיקו המנהלת את האתר, עיקר הגידול במתעניינים בלימודים ללא פסיכומטרי ניכר בתחומי דעת ריאליים כמו פיזיקה, מדעי המחשב, מנהל עסקים, הנדסת תעשייה וניהול וכן לימודי כלכלה. הרבה אוניברסיטאות הורידו במידת מה את תנאי הסף שלהם ומאפשרים קבלה ללא פסיכומטרי בגלל התחרות הגוברת עם המכללות השונות. סיבה אחרת היא כאשר מדובר במקצועות שהם פחות מבוקשים כמו פיזיקה שהוא נתפס פחות מעשי מאשר מדעי המחשב. יחד עם זאת מדגיש רוזנר כי ניכר מהנתונים שעדיין אין די מודעות בקרב המתעניינים בלימודים לגבי האפשרויות השונות ללימודים באוניברסיטה ללא צורך במבחן פסיכומטרי.
כל הדרכים להתקבל ללימודים בלי פסיכומטרי
ביקשנו מד"ר תמי אמיר, מנהלת מרכז ייעוץ הלימודים באוני' ת"א לפרט את האפשרויות השונות להירשם ללימודים באוניברסיטה ללא צורך במבחן פסיכומטרי:
ממוצע הבגרות
בחלק מהחוגים והמוסדות, מספיקה זכאות לתעודת בגרות ובה, ממוצע בגרות מסוים (לרב ממוצע של 95 לעיתים אף למעלה מכך). לעיתים ניתנת שימת לב מיוחדת לציון במקצועות ספציפיים. כך למשל לצורך קבלה לחוג לפיזיקה באוניברסיטת תל אביב צריך ציון 90 לפחות בבגרות במתמטיקה ובפיזיקה בכל אחד מהם, ב 10 יח"ל לפחות (5 יח"ל בכל מקצוע) בכדי להיות פטור מהבחינה הפסיכומטרית.
גם באוניברסיטה העברית בירושלים ניתן להתקבל ללימודי מדעי המחשב עם ממוצע בגרות של 110.5 לפחות במסלול "קבלה ישירה", כמו כן קיים גם מסלול נוסף של "ראויים לקידום" שבו ניתן להתקבל עם ממוצע בגרות של 110.25 לפחות.
דרכי השלמת הבגרות מגוונות אף הן - החל מלימודים בבית ספר אקסטרני, לימוד עצמאי למבחני בגרות בבתי ספר לפסיכומטרי הפזורים בערים השונות ועד למכינות קדם אקדמיות.
האוניברסיטה הפתוחה כתחנת מעבר
אפשרות קבלה אחרת, שמקובלת בחלק לא קטן מחוגי הלימוד באוניברסיטאות, נקראת 'אפיק מעבר של האוניברסיטה הפתוחה'. הקבלה לאוניברסיטה הפתוחה חופשית וכך אפשר להתחיל ללמוד היקף של מספר קורסים באוניברסיטה הפתוחה (כ-30 נקודות זכות) ובמידה וקיבלתם בהם ציון של לפחות 85, תוכלו לעבור לאחר מכן לשנה מתקדמת באותו התחום באוניברסיטה "פיזית".
קורסים מקוונים
עוד אפשרות לקבלה ללימודים ללא פסיכומטרי היא להתקבל ללימודים אקדמיים בעזרת "מוקי"ם" שהם קורסים מקוונים. כך למשל, באוניברסיטת ת"א ניתן להתקבל לפקולטה למשפטים על סמך זכאות לתעודת בגרות, רמת אנגלית מתקדמים ב' לפחות ורמת עברית כנדרש שאותם ניתן להשלים על ידי מבחן אמי"ר ומבחן יע"ל (בהתאמה) של המרכז הארצי לבחינות והערכה, ומלבד כך לעשות 3 קורסים מקוונים (במקרה הספציפי למשפטים באונ' ת"א, קורס של היסטוריה של ישראל המודרנית, צמיחה כלכלית וצדק חברתי ועוד קורס לבחירת המועמד), ולקבל ציון מסוים אותו יש לבדוק באתר החוג (כיוון שהוא משתנה מעת לעת).
כך גם לחוג לפסיכולוגיה המאפשר קבלה על סמך- זכאות לבגרות וגם 85 ומעלה ב 5 יח"ל באנגלית, וגם ציון 90 ולמעלה ב 4 יח"ל במתמטיקה או 5 יח"ל בציון 70 ומעלה, וגם שלושה קורסי מו"ק בציון 85 ומעלה בכל אחד מהם: מבוא לפסיכולוגיה, צעדים ראשונים במדעי המחשב וקורס שלישי על פי בחירה מהרשימה.
מכינות
מכינה אוניברסיטאית
אפיק קבלה נוסף הוא מעבר של מכינה בת כעשרה חודשים אליה תוכל להתקבל עם תעודת בגרות מלאה או חסר של מקצוע בגרות אחד מהמקצועות הנלמדים בה. מכיוון שתעודת סיום המכינה מהווה באופן כלשהוא מקבילה לבגרות, עם סיום המכינה ישנם חוגי לימוד ומוסדות אליהם ניתן להתקבל במישרין ללא ציון פסיכומטרי זאת על סמך ציון המכינה. למעשה גם מועמדים בני 30+ ללא זכאות לבגרות יכולים להירשם.
אם תרצו להתקבל ללימודי כלכלה באוניברסיטת אריאל למשל, תוכלו לעשות זאת באמצעות מכינה המיועדת לבעלי זכאות לבגרות עם 3 יח"ל אנגלית. קבלה לחוג מותנית בקבלת ציון ממוצע של 86 במכינה ומינימום 75 בקורס מתמטיקה לכלכלנים. כמו כן יש וועדת חריגים למקבלי ציון שנע בין 84-86. קבלה על תנאי לסמסטר א' תהיה למקבלי ציון ממוצע במכינה 86- 80.
חשוב להדגיש שלא מדובר בכל החוגים ובכל המוסדות באופן גורף ושיש מקצועות לימוד ומוסדות לימוד שלאחר המכינה יידרשו גם ציון פסיכומטרי.
מכינה יעודית
זוהי מכינה קצרה שניתן להתקבל אליה רק עם תעודת בגרות מלאה שהציון המשוקלל בה אינו מספק את דרישות הקבלה לתחום אותו המועמד מבקש ללמוד. מדובר במכינה קצרה הנמשכת מספר חודשים וכוללת מקצועות רלוונטיים לתחום הלימוד המבוקש. בסופה ניתן להתקבל על סמך ציון המכינה.
לבני 30+
בחלק מהמוסדות ובחלק מהחוגים, ישנה קבלה ישירה ללא פסיכומטרי רק עם זכאות לתעודת בגרות למועמדים בני 30+ ולעיתים מדובר בסטודנטים בני 40+.
מכינות לבני 30+
למועמדים בגיל 30+ שאינם בעלי זכאות לתעודת בגרות, קיימות מכינות רבות הפזורות בכל הארץ ובהן משלימים מספר קורסים ועל בסיסם מתקבלים לאחר מכן ללימודים אקדמיים.
להתייעץ ולא לקחת סיכון
יש כאמור מספר לא קטן של אפשרויות חלופיות לקבלה לחלק מחוגי הלימוד באקדמיה, מלבד האפשרות המסורתית של בגרות ופסיכומטרי. חשוב לציין שבאתרים של כל מוסדות הלימוד, בעמוד "איך מתקבלים" ניתנת התייחסות מיוחדת לקבלה לא פסיכומטרי, ובמידה שלא - ניתן לפנות לנציג רישום במוסדות השונים.
עם זאת, לדברי ד"ר אמיר - על אף שהבחינה הפסיכומטרית אינה אהודה יש בה מלהגן על המועמד. הסכנה בקבלה מהסוג ה"פתוח", ללא פסיכומטרי, היא שהמועמד נכנס ללימודים ללא אמת מידה אובייקטיבית עד כמה הלימודים ורמתם מתאימים לכישוריו. בכדי לבדוק סוגיה זו באופן מקצועי, מומלץ לעבור תהליך ייעוץ לימודים בו יבחן המועמד את סגנון הלימודים שהכי תואם לפרופיל כישוריו, תחומי העניין שלו ותכונותיו האישיות.