אסתי (אסתר)יעקובי, 25, מסיימת תואר במתמטיקה ומדעי המחשב ומתחילה תואר שני במנהל עסקים. גרה במעונות קרוואנים באוניברסיטת אריאל
"אחרי שהשתחררתי מהצבא חשבתי איפה ללמוד, שמעתי הרבה דברים טובים על אריאל ונדלקתי על המקום. אחרי הרבה לבטים החלטתי ללכת על המעונות של הקרוואנים, והיום אני כבר ארבע שנים באותו קרוואן. בסוג המגורים הזה, שבו אני נמצאת בחדר עם עוד מישהי, יש את הקושי של חוסר בפרטיות אם אני מגיעה מבואסת או בלחץ אז קשה לפעמים שאין לי את הפינה שלי, אבל מצד שני יש לי תמיד את מי לשתף ואני בוחרת להתמקד בזה".
"הקרוואן הגיע ריק לחלוטין, רק עם שולחן, שני כיסאות, מקרר ושירותים. אני הבאתי ספה ושולחן, ועוד הרבה דברים צבעוניים שהכניסו אווירה ביתית. רציתי להפוך את הקרוואן שלי לנעים ושירגיש כמו בית, ובאמת היום הגעתי למצב שכשאני אומרת שאני הולכת הביתה, אני מתכוונת לקרוואן".
"הסלון מכיל את כל האלמנטים של החוויה שלי בתור סטודנטית מצד אחד יש את הספה, שהיא הכי מפנקת ואפשר לשבת ולדבר עליה ולארח, ומצד שני יש את השולחן עם לוח מחיק מעליו ששם אנחנו יושבים ללמוד כשאנחנו הרבה אנשים, או כשאני מנסה לפתור בעיות במתמטיקה. זה מרגיש כאילו שני העולמות שמרכיבים כרגע את החיים שלי נפגשים בסלון הזה, וזה כיף נורא".
רגד באיר, בת 21, לומדת שנה שנייה גיאוגרפיה, ביו-אינפורמטיקה ומדעי הסביבה באוניברסיטה העברית. גרה במעונות צוויג בירושלים
"אני גרה לבד, בדירה שמרגישה כמו בית, ואני גאה בעצמי כי אני זו שהפכתי אותה לכזו. אני במקור מהצפון מכפר עין מאהל, ולא יוצא לי לחזור לשם הרבה כי זה רחוק, אז כרגע מבחינתי החדר הזה הוא הבית הראשון שלי. רציתי שתהיה אווירה ביתית ושהוא יתאים לצרכים שלי גם כמישהי שלומדת בו וגם כמישהי שגרה בו. שמתי מלא תמונות, ובובות, ודברים אישיים שלי".
"הדירה שלי במעונות היא דירת חדר, ויש בחוץ מטבח ושירותים משותפים. כל בוקר אני קמה, אוכלת ארוחת בוקר במטבחון מאולתר קטן שיצרתי לעצמי בחדר, ומתחילה ללמוד. יש פה שקט מדהים, שממש עוזר לי להתרכז. יש לי שולחן גדול וכיסא טוב, ושמתי את השולחן מול החלון, אז כשאני לומדת אני רואה את העצים בחוץ וזה עושה אווירה כיפית".
"אחד הדברים שאני הכי אוהבת בבית הוא המרפסת שלי. כשעברתי לבניין כל כך התלהבתי ממנה, שגם כשהציעו לי השנה לעבור לבניין חדש לגמרי, לא הסכמתי לעבור לשם. אני לא צריכה חדש או מפואר, אני מחפשת משהו שהכי יזכיר לי את הבית שלי, והמרפסת עם האוויר שבה הכי מזכירה לי את הצפון".
אילן עבאדי, 25, לומד משפטים ולימודי מזרח אסיה בבר אילן שנה שלישית. גר בדירה בפרדס כץ כחלק מפרויקט "תוצרת הארץ"
"אני גר בדירה כבר שנה וחצי עם עוד שני שותפים. המקום האהוב עליי הוא המרפסת, אנשים מגיעים במיוחד כדי לשבת שם ללמוד, ובתקופות מבחנים יש פה לפעמים גם אנשים שאנחנו בכלל לא מכירים, באים לשבת בשקט של המרפסת. מעבר ללימודים, זה גם המקום שאנחנו מארחים בו יש שולחן וכיסאות, ובמונדיאל העלנו לשם את הטלוויזיה וראינו את כל המשחקים".
"הגעתי לתוצרת הארץ אחרי ששמעתי סטודנטית שלמדה שנתיים מעליי מדברת על זה. הסיבה שבחרתי בפרדס כץ היא כי האוכלוסייה כאן מאוד מעניינת אותי. יש אינטראקציה עם חרדים ועובדים זרים ובאמת אנשים מכל הסוגים, והיה לי חשוב להיחשף לאוכלוסיות שלא הכרתי. התוכנית מתמקדת בשני דברים הדבר הראשון הוא לייצר ערך של קהילה משותפת עם הסטודנטים שגרים איתך בשכונה, והחלק השני מתמקד בעשייה חברתית למען הקהילה. בשנה שעברה הייתי בקבוצה שעזרה לקשישים בשכונה, ובעצם מה שהחלטנו לעשות זה ללכת לאנשים האלו שייסדו את השכונה ולשמוע את הסיפורים שלהם, של האנשים שהקימו את פרדס כץ, ולדאוג לתעד אותם כדי שיישארו לדורות הבאים".
רוני סטרוגו, 26, שנה חמישית לאדריכלות באונ' תל אביב. גרה בתל אביב בדירה שבה גדלה
"אני גרה עם שותף ושותפה, שאותה אני מכירה מהצבא ואותו הכרתי בפייסבוק דרך המודעה שפרסמתי, ובסוף הסתבר שהוא גם חבר של חברים. עברנו לדירה לפני חודשיים ואנחנו עוד מסדרים אותה אבל אני כבר ממש אוהבת אותה. זו הדירה שגרתי בה כשהייתי ילדה, קומה מתחתיי גרה סבתא שלי, ושני האחים הגדולים שלי גם גרים בבניין".
"החדר האהוב עליי הוא החדר שלי, אני אוהבת את שילוב הצבעים, הכל מאוד 'אני'. מאוד נוח לי לעבוד שם על דברים שאני צריכה לבנות לסטודיו דגמים וכדומה. האווירה בו ממש נעימה וכיף לי ללמוד שם".
"בעיניי ללמוד אדריכלות ולגור בתל אביב זה בונוס, כי זה מרכז התרבות והאומנות של ישראל והכל קורה פה. זה גם כיף שאם עבר עליי יום גרוע, אני יכולה ללכת להיזרק אצל ההורים. מצד שני, הפן החברתי באוניברסיטה חייב להשתדרג, אין עליו כל כך דגש, אין כל כך אירועים חברתיים דרך האוניברסיטה, אז ההווי הזה קצת חסר וחבל".
נהר סירי, 26, סטודנטית שנה רביעית למדעי המזון במכללת תל חי. גרה בקיבוץ מעיין ברוך
"אני גרה בדירה בערך שנה וחצי. היא בנויה מסלון וחדר שינה, שיפצתי אותה והכנסתי אליה את העציצים שלי. היה לי חשוב שתהיה בדירה אווירה רגועה, רציתי בוהו שיק אבל בעיקר היה לי חשוב שהכל יהיה פרקטי".
"פינת הלמידה זה שולחן אוכל שאני בניתי, וזה הפריט האהוב עליי בבית. הרגליים שלו בנויות מצינורות ברזל שהלחמתי עם אבא שלי. הפלטה היא מרפסודה ששיפצנו ובנינו לה מגירות, ומעל זה יש גם פלטת זכוכית".
"הסלון הוא חד משמעית המקום שבו אני מבלה את רוב זמני. זה חלל יחסית גדול, אז אפשר ללמוד שם עם הרבה אנשים. יש מלא מקומות לשבת ותמיד יש כניסה ויציאה של אנשים, הבית תמיד פתוח, זה חלק מלגור בקיבוץ. אנחנו הולכים אחד לשני בפיג'מה".
אלה טישקוף, 24, סטודנטית שנה שנייה למקרא, אריכאולוגיה ותולדות האומנות באונ' בן גוריון. גרה בכפר הסטודנטים של עמותת איילים באשלים
"הבתים שאנחנו גרים בהם הם סוג של בתי בוץ שבנו סטודנטים שהיו פה לפנינו. הדירה שאני גרה בה היא דירת גלריה, כשבקומה העליונה יש חדר שינה עם שולחן כתיבה ולמטה נמצאים הסלון, המטבח והשירותים. הבית הוא חלק ממבנן - המשמעות של מבנן היא קבוצת בתים עם חצר אחת משותפת, ובכפר יש לנו חמישה מבננים כאלו. לדירה הנוכחית עברתי עם בן הזוג שלי באוקטובר, אחרי שבשנה שעברה גרתי עם חברה בדירת שותפים בכפר".
"הדירה לא מרגישה לי כמו דירת סטודנטים קלאסית, אלא ממש כמו בית. זה קשור גם לבית עצמו, אבל גם לאווירה שיש בכפר שהיא מאוד משפחתית ועוטפת. בדירה שלי אני אוהבת את זה שיש לי נקודה על הספה שאני יכולה לראות ממנה את כל הבית, במיוחד את החתול שלי כשהוא משחק בקומה למעלה".
"היו לי לבטים אם לעבור לבאר שבע, כי ללמוד בבן גוריון ולגור באשלים זה קשה - צריך לנסוע כל פעם 40 דקות וזה אומר שקמים מוקדם בבוקר ומגיעים מאוחר, אבל החלטתי להישאר כי זה המקום שאני מאחלת לעצמי להיות בו. אני אוהבת את הסגנון של הדירות ואת רמת החיים שיש לי פה וזה שווה את האקסטרה מאמץ".
שירה תמיר, 24, סטודנטית שנה שנייה לקוגניציה ופסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. גרה בדירת שותפים בבאר שבע
"עכשיו אני מתחילה שנה שנייה באותה הדירה, אבל היא מרגישה כמו דירה שונה לגמרי כי יש לי שותפים חדשים ועשינו שינוי עצום בדירה; הפכנו אותה מדירה ארעית לבית. זה היה לי חשוב, רציתי מקום שירגיש כמו בית, עם ספה שיהיה נעים להימרח עליה מול הטלוויזיה".
"הסלון שלנו הכי מתחבר לי לחיים שאני חיה בבאר שבע כסטודנטית. המהות של החוויה הסטודנטיאלית פה היא החוויה החברתית לא פחות מהלימודית, והסלון מאוד מקיים את זה. הוא מחולק לאזור של הספה והטלוויזיה ולאזור של שולחן האוכל. כשאני לומדת עם עוד אנשים אז השולחן זה המקום שנשב בו - ובתקופת מבחנים יושבים שם הרבה. ויש ימים שסתם יושבים בערב בסלון עם חברים".
"אם אני לומדת לבד, אז חדר השינה הוא המקום. גם הוא מחולק לשני חלקים - יש שטיח, ספרים, מיטה והרבה תמונות מהטיול ועם חברים, שזה חלק יותר חמים וביתי, ויש את החלק היותר פרקטי שזה הארון ושולחן הלימודים".
אלעד צ'רשניה, 27, סטודנט שנה ראשונה לעבודה סוציאלית. גר בקיבוץ רוחמה
"אני גר בדירה החל מיולי האחרון. כרגע אני פה לבד ובהמשך תצטרף אליי ליבי חברה שלי, שעכשיו מטיילת בהודו. הדירה היא חלק מבניין של שתי קומות שיש בו ארבע דירות בסך הכל, והאווירה נורא כיפית בין השכנים. כשרק עברתי לדירה היא הייתה ריקה חוץ ממקרר, ואני הבאתי אליה רהיטים שקיבלתי מחברים של ההורים או מההורים של חברים של ההורים בקיצור, כל הרהיטים שלי יותר מבוגרים ממני, אבל מבחינתי זה מעולה כי קיבלתי רהיטים בחינם ומכל העולם. מי שנכנס לדירה לא יכול לטעות - אין ספק שזה רהיטים של סבים וסבתות, אבל אני מעדיף לקרוא לזה וינטג'".
"אם אני לא בגינה, שאני ממש אוהב לעבוד בה, אז הסלון הוא המקום שאני מבלה בו את רוב הזמן שלי אני גם יושב שם עם אנשים, וגם לומד שם. היה לי חשוב בסלון שהטלוויזיה לא תהיה במרכז, כי שמתי לב שברוב הדירות יש קודם כל טלוויזיה ואז הסלון נבנה סביבה, ולא רציתי שזה יהיה ככה. רציתי שתהיה אווירה של לשבת ולדבר, ופחות לבהות במסך, אז גם את מקומות הישיבה סידרתי ככה שהם יפנו אחד לשני".
יעל גאלדור, 21, סטודנטית שנה ראשונה לניהול מערכות בריאות במכללת הדסה. לוקחת חלק בפרויקט "כאן גרים" בירושלים
"עברתי לדירה הזו בתחילת ספטמבר, ואני גרה פה עם הלן המקסימה. הלן היא פנסיונרית בת 91 עם שני ילדים - שגרים יחסית קרוב - והרבה נכדים שמגיעים די הרבה. היא מאוד פעילה, יש לה לו"ז קבוע והיא הולכת למועדון קשישים ועושה כל מיני פעילויות. אני מסיימת ללמוד רק באזור עשר בלילה כך אני חוזרת מאוחר, אבל הלן גם ככה הולכת לישון די מאוחר אז אני גם לא מפריעה לה וגם זה נחמד שכשאני מגיעה יש לנו בדרך כלל שעה-שעתיים ביחד שאנחנו יושבות ומדברות. הפינה הפרטית שלי בבית היא החדר שלי, יש לי שם שולחן שאני לומדת בו ואף אחד חוץ ממני לא נכנס אליו. במטבח יש לי ארון אחד, מדף במקרר ומדף במקפיא ששם אני שמה את הדברים שלי".
"הגעתי לפרויקט שמחבר בין סטודנטים ואזרחים וותיקים, אחרי ששמעתי עליו מקרובת משפחה שלי, שלחו אותי לפגוש את הלן כדי שנראה איך אנחנו מסתדרות והיה בינינו חיבור ממש טוב. האמת היא שהלן ממש צעירה ברוח שלה ובחשיבה שלה, היא מכירה דברים עכשוויים וגם אותי ממש מעניינים דברים שהיו פעם ולשמוע על ההיסטוריה שלה. אני חושבת שתמיד יש קושי לגור עם עוד מישהו, אבל להלן יש הרבה ניסיון אני הסטודנטית השלישית שגרה אצלה, ולמדנו להכיר אחת את השנייה ולדבר על הדברים שמפריעים".
"אני ממש אשמח להישאר פה לכל זמן הלימודים. אני ממש מרוצה מהתוכנית, אני מרגישה שאני מרוויחה בית, ולא דירה של שותפים, ונראה לי שמבחינת הלן זה כיף שיש חברה ושלא ישנים לבד בלילה. חברות שלי כבר באו כמה פעמים, כולן מסתדרות איתה ממש טוב והיא תמיד שואלת אותנו שאלות על החיים שלנו. זה מכניס לבית חיים".