נניח שאתם מסתובבים במוזיאון או גלריה, לא הייתם רוצים שהמערכת תזהה אתכם נעצרים ליד פריט מסוים, ומיד תשלח לסלולרי שלכם מידע אודותיו? ונניח שאתם יושבים בהרצאה באוניברסיטה, יודעים שמיד עם סיומה החניך התורן יעביר לכם תקציר, מבלי שתצטרכו לבקש? ונניח עוד, שאתם נכנסים לפרזנטציה חשובה, אינכם מכירים את כל הנוכחים, אבל יכולים להעביר לכולם בלחיצת כפתור נקודות מהותיות מתוך המצגת או לקבל מהם קורות חיים?
SPRAY היא אפליקציה חדשה, שעומדת להיות מושקת בשבועות הקרובים ב-APP STORE וב- Google Play, ועתידה לאפשר לכם את כל התסריטים הללו. האפליקציה היא תוצר של שיתוף פעולה בין שלוש סטודנטיות מביה"ס לעיצוב, במסגרת פרויקט הגמר שלהן בשנה הרביעית וחמישה סטודנטים מבית הספר למדעי המחשב במסלול האקדמי המכללה למנהל. הסטודנטים למדעי המחשב בהנחיית דר' אליאב מנשה, פיתחו תשתית טכנולוגית המאפשרת זיהוי מכשירים סמוכים זה לזה. האפליקציה SPRAY מדגימה את יכולות תשתית זו. רגע לפני שהם עומדים לכבוש את העולם, הכירו את אחת ממעצבות המוצר.
שירי שרייבר (26) שנה רביעית בבית הספר לעיצוב
מקור ההשראה שלי
"הסביבה שלי: אנשים, צבעים, מוזיקה, קצב. כל אלה הם השראה בעיני. מעצב שיוצא החוצה מקבל השראה מה שהוא רואה ביום יום שלו".
רשת חברתית שלא אכנס אליה
"טינדר, הקלות והזמינות. רמה של תקשורת בין אנשים בצורה מאד שטחית זה מביך בעיני".
כשאני בפקק בדרך למכללה אני...
שומעת מוזיקה מכל סוגי הז'אנרים או מנהלת שיחות טלפון שלעולם לא מוצאת זמן לעשות".
תמיד ידעתי ש...
"שאעסוק במקצוע שדורש תקשורת אינטנסיבית עם אנשים".
הקבוצה עם השם הכי ביזארי שאני חברה בה בווטצאפ
"'גינת כלבים. בבלוק שאני גרה בו כל בעלי הכלבים, החברה הצעירים בני ה-20-30 חברים בקבוצה ומתאמים מתי יורדים לגינה. יש לנו גם מפגשים חברתיים. הזוי אבל מקסים'".
לאן פני מועדות
"למשרד העיצוב שאני מקימה עם שתי שותפותיי המעצבות ב-SPRAY. אנחנו מקוות שבתוך כמה שנים כולם ישמעו עלינו".
עכשיו תחפרי על הפרויקט: "זו אפליקציה שמתבססת על מיקום, והוא שמתנה ומחיה את האפליקציה. האפליקציה מאפשרת שיתוף מידע על בסיס מיקום וקירבה, בלי שאנשים צריכים לייצר קבוצה, או אפילו להכיר ולהתקשר זה עם זה. את מגיעה למיקום מסוים, תערוכה, ישיבה או אזור קניות, המערכת באזור מזהה את האפליקציה ומפיצה לך חומרים, כמו טקסטים, סרטונים, מצגות וכדומה. הרעיון עלה אצלנו בעקבות סיעור מוחות שערכנו", מספרת שירי שרייבר, אחת המעצבות, ביחד עם פז ביבי חסדאי והדס וורהפטיג, וההסטודנטים למדעי המחשב דניאל שניידרמן, רז בחרי, אביב אלקיים, אמיר בן סולומון וליבת שילה.
זה לא קצת פולש למרחב הפרטי?
"אנשים ישמחו לדעת שיש אפליקציה שמשתתפים בה אבל לא חייבים להיות מחויבים לה או לתת פרטים. אנשים רוצים לדעת מה יש סביבם ומה המקום יכול להציע להם, זה ברמה של הכדאיות. אם נדבר על הרמה העסקית אז שיתוף מסמכים – באמצעות SPRAY הוא נורא קל ובלי שתהיה חדירה למרחב הפרטי שלך, מכיוון שהאפליקציה מאפשרת שיתוף מידע במדיה, שלא משתמשת באנשי קשר ואין שום מחויבות כזו או אחרת. את יכולה לבחור אם את שומרת את המדיה שקיבלת או שאת זורקת".
"הפוטנציאל לעשות באפליקציה שימוש מסחרי אכן קיים. על פי בדיקות שערכנו, אנשים דווקא מעוניינים לדעת איפה אפשר לקבל הנחה, ליהנות מ happy hour"-" או לדעת על מבצעים בקרבת המקום שבו הם נמצאים.
האפליקציה מבוססת על טכנולוגיה חדשה יחסית, ביקונים שמה. אמנם הטכנולוגיה הזו כבר קיימת בכמה וכמה סוגים של מכשירים סלולריים, עד היום לא נעשה בה שימוש רחב, אבל הפוטנציאל קיים.
מה הקשר בין עיצוב ואפליקציות שיתוף מדיה?
"החיבור בין עיצוב וטכנולוגיה הוא אחד הנושאים הבולטים אותם אנו לומדים בבית הספר לעיצוב, והמיזם נולד בקורס בראשו עמדו שני מרצים: האדריכלית רבקה שטרנברג ועופר שוחט שהוא דוקטור לפיזיקה ויזם טכנולוגי. הרעיון התפתח מתוך רצון למצוא אפליקציות לגלריות ולמוזיאונים, שתקשר אותך עם היצירה בלי אוזניות ובלי מדריך. בהמשך הבנו שיש פה תקשורת עם מרחבים, ושיש לנו את הצורך לקבל את המידע, בלי "להתחתן" עם מי שמקבלים ממנו. משם התחלנו לחשוב איך משתפים אנשים בלי לעשות קבוצות, איך מרחיבים את סוגי המידע שאפשר לשלוח ומשם זה זרם. תכנית הלימודים שלי איפשרה לי מצד אחד להמתקצע בתחום של עיצוב פנים, אבל במקביל קיבלתי כישורים להבין ולפעול עם טכנולוגיה מכל הסוגים".