גיוס מועמדים לעבודה בסקטור העסקי כרוך לרוב בראיון, המלצות ומבדקים מקצועיים. בשונה מהליך הגיוס בסקטור הציבורי, בעלי עסקים לרוב אינם מבצעים בדיקות מעמיקות לבחינת פוטנציאל נזק פלילי אשר המועמד לעבודה עשוי להסב לעסק. שלב וידוא ההמלצות של מועמד לעבודה נראה לעיתים כמו חוליה אחת קטנה שאפשר לוותר עליה, אבל בדיקה לא נכונה או לא מקיפה עלולה לגרור אחריה גיוס של מועמד לא נכון, שעשוי לפגוע בעסק. "כל חברה שמעסיקה כמות גדולה של אנשים חשופה לסיכונים רבים מצד העובדים", אומר רונן צירין, מומחה לאבטחה ארגונית.

הדלפה של מידע למתחרים, גניבת מוצרים, מעילה כספית, העברת מידע לפורצים על הסדרי הביטחון, מכירה של מוצרים בחנות למקורבים בלי לגבות כסף על חלק מהמוצרים או בהנחה שהמקורבים לא זכאים לה, גניבה של סודות מסחריים כדי לפתוח עסק מתחרה, העברת מידע על אופן העברת הצפנות לגורם שרוצה לחדור למחשב ולהתחזות - כל אלה הם חלק משורה של סיכונים משמעותיים שצפויים מהעובדים בסקטור העסקי. כשאומדן היקף הפגיעה בעסק הוא משמעותי, הוא נחשף ברבים כמו במקרה של אתי אלון, אשר גנבה מעל 250 מיליון שקלים מהבנק למסחר והובילה לקריסתו. אך יש לא מעט מעילות, גניבות והדלפות בעסקים אשר נותרות מאחורי דלתיים סגורות על מנת לא לפגוע במוניטין של החברה.


למשל, בחברת תרופות ישראלית גדולה שבה מועסקים מאות עובדים, כל מועמד לעבודה עובר תחקור בטרם הקבלה לעבודה. לפני מספר חודשים נערך פרויקט גדול ולחברה היה חוסר בנהגי הובלה. משום שהייתה תחת לחץ, החברה פנתה לחברת הובלה חיצונית, והנהגים לא עברו תחקור בדומה לשאר העובדים. התוצאה הייתה שאחד הנהגים הקבלניים גנב סחורה במאות אלפי שקלים. "בדיעבד אחרי חקירה שעבר הנהג, מתברר שהיו לו תיקים פליליים והוא פשט רגל. אילו היו מעבירים אותו תחקור פשוט כמו שעושים לשאר העובדים, הוא לא היה מתקבל וגם לא היה גונב", אומר צירין.

גם אנשים שבהגדרתם אינם רעים יכולים לעשות מעשה רע

בשנת 2016 ערך צירין מעל 5,000 תחקירים של מועמדים לעבודה עבור לקוחותיו, ומצא כי לכ–9% מהמועמדים פוטנציאל ממשי לפעילות פלילית, שתסב נזק כספי ישיר או נזק במוניטין למקום העבודה ולבעלים. החברות בהן נבדקו המועמדים הן חברות עסקיות בתחומי התרופות, לוגיסטיקה, יבואני רכב, קוסמטיקה ועוד, שהמשותף לכולן הוא כמות גדולה של עובדים הנעה בין 150-1,200. צירין מציין כי תחקורי קדם העסקה הם פעולה אחת במגוון של פעולות שיש לעשות בניהול אבטחה ארגונית והם נועדו לחזות סכנה פלילית מצד העובד. 

אתי אלון (צילום: חדשות 2)
לא מעט גניבות נותרות מאחורי דלתיים סגורות. אתי אלון|צילום: חדשות 2

על פי העיקרון של פעמון גאוס, בקצה אחד (10%) "אנשים רעים" שאסור שיתקבלו לחברה - אלו הם אנשים שגם אם המעסיק יהיה טוב אליהם, הם תמיד יפגעו בחברה. בקצה השני (10%) נמצאים "אנשים טובים" - כאלה שרצוי להעסיקם, ואלו הם אנשים שגם אם המעסיק יתעמר בהם הם לעולם לא יפגעו במעביד ובעסק. 80% הנותרים הם כאלו שנחזית מהם פעילות שלילית רק כתולדה של התנהלות המעסיק. ככל שהמעסיק יהיה יותר טוב לאנשים, כך הוא יחווה פחות אירועים שליליים, וכן ככל שיבצע יותר פעולות פיקוח ובקרה, יפחתו האירועים השליליים.

"עם זאת, קיימות נסיבות שבהן אנשים שבהגדרתם אינם 'רעים' יעשו מעשה רע", מבהיר צירין. "לדוגמא, אם הם עובדים בחברה שיש לה מוצרים מאוד מפתים כמו סמארטפון או מוצרי קוסמטיקה. במקרה שבו החברה לא תפקח ובשילוב של נסיבות חיצוניות כמו צורך בסכום כסף בגלל מחלה של אדם קרוב שריפויה מצריך טיפול רפואי יקר, גם אדם שלא נגדיר אותו כאדם רע עשוי לעשות מעשה שלילי. יש סיכוי שגם אתי אלון הייתה עוברת את הסינון, אך נסיבות חייה יצרו טריגרים שהובילו אותה לעשות את המעשה: הערכים המשפחתיים, הלחצים של האב והאח".

איך מתמודדים עם זה? "בהתאם לתפקיד ולמידת מסוכנותו, כל פרק זמן מסוים יש צורך לשבת עם העובד ולהבין אם משהו השתנה בנסיבות חייו", מוסיף צירין, ומסביר שתחקורי קדם העסקה כוללים בין היתר תחקור פרונטלי של המועמד, שיחות עם מקומות עבודה קודמים ועמיתים (גם אם לא נמסרו על ידי המועמד), כריית מידע ברשת ובחלק מהמקרים גם בדיקת פוליגרף.

האם העובדה שמקום העבודה הוא פרטי או ציבורי משפיעה על הסיכון? 
"קיים הבדל אבל הוא לא מהותי, אלא מהווה מעין תוספת קטנה למכלול התחושות של העובד. כיוון שגוף ציבורי הוא אמורפי, והכסף כביכול לא שייך לאף אחד, קל יותר למעול בכספי גוף ציבורי. כלומר, הציבור לא רואה בזה ממש גניבה, מצד שני בעסק פרטי אם בעל העסק מתעמר בעובדים, ייתכן שהמוטיבציה לגנוב תהיה לנקום בו והיא תהיה גדולה יותר מלקחת מגוף ציבורי". 

חלק מהחברות נוקטות בשיטת גיוס של "חבר מביא חבר", האם זה יכול להקטין את הסיכון?
"זו דרך טובה לגייס אנשים אבל היא לא מקטינה את הסיכון. חברות מתגמלות את העובדים להביא חבר לכן המוטיבציה גדולה, והעובד יימנע מלהצביע על החסרונות שלו בדומה לחברות השמה שמתוגמלות על פי גיוס המשרה, לכן באופן טבעי הן לא מציפות בעיות אצל המועמד".

חילקו את הכסף - וגנבו 3 מיליון שקלים

בסוף השנה האחרונה, נוצר לחץ באספקות ללקוחות של עסק לאלקטרוניקה בידורית. בעל העסק יצר קשר עם צירין וסיפר שנעלמה לו סחורה בשווי של מאות אלפי שקלים. "חקרנו את הנושא ובמסגרת החקירה ראינו במצלמות הסמויות כמה עובדים שגונבים סחורה ומעמיסים לטרנזיט. בתשאול שעשינו אחד העובדים שהודה שגנב, ומתברר שהוא כלל לא עבר תחקיר בכניסה לעבודה. מדובר באדם שהיה לו עסק עצמאי עד לפני חצי שנה, נקלע למצוקה כספית, לקח הלוואות והיה לחוץ להחזירן. הוא ידע שהוא עושה טעות, אבל לא יכול היה להתאפק".

עובד גונב כסף (אילוסטרציה: Shutterstock)
"בגוף ציבורי, הציבור לא ממש רואה בזה גניבה"|אילוסטרציה: Shutterstock

העובדה שבימינו הכול מרושת לא מפחיתה את הסכנות?
"הסכנה לא פחתה כי המצלמות מקליטות פעילות חריגה, הן לא מצלמות מחסנאי שמשתף פעולה עם הנהג ונותן לו יותר סחורה ממה שהוא אמור לקחת, כמו גם מעילות כספיות בבנקים שאותן אי אפשר לצלם במצלמה. לפני כחודש עובדי חברת אבטחה גנבו שקי כסף בסך 3 מיליוני שקלים בעת שהם חילקו את הכסף, וגם את זה לא ניתן היה לצלם. הבסיס העיקרי למניעת עבירות בארגון הוא הימנעות מהכנסה של אנשים רעים למערכת. מצלמות, פיקוח, מודיעין פנימי, ספירות מלאי, תחקורים שוטפים, תוכנות לניטור העבודה על המחשב כל אלו הם אמצעים שעוזרים לנטר פעילות פלילית, אבל אנחנו מעדיפים למנוע אותה מלכתחילה". 

ישנם תחומים מסוימים שבהם קיים סיכון רב יותר מצד העובד?
"כל חברה שיש בה כמות גדולה של אנשים, ואין זה משנה במה היא עוסקת, צפויות לה בעיות מהסוג הזה. בבנקים - מעילות בכספים, בחברות יצרניות וקמעונאיות – גניבת מוצרים, בחברות הייטק - מידע מסחרי וכו'".

ומה לגבי גודל החברה, האם הסיכון דומה גם בחברות קטנות או משפחתיות?
"ככל שהחברה קטנה יותר, בעל החברה יכול לשלוט בכל עובד. אמנם הסכנה קיימת גם בעסקים קטנים אבל הם מתמודדים עם זה לבד, בגלל השליטה הקלה יחסית שיש לבעלים על כמות העובדים. ככל שהחברה גדלה, השליטה פוחתת ודרכי הגיוס הן יותר בעייתיות. לכן עולה הצורך לשכור גוף שיעזור בניהול הסכנות הפליליות".

באילו צעדים יש לנקוט על מנת להבטיח כי המועמד לעבודה אינו עשוי לפגוע בעסק?
"לתחקר פרונטלית את המועמד, לתחקר מקומות עבודה קודמים, ולאו דווקא אנשים שהמועמד מסר את שמם, אלא לדעת להגיע לאנשים שהכירו אותו, לחפש במאגרי מידע פתוחים לציבור כמו גוגל, לעיתים ניתן לאתר שם אנשים שנשפטו או נחקרו במשטרה, או אנשים שיש להם בעיות כלכליות (הוצאה לפועל, תביעות וכו'). בדרך כלל מחלקות משאבי אנוש נמצאות תחת לחץ של איוש משרות, וכשאתה תחת לחץ אתה נמצא בקונפליקט מובנה וניגוד אינטרסים, ואתה לא תמיד מספיק יסודי ונחוש כדי לאתר בעיות אצל המועמד. לכן כדאי לעשות את תהליך התחקור אצל איש מקצוע אשר מנותק מתהליך איוש המשרות. כלי נוסף הוא לבדוק שהקו"ח אכן אותנטיים, יש הרבה אנשים שמזייפים תארים ומשרות או מחביאים מקומות עבודה שסיימו בהם בטון שלילי, או ממציאים מקומות עבודה שלא עבדו בהם, ורצוי לבדוק את הדברים לעומקם".  

אלו נורות האזהרה שמעידות על רמת הסיכון שמהווה עובד לעסק:

  • גניבה או מעילה במקומות עבודה קודמים
  • בעיות משמעת או התנהגות שלילית במקומות עבודה קודמים
  • שימוש בסמים או הימורים באופן קבוע
  • חוסר יציבות תעסוקתית שנובע מאלמנטים שקשורים בפלילי
  • סף הרתעה נמוך – אדם נורמטיבי אמור לחשוש מהעובדה שיחשפו את שמו כגנב
  • התפיסה של המצב הכלכלי - לא משנה כמה כסף יש לאדם בבנק, אלא איך הוא תופס את מה שיש לו או אין לו
  • פשיטות רגל או לחצים כספיים
  • תפיסות עולם בעייתיות והיבטים מוסריים קלוקלים