אנחנו חיים בתקופה שמאופיינת בלא מעט שינויים, הרבה מהם בתחום התעסוקתי; מהוצאה לחל"ת, דרך עבודה מהבית ועד קיצוצים בשכר- השינויים בשוק העבודה בתקופת הקורונה גרמו לפגיעה בתנאי ההעסקה של עובדים רבים במשק.

הפגיעה בתנאים מתאפיינת גם בדברים כביכול קטנים יותר, כמו ביטול כרטיס התן ביס ודומיו, כך למשל חברת גוגל שעברה למתכונת של עבודה מהבית לפחות עד יולי 2021, לא תאפשר החזר על מזון וחדרי כושר בימי הקורונה. ההבהרה של גוגל הגיעה לאחר שעובדים הניחו שיוכלו להמשיך ולהנות מאותם תנאים שקיבלו כשעבדו מתוך משרדי החברה. כמובן שלא מדובר בצעד חריג של גוגל בלבד, המקרה חוזר על עצמו בארגונים רבים, כך למשל גם אלביט הישראלית עצרה את כרטיס הרכישות סיבוס לכמה מאות מעובדיה שעברו לעבוד מהבית בתקופת הקורונה, לפרק זמן מסוים, מהלך שעל פי הערכות חסך לחברה מיליוני שקלים, אך כבר בסוף חודש יולי החזירה אלביט את השימוש בכרטיס ההזנה לכלל העובדים.

חשוב להדגיש כי בעוד רבים נוטים לטעות ולהתייחס לתנאים אלו כהטבות ממקום העבודה, למעשה לא מדובר בבונוס שבוטל אלא בביטול של תנאי בסיס. בבחירת מקום עבודה המועמד לתפקיד מתייחס גם לתנאים הנוספים שיינתנו לו במסגרת התפקיד בנוסף לשכר, כמו גישה לחדר כושר ומזון מוכן. לכן ביטולם גורע מהתמורה הכוללת ממקום העבודה, בעוד שהארגון מצפה מהעובד לתת את אותה התפוקה לארגון.

בתקופה זו נחסכות הוצאות רבות של הארגון על עובדיו מאחר ובוטלו הוצאות שוטפות כמו אירועי חברה, נסיעות עבודה שלפעמים הן בין מדינות וכוללות מימון טיסות, לינה ואש"ל, וכן אפילו חסכון בחשבון חשמל כשמאות עובדים נמצאים בבתיהם ולא במשרדי החברה. ומהצד השני - העובדים נדרשים למלא את תפקידם אך בנוסף לבשל, לעשות כלים וכו', פעולות שעד לתקופת הקורונה היו באחריות חדר האוכל במשרדים.

אישה עובדת מהבית (אילוסטרציה: gpointstudio, Shutterstock)
"צריך להתחיל לחשוב כיצד לפצות את העובד בגין השימוש העסקי במשאבים הפרטיים שלו"|אילוסטרציה: gpointstudio, Shutterstock

אמנם יש חברות שהגיבו מהר לשינויים, כך למשל מספרת איילת ריבק, סמנכלית משאבי אנוש בחברת DayTwo כי בתקופת ההתפרצות והסגר הוגדר בחברה תקציב הזנה מיוחד עבור עובדים שיצאו לחל"ת, "זה היה אחד מצעדי התמיכה בעובדים בתקופה זו. כדי לא לפגוע בתנאי העובדים שינינו גם את מודל כרטיס ההזנה שיאפשרו גמישות לעובדים בהתאם לשגרת הקורונה. ביטלנו את הגדרת האזורים בהם אפשר להשתמש בכרטיס, כי בתקופה זו כל אחד גר-ועובד באזור שונה. ביטלנו גם את המסגרת היומית והמרנו אותה למסגרת חודשית, מתוך חשיבה שיש ימים בהם לעובדים יש מזון מוכן בביתם והם יעדיפו לנצל את רכישת המזון ליום של עבודה במשרד. מצד שני לחלקם אין זמן להכין אוכל בביתם או מזון מוכן ונגיש ולכן משלוח ממסעדה יכול לספק להם תנאים שווים לימי העבודה במשרד. גם הסרנו את הגבלת השעות לביצוע הזמנות, מאחר ובבית אנשים מנהלים לעצמם את הזמן באופן שונה מהגעה למשרד והמטרה שהארוחה תהיה מונגשת לעובדים לא משנה היכן הם נמצאים."

"מאז שהחלו שינויים בשוק העבודה התחלנו לעשות הערכות מצב באופן שוטף, כדי לבדוק איך מנהלים נכון את תנאי התעסוקה של העובדים לפי השינויים במשק", מספרת גם ליאה גידברג, דירקטור משאבי אנוש בחברת הסייבר Guardicore, "למשל השארנו את החזרי הנסיעות למרות שמרבית העובדים בחרו לעבוד מהבית והיה ברור שייקחו חודשים ארוכים ואפילו יותר משנה עד שתחלוף שגרת הקורונה. בנוסף עשינו שינויים בכל הקשור להזנה במשרד ופעילות המטבחון עבור עובדים המגיעים לעבודה, המזון הפך לאישי כמו פחיות שתיה וחטיפי מיני בשונה מבעבר שהכל היה מונגש באופן שיתופי יותר."

נדרשת חשיבה מחודשת על אחריות תאגידית

עם זאת, במחקר על השתתפות המעסיקים בהוצאות שנוצרות מעבודה בבית, שנעשה בפירמת BDO. התברר ש-80% מהמעסיקים לא השתתפו בהוצאות המיוחדות, ואלו שכן בחרו לסייע הסתפקו ברוב המקרים בתשלום חד פעמי, ששימש בעיקר לרכישת ציוד של מחשבים ותקשורת.

"משבר הקורונה מביא לשינוי מבני בדפוסי העבודה שמטשטש את ההבחנה בין המרחב העסקי למרחב הפרטי. נדרשת צורת חשיבה חדשה לגבי תגמול ופיצוי העובדים", אומר חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, "בעבר הדילמה היתה כיצד לחייב את העובדים בגין השימוש הפרטי במשאבים העסקיים, עכשיו צריך להתחיל לחשוב כיצד לפצות את העובד בגין השימוש העסקי במשאבים הפרטיים שלו".

הרצוג מסביר כי חלק מתגמול העובדים כולל כיום זכאות לרכב ממקום העבודה, השתתפות בהוצאות נסיעה וארוחות, כאשר המדינה מטילה מיסים על העובד בגין שווי השימוש הפרטי בתשומות של החברה. "עכשיו המצב מתהפך, העובד מעמיד לרשות המעסיק משאבים פרטיים – החל מתשתיות האינטרנט הביתיות ועד לקפה ושולחן העבודה. נדרשת חשיבה מחודשת, גם בהיבטים של אחריות תאגידית וגם בהיבטים של תגמול הוגן של העובדים. למשל - האם המעסיק צריך להשתתף בעלויות התשתית הפרטית בבית הלקוח? האם המדינה צריכה להכיר בעלויות אלה כהוצאה מוכרת, ולקבוע הטבת מס בגין שווי השימוש העסקי במשאבים פרטיים? איך מונעים אפליה בשוק העבודה של עובדים שאין להם בביתם את התשתיות הנדרשות? יש כאן אינטרס משותף למדינה, למעסיקים ולעובדים כדי לצאת ממשבר הקורונה עם שיטות עבודה יעילות וגמישות יותר. כדי שזה יקרה, נדרש חישוב מסלול מחודש גם על ידי המדינה וגם על ידי המעסיקים. כי יש פה הזדמנות לשמר את התרומה לפריון העבודה גם לאחר הקורונה; ליהנות מהתייעלות המשק, הקטנת העלויות לעובדים, למעסיקים וגם למשק הלאומי כולו; וליהנות מחסכון בשעות עבודה שיורדות לטמיון בגלל נסיעות ובהוצאות נסיעה."