יכול להיות שיש לכם שנים, אפילו עשורים של ניסיון בעבודתכם. יכול להיות שאתם גם מוצלחים בה מאוד. אם יש לכם הרבה מזל, יכול להיות שאתם מאוד כריזמטיים ואנשים ילכו אחריכם בעיניים עצומות. אך אם לא תשקיעו זמן ומאמץ במנהג אחד חשוב, לא תהיו מנהיגים מוצלחים.
מהו המנהג, אתם שואלים? להיות נוכח. למעשה, ישנם שני חלקים של "להיות נוכח" שכדאי לממש:
- לתת עדיפות לבילוי זמן משותף עם העובדים שלכם.
- כשאתם נמצאים איתם, העניקו את כל תשומת הלב לעובדים שלכם.
נתחיל בחלק הראשון; יכול להיות שאתם חושבים לעצמכם "זה פשוט. רק צריך להעיף מבט קצר בלו"ז שלי כדי לראות כמה ישיבות יש לי עם העובדים שלי". אך יכול להיות שאפילו המנהיג הטוב בעולם לא מבלה מספיק זמן איכות עם הצוות שלו.
במגזין "פוליטיקו" בחנו את הבעיות במשרד הכלכלה של ארצות הברית. לפי העדויות שנגבו בקרב עובדים במשרד, עולה כי שר הכלכלה האמריקאי ווילבר רוס משקיע את רוב זמנו בעבודה עם הדרגות הגבוהות, בקרבת הנשיא. כתוצאה מכך מדווחים העובדים כי השר "לא נוכח הרבה במשרדים, לא מדבר עם העובדים או מעודד אותם לעשות עבודה טובה".
ויש עוד דוגמאות: ה"וול סטריט ג'רנל" מדווח כי ג'וני אייב, שלאחרונה התפטר מחברת אפל, "התרחק מניהול שוטף ושגרתי של הצוות שלו והותיר אותם חסרי כיוון, בלתי יעילים ומוחלשים משרשרת ארוכה של התפטרויות". עוד נטען כי "מר אייב הבטיח לנהל פגישה אחת בכל חודש עם מפתחי התוכנה כדי לדבר על עבודתם. אך הוא כמעט ולא הגיע אליהן".
הכלל הראשון בהפגנת נוכחות של מנהיג היא, מן הסתם, להיות נוכח היכן שהעובדים שלך נמצאים. אבל כמובן שלעשות רק את זה, זה לא מספיק. לכאן נכנס החלק השני של "להיות נוכח". לאחרונה התפרסם ב"הארוורד ביזנס רוויו", מחקר שערכו רסמוס הוגרד וג'קלין קארטר הטוענים ש"כדי באמת לתקשר עם אנשים אחרים וליצור קשרים משמעותיים, אנחנו צריכים להשתיק את קולותינו הפנימיים ולהיות נוכחים באופן מלא".
כחלק מעבודת המחקר לטובת ספרם "מוחו של מנהיג", הם העבירו סקרים בין יותר מאלף מנהיגים שהעידו ש"נוכחות מלאה ואמתית היא האסטרטגיה הטובה ביותר להנעת עובדים, ליצירת קשרים משמעותיים ולשיפור ביצועים".
למעשה, המחקר מציג קשר ישיר בין יכולת המנהיגים להיות נוכחים לבין ביצועי עובדיהם. "במילים אחרות", אומרים הוגרד וקארטר, "ככל שהמנהיג נוכח יותר, כך ביצועי עובדיו טובים יותר".
אז איך בעצם מגיעים לנוכחות מלאה שכזו? הנה חמש דרכים:
קבעו בלו"ז פגישות המאפשרות תקשורת עמוקה
אתם צריכים ליצור הזדמנויות לתקשורת פחות פורמלית ויותר אינטימית; כמו להסתובב בחוץ, לצאת לקפה, לאכול יחד בקפיטריה. כל אלו ישפרו את תחושת המעורבות של עובדיכם. כמובן עשו זאת תוך שמירה על גבולות הדיסטנס המתבקשים שבין עובד למעסיק.
בנו לעצמכם משמעת עצמית כדי להיות "כאן ועכשיו"
קאסאני אדמס מגדירה: "להיות נוכח משמעותו שבמקום להתעסק במה קרה אתמול או מה יכול לקרות מחר, אתה פשוט כאן. המשמעות היא לכבות את הטייס האוטומטי ולהיות מודע לפעולות ולתגובות האוטומטיות שאתה רגיל אליהן בדרך כלל".
הדפו הסחות דעת
כמובן שצריך לשים בצד את המחשב הנייד ואת הטלפון, אבל צריך להיפטר גם מניירת שלא קשורה לשיחה אותה אתם מנהלים ברגע זה. הבהירו למי שאינו חלק מהשיחה שלכם עם העובדים שהם יכולים להפריע רק אם הבניין עולה בלהבות. אחרת, שיהיו נוכחים בה.
הקפידו על יצירת קשר עין
בספר "פנים אל פנים", המחבר ברייאן גלאזר מסביר כי "בעולם בו תשומת הלב שלנו לרוב מוסטת מטה או למקום אחר, רק מיקוד העיניים במבטו של מישהו אחר יכול לחולל שינוי". כשאתם שומרים על קשר עין, שימו לב איך התקשורת משתנה. שימו לב שזה גורם לאנשים להרגיש שמקשיבים להם, שרואים אותם, שמכבדים ומעריכים אותם.
התמקדו במה שאתם יכולים ללמוד
כן, נכון, אתם מנוסים ואתם יודעים הרבה. אבל כל בן אדם שתפגשו יכול ללמד אתכם משהו. לכן השתדלו תמיד לשוחח עם אנשים (ועובדים בפרט) בסקרנות. חשוב להגיע לשיחה כשאתם נכונים להידהם, לא פחות, כשאתם פתוחים ללמוד משהו חדש. חשוב להגיע בראש של מישהו שאינו מנוסה, שלא יודע הרבה. השיחות הכי טובות הן אלו שבהן שני המשתתפים מסוקרנים, מרותקים, תורמים ולומדים אחד מהשני.
בקיצור, כדי להיות מנהיגים טובים צריך לעשות את מה שכל מפקד טוב בפלוגה יודע; כדי להתחבר לחיילים צריך לשבת יחד איתם בגובה העיניים ולדאוג להיות אח גדול במלוא מובן המילה - כזה ששומר על מידה של מרחק לצד קרבה באופן מאוזן.