אנשים החולמים להשתלב בתעשיית ההיי-טק משוכנעים שהיא גן עדן לכל שכיר, אולם המציאות בפועל רחוקה מהדימוי החלומי שמתבסס על שמועות וסיפורים. אז נכון, יש אלפי אנשי תוכנה בכירים שמרוויחים משכורות גבוהות עם תנאים נלווים מדהימים, אבל עבור צעירים שרק מתחילים את דרכם בתחום, הדרך להגיע למשכורת החלומית עוד ארוכה, מאוד.

לדברי יואב מלמד, מייסד ומנהל "משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון", קבוצת חיפוש העבודה הגדולה בישראל, קיימים הרבה יותר עובדים זוטרים בענף ההיי-טק, שמאיישים תפקידים אפורים למדי ולא זוהרים בעליל: "המשכורות שלהם אינן מפנקות, ובפרט כשמדובר בתפקידים ראשונים ובמשרות פתיחה. מגיעים אליהן בוגרים טריים ללא ניסיון מקצועי קודם, המקווים להוכיח את עצמם בעבודה קשה ולהתקדם בדרג ובתגמול תוך שנה-שנתיים".


רגע לפני שנצלול לנתוני השכר המפתיעים, רצינו לבדוק עד כמה בכלל רווחת התפיסה לפיה כל ההייטקיסטים מרוויחים שכר גבוה.

לאחרונה נערך סקר באמצעות מועדון הצרכנות של עובדי חברות ההיי-טק "הייטקזון" בקרב 270 נשאלים, בגילאי 18-35 שעובדים בתחומים שונים (לאו דווקא בהיי-טק), במסגרתו הם התבקשו להשיב על 2 שאלות: "האם לדעתך ישנם הייטקיסטים שמרוויחים שכר נמוך מהשכר הממוצע במשק?". והשאלה השנייה - "מי לדעתך מרוויח יותר בשנה הראשונה לעבודתו לאחר תום לימודיו: מהנדס בניין או הנדסאי בתחום ההיי-טק?".

על פי תוצאות הסקר מעל 54% מהנשאלים היו בטוחים כי לא ייתכן שישנם עובדים המרוויחים פחות מהשכר הממוצע ו-36% טענו כי הדבר ייתכן אך ורק באחוזים בודדים. באשר לשאלה "מי מרוויח יותר בשנה הראשונה לעבודתו", 44% מהנשאלים השיבו כי "ברור שהנדסאי בהיי-טק מרוויח הכי הרבה", 37% טענו כי שניהם ירוויחו אותו הדבר ורק 19% טענו כי מהנדס בניין ירוויח יותר.

רוב האוכלוסייה אכן שבויה בקונספציה שעובדי ההיי-טק אולי עובדים קשה, אך נהנים ממשכורת גבוהה הנמצאת מעל לשכר הממוצע במשק, העומד נכון לחודש ספטמבר 2016 על 10,235 ש"ח.

בניגוד לתוצאות המאוד חד משמעיות הללו, נועם בוסידן, מנכ"ל משותף בהייטקזון, מסביר כי העובדות בשטח מוכיחות אחרת לגמרי: "ההתייחסות לעובדי ענף ההיי-טק כמקשה של שכירים שמרוויחים שכר חלומי, היא שגיאה רווחת וגסה. בפועל, יש עשרות אלפי עובדי היי-טק שמרוויחים שכר נמוך, עובדים שעות ארוכות ומתקשים לסגור את החודש. הנחת היסוד כי מדובר בקהל מפונק ועשיר מתנפצת מידי יום. חלקם נוסעים קילומטרים רבים מחוץ לערים כדי לחסוך כסף ומוותרים על מותרות".

אין תמונה
נועם בוסידן: "ההתייחסות לעובדי ההיי-טק כשכירים שמרוויחים שכר חלומי היא שגיאה גסה"

עד כמה הטענות של בוסידן נכונות? החלטנו לבדוק את התפלגות השכר הממוצע של עובדי ההיי-טק מיד בסיום הלימודים האקדמיים, ללא ניסיון קודם. לצורך ביצוע הבדיקה, בחנה לאחרונה חברת עוקץ מערכות את השכר ששולם ל-703 עובדים ועובדות, שהתקבלו במהלך השנתיים האחרונות לעבודה באחת מ-87 חברות היי-טק שנסקרו בבדיקה זו, כאשר מדובר על כוח אדם חסר ניסיון תעסוקתי רלוונטי קודם, אלא רק סיים את לימודיו.

מתוצאות הסקר עולה כי מרבית עובדי ההיי-טק, כ-61.2%, מרוויחים בשנתיים הראשונות בעבודה משכורת הנושקת לשכר הממוצע במשק, כלומר בין 10,000 ל-14,000 ש"ח בממוצע. נתון מעניין נוסף שעולה מהסקר הוא ש-20.8% מהנשאלים מרוויחים בשנתיים הראשונות פחות מהשכר הממוצע במשק.

כן נציין כי מעל עשרה אחוזים מרוויחים סכומים מכובדים של בין 14,000 ש"ח ל-16,000 ש"ח. לגבי משכורות העתק החלומיות, פחות מחמישה אחוזים בלבד מרוויחים משכורת של עד 18,000 ש"ח ורק 2.1% נהנים ממשכורת של מעל 18,000 ש"ח.

"למוסד הלימודים יש השפעה עצומה על גובה השכר של עובדים חסרי ניסיון בתחום", מסביר מלמד, "מתוצאות המדגם של עוקץ מערכות ניכר שמרבית העובדים החדשים נהנים מטווח שכר שאופייני למשרות התחלתיות, מבדיקות תוכנה ועד פיתוח תוכנה, בתנאי שהבוגרים סיימו תואר בהנדסת תוכנה או במדעי המחשב".

ראש בראש: השכר בארץ לעומת בארה"ב

ולאחר שהבנו שהשכר החלומי מגיע רק בשלבים מתקדמים ולא בתחילת הדרך, תהינו האם ההיי-טק הישראלי מושפע מהמיתון במשק ונמצא בבועה לעומת הזירה הבינלאומית או שמא מדובר בתנאים הזהים לשאר מדינות העולם? כדי לענות על השאלה בדקנו את תלושי השכר בארבעה מקצועות לדוגמה בענף ההיי-טק, בהם השכר בישראל הינו מתחת לממוצע במשק הישראלי, והשווינו אותם לשכר הממוצע עבור אותה המשרה בארה"ב.

בדיקת גובה המשכורות בישראל נעשתה על ידי חברת עוקץ מערכות, באמצעות בחינת תלושי השכר של 306 עובדים ועובדות שמועסקים ב-96 חברות ועסקים בתחום ההיי-טק. יש לציין כי נתונים אלו הוצאו במהלך התקופה של ינואר עד ספטמבר 2016. וכי גובה השכר מתייחס למשכורת חודשית שמבוססת על משרה מלאה של עד 186 שעות, כנקוב בחוק, ואינה כוללת משרות בהן העובד מועסק בנוסף גם בשעות נוספות, אשר מטבע הדברים מעלות את גובה השכר.

בדיקת גובה המשכורות בארה"ב נעשתה על ידי גליה אלינסקי, מנכ"לית חברת רילוקיישן סורס שעוסקת בתחום משאבי האנוש הגלובאליים, באמצעות בחינת תלושי השכר של 203 עובדים ועובדות (גם הם הוצאו באותה תקופת זמן), שמועסקים בארה"ב, כמו גם בשיחות שקוימו עם מנהלי משאבי אנוש בחברות.

מההשוואה עולה כי השכר הממוצע באותם תפקידים בדיוק בארה"ב גבוה פי 2 ולפעמים פי 4 מאשר בישראל. לדוגמה: מנהל IT (מנהלת מערכות מידע) בישראל ירוויחו בממוצע משכורת של כ-6,300 ש"ח, בעוד בארה"ב ירוויח עובד באותה המשרה בדיוק כ-27,994 ש"ח. יש לציין כי הנתונים מציגים את השכר ברוטו ולא משווים את ההטבות הנוספות המוענקות לעובדים, כגון ביטוח בריאות, הוצאות רכב, אחזקת טלפון וכו'.

לפני שאתם מתחילים להרהר על רילוקיישן, דעו שאף אחד לא מחכה לכם מעבר לים: "לפני שההיטקיסטים בישראל מתחילים לארוז, מוטב שידעו כי הסיכוי שהנדסאים בתחומים אלו יקבלו ויזת עבודה לארה"ב נמוך ביותר", מצננת אלינסקי את ההתלהבות, "בפועל, הוויזות ניתנות בעיקר למומחים בתחומים מסוימים לאחר שהמעסיק בארה"ב נדרש בין היתר להוכיח כי לא הצליח לאתר מבין כוח האדם בארה"ב עובד שמתאים לעבודה".

גליה אלינסקי (צילום: רוני הרמן)
גליה אלינסקי: "הסיכוי לקבל ויזת עבודה בארה"ב בתחומי אלו הוא נמוך"|צילום: רוני הרמן

*התמונות בוידאו: מתוך shutterstock

עורכת וידאו: יעל רפפורט