"בהתחלה ניסיתי לעבוד מהספה אבל די מהר הבנתי שזה רעיון לא מוצלח. אחרי שבוע של כאבי גב, ארגנתי כיסא מחשב ושולחן קטן שהיה שייך לבן שלי, וכך אלתרתי פינת עבודה על יד המיטה. לשמחתי החברה נותנת לנו תקציב לקניית ציוד עבור עבודה מהבית וזה אפשר לי לייצר פינה נוחה", מספר לאו מיובקה (35) ראש צוות פולסטאק (Full Stack) בסייפבריצ׳, סטארטאפ בתחום מערכות אבטחה. במסגרת תפקידו הוא אחראי על תהליך בניית האפליקציה, ממשק המשתמש, ועל הדו״חות שמייצרים עבור הלקוחות - מנהלי אבטחת מידע בארגונים גלובאליים.

לאו מספר כי זו אינה הפעם הראשונה שהוא עובד מהבית, בעבר עבד בחברות גלובאליות שבהן אפשרו לעבוד מדי פעם מהבית. "לעבודה מהבית יש את היתרונות שלה, אין צורך לעמוד בפקקים כך שאפשר להרוויח כ-3 שעות ביום. בנוסף לכך העבודה מהבית מאפשרת יותר גמישות - ניתן להתחיל מוקדם ולפעמים אני יכול לעשות הפסקה בארבע כדי להיות עם הילדים, ולאפשר לאשתי לעבוד. בתקופה האחרונה הייתי חוזר לעבוד בערב כי ממילא לא היה הרבה מה לעשות".

מהם הקשיים שנתקלת בהם במהלך העבודה מהבית? 
"בעיקר לגרום לילדים להבין שלמרות שאני בבית, אני לא יכול לתת להם תשומת לב, מכיוון שאני צריך לעבוד. בהתחלה הרגשתי קצת נבוך כשהילדים צעקו או בכו ברקע באמצע שיחות עבודה בזום. אבל אז ראיתי שגם ילדים של קולגות עושים את אותו הדבר".

במהלך תקופת הקורונה, לא מעט עובדים בחברות שעברו לעבוד מהבית גילו כי העבודה שלהם נעשית באופן הרבה יותר אפקטיבי. "הפרודוקטיביות שלי ושל הצוות שלי, היא גבוהה מאי פעם. הבעיה בעבודה במשרד שתמיד יש הסחות דעת. מישהו נכנס ושואל מה אוכלים היום? אתה הולך להכין קפה ואתה מוצא את עצמך נסחף לשיחות יומיומיות. בעבודה מהבית אתה יכול לכבות את הנייד ולהתמקד במשך מספר שעות בעבודה על פרויקט, דבר שלא ניתן לעשותו במשרד".

לאו מיובקה  (צילום: יח
לאו מיובקה|צילום: יח"צ

מה הכי חסר לך במסגרת העבודה במשרד?
"הדבר הראשון ששמתי לב אליו כשחזרתי למשרד הוא עד כמה הכיסא שלי נוח. בנוסף, התגעגעתי לאינטראקציות האנושיות, כולנו זקוקים להם, וכך אנחנו בונים את האמון ומעמיקים את הקשר עם הקולגות שלנו. שמחתי ממש לחזור למשרד ולהיפגש שוב עם החברים. יש אצלנו אווירה אינטימית ותחושה של עבודת צוות והתגעגעתי לזה". 

אחרי שחווית עבודה מהבית למשך חודשיים, תרצה לחזור לזה?
"
יש סיבות לכך שעד היום עבדנו מהמשרד. עם זאת, גילינו שיש גם הרבה יתרונות לעבודה מהבית. הסיטאוציה האופטימלית עבורי היא שילוב בין השניים. בסופו של יום אנחנו צריכים זמן עם עוד אנשים ושיחות פנים אל פנים וגם זמן לחזור אל המערה ולעבוד בריכוז על פרויקטים". 

בשיחות הנהלה עם פעוטה על הברכיים

"הפרודקטיביות שלי בשבועיים הראשונים נחלשה", מספרת דפנה בן-און, 37, מנהלת שיווק ב- SciPlay (סייפליי) במשחק 88 Fortunes בשלוש השנים האחרונות. "כמשפחה לקח לנו זמן ללמוד את המצב, להסתגל, להבין מה הזמן הנכון לכל דבר. אך ככל שלמדנו לנהל את המצב בעזרת הפעלות לשני הילדים, תיאום לו"ז ביני לבין בעלי וגמישות רבה בשעות העבודה, הצלחתי לחזור לתלם הפרודוקטיביות שלי כפי שהיה"

דפנה מספרת כי גם היום, כשהילדים חזרו למסגרות, פגישות שקורות אחרי השעה 4 עדין מאתגרות. "הילדים, חוזרים עייפים מהגן ומתגעגעים אלינו, רוצים כמובן חיבוקים ויחס ומיד מתחילות שעות המקלחות וארוחת הערב, לא תמיד קל לארגן את הכל ולהמשיך להתרכז בעבודה באופן מלא".

דפנה מעולם לא עבדה באופן שוטף מהבית, וודאי לא לאורך תקופת זמן ממושכת כפי שהיה בתקופת הקורונה. "לאורך שנות העבודה המקצועית שלי, תמיד עבדתי מהמשרד, ובנוסף, בשעות הערב ובסופי השבוע, השלמתי מהבית משימות או טיפלתי בנושאים שלא סבלו דיחוי. החוויה של העבודה מהבית דרשה הסתגלות, כי כל התקשורת עברה להיות טלפונית או דרך פלטפורמות כמו BlueJeans (שיחות וידאו), Skype או Slack - דבר שבעיני קצת גורע מאיכות השיחה - גם בגלל תקלות טכניות שלעיתים קורות, אבל בעיקר שהתחושה היא פחות אישית וחמה".

איך התמודדת עם ניהול הזמן?

"היה מאתגר בהתחלה. כבר בימים הראשונים הרשת הוצפה ב"לו"ז קורונה" של משפחות מאורגנות ומתוקתקות שעזרו לרבים להתמודד עם המצב החדש. אותי זה הרתיע כשהסיטואציה הזו היתה מאוד חדשה עבורנו, אך מהר הבנתי שגם אנחנו כמשפחה נצטרך לו"ז משלנו. הבנתי שהילדים (4.5 ושנתיים) לא יכולים להבין למה אני לא איתם לאורך כל היום ומדוע אני מסתגרת בחדר כשהם בסלון או בגינה, ושאני אצטרך לפצל את היום שלי כך שבין הפגישות הם יראו אותי ונעשה פעילויות יחד. לשמחתי בתקופה הזו החברה איפשרה לעובדים גמישות מלאה מבחינת שעות העבודה, מתוך הבנה שזו תקופה חדשה עבור כולנו ואנחנו צריכים ללמוד לעבוד בתוך המצב החדש, ולכן יכולתי לסדר לעצמי את היום באופן שיאפשר לי להמשיך לעבוד ועדיין לבלות זמן משפחתי. אני לא מרגישה שהעבודה שלי נפגעה רבות משום שלמדתי לנהל את השעות שלי ואת הפגישות שלי כך שיתאימו לשעות של הילדים".

דפנה בן-און (צילום: פזית עוז)
דפנה בן-און|צילום: פזית עוז

על מנת ליצור סביבת עבודה הולמת, דפנה הקימה בימים הראשונים מעין משרד חלופי בחדר השינה. "זה היה החדר היחיד בו יכולתי לסגור את הדלת בלי לפגוע לילדים בחדרים בהם הם אוהבים לשחק, אך חלל העבודה אינו אידיאלי. הרבה יותר נוח לי לעבוד מהמשרד, גם מבחינת הנוחות הפיזית וגם משום שכל הקולגות שלי והצוות שלי במרחק כמה מטרים ואם יש התייעצות או שיחה קצרה לנהל, קל ונוח למצוא את כל מי שצריך".

כמו הורים רבים שמצאו עצמם עובדים מהבית ונאלצים במקביל לטפל בילדיהם, גם אצל דפנה התמרון הזה היה כלל לא פשוט. "פעמים רבות מצאתי את עצמי בשיחות הנהלה עם פעוטה על הברכיים תוך כדי שהיא מנסה 'לגנוב' לי את העכבר ולמלא טבלאות אקסל בג'יבריש. לשמחתי, כולם היו מאוד משועשעים מהילדים המתוקים שלי כל פעם שקפצו לביקור במהלך פגישה".

קושי נוסף שאיתו התמודדה דפנה היה הבידוד החברתי. "חסרה לי התקשורת עם החברים, שיחות מסדרון קצרות של התעניינות בחייהם של אנשי הצוות, ההווי והאוירה שיש במשרד, או בכלל חברים שלא יצא לי לדבר איתם שבועות רבים בשל העומס".

עליה בפרודוקטיביות, ירידה באינטרקציה

על אף שקיימים יתרונות רבים בעבודה מהבית, דפנה ולאו לא לבד ושי לא מעט אנשים שמתקשים לעשות זאת, בוודאי שלאורך זמן. נועה שלו, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית, יועצת תעסוקתית ומלווה בצמתי החלטה בקריירה ובחיפוש עבודה, מסבירה שהיעדר אינטראקציות חברתיות (פנים מול פנים), חוסר במסגרת ובשיגרת יום ברורה, וקושי בניהול עצמי הם מאפיינים מרכזיים העשויים להפריע לחלק מהאנשים לנהל שיגרה על עבודה מהבית. "אנשים אשר מזהים את עצמם ככאלה שזקוקים לאינטראקציה בינאישית, שזקוקים לסדר יום שיוגדר להם על ידי המערכת וגם לדד ליינים, לדרישות חיצוניות ולאישורים חיצוניים שיעזרו להם בניהול הזמן ובהוצאת המשימות לפועל, עשויים להתקשות יותר בעבודה מהבית. בנוסף, עבודה מהבית דורשת גם סביבת עבודה מתאימה בבית: שולחן עבודה, כיסא נוח לישיבה ממושכת, סביבה שקטה ונטולת גירויים והפרעות".

לא מעט עובדים דיווחו על עלייה בפרודוקטיביות במסגרת עבודה מהבית. נעה מספרת שלצד דיווחים אלו, היא נתקלה בעדויות לעלייה באינטנסיביות שהעבודה מהבית מזמנת, בעיקר משום שהיא דורשת התארגנות מחדש והסתגלות לסגנון עבודה שונה. בנוסף, עבודה מהבית עשויה להגדיל את כמות הפגישות או הישיבות אשר העובד או המנהל נזקק להן, שכן עמיתיו אינם לצידו והוא לא יכול לפנות אליהם באופן א-פורמלי לשאלות או חילופי דברים קצרים. כך, לכל העברת אינפורמציה בין אנשים, נדרשת שיחה לה מוקצת לכל הפחות חצי שעה. "לצד זה, ישנם פחות גירויים ו'הפרעות' בדמות שיחות מסדרון, אשר עשויות לפגוע ביכולת הריכוז של העובדים וביכולתם לצלול חזרה למשימה. כך, לעובד מתאפשר “flow” בו הוא יכול לעבוד לאורך זמן על אותה משימה ללא הפרעות והסחות דעת, דבר שמעלה משמעותית את אפקטיביות ופרודוקטיביות העבודה.
בנוסף, עבודה מהבית מייעלת את היום שכן היא מייתרת נסיעות ומשאירה יותר זמן עבודה".

האם עבודה מהבית תורמת להגברת היצירתיות, או דווקא מחלישה אותה?
"אקלים אשר מעודד יצירתיות הוא אקלים פתוח מחשבתית, אשר מעודד בדיקה, ניסוי וטעייה ולא רק הסתמכות על המוכר והידוע. אקלים כזה לא יהיה שיפוטי כלפי נסיונות חדשים, גם אם אלה יכשלו ואף יעודד אותם. הדבר נכון הן לעבודה מהבית והן לעבודה בסביבה משרדית. מחד, עבודה מהבית עשויה לאפשר לעובד יותר חופש פעולה אשר מעודד העלאת רעיונות חדשים והתנסות בהם מבלי להיחשף לסביבה שעשויה להיות ביקורתית. מנגד, עבודת צוות, סיעור מוחין ואינטגרציה בין עובדים מתחומי עיסוק שונים, הם מאפיינים אשר בכוחם לעודד יצירתיות ומציאת פתרונות חדשים, אך אלה פחות זמינים בעת עבודה מהבית" אומרת שלו.

האם עבודה מהבית לאורך זמן עלולה לפגוע בהיבט החברתי?

"הדבר תלוי באופי העובד. יהיו אנשים שישוועו לחברה, יתקשו לעבוד בדלת אמותיהם לאורך זמן ואף עשויים לחוש בדידות ודכדוך בשל התנאים הללו ויהיו שדווקא יהנו מסביבת העבודה השקטה והרגועה לה הם זכו.
מחיר משמעותי שעובדים מהבית עשויים לשלם הוא בטשטוש הגבולות בין העבודה לבית, דבר שפעמים רבות גורם לריבוי שעות העבודה ותחושת תשישות ושחיקה, באם הדבר ממשיך לאורך זמן".