ברחבי העולם מתקבלים בחודשים האחרונים יותר ויותר דיווחים על כך שמחלת הקורונה למעשה אינה מסתיימת לאחר ההחלמה. אלפי מטופלים מדווחים על סבל מתמשך מתסמינים קשים, הכוללים בין היתר אובדן זיכרון, עצבנות, קשיי נשימה, קושי בביצוע פעולות מהירות או כאלה המובילות להאצת הדופק. על פי נתוני מרכז המחקר למאבק בקורונה, כ-%5 מהחולים דיווחו על תסמינים שאינם חולפים גם כעבור חודשים לאחר ההחלמה כביכול.
בשלב זה, עולם הרפואה עדיין לומד את הנגיף ואת השלכותיו, וכעת עולה החשש כי ישנם תסמינים העלולים ללוות את המחלימים למשך שנים, מה שעשוי לגרור פגיעה משמעותית ביכולתם להשתלב במעגל העבודה.
לאור היקף התחלואה בישראל, נראה כי הנגיף פגע באלפי עובדים ששיעור בלתי מבוטל מהם עלול לאבד את יכולת השתכרותו. השאלה היא מי אמור לפצות אותם? אל מי עליהם לפנות וכמה כסף הם צפויים לקבל? עו"ד דוד פייל, המומחה לדיני נזיקין ורשלנות רפואית, הכין עברנו מדריך מפורט:
נדבקתי במחלה במסגרת מקום העבודה. מה הן זכויותיי?
בשלב הראשון יש להוכיח כי ההדבקה ארעה תוך כדי ועקב העבודה, כלומר במקום ובזמן העבודה. כך למשל, אם מדובר באחות או ברופא שנדבקו בבית חולים או קופאי שנדבק בסופר. גם הדבקה שהתרחשה במהלך הדרך מהעבודה לבית ובשובו של העובד לביתו – תחשב כפגיעה בעבודה.
בשלב השני, לאחר שהוכח הקשר הסיבתי בין השניים, זכאי העובד לקבל ראשית כל דמי פגיעה. אלו ישולמו לו על 90 הימים הראשונים שכר בשיעור של 75% מהשכר שהיה לפני הפגיעה. מעבר לכך, במקרים קשים יותר, ניתן אף לקבל פיצוי בגין אחוזי נכות.
ואם ההדבקה התרחשה בעקבות כך שהמעסיק לא הקפיד על אכיפת תקנות הקורונה?
על מנת לגרום לבית המשפט לחייב את המעסיק בתשלום פיצויים נוספים, על העובד לעבור דרך שתי תחנות. הראשונה – הוכחת רשלנות. לצורך כך עליו יהיה להרים את נטל ההוכחה כי המעסיק הפר את ההנחיות שנקבעו לעניין הקורונה. כך למשל, אם יוכח כי המעסיק לא מנע כניסה של לקוחות ללא מסכה או חרג ממכסת העובדים המותרת.
התחנה השנייה היא הוכחת הנזק שנגרם לעובד. לצורך כך עליו יהיה להתצטייד בחוות דעת רפואיות שמוכיחות את אופייה של הפגיעה ואת השפעתה על תפקודו העתידי.
באילו מצבים יהיה זכאי העובד לקבל גם קצבת נכות?
סכום זה ישולם לנפגע בתום התקופה בה קיבל את דמי הפגיעה, וזאת בהתאם לשיעור הנכות שנותרה בעקבות מחלת הקורונה. על פי התקנות, ככל שיימצא כי הנכות עומדת על שיעור שבין 10% ל-19%, הוא יקבל מענק חד פעמי. במידה ושיעורה יעלה על 20% תשולם לו קצבת נכות לכל החיים.
לדוגמה, אדם שמשתכר 15,000 ש"ח בחודש ונגרמו לו 19 אחוזי נכות, יקבל מענק חד פעמי של כמעט 92,000 ש"ח. ואילו אדם שנקבעו לו 30% נכות יקבל מענק של 3,375 ש"ח בחודש לכל ימיו.
אם אני בוחרת לתבוע את ביטוח לאומי ולהוציא אחוזי נכות בעקבות הקורונה – האם זה ישפיע על מקום העבודה שלי? האם זה אומר שאני לא יכולה לעבוד יותר?
לא. הקצבה אינה מבטאת את הפסדי השכר, אלא מהווה נגזרת של הנכות. לפיכך, עצם קבלתה אינה מונעת את המשך העבודה, אף באותו השכר.
ואם ההדבקות לא ארעה במקום העבודה? האם אהיה זכאי לקבל פיצוי?
לרשות אותם חולים עומדת האפשרות לקבל קצבת נכות כללית, שמשולמת החל מגיל 19 ועד לגיל הפרישה. חישוב הסכום אותו זכאי לקבל הנפגע נעשה תוך התייחסות למספר פרמטרים ובכללם דרגת אי הכושר, המצב המשפחתי, מספר הילדים וכמובן גובה ההכנסה קודם למועד בו הוגשה התביעה.
ניקח לדוגמה אמא גרושה עם שני ילדים שאיבדה כליל את כושר השתכרותה, תקרת קצבת הנכות המלאה שלה במקרה כזה עומדת על סכום של 3,221 שקלים, אך היא זכאית גם לתוספת עבור שני ילדים (1,908 ש"ח). כמו כן, היא מקבלת דמי מזונות בסך 1,000 ש"ח בחודש שיופחתו מתוספת התלויים. בהתאם לכך, סכום הקצבה המלאה ליחיד עם התוספת וההפחתה יעמוד על 4,229 שקלים בחודש.
אני מבוטח במסגרת מקום העבודה בביטוח רפואי בו קיים גם רובד של כיסוי למחלות קשות. האם אוכל לקבל סכום כסף נוסף?
פוליסה למחלות קשות לא מכסה קורונה לכשעצמה. אבל, בהחלט יכולה לכסות סיבוכים של הקורונה. אם בגלל הקורנה עברתי חלילה אירוע מוחי או אירוע לבבי או כל מחלה אחרת שמכוסה בפוליסה ונגרמה לי כסיבוך של הקורונה - היא תכוסה.
בפועל, בכל פוליסה ופוליסה נקבע סכום (בהתאם לגובה הפרמיה שישולם למבוטח) בקרות מחלה המוגדרת בפוליסה. נציין כי מדובר ברובד ביטוחי נוסף שאינו תלוי בזכאות של התובע לקבל סכומי כסף ממקורות נוספים. גובה הפיצוי יכול לנוע בין 100 ל-600 אלף שקלים.
ומה הדין במקרה בו בוטחתי במסגרת מקום העבודה בפוליסת אובדן כושר?
ניתן לקבל פיצוי מכוח הפוליסה במקביל למימוש הזכות מכוח פוליסות אחרות ובכפוף לתנאיה. ישנן פוליסות בהן הגדרת אובדן כושר העבודה, מאפשרת לקבל פיצוי כספי רק במקרה של אובדן מוחלט של הכושר לעבוד בעיסוק הספציפי בו עסק המבוטח, ערב קרות מקרה הביטוח.
ישנן פוליסות כלליות יותר, בהן הוגדר כי הפיצוי ינתן רק אם המבוטח לא יהיה כשיר לעבוד בכל עיסוק סביר אחר שדומה למקצוע שלו. בנוסף, ישנן פוליסות בהן מבוטח יוכל לקבל פיצוי גם אם נשללה ממנו היכולת לעבוד באופן חלקי, ויש כאלה שיפצו רק במקרה של אובדן מוחלט של כושר העבודה. כך או אחרת, לרוב, הפיצוי המשולם בפוליסות אלה הוא 75% מהשכר שהשתכר המבוטח ב-12 החודשים שקדמו למחלה.
האם יש עוד מקור ממנו אוכל לקבל פיצוי על הנזקים שנגרמו לי?
כן. פעמים רבות המחלה ארעה בגלל רשלנות או אשם של צד שלישי. למשל חנות שלא הקפידה על הוראות הבטיחות או מקום עבודה שזילזל בנהלי הקורונה. במקרים כאלה, בהם ניתן להוכיח כי ההדבקות במחלה ארעה בגלל רשלנות של צד שלישי, ניתן לתבוע את הרשלן ולקבל פיצוי על מלוא הנזק שנגרם עקב רשלנותו. כך למשל, אם בעקבות הרשלנות נגרם נזק קבוע והיכולת לעבוד נשללה מאותו אדם, הרי שהמזיק יחוייב לשלם את השכר אותו היה אמור להרוויח במשך כל חייו. מדובר לפעמים בסכומי פיצוי משמעותיים מאוד.