משבר הקורונה הביא עימו לא מעט שינויים בעולם העבודה. מעסיקים נאלצו לצמצם את כוח האדם, להוציא עובדים לחל"ת, לצמצם היקפי משרה, ואף להפחית שכר בשל הפגיעה הכלכלית וההאטה בפעילות העסקית. לצערנו, הביא עימו המשבר גל פיטורים וזינוק מסחרר במספר המובטלים בישראל.  

אחת האוכלוסיות שנפגעו קשות מהמשבר הינן נשים עובדות, אשר מועסקות פעמים רבות במשרות חלקיות והיו הראשונות להצטמצם. בתקופה קשה זו, קיבלו ההגנות הקיימות מכוח חוק עבודת נשים לעובדות בתקופות - הריון, טיפולי פוריות, חופשת לידה והתקופה שלאחריה - משנה תוקף, שעה שמעסיקים שביקשו לבצע שינויים מידיים אשר כללו פגיעה בעובדות המוגנות מכוח החוק, נדרשו לקבל על כך היתר מהממונה על עבודת נשים במשרד העבודה.

במהלכה של תקופה זו של המשבר, הוגשו בקשות בהיקף נרחב מאי פעם להוצאה לחל"ת ולפיטורים. ניכר כי קיימת בחינה קפדנית אף יותר מצד הממונה והיתרים ניתנים במשורה, זאת מתוך מטרה להגן על אוכלוסייה שנתפסת כמוחלשת. לא פעם, בקשות לחל"ת במהלך התקופה המוגנת סורבו, אף אם הוגשו בהסכמת העובדות.

כך לדוגמה, פיטורי עובדת בתקופה מוגנת לא הותרו אם המעסיק לא הוכיח מדוע אלו מכוונים דווקא כלפי העובדת המוגנת ולא כלפי עובדים אחרים, והאם המעסיק עשה כל שביכולתו על מנת שהצעד החמור בו מבקש לנקוט הינו הצעד האחרון ולא הראשון ולא קיימות חלופות, כמו ניוד לתפקיד חלופי, למשל.

עוד לדוגמה, במסגרת בקשה להוצאת עובדת מוגנת לחל"ת, נדרשים המעסיקים למסור לממונה נתונים בנוגע למספר העובדים שהוצאו לחל"ת עקב המשבר וכן או שפוטרו מתוך כלל עובדי המעסיק. בנוסף עליו לדווח כמה מתוך עובדים אלה הינם גברים וכמה נשים, נתונים אשר לא נדרשו טרם המשבר. המטרה ברורה והיא לבחון האם נשקלו שיקולים פסולים בהוצאת העובדת המוגנת לחל"ת והאם סיבת המוגנות הינה הסיבה לפגיעה.

מטבע הדברים, המשבר יצר הצפה בפניות לממונה והארכת זמן הטיפול בבקשות לקבלת ההיתר. ניסיון להקל על מעסיקים בהקשר זה בדרך של התקנת תקנות לשעת חירום, אשר אפשרו בנסיבות מסוימות להוציא עובדות מוגנות לחל"ת מבלי לקבל היתר, נתקל בהתנגדות מצד ארגוני נשים, שהיו מעוניינים למנוע סטייה מהסטטוס קוו הקיים בכל הנוגע להגנות הקיימות לנשים בתקופות מוגנות ואשר עתרו לביטולן.

אם חזרתי מחופשת לידה ישר לחל"ת – אני מוגנת מפיטורים?

סוגייה נוספת שחייבה מענה בתקופת המשבר, היא הצורך במתן הגנה לעובדות אשר הוצאו לחל"ת לאחר חופשת לידה. בהתאם לחוק, המעסיק מחויב להשיב עובדת לאחר חופשת הלידה ל- 60 ימים לפחות, תקופה שמטרתה לאפשר לעובדת להוכיח את עצמה לאחר תקופת היעדרות ממושכת. במצב הדברים שנוצר, נשים רבות לא זכו להגנה זו ולאפשרות להוכיח עצמן בפועל במקום העבודה. זאת, מאחר ובתקופה המוגנת נאלצו לשהות בחל"ת בחפיפה לתקופה המוגנת, שלאחריה פעמים רבות העסקתן הסתיימה. תיקון לחוק עבודת נשים (במסגרת הוראת שעה בתוקף עד ליום 30.6.21) שנועד למנוע מצב זה, קובע כי מעסיק אשר הוציא עובדת לאחר חופשת לידה לחל"ת בשל הקורונה, נדרש להשיב אותה לעבודה למשך 60 יום מתום החל"ת ולאפשר לה עבודה בפועל במהלך תקופה זו.

עו
עו"ד נועה פלר-ממן|צילום: עמי ארליך, יח"צ

כלומר, הוארכה תקופת המוגנות כך שלא מתאפשרת חפיפה בין תקופת החל"ת לתקופת ה- 60 ימים שלאחר חופשת הלידה. יחד עם זאת,  על אף שבאופן הרגיל לא ניתן לבקש היתר מהממונה לפיטורי עובדת ב- 60 הימים לאחר חופשת הלידה אלא במקרים חריגים בלבד, כגון במקרה של פשיטת רגל של המעסיק, הרי שבהתאם להוראת השעה מעסיק יוכל לבקש להתיר פיטוריה של עובדת שהוצאה לחל"ת לאחר חופשת הלידה בשל משבר הקורונה, ככל ששוכנע שהפיטורים אינם בקשר ללידה, לחופשת הלידה או להיעדרותה מהעבודה, ובלבד שחלפו 60 יום מתום תקופת חופשת הלידה.

​תשלום דמי לידה לעובדות שהוצאו לחל"ת

פגיעה נוספת בנשים עובדות, שכירות ועצמאיות, אשר הוצאו לחופשה ללא תשלום במהלך תקופת הקורונה, או חדלו מלעבוד בעסקן בשל הגבלות שהוטלו על ידי הממשלה על פעילות עסקים, היתה הפסד זכאותן לדמי לידה.

חוק הביטוח הלאומי מזכה עובדת בדמי לידה רק ככל שהפסיקה לעבוד בהיותה בהריון אשר הסתיים בלידה, ובלבד שצברה את תקופת האכשרה הקבועה בחוק.

לפיכך, עובדות אשר העסקתן הופסקה בשל החל"ת, בזמן שלא היו בהריון והן לא שבו לעבודה לפני הלידה, לא עמדו בתנאי האמור ונשללה מהן הזכאות לדמי לידה. אף עובדות עצמאיות אשר הכנסתן נפגעה עקב המשבר, מצאו עצמן עם דמי לידה מופחתים, אם בכלל. לעיתים מדובר בעובדות אשר ביקשו להאריך את תקופת החל"ת נוכח היותן בסיכון בשל הריונן או בשל הצורך לטפל בילדים קטנים אשר נותרו ללא מסגרת חינוכית, מבלי לדעת כי בכך בעצם זכאותן לדמי לידה עלולה להיפגע.

מאחר ולא ניתן להעסיק עובדות במהלך חופשת לידה, בשל האיסור הקבוע בחוק עבודת נשים, נמנע מנשים אלה אף תשלום דמי אבטלה המשולמים רק לדורשי עבודה.

באופן חסר תקדים, יצא המוסד לביטוח לאומי בקריאה לתקן את הוראות החוק באופן שיאפשר תשלום דמי לידה תוך הימנעות מפגיעה בנשים אלה.

עו
עו"ד מיכל זהר-נישטיין|צילום: עמי ארליך, יח"צ

המחוקק נענה לקריאה, ובאמצע החודש תוקן חוק הביטוח הלאומי בהוראת שעה בתוקף עד ליום 30.6.2021. הוראת השעה מאפשרת לנשים מובטלות אשר ילדו ואינן עומדות בתנאי החוק, לקבל דמי לידה או תשלום מיוחד בגובה דמי האבטלה במהלך חופשת הלידה.

בהתאם להוראת השעה, במהלך התקופה שמיום 1.8.20 ועד ליום 30.6.21, עובדת שיצאה לחל"ת בטרם היותה בהיריון וילדה במהלך החל"ת, תהיה זכאית לדמי לידה עבור 15 שבועות של חופשת לידה ובתנאי שהיתה זכאית לדמי אבטלה עד הלידה. בנוסף, עובדת אשר ילדה במהלך התקופה שמיום 1.3.20 ועד ליום 30.6.21 ואינה זכאית לדמי לידה (מלאים או בכלל), מאחר ואינה צברה את תקופת האכשרה הנדרשת, תהיה זכאית לתשלום מיוחד בגובה דמי האבטלה במשך פרק זמן של עד 15 שבועות ובלבד שקיבלה דמי אבטלה עד הלידה.

על מנת להימנע מפגיעה בגובה דמי הלידה של עובדות עצמאיות, אשר ילדו החל מיום 1.1.21 ועד ליום 30.6.21 ואשר הכנסתן הקובעת לצורך דמי לידה הצטמצמה עקב הקורונה, נקבע, כי דמי הלידה יחושבו בהתאם להכנסתן בשנים 2019, 2020 או 2021, לפי הגבוה.

הוראת שעה חשובה זו מאפשרת לנשים עובדות שילדו, ואשר נושאות בנטל גידול הילדים, לשמור על הכנסה שתאפשר להן להתקיים בתקופה של אי יציבות תעסוקתית, ולחזור למעגל העבודה עם סיום המשבר ואף לפניו.

הכותבות עו"ד מיכל זהר-נישטיין ועו"ד נועה פלר-ממן, שותפות במחלקת דיני עבודה במשרד נשיץ, ברנדס, אמיר ושות