בריחת המוחות מישראל גוברת: מספר האקדמאים הישראלים החיים בחו"ל גדל ב-2015 ב-1,076 - עלייה של 4% לעומת 2014.
ב-2010 הכריזה הממשלה על תוכנית למניעת התופעה של בריחת המוחות - הגירה של אקדמאים ישראלים שקיבלו תארים בישראל, אך עברו לעבוד ולגור בחו"ל. ואולם למרות זאת, מאז 2012 נרשם גידול של כ-12% במספר האקדמאים הישראלים החיים בחו"ל, לפי נתונים שפירסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). הנתונים מתייחסים למי שקיבלו תואר אקדמי בישראל ב-1980–2009 וחיים בחו"ל במשך שלוש שנים לפחות.
מרות העלייה בהיקף התופעה, מהנתונים עולה כי היא מאפיינת בעיקר אקדמאים בוגרים יותר, ואילו בקרב החוקרים הצעירים שעברו לחו"ל נרשמה ירידה. עם זאת, ייתכן שבקרב מקבלי תארים צעירים, יש כאלה שעדיין עוסקים בישראל בלימודי תואר מתקדם יותר.
כיום אחד מכל עשרה אנשים שקיבלו תואר שלישי בישראל חי בחו"ל, וכך גם כרבע ממקבלי התואר השלישי במתמטיקה, 18.3% ממקבלי התואר במדעי המחשב, 17.5% ממקבלי התואר בביולוגיה או בהנדסת אוירוונאטיקה, וכ-16% ממקבלי התארים בכימיה, בפיזיקה, בביוכימיה ובגנטיקה.
מבין מקבלי התואר הראשון, 21.1% מבין מקבלי תואר במוזיקה בישראל חיים כיום בחו"ל, 16.1% ממקבלי התואר באנגלית (שפה וספרות), 15.7% ממקבלי תואר ביחסים בינלאומיים, כ-12% ממקבלי התארים במתמטיקה וכ-11% ממקבלי תארים בפיזיקה ופסיכולוגיה. בקרב מקבלי התואר השני החיים כיום בחו"ל בולטים בוגרי מתמטיקה (15.1%), מדעי המחשב (14.8%), ובוגרי כימיה וגנטיקה (כ-12%).
האקדמיה שוקעת
זרם החוקרים והאקדמאים הישראלים שעובר לגור בחו"ל התגבר בשנים האחרונות, בעוד שהאקדמיה בישראל ממשיכה לשקוע. מאז העשור הקודם מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מתמודדת עם ירידה משמעותית במספר חברי הסגל המלמדים והחוקרים באוניברסיטאות ובפגיעה בתשתיות המחקר - גורמים שייתכן כי השפיעו על ירידה בדירוג האיכות של תחומי מחקר מרכזיים באוניברסיטאות הישראליות בהשוואה בינלאומית.
התוכנית שהובילה הממשלה, ביחד עם הוועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג ומשרד המדע, לשיקום האקדמיה וגיוס חוקרים חדשים, בעלות של מיליארדי שקלים, לא הצליחה להביא לשיפור משמעותי בתחום. לפי נתוני הלמ"ס, הניסיון אמנם משך מאות אקדמאים לחזור לישראל ורבים מהם נקלטו במוסדות להשכלה גבוהה - אך ב-2015 הוא נבלם.
ב-2015 חיו בחו"ל 27,826 ישראלים שקיבלו תואר ראשון, שני או שלישי ב-1980–2009 - שהם 5.6% מהישראלים שקיבלו תואר אקדמי בישראל בשנים אלה (לעומת 4.9% ב–2012). לפי הלמ"ס, הגידול במספר המוחות הבורחים נובע מכך שנבחן מספרם באופן מצטבר ומכך ששיעור האקדמאים החוזרים נמוך ממספרם של אלה שעוברים לחו"ל.
אחת הסיבות העיקריות לבריחת המוחות היא מעבר לצורך תקופת פוסט־דוקטורט שנדרשת ממקבלי תואר שלישי בישראל כתנאי לקריירה בתחום המחקר. כמו כן, רוב החוקרים הצעירים שמתקבלים לעבודה בחו"ל לא יוכלו לחזור בשל מחסור בתקנים באוניברסיטאות המחקר. יתרה מכך, חלקם מעדיפים להשתקע בחו"ל, במדינות כמו ארה"ב, שבה הם זוכים למשכורת גבוהה יותר ונהנים מתנאים ותשתיות מחקר טובים, וכן לקשרים עם חוקרים מובילים בחו"ל.
שיעור הישראלים בעלי התואר שלישי החיים בחו"ל עלה ב-2015 ל-11% ממקבלי התואר, לעומת 10.5% ב-2012. גידול גבוה נרשם בקרב רופאים ישראלים החיים בחו"ל - 9.2% לעומת 8.6% ב-2012.
מלבד זאת, 5.6% מהישראלים שרכשו תואר ראשון בישראל ו-4.5% מבעלי התארים השניים חיים כיום בחו"ל. המוסד שרוב בוגריו נוטשים הוא מכון ויצמן - כאשר 20.4% מבוגריו עוזבים את ישראל.
כתבה זו פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:
לקראת קריסה? נשיא האוניברסיטה העברית: "אנחנו בטלטלה עזה"
המרצים והאוצר סיכמו: תוספת שכר של 9% - תמורת הסדרת חריגות הפנסיה
