כל מה שאתם צריכים לדעת על עבודה בחגים בעידן הקורונה

חגי תשרי בפתח ואיתם החופשות מהעבודה, השעות הנוספות בחגים (למי שנאלץ לעבוד בחג) וגם השי האהוב על כולנו. אך האם מותר בכלל לחייב אותנו לעבוד בחג? ומה לגבי הדממה כפויה על חשבון ימי החופש שלנו? שחלקנו עדיין עובדים מהבית, השאלות הן רבות. התייעצנו עם עו"ד ורו"ח נמרוד רטנר, מנכ"ל לשכת מומחי שכר, אודות הזכויות שמגיעות לנו.

כמה שעות עובדים בערב החג?

נהוג לחשוב שבערב חג יש לעבוד רק חצי יום, כי כך נוהגים מרבית מקומות העבודה. לפי החוק, מספר שעות העבודה בערב החג יהיה שעה אחת פחות משעות העבודה הרגילות במקום העבודה, וייחשב יום עבודה מלא. לדוגמא: במקומות שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, יום עבודה בערב חג יהיה בן 8 שעות.

עם זאת, שימו לב: למרות שבמרבית בתי העסק בערב חג נהוג לעבוד רק "חצי יום", אם תיקחו יום חופש בערב החג – לפי החוק המעסיק רשאי לחשב את החופשה כיום שלם (על-פי "חוק חופשה שנתית").

המעסיק שלי חושש מאוד מהידבקות, ומבקש ממני לא ללכת למפגש משפחתי בערב החג ו/או לתפילות. האם הוא יכול לחייב אותי?

מעסיק אינו יכול לחייב את העובד כיצד לנהוג. אולם, אין מניעה שהמעסיק שלכם יפנה אליכם בבקשה אישית שתקפידו על הכללים שנקבעו על ידי משרד הבריאות.

מדובר בתקופה עם המון הוצאות, האם המעסיק יכול להקדים לי את תשלום דמי החופשה?

בסעיף 11 לחוק חופשה שנתית ישנה אפשרות להקדים את דמי החופשה ולא לחכות להם שישולמו בתלוש המשכורת ה"רגיל". אם עובד/ת לוקח/ת חופשה מרוכזת של 7 ימים ומעלה או מוצא לחופשה מרוכזת של 7 ימים ומעלה, ורוצה להקדים את תשלום דמי החגים - המעסיק חייב לשלם לו את ימי החופשה כמקדמה לכל המאוחר שני ימים לפני תחילת החופשה.

 חופשה בערב חג ובחול המועד – על חשבון מי?

יום חופשה בערב החג או בחול המועד דינו כיום חופשה מלא. כפי שבעד יום עבודה בערב חג עובד זכאי לשכרו המלא (כמו שהסברנו בפסקה למעלה), וכשם שבצאתו לחופשה בימים האמורים מקבל העובד תשלום דמי חופשה בגין יום עבודה מלא, ולא מחצית דמי החופשה. עם זאת, אם קיים במקום העבודה הסכם או נוהג לפיו אפשר לקזז פחות מיום מלא מימי החופשה הצבורים לעובד, בשל יום חופשה בערב חג – חייב המעסיק לפעול לפי ההסכם או הנוהג.

או במילים אחרות: ישנם מקומות עבודה בהם נהוג כי יום החופש בחג עצמו הוא על חשבון המעסיק, וערב החג מתקזז חצי על חשבון המעסיק וחצי יום חופש ממכסת הימים הצבורים של העובד – זה אולי מעט מקומם, אך חוקי לגמרי.

מה קורה אם יוטל סגר מקומי על השכונה שלי ולא ניתן יהיה להגיע למשרדים או למקום העבודה?

זו סוגיה סבוכה בתחום יחסי העבודה, שבינתיים אין לגביה פתרון חד-משמעי. ככלל, אם לא ניתן לעבוד מהבית, המעסיק אינו מחויב לשלם לעובד על היעדרות מהעבודה עקב הטלת הסגר המקומי. העובד רשאי לבקש ימי חופשה לגבי ימי ההיעדרות, אולם המעסיק מצידו אינו מחויב לאפשר לו לצאת לחופש. עד שהמדינה לא תחליט מהם הנהלים במקרים שכאלה, אם הגעתם למקרה שכזה – חשוב לשוחח עם המעסיק ולהגיע להבנות.

הידעתם? ימי החופשה בחג נקבעים על פי הדת

על פי חוק העבודה והמנוחה, המעסיק מחויב לתת בימי החג חופשה על חשבונו לעובדיו, על פי דתם. ליהודים יש 9 ימי חג בשנה בהם אסור למעסיק להעבידם. ימים אלה הם ימי חופשה על חשבון המעסיק, ולא על חשבון ימי החופשה של העובדים, כך שאין פגיעה בתלוש המשכורת.

עובדים מוסלמים זכאים בסך הכל ל-11 ימי חופשה בימי חג, נוצרים זכאים ל-9 ימים ואילו דרוזים ל-13 ימים בשנה. אגב, לעובדים לא יהודים יש זכות לבחור את ימי החופשה בתשלום לפי חגי היהודים, אבל אם יעשו כן הם לא יכולים לקבל גם תשלום על חופשה בחגי הדת שלהם.

יש לחדד כי עובד שאינו יהודי, רשאי כאמור לבחור האם לקבל ימי חג בתשלום בחגי ישראל או בחגים הרלוונטיים לדתו. ככל ובחר לקבל תשלום בגין חגי דתו, ומקום העבודה שלו סגור בחגים היהודיים, אותו עובד לא יקבל כפל תשלום עבור חגי דתו ועבור חגי ישראל, אולם ניתן לשלם לו דמי חופשה עבור ימי החג היהודיים, במידה ומקום העבודה סגור בימים אלה.

אני עובד בארץ, ואיני יהודי. האם אני יכול לבחור חופש בזמן אחר – ולא בחגי ישראל?

עובד לא יהודי יכול לבחור האם יקבל את ימי החג היהודים או ימי החג לפי דתו, כל עוד יסוכם מול המעסיק שימי החג לא יעלו על 9 ימים ויישארו קבועים למשך כל תקופת ההעסקה. אגב, לפי ביהמ"ש, עובדים שאינם יהודים יכולים גם לבחור יום מנוחה שבועי שאינו בשישי/שבת/ראשון, כל עוד היום בשבוע הוא קבוע.

האם המעסיק רשאי להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת ("הדממה") על חשבונם?

יש מקומות עבודה ש"מכריחים" את העובדים לקחת ימי חופשה בחג, ולא שוכחים כמובן להוריד את הימים האלה מהמכסה השנתית. יש עובדים שזה מתאים להם (בעיקר כאלה שלא לוקחים חופש אלא אם "מכריחים" אותם), ויש כאלה שפחות. בהתאם לסעיף 9 לחוק חופשה שנתית, המעסיק חייב להודיע לעובד על "חופשה מרוכזת" לפחות 14 יום מראש, אם החופשה המרוכזת נמשכת מעל ל-7 ימים.

ככלל, המעסיק רשאי להוציא את העובד לחופשה מרוכזת בתאריכים שהוא בוחר - כגון חול המועד סוכות - אולם, במקרה שלעובד אין מספיק ימי חופשה צבורים, המעסיק חייב לאפשר לו לעבוד או לשלם לו אף שאינו עובד. במקרים מסוימים ימים אלו ייחשבו כחל"ת (וגם אז - רק אם העובד הסכים לכך מראש ובכתב). 

ואם בכל זאת אתם נדרשים לעבוד בחג

על פי החוק, אם אתם עובדים בחג הרי שאתם זכאים לתוספות של לפחות 50% (כדין עבודה בשבת). כלומר 150% לפחות מהשכר ביום רגיל. אם במקום העבודה שלכם חל הסכם קיבוצי, צו הרחבה או שיש לכם חוזה אישי המעניקים גמול גבוה יותר מהמחויב על פי חוק – המעסיק חייב לשלם לכם בהתאם לגמול זה.

גובה התשלום עבור ימי החג יקבע בהתאם לאופי העבודה של העובד: עובד יומי יקבל תשלום עבור יום עבודה רגיל (למעט תשלומים אחרים כמו שעות נוספות והחזר הוצאות), ואילו תשלום ימי החג לעובד שעתי יקבע בהתאם למספר השעות הממוצע ליום לפי השנה האחרונה.

הזכאות לתשלום דמי חגים שונה בין עובד בשכר (עובד יומי/שעתי) לעובד חודשי. בהתאם לצו ההרחבה, עובד בשכר זכאי לתשלום עבור ימי חג רק בתנאי שעמד בשלושת התנאים הבאים במצטבר:

1. צבר 3 חודשי ותק מלאים.

2. עבד יום לפני החג ויום אחרי החג, ואם לא עשה כן היה הדבר בהסכמת המעסיק, או בגלל מחלה/חופשה מאושרת.

3. החג לא חל בשבת ובהתאם לתוספת הראשונה לצו ההרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר ולפסיקה, החג לא חל ביום הפנוי מעבודה של העובד.

ראוי לציין שעל פי הפסיקה, עובד במשמרת שלא עבד בסמוך לחג מאחר ולא שובץ במשמרות באותם ימים, יראו בו כאילו נעדר בהסכמת המעסיק והוא יהיה זכאי לדמי חגים (בכפוף לעניין הוותק של 3 חודשים והחג לא חל בשבת או ביום הפנוי מעבודה של העובד). עובד חודשי יקבל את שכרו החודשי הרגיל מבלי ששכרו ייפגע מההיעדרות עקב החג - או במילים אחרות: אינו זכאי לתשלום נוסף עבור ימי החג.

ואם הכריחו אותי לעבוד בחג בלי שרציתי?

בעקבות פסק דין שניתן במשפט אלכסנדר מטווייב נגד הרשות לשיקום האסיר - שמחזק את הפסיקה בנושא - נקבע כי מעבר לתשלום הרגיל של שכר העבודה בחגים, עובד יהיה זכאי ליהנות מתשלום נוסף של "דמי חגים". כלומר עובד יזכה לתשלום בסך 250% משכרו הרגיל (שכר שיורכב משכרו הרגיל בתוספת 150% והן מדמי חגים). התנאי המרכזי לקבל התשלום הכפול הוא כאשר המעסיק כופה עלייך לעבוד בחגים או מתעלם מקיומו של החג בבואו לשבץ את העובד במשמרות.

ואם אתם עובדים במקומות שבהם אתם נהנים מ"עמלות מכירה"?

אם אתם עובדים למשל בחנויות בגדים, במוקדי מכירה, כתועמלנים, ובעיקר - כאנשי מכירות. בעקבות פסק דין קסטרו מודל נגד אור שחם, חודדה הסוגיה שאין להכליל את עמלות המכירה המגיעות לעובדים במסגרת השכר לצורך תשלום דמי חגים. כלומר, אם אתם עובדים באחד המקומות בהם מקבלים עמלות, תשלום "דמי החגים" יהיה בהתאם לשכר הבסיסי החודשי שלכם ללא התחשבות בעמלות ובבונוסים על מכירה.

עבודה בחול המועד – נחשבת כמו עבודה ביום רגיל? כן, אבל...

בחוקי העבודה אין התייחסות לשעות העבודה בימי חול המועד, ולכן יש לראות בימי חול המועד ימי עבודה רגילים, כך על פי החוק. ואולם, ישנם הסכמים קיבוציים (למשל של עובדי ההסתדרות והמגזר החקלאי) בהם נקבע יום עבודה מקוצר בימי חול המועד, ומעסיק עליו חל הסכם שכזה חייב לנהוג בהתאם לאמור בהסכם. אי לכך, מקובל במקומות עבודה רבים לעבוד בימים אלה מספר שעות נמוך מבימי עבודה רגילים.

אם חליתי בתקופת החגים, במקום ימי חופשה ירדו לי ימי מחלה?

על-פי חוק דמי מחלה, תקופת המחלה של עובד במשכורת חודשית כוללת ימי מנוחה שבועית וחגים, כך שיש לנכות ימים אלה ממכסת ימי המחלה הצבורה לזכותו. לעובד ששכרו משולם על בסיס שעתי/יומי, תקופת המחלה שלו אינה כוללת ימי מנוחה שבועית (סופי שבוע) וחגים, על פי חוק. לכן אין לנכות ימים אלה ממכסת ימי המחלה הצבורה לזכותו, אלא אם כן הוא נוהג לעבוד בימי מנוחה וחגים על פי היתר.

מה קורה כאשר יום חג נופל בתוך חופשה שנתית שלקח העובד?

במקרה כזה, כמובן שיום החג "מנצח" את יום החופש, ולכן המעסיק לא יכול לחשב את יום החג כיום חופש. החופשה השנתית מהווה תוספת לימי החג, רק שימו לב בתלוש שלא טעו לכם בחישוב.

עובדי קבלן – שגם אתכם לא יקפחו

אם אתם עובדי קבלן שעובדים לפחות 3 חדשים במקום עבודה מסוים, הנכם זכאים לאותם תנאים בחופשות חגים ובעבודה בחג כמו העובדים השכירים האחרים במקום העבודה.

ומה לגבי הצ'ופרים - הרמות כוסית ומתנות לחג בעידן הקורונה 

ונעבור לחלק האהוב על כולנו: שי לחג

נתחיל בהודעה דרמטית: החוק אינו מחייב את המעסיק לתת לעובדיו מתנה לכבוד החגים. שמעתם? לפי החוק היבש הוא לא חייב לצ'פר אתכם.

יחד עם זאת, אם המעסיק נהג לאורך תקופה לתת לעובדיו מתנה לחג, הוא מחויב להמשיך ולפעול בדרך זו. אם חל על המעסיק הסכם קיבוצי או צו הרחבה המחייבים אותו בשי לחג, הוא אמור לנהוג בהתאם לכך.

גם עובד שנעדר סמוך לחג ולא קיבל את השי, יקבל אותו לאחר חזרתו לעבודה. המתנות השכיחות לחגים הן שוברי קנייה בסכומים שונים, אך מקובל גם לתת מוצרי חשמל או מתנות צנועות יותר כמו בקבוקי יין, עציצים או סלסילות ממתקים. דעו שהמעסיק יכול לתת גם בונוס כספי ולא מתנה בפועל.

האם עובד/ת שנמצא/ת ב"חופשת לידה והורות" זכאי לקבל מתנות לחגים?

התשובה זהה לשאלת העובדים הנמצאים בחלת - זה תלוי במעסיק ובנורמה הנהוגה במקום העבודה. אמנם המעסיק אינו מחוייב לכך, אך לרוב מעסיק נורמטיבי ישלח מתנה לחג גם אם העובד או העובדת נמצאים בחופשת הורות או לידה, כי הם כמובן עדין חלק בלתי נפרד ממקום העבודה.

טיפ קטן למעסיקים: אל תחסכו מתנות מעובדים הנמצאים בחופשות. הם יעריכו זאת, ויחזרו לעבודה עם חיוך גדל יותר על הפנים וללא תחושת ניכור.

מתנה לחג חייבת במס – רצוי שהמעסיק יגלם אותה

עובדים רבים מתרעמים על כך שבתלוש המשכורת הבא אחרי החג - בו קיבלו שי מהמעסיק - שווי המתנה מתווסף לשכרו של העובד והנטו צפוי לקטון. ובכן, על פי פקודת מס הכנסה, מתנה לחג נחשבת ל"טובת הנאה", אשר חייבת כולה במס החל מהשקל הראשון של שוויה. יש מעסיקים הנוהגים לגלם את המס המוטל ואז הם מעניקים לעובד תוספת שכר חד פעמית בשווי המתנה, כך ששכר הנטו של העובד לא יקטן בשל תשלום המס.

מדובר בבחירה של המעסיק – אין חובה בחוק לגלם את השי. אם המעסיק שלכם עושה זאת, זכיתם במעביד הוגן ונדיב.

קיבלתי מהמעסיק דמי חגים. האם המעסיק צריך להפריש לי פנסיה על כך?

אין קביעה חד- משמעית בדיני העבודה. עם זאת, לאחר פסיקה של בית הדין הארצי - שקבעה שיש להביא בחשבון בהפרשות לפנסיה גם תשלומים ששולמו בעד חופשה, מילואים וחגים, שהם תשלומים המהווים תחליף לשכר עבודה - ניתן לומר כי דמי חגים מהווים חלק מהשכר הקובע לפיצויי פיטורים ולהפרשות הפנסיוניות.

אני עובד באופן קבוע בימי שלישי, והשנה ראש השנה נופל על יום שלישי. הבוס שלי ביקש ממני להשלים את היום שאני לא מגיע לעבוד ביום אחר בשבוע. האם אני יכול לסרב לו, והאם זה יפגע לי בזכאות ל"דמי החגים"?

העובד יכול לסרב כיוון שנקבע בהסכם העבודה שהוא עובד ביום מסוים ולא ביום חלופי, אבל אם מתאפשר לעובד לעבוד ביום האחר - הדבר לא יפגע לו בדמי חגים. כמו כן, הסירוב לעבוד ביום אחר אינו יפגע בדמי החגים.

השלמתי את היום שהבוס ביקש, אבל זה לא היה במהלך החג. האם זה יפגע לי בזכאות ל"דמי החגים"?

בהתאם לפסיקה, העובד יהיה זכאי לתשלום דמי חגים למרות שהשלים את יום העבודה במועד אחר, כלומר - הוא יהיה זכאי לתשלום כפול, גם על החג וגם על יום העבודה שהשלים.

יש אירוע של העבודה, "הרמת כוסית", והמעסיק מתעקש שנגיע למפגש פיזית. האם הוא יכול לחייב אותנו? האם יכול לפטר אותנו או לנקוט בסנקציות אחרות במידה ולא נגיע?

ככלל, חשוב שתדעו שמעסיק אינו יכול לחייב עובד להגיע על חשבונו (כלומר - ללא קבלת תשלום ומחוץ לשעות העבודה) להרמת כוסית או לכל אירוע אחר שמקיימת החברה. אם במקום העבודה שלכם מקיימים הרמת כוסית בטווח שעות העבודה, והאירוע עומד בכל הכללים וההנחיות של משרד הבריאות, העובדים מחוייבים להגיע לאירוע (בדיוק כפי שהם מחויבים להגיע לעבוד במשרד). עם זאת, בתקופה מורכבת כל-כך, אם עובד זה או אחר יחשוש להגיע לאירוע חברתי שמקיים המשרד בו הוא עובד, סביר שהמעסיקים יפגינו רגישות והבנה לכך ויאשרו את ההיעדרות, ולא ינקטו צעדים כלשהם. החשש של העובדים להגיע לכאלה מפגשים גבוה במיוחד בקרב מקומות העבודה בהם עובדים טסים הרבה לחו"ל.

אגב, טיפ קטן: חשוב לשמור על עקביות גם בכל הנוגע ליחסי העבודה שלכם ולהתנהלות מול המעסיקים. מרבית המעסיקים אמנם רגישים למצב ומקבלים בהבנה היעדרויות ממקומות העבודה, אבל אם מצד אחד אמרתם למעסיק שאתם חוששים להגיע למשרד או להרמת כוסית, ומצד שני - כמה ימים אחר-כך העליתם לרשתות החברתיות (או בכל דרך אחרת) תמונות שלכם מחופשות, ממסיבות רבות משתתפים או מאירועים פרטיים בהם מתקהלים הרבה אנשים שאינם שומרים על ההנחיות, קחו בחשבון שבפעם הבאה שתבקשו להיעדר אתם עלולים להתנגד בהתנגדות.

 יש אירוע של העבודה בעיר שנחשבת "אדומה". אני חושש להגיע... האם אני חייב? האם המעסיק יכול לפטר אותי או לנקוט בסנקציות אחרות במידה ולא אגיע?

על פניו, המעסיק יכול לדרוש מכם להגיע לאירוע, כל עוד הוא עומד בכללים ובהנחיות של משרד הבריאות. אבל שוב, בתקופה הנוכחית שעוברת על כולנו, מרבית המעסיקים צפויים לגלות הבנה ורגישות כלפי עובדים שחוששים להגיע בשל החשש להידבק בווירוס הקורונה, ולא יפגעו בהם.

באפליקציית איזי ריכזו את כל בתי העסק שמכבדים תווי קניה - לפי סוג התו שקיבלתם: