המדריך למתמקם: האם רילוקיישן הוא עדיין החלום הגדול?

הם יוצאים בהמוניהם מדי שנה לחו"ל בעקבות העבודה והחלום - לגור מספר שנים במדינה אחרת ובתנאים נוחים. אין ספק שהמעבר הזה כרוך בלא מעט אתגרים וקשיים, שחלקם צולחים ואף מצליחים ליהנות, אבל חלק לא קטן מהם מגלה שהחלום הגדול מתנפץ במבחן המציאות, ומגיע למצבים קיצוניים של התפטרות וחזרה לארץ. מה גורם לתהליך המעבר לארץ אחרת להיות מוצלח או כושל, האם הוא משתלם כלכלית בכלל והאם מדובר בסוג של חלום ישראלי אוטופי שנסק לגבהים חדשים בעידן ההיי טק, אבל לא מצליח כיום לעמוד בהייפ הענק שיצא לו?

למה בכלל להעסיק ישראלים בסניפים של חברות גדולות בחו"ל? חברת Vonage שהוקמה בשנת 2000 בארה"ב היא ספקית מובילה של שירותי תקשורת מבוססי ענן ללקוחות עסקיים ופרטיים. הדס פרידמן, מנהלת משאבי האנוש של וונאג', מספרת כי לפני כ-6 שנים הוקם סניף של החברה בארץ במטרה להקים צוות שיתעסק במובייל וחדשנות מתוך תפיסה כי ישראל היא אומת סטארטאפ וכי יש כאן "מוחות ואנרגיות יוצאות דופן".

לא משתלם לכם לגייס עובדים אמריקאיים במקום להעביר לרילוקיישן?
"עובד ישראלי לא מרוויח יותר מעובד אמריקאי, וההשקעה הכספית בו היא חד פעמית ובעיקר בהתחלה. בישראל אנחנו נוחלים יותר הצלחה באיתור טלאנטים מאשר בחו"ל".

מהי מידת המעורבות שלכם בתהליכי הקליטה של העובדים?
"החברה מעורבת ותומכת בתהליך הקליטה הן מבחינת חבילת הרילוקיישן והן מבחינת העזרה בכל נושא המעבר והטיפול בוויזה. חבילת הרילוקיישן כוללת ביקור זוגי לחיפוש בית, דיור ואחסון זמני, העברת תכולת הבית ומענק כספי עימו העובד יכול לבחור היכן להשקיע (יועץ מס/ יועץ להבדלים תרבותיים ועוד) ורכב, בין אם העובד מגיע לבד או עם המשפחה וכל זאת נעשה בסיוע צמוד של החברה. יש לנו עובדים שעשו רילוקיישן לפני 4 ו-5 שנים לארה"ב ועדיין נמצאים בחברה. אנו דואגים להם לכל תהליך קבלת הגרין קארד".

פרידמן מסבירה כי המעבר לחו"ל לא בהכרח טומן בחובו קידום מקצועי, תלוי בעיקר בתפקיד ובצורך. בנוגע למשכורת, נעשית התאמה לשוק המקומי. "בשוק העבודה בארה"ב השכר לרוב יותר גבוה מישראל, מצד שני אין להם הפרשות סוציאליות".

אילו עובדים יתאימו לרילוקיישן?
"עובדים מקצועיים, שיש ביכולתם להתחבר לתרבות אחרת, ועם זאת מבינים את האתגרים שהמעבר טומן בחובו. לרוב יהיו אלה עובדים עצמאיים שימשיכו להיות מנוהלים על ידי מנהל היושב בארץ. נשלח אדם שנדע שהוא יסתדר עם החברה וייטמע בצוות בצורה טובה, שאם ניתן לו פרויקט, תהיה לו האחריות לקדם אותו. עובדי הרילוקיישן יהיו בעלי ניסיון, ולצרכי הויזה, צריכים לעבוד שנה בחברה לפני המעבר".

המדינות עם הכי הרבה משרות רילוקיישן לישראלים - ארה"ב וסין:

נתונים: רילוקיישן סורס. עיצוב: סטודיו mako

עוברים לאמריקה, מחפשים עוגן ישראלי

איה שמואלי לבקוביץ הגיעה לפאלו אלטו בקליפורניה לפני כעשור בעקבות רילוקיישן של בן זוגה. לאחר מספר שנים בהן עבדה בקונסוליה הישראלית והבינה שיש מקום להקים חברה שתענה על הצרכים של הישראלים במקום, היא החליטה להקים את "עוגן רילוקיישן" - חברה המסייעת לישראלים שעובדים בחברות שונות או לסטודנטים לעשות מעבר חלק לעמק הסיליקון (לאחרונה אף השיקה החברה סניף נוסף בניו ג'רזי). מי שלמעשה שוכר את שירותי עוגן הן חברות הסטארט אפ - אפל, גוגל, פייסבוק, על מנת שילוו את הישראלים במעבר. "אנחנו עושים להם הכנה ותיאום ציפיות, מספרים על האזור, מתדרכים לגבי הבירוקרטיה ושלל המסמכים שהם צריכים להביא, וגם מחפשים להם דירה לגור בה ומוסדות חינוך לילדים", מספרת שמואלי לבקוביץ. 

עוגן רילוקיישן היא לא החברה היחידה שעוסקת בתחום, קיימות גם חברות אמריקאיות המסייעות למי שעושה רילוקיישן, אך ייתכן שהן לא עונות על הצורך התרבותי של הישראלים. "מה שנחשב לשכונה טובה בעיני האמריקאים לא תהיה בהכרח טובה לישראלים. בנוסף, אצלנו הכול מתנהל בעברית, פעמיים בשנה אנו עורכים כנס בארץ, בו אנחנו מפגישים את המשפחות שעושות רילוקיישן, ומחברים ביניהן, על מנת שיעברו יחד את התהליך. אנחנו זמינים עבורם בטלפון ובוואטסאפ, ולפעמים אף מוצאים להם בית כשהם עוד בישראל. לבנות הזוג שלא עובדות ושלרוב פחות מכירות את הסביבה אנחנו עושים מפגשי בוקר חברתיים, ובנושאים מקצועיים כמו ביטוח בריאות, פיננסים. במעגל הזה נוצרות חברויות חזקות, כי רובן נמצאות באותו מקום, ובכלל אנו מלווים אותם עד שהם מרגישים שהצליחו להתאקלם"

מה מייחד ישראלים שעושים רילוקיישן לעומת אחרים?
"ישראלים מחפשים קרבה וקהילה של ישראלים אחרים, כדי להקל על הילדים ועל עצמם ליצור חברויות ושיהיה מישהו שיבין אותם. בדרך כלל הם מרוכזים באותן שכונות ויש להם חיי קהילה ענפים. הם הולכים לאותם בתי ספר, שהם לרוב ציבוריים ולא פרטיים, בגלל יוקר המחייה הגבוה".

לדברי שמואלי לבקוביץ, מדובר בכ-100 משפחות שעוברות פעמיים בשנה: הגל המשמעותי עושה את המעבר בקיץ, בגלל מוסדות החינוך של הילדים, וגל נוסף בין אוקטובר לינואר, בגלל עניינים בירוקרטיים כמו תוקף של ויזה. מאז שהחל עידן טראמפ, מסתמן שהיקף המעברים יתמתן, אך הנושא הזה עדיין מצוי בערפל. כמו כן, בעידן הרשתות החברתיות וקבוצות הפייסבוק עולה השאלה - אם יש צורך ממשי בחברה כמו עוגן רילוקיישן? "בפייסבוק נוצרות קבוצות פעילות וזהו כלי שנותן מענה, אבל על כל שאלה מקבלים אלף תשובות וזה יכול לבלבל יותר מאשר לעזור, ותפקידנו לעשות סדר בעודף מידע שלא תמיד נכון והוא בדרך כלל סובייקטיבי", אומרת שמואלי לבקוביץ.

כשאיה ובן זוגה עברו לקליפורניה הם עברו כזוג, ומאז נולדו להם שלושה ילדים, בעלה של איה כבר סיים את עבודתו בחברה ופתח עסק עצמאי של ייעוץ והשקעה, ולמרות ההצלחה, בקיץ הקרוב הם מתכננים לחזור לישראל. "הגדולה שלנו עולה לכיתה ד' בשנה הבאה, ואנחנו רוצים לחזור לפני שזה מאוחר מדי לעבור, ולהיות עם המשפחה שלנו בישראל, כי אין לה תחליף. אבל נשאר כאן צוות שלם שינהל את הפעילות ואני אהיה בישראל כדי להכין את המשפחות למעבר".

ביפן משלמים על אי עמידה בזמנים

כשאנחנו שומעים על רילוקיישן, אנחנו חושבים "אמריקה", ואכן רוב המשרות שדרכן ישראלים מגיעים לרילוקיישן מפוזרות בארה"ב. אבל ישראלים מגיעים לכל מקום, גם ליפן. לטם גיא הוא מנהל בכיר לאבטחת סייבר בחברת סייבריזן-יפן, והוא מספר שהחודשיים הראשונים ביפן היו קשים מאוד, בעיקר ברובד החברתי. "למדנו, בעיקר אשתי ליאורה, איך למצוא את הקבוצות המתאימות בפייסבוק ואיך לגשת לאנשים זרים (וגם יפנים) ברחוב ופשוט להתחיל לדבר. אחרי חודשי ההסתגלות התחלנו לטייל בטוקיו וביפן בכלל ולהכיר את התרבות, ומהרגע הזה החוויה שינתה כיוון והפכה להיות מאוד חיובית. אחד היתרונות שלנו הוא שאנחנו נמצאים כאן לזמן מוגבל ויחסית קצר - שנה אחת, לכן קל לנו להתעלם מהקשיים ולהסתכל על התקופה הזו כאל טיול אחד ארוך".

כמה זמן לקח לכם להתרגל לאקלים התרבותי של טוקיו? 
"ברילוקיישן לטוקיו, לטוב ולרע, אתה אף פעם לא מתרגל לתרבות היפנית. היא פשוט שונה מדי, פנימית וחיצונית. ישראלי שחי ביפן עשור וחצי ירגיש כמו תייר משודרג, אבל לא כמו מקומי. זה כמובן קשה כי אתה לא גר במקום שמרגיש מרכז חייך, אבל יש לזה גם יתרונות - אתה לא חייב תמיד להתנהג כמו יפני. זה בסדר למשל שזר יעזוב את המשרד לפני הבוס, מה שלא נהוג בדרך כלל. המעבר כרוך בהרבה לוגיסטיקות מקומיות, וכולן ביפנית, לכן קריטי שלעובד יהיה עוזר או עוזרת יפנים שיכולים לעשות את הדברים הללו איתו ועבורו".

עם אילו אתגרים התמודדת? 
"בעבודה יש הרבה שינויים תרבותיים שחייבים להפנים ומהר, אחרת עושים טעויות מיותרות. צריך לדעת איך מתנהגים מול בוס יפני, צריך להבין איך מניעים חברים לעבודה ואיך עונים ללקוחות. זה שונה מאוד מארה״ב והפוך לחלוטין לארץ. לדוגמא, לקוח יפני לא יכול לחיות באי ודאות. כל שאלה צריכה להיענות, והתשובה צריכה להכיל תאריכים והתחייבויות. ובהתחייבויות צריך לעמוד. הנטייה שלנו היא לתת הערכות אופטימיות ותאריכים הם יותר כמו יעד שאפתני ופחות התחייבות. ֿביפן זה מסוכן מאוד, אתה משלם הרבה יותר על אי עמידה בזמנים מאשר על הערכות ארוכות".

בניגוד לעמק הסיליקון ואזורי רילוקיישן אחרים בארה"ב ובאירופה, בהם מרוכזים הרבה מאוד ישראלים, ביפן אין קהילה ישראלית גדולה ובכלל אין קהילות רילוקיישן משמעותיות. גיא מספר שהקהילה הישראלית קטנה וקהילת ה-Expat - עובדים זרים בתפקידים מקצועיים, גדולה אבל לא מרוכזת באותו אזור. "אנחנו חיים בשכונה שנחשבת לשכונה של זרים, ועדין להערכתי אחוז הזרים בה הוא לא יותר מ-15%". 

ראש צוות פיתוח תוכנה ומנהל פרויקטים - המקצועות המבוקשים ביותר

לדברי אילן רביבו, מנכ"ל חברת א.יוניברס טרנזיט, עד לפני מספר שנים חלק בלתי מבוטל מהישראלים יצאו למשרות רילוקיישן באפריקה בעשרות הפרויקטים בתחום התשתיות וההנדסה, בהם הועסקו מאות מהנדסים. בשל בעיות כאלו ואחרות חל שינוי במפת הגיוס, וכיום מרבית העובדים שנשלחים מועסקים בתחום ההיי טק. "הערך המוסף של הישראלים הוא בתחום הפיתוח וניהול הצוותים ורבים מהם מחזיקים בידע ייחודי שבא לידי ביטוי בביקושים לישראלים באותם תחומים".

בהתאם לנתוני סקר שערכה חברת רילוקיישן סורס, בשנת 2016 חלה ירידה בשיעור של 50% במספר מהנדסי בשטח בתחום הטלקום שיצאו למשרות רילוקיישן, כמו כן נרשמה ירידה בשיעור של 80% במומחים בתחום PPC שנשלחו לעבודה במדינות זרות. בנוסף, נרשמה ירידה בשיעור של 67% באיוש מנהלי כספים במשרות רילוקיישן. לדברי עו"ד קן תור, מומחה לדיני ניוד עובדים, הסיבה לכך היא שבתחומים אלו ניתן למצוא כיום ביתר קלות עובד מקומי, כל שכן לאור העובדה כי ההון האנושי באותן מדינות "הושבח" ורכש מיומנות מאותם מומחים מחו"ל.

"כל מומחה זר משאיר אחריו את הידע באותה המדינה בה עבד והעובדים המקומיים 'מתגלחים על זקנו' ומפתחים מיומנות באותם תחומים. כמו כן, היות ועלות העסקת מומחה זר יקרה ב 200-400% מהעסקת מומחה מקומי - לחברות משתלם הרבה יותר להשקיע מאמץ באיתור עובד מקומי. הפער המשמעותי בשכר נובע מכך כי בשונה מהעסקת עובד מקומי, חברה שמעסיקה מומחה זר נדרשת כאמור לממן גם את הוצאות שהייתו, מלבד תשלום שכר חודשי", אומר עו"ד תור ומוסיף כי מנתונים שנאספו, נראה כי חלה עליה בשיעור של 6% בשכר שמשלמות החברות המעסיקות לעובדים שנשלחו למשרות רילוקיישן בשנת 2016. "ההסבר לכך נעוץ בשני גורמים: עליה בהיקף הביקוש למומחיות בתחומים מסוימים, וכן העובדה כי עלויות העסקתם התייקרו בשנים האחרונות. במרבית המקרים, החברות נושאות בנטל מימון שהיית העובד בחו"ל ועלות שהייתו התייקרה".

נתונים: רילוקיישן סורס. עיצוב: סטודיו mako

כמה עולה רילוקיישן? שאלה טובה ויקרה. לדברי רביבו, הוצאות המחיה משתנות באופן משמעותי בין מדינה ומדינה. בלונדון לדוגמא שכ"ד שישולם עבור דירת שלושה חדרים נע סביב 5,000$ - 7,000$, בנוסף להוצאות שוטפות העומדות על סכום של 4,500$. בקליפורניה שכ"ד יעמוד על סכום שנע בין 4,000-6,000$ וההוצאות השוטפות יהיו 4,000$ בממוצע. בהונג קונג עלות המחייה יקרה וזה יבוא לידי ביטוי בגובה שכ"ד המאמיר לסכומים של 13,000$–10,000 וההוצאות השוטפות – 6,000$ בממוצע. בנוגע להוצאות חינוך למשפחות, במדינות רבות בעולם יש בתי ספר ציבוריים טובים כך שאין צורך לשלוח את הילד לבתי ספר פרטיים, אולם במידה ואין, מקובל כי החברה היא שמשלמת רכיב זה, שעלותו יכולה להגיע לעשרות אלפי דולרים בשנה

ביטוח ומס הכנסה גם פה - וגם בחו"ל

הידעתם? בין אם אנחנו שכירים או עצמאיים, כשאנחנו עובדים בישראל על כולנו חלה החובה לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי, בהתאם לגובה המשכורת. כאשר אדם לא חי בארץ, אך הוא נחשב לתושב ישראלי, הוא עדיין חייב לשלם לשתי הרשויות: למס הכנסה ולביטוח לאומי. לאחרונה אנו משלמים 12% מהמשכורת עבור קצבאות וטיפולים רפואיים שנקבל בעת שנזדקק להם. גבי ויסמן, מנכ"ל אלטשולר שחם בנפיטס – בית השקעות, מסביר שברוב המדינות יש אמנת מס שנועדה להבטיח שאדם ישלם מס רק במדינה אחת. הביטוח הלאומי חתם על אמנות עם כ-15 מדינות, ביניהן גרמניה וצרפת - אך לא עם ארה"ב למשל. לכן אנשים שעושים רילוקיישן לארה"ב נאלצים לשלם פעמיים: ביטוח לאומי, וגם ביטוח במדינה שבה הם שוהים בפועל, כאשר בארה"ב למשל את מס הבריאות הפרטי המעביד משלם.

בנוגע למס הכנסה, בכל מדינה מחשבים אחוזי מס באופן שונה. בארה"ב יש מס פדרלי בדומה למס הכנסה ישראלי, מס למדינה (State), ויש גם מס לעיר (City) בדומה לתשלום ארנונה, אך הוא לא תשלום אחיד אלא נגזר מהמשכורת. גם לרשות מס ההכנסה יש אמנה עם מדינות בעולם, ולמי שעושה רילוקיישן לארה"ב יש קרדיט על המס הפדרלי והמס למדינה או במילים אחרות, מיסים אלו מופחתים לו מסך התשלום. "הפתרון שהחוק מאפשר למי שעושה רילוקיישן הוא לשלם בביטוח לאומי קצבה בגובה 170 ₪ לחודש וכך אותו אדם שומר את הזכות להיות תושב ישראלי, וליהנות מהביטוח הרפואי. לעומת זאת קיים אינטרס לאנשים אלו להצהיר שאינם תושבי ישראל, כדי לא לשלם מס או הפרשי מס", אומר ויסמן ומביא כדוגמא ישראלי שעושה רילוקיישן לארה"ב, שם משלמים בפועל 40% מסים, אך עליו להשלים עוד 10% מס הכנסה לישראל, כי כאן שיעור המס יכול להגיע ל-50%. אם אותו אדם אינו תושב ישראל, הוא משלם רק בארה"ב.

איך מס הכנסה קובע תושבות?
"מעריכים היכן מרכז החיים שלך והבית שאתה נוהג לגור בו. יש אנשים שעושים רילוקיישן לקפריסין והם נוסעים לשם מראשון ועד חמישי. מקובל שאם אדם נוסע לתקופה של מעל 5 שנים יותר קל לו להתחמק מקביעת תושבות. עובדי רילוקיישן לא הגישו דו"ח בישראל ולא יכלו לעקוב אחריהם ואחר המשכורות שלהם, אך לאחרונה שינו את החוק וכעת אדם שנוסע לרילוקיישן חייב להגיש דו"ח בכל שנה. החוק קובע חזקה של מספר ימים: אם מגיעים ל-425 יום בשלוש שנים, אתה נחשב לתושב ישראל, ולפיכך צריך לשלם".

"הרתיח אותי להיות הנספח של אשתי"

לרוב אלו הגברים שבמסגרת עבודתם נעשה הרילוקיישן, ובת זוגם והילדים מתלווים אליהם, אך יש לא מעט גברים שיצאו לדרך בעקבות בנות זוגם. שגיא מזרחי, עובד סוציאלי, התלווה לבת זוגו שעברה לאפריקה בעקבות עבודתה כדיפלומטית. "הייתי בטוח שאמצא פה עבודה בקלות, כי אני עו"ס בעל תואר שני, אך התקשיתי מאוד", מספר מזרחי. כאשר נוכח שיש עוד אנשים במצבו, החליט להקים את Restart – סטארטאפ שייעודו למצוא עבודות בחו"ל לבני ובנות הזוג של אנשים העושים רילוקיישן על ידי קישור ביניהם לחברות ישראליות בינלאומיות שמחפשות עובדים. חברות אלו מציעות ריכוז גבוה של משרות במקומות כמו סן פרנסיסקו, ניו יורק ולונדון.

"הרבה פעמים כשמישהו עושה רילוקיישן, בין אם בגלל עבודה או לימודים - הוא עובר עם המשפחה או לפחות עם בן או בת הזוג שלו. מדובר בדרך כלל באוכלוסיה משכילה ומקצועית בתחומים מגוונים מאוד, שלמרות יכולותיה הגבוהות מתקשה למצוא עבודה בחו"ל רק משום שהיא על תקן מהגרת ולא מקומית. המטרה שלנו היא למפות את בני הזוג שמחפשים עבודה ולשדך אותם לחברות ישראליות שמחפשות עובדים איכותיים בחו"ל. החברות יחסכו את כל עלויות הרילוקיישן בלי להתפשר על איכות העובדים ובני או בנות הזוג ימצאו עבודה - win win קלאסי".

כך למשל, לסטארטאפ שנמצא כעת בחיתוליו פונים מועמדים מ-6 יבשות, בתחומים שונים: ממהנדסות אווירונאוטיקה, דרך מורים וכלה במנהלות בכירות. "כבר הצלחנו למצוא עבודות לכמה אנשים ואנחנו מתחילים לחפש השקעה בכדי להתפתח לשלב הבא".

מזרחי מספר כי מקור ההשראה שלו לפתיחת הסטארטאפ היה מפגש עם משפחות טרם המעבר לאפריקה, שאחד מהם היה מהנדס ותיק באינטל, והשני משפטן ותיק בבית המשפט העליון - שניהם החליטו לתמוך בקריירה של נשותיהם וללכת אל הלא נודע. אך יותר מכל הייתה החוויה של מזרחי באפריקה, שם הציג את עצמו באירועים חברתיים כ"נספח" של בת זוגו. "זה הרתיח אותי שנאלצתי להצטמצם ולהיות 'רק' בעלה, כשידעתי שאני יכול ורוצה להיות הרבה מעבר לכך, החלטתי שאני חייב לפחות לנסות למצוא פתרון".

מזרחי מספר שתגובות הסביבה לכך שהוא מתלווה לאשתו הן מאוד מגוונות, ותמיד בקונטקסט מגדרי - החל מ"כל הכבוד לך שויתרת על קריירה כדי לתמוך באשתך" וכלה ב"אני מבין שאתה הולך בגאווה מתחת לשולחן". "מבחינתי הסיבה העיקרית לזה שאני מתלווה לאשתי היא הצורה שבה אנחנו בונים את התא המשפחתי עצמו על בסיס תמיכה הדדית. אני תומך באשתי ועובר איתה לאפריקה והיא תומכת בי עם Restart, אני ממש לא מוותר על הקריירה שלי רק בגלל שעברתי לאפריקה. מאחר והעבודה של אשתי תדרוש מאיתנו לבצע עוד כמה מעברים בעתיד, חשוב היה לי לבנות סטארטאפ אונליין כדי שאוכל לעבוד מכל מקום בעולם ולא אצטרך להתחיל לחפש את עצמי בכל פעם מחדש".

מזרחי מספר שלמרות שחלק משמעותי מקהל היעד שלו הם בני או בנות זוג של סטודנטים בחו"ל, אשר חייבים לפרנס את התא המשפחתי שלא יכול להתקיים רק ממלגה שמיועדת לאדם בודד, המטרה היא הרבה מעבר לפרנסה. "אדם מתקשה להרגיש שייך או אפילו בעל ערך ללא עבודה. וכשהוא נתקל בשרשרת של סירובים ממקומות עבודה בחו"ל זה פוגע לא רק בו אלא גם בתא המשפחתי כולו. הרילוקיישן הוא גורם לחץ עצום. לאחר שעברנו, היו פעמים שהגבתי בצורה מוגזמת לדברים שאשתי והבן שלי עשו ורק לאחר מחשבה ארוכה הבנתי שזה נובע מהמעבר עצמו. פגשתי הרבה אנשים שהתמודדו עם בעיות משמעותיות בגלל זה ושמעתי גם על משפחות שהתפרקו".

ולפעמים נכשלים: חברות ההייטק עדיין מפסידות מאות מליונים

סיפורים של רילוקיישן מוצלח יש למכביר - אנשים נוסעים לאירופה, ארה"ב או אסיה, ונהנים מהשהות במקום הזר, מטיפוח קשרים עם סביבה חדשה ולמידה של מאפייני התרבות המקומית. אך יש גם לא מעט סיפורים של אנשים שלא צלחו את המעבר. בין אם בגלל שהמשפחה שלהם לא הצליחה להתאקלם או שהם עצמם לא יכלו להישאר.

בשנת 2016 85% מהחברות מימנו לעובד נסיעה מקדימה טרום החתימה על חוזה העבודה, ורובן מימנו גם את עלויות בן או בת הזוג לנסיעה זו. לדברי עו"ד צבי קן תור, מומחה לדיני ניוד עובדים ושותף במשרד עוה"ד קן תור& עכו, החברות מתמודדות עם שיעור גבוה של מקרי כישלון רילוקיישן בהן העובד חוזר לארץ בטרם השלים את המשימה. במקרים רבים הכישלון מקורו בפער בין התמונה שמצטיירת קודם למעבר בנוגע לאיכות החיים במדינה אליה הוא נשלח לבין האופן בו המציאות שם נחוות לו בפועל. "מימון נסיעה טרום חתימה מאפשרת לעובד ולבת הזוג להתרשם באופן בלתי אמצעי מסביבת המגורים החדשה ולבחון את המסוגלות של המשפחה להתמודד עם הפערים הבין תרבותיים", טוען קן תור. בנוסף, 70% מהחברות הסתייעו במהלך השנה בשירות של סוכן מקומי במדינת היעד, שמסייע למשפחה ונותן להם מענה למכלול הצרכים שנובעים מהמעבר.

מחפש מי יקפוץ עליך במטרה לשדוד אותך

רן (שם בדוי), 36, מהנדס תשתיות, מתאר את תקופת הרילוקיישן שלו ככלוב זהב שהוא בחר להתעופף ממנו. לפני כשנתיים נשלח עם עוד שני מהנדסים לרילוקיישן למשך שנתיים לניגריה לצורך ביצוע עבודת פיקוח על סלילת מערכת כבישים. לוי מספר כי רבים מחבריו לעבודה יצאו לרילוקיישן למדינות אפריקה, שם ניתן בקלות לחסוך סכומי כסף משמעותיים בגלל הפער הקיים בין גובה השכר ליוקר המחייה במקום. "עד אז סירבתי להצעות מאחר ולבת הזוג שלי הייתה משרה בכירה בהיי טק והיא לא רצתה לוותר עליה, אך לאחר שנפרדנו החלטתי ללכת על זה". רן נהנה מכל תענוגות החומריות במקום: הייתה לו מבשלת, עוזרת, נהג פרטי, ועוד פינוקים. החברה סבסדה את מימון המגורים שהיה במתחם משודרג של ישראלים - "ידעתי שאני נכנס לכלוב מזהב, אבל לא שיערתי שהוא יימאס עלי כל כך מהר".

לוי ביקר באזור מספר פעמים לצורכי עבודה אך רק לאחר שעבר לשם, הבין את ההבדל העצום בין ביקור של שבוע בניגריה לבין שהות ממושכת במקום. "המרחקים עצומים בין מקום למקום ואתה לא יכול לצאת סתם כך בערב למועדון כי מאוד מסוכן שם. מקרים של שוד, חטיפה וגם רצח הם חלק מחיי היומיום. אתה הולך ברחוב וכל הזמן עסוק בחיפוש מאיפה מישהו יקפוץ עליך במטרה לשדוד אותך. כשיורדת החשכה נשארים בבית או אצל חברים. את כל זה ידעתי גם לפני שנסעתי, אבל לא ידעתי שזה יימאס עלי כעבור זמן יחסית קצר. אפילו ה'ביחדנס' של הקהילה היהודית התחיל להעיק ולהפוך לבלתי נסבל".

פערי תרבות קיימים בכל מדינה שאליה נגיע, ולוקח זמן להסתגל אליהם, אך לוי מספר שהפערים בהם פגש בניגריה לא היה קלים לעיכול. "האלימות היא חלק משמעותי מהחיים שם ויש פערים עצומים בין המעמדות. עוני מהסוג שלא רואים בישראל: מצד אחד אנשים שישנים בזבל ולעומת זאת, עושר שאי אפשר לדמיין אותו אנשים ממש גרים בארמונות".

עם הזמן חש לוי כי למרות כל הפינוקים והשדרוג באיכות החיים, הוא מאבד את החופש והחיים הספונטניים שהיו לו בישראל. בגלל תחושת האיום המתמשכת שהייתה קיימת באפריקה, והאילוץ להישאר סגור עם אותה קהילה קטנה וישראלית. לאחר 7 חודשים הוא מאס בצורת החיים הזו ועזב את העבודה בניגריה. "שילמתי על הצעד הזה מחיר מסוים, הייתה אי נעימות כי תקעתי את העבודה והיו צריכים למצוא מישהו אחר שייכנס במקומי לפרויקט שהחברה זכתה בו. הבוס שלי 'עשה לי פרצוף' למשך שבוע אבל לא פיטרו אותי, והמשכתי לעבוד בפרויקטים בישראל".

עפ"י נתוני הסקר של רילוקיישן סורס, 17% מהעובדים שנשלחו במהלך שנת 2015 לחו"ל למשרות רילוקיישן חזרו לארץ בשנת 2016, מוקדם מהמתוכנן, בשל כישלון ההצבה. בנוסף, כמעט 20% מכלל מקרי הרילוקיישן שנכשלו - במדינות אפריקה, כאשר הסיבה המרכזית לכך היא חוסר תיאום ציפיות בנוגע לאיכות החיים.