חלקנו נמצאים כבר תקופה בבידוד, חלקנו עדיין מגיעים למשרד, חלקנו בדיוק עברנו לעבודה מהבית וחלקנו אפילו הוצאו לחל"ת. התפשטות נגיף הקורונה מביאה איתה אתגרים לא פשוטים לשוק העבודה וגם מעלה לא מעט שאלות. עו"ד קליה קליין, שותפה וראש מחלקת דיני עבודה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, ועו"ד תמר גולן, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד מ. פירון ושות עושות סדר:
דמי מחלה לעובדים השוהים בבידוד:
א. עובד שנאלץ לשהות בבידוד או שנאלץ לשהות עם ילדו ששוהה בבידוד בהתאם להנחיות משרד הבריאות, זכאי לתשלום דמי מחלה בהתאם לקבוע בהסכם העבודה שלו ובהתאם ליתרת ימי המחלה הצבורה שלו. עובד שאין לו יתרת מחלה צבורה לא יהיה זכאי לתשלום דמי מחלה עבור הימים בהם ישהה בבידוד.
ב. אפשר לדרוש מעובד המצוי בבידוד לבצע עבודה מרחוק, במידה ועבודה כזו אפשרית. במקרה כזה, יהיה העובד זכאי לתשלום שכרו הרגיל ולא לדמי מחלה.
ג. נדגיש כי חל איסור על המעסיק לאפשר לעובד להגיע לעבודה כאשר עליו לשהות בבידוד בהתאם להנחיות משרד הבריאות, גם אם העובד מעוניין בכך, וכן נדגיש שחל איסור על מעסיק לפטר עובד ששוהה בבידוד בהתאם להנחיות משרד הבריאות.
חופשה ללא תשלום:
א. ניתן להוציא עובדים לחופשה כפויה ללא תשלום (חל"ת) בשל הקורונה. בעניין זה יצאו הנחיות מקלות משירות התעסוקה הקובעות כי ניתן להוציא עובדים לחל"ת אף מבלי לחייב את העובדים לנצל את ימי החופשה הצבורה להם והם יהיו זכאים לדמי אבטלה בכפוף לעמידה בתנאים הבאים: החופשה ללא תשלום היא לתקופה של לכל הפחות 30 ימים. הם עומדים בתנאים הקבועים בחוק לקבלת דמי אבטלה – כמפורט באתר המוסד לביטוח לאומי.
ב. במידה והמעסיק מחליט להוציא את עובדיו לחופשה ללא תשלום, עליו למלא עבור עובדיו טופס בל 1514 "אישור מעסיק על תקופת העסקה ושכר".
ג. שימו לב שאף על פי ששירות התעסוקה מכנה את החל"ת כחל"ת כפוי, לא ניתן להוציא עובדים לחל"ת כפוי מבלי לקבל את הסכמתם לכך בכתב .
ד. במהלך החל"ת יש להמשיך ולשלם דמי ביטוח לאומי בשני חודשי החל"ת הראשונים. כמו כן, יש להנחות את העובדים לדאוג לרצף הפנסיוני שלהם במהלך החל"ת .
ימי חופשה:
כאמור, בהתאם להנחיות, העובדים אינם חייבים לנצל את ימי החופשה שלהם כדי להיות זכאים לגמלת דמי אבטלה. יחד עם זאת נציין כי יש למעסיק את האפשרות לחייב עובד לצאת לחופשה שנתית ולנצל את הימים הצבורים לזכותו של העובד. אם מדובר בחופשה רצופה של שבעה ימים קלנדריים או יותר, יש לתת על כך הודעה מראש של 14 ימים. אם מדובר בחופשה של פחות משבעה ימים רצופים אין חובת מתן זמן התראה. יצוין, כי בהסכמת העובד בכתב, ניתן לקצר את תקופת ההודעה מראש על יציאה לחופשה.
הפחתת שכר עבודה וצמצום משרה:
ניתן להפחית שכר או לצמצם משרה, אולם חייבים לקבל את הסכמת העובד לביצוע פעולות מעין אלו. בנסיבות אלו, כאשר פעולות אלו נעשות כלפי כל העובדים, עובד אשר לא מסכים לשינוי בתנאי העסקתו יהיה רשאי להתפטר בדין מפוטר.
שינוי סדרי עבודה:
הוראות משרד הבריאות מחייבות מניעת התקהלות, ומניעת הדבקה. בהתאם, מקומות העבודה מחויבים להיערך לשינוי סדרי המשמרות והקטנת מספר העובדים בכל משמרת, כמו גם להישמע להוראות נוספות שעניינן מרחק בין עובדים, מניעת מעבר עובדים בין צוותים, וכדומה. הוראות אלו, שנועדו לצמצם את ההדבקה והחשיפה לנגיף, מצויות בפררוגטיבה הניהולית של המעסיק ובנסיבות הנוכחיות די בהודעה מסודרת בכתב על השינוי בסדרי העבודה.
הכרזה על מצב חירום:
א. במידה ויוכרז מצב חירום ויחייבו סגירת מקומות עבודה, אזי סביר להניח שכפי שנעשה במצבי חירום אחרים (לדוגמא מצבי חירום בטחוניים) יחילו על המצב בשינויים המחויבים את חוק ההגנה על עובדים בשעת חירום 2006 . בהתאם לחוק זה משמוכרז מצב חירום לא ניתן לפטר עובד בשל העדרות מהעבודה או אי ביצוע עבודה ותקופת מצב החירום אינה פוגעת ברציפות בעבודה לצורכי חישוב זכויות סוציאליות.
ב. לעניין תשלום שכר העבודה, בתקופה בה העובד נעדר מעבודתו בשל מצב החירום, אין זכות אוטומטית בחוק לקבלת שכר עבודה בעת שעובד נעדר מעבודתו ולא מבצע עבודה. יש להניח שכפי שהיה במצבי חירום בעבר תהיינה הוראות שעה מיוחדות לתשלום שכר לעובדים שנאלצו לשהות בביתם בשל מצב החירום. בעבר ההוראות קבעו בד"כ תשלום שכר עבודה כנגד קיזוז ימי חופשה והיו מקרים בהם הנטל התחלק בין העובדים, המעבידים ורשויות המדינה. יש להניח שגם במצב הנוכחי המדינה תוציא הוראת שעה מסוג זה.
ומה לגבי פיטורים בעידן הקורונה?
עו"ד תמר גולן, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד מ. פירון ושות' מוסיפה כי "ההנחיות החדשות של הממשלה מטילות על מרבית המעסיקים במשק מגבלות רבות וקשות, והם מחויבים לבצע הליכי התייעלות וצמצום, עד כדי סגירה מוחלטת של בתי העסק. מעסיק שנקלע למצוקה כלכלית בעקבות ההנחיות החדשות יכול לנקוט באחת מהחלופות: להוציא את העובדים לחופשה ללא תשלום, באופן שיקנה להם את הזכות לקבל דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי או לנקוט במהלך קיצוני יותר של פיטורים, במסגרת זו יהא עליו לשלם לעובדים פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת".
מה לגבי אזרח ותיק שעדיין עובד ולא זכאי יותר לדמי אבטלה?
בעקבות התפשטות נגיף הקורונה והוצאת עובדים רבים לחל"ת, הרחיב הביטוח הלאומי את תנאי הזכאות לדמי אבטלה גם לעובדים אשר הוצאו לחל"ת ובלבד שהם עומדים בקריטריונים שנקבעו, לרבות קריטריון גיל (דהיינו גיל העובד הינו בין 20-67). בהתאם, אזרח ותיק אינו זכאי לדמי אבטלה.
עם זאת, אזרח ותיק זכאי לקצבת זקנה החל מגיל 70 ואזרחית ותיקה זכאית החל מגיל 65 בהדרגה (מותנה בשנת לידה), בהתאם לכללים של הביטוח הלאומי.
פנסיונר שעבד ועבודתו הופסקה בשל המצב זכאי לקבל דמי אבטלה?
המשמעות של המונח "פנסיונר" הינה קבלת תשלום פנסיה חודשית.
ככל שמדובר בפנסיונר שהינו אזרח ותיק – הרי שאין לו זכאות לדמי אבטלה, ואולם ייתכן והוא זכאי לקצבת זקנה.
ככל שמדובר בפנסיונר שאינו אזרח ותיק – אזי תשלום הפנסיה החודשית ינוכה מתשלום דמי האבטלה.
מה עם הורים שנאלצים לא להגיע לעבודה כי אין בתי ספר וגנים?
נכון למועד זה, טרם פורסמו הנחיות באשר למשמעות של הישארות הורים בבית עם ילדיהם נוכח המצב.
עובדים שקיימת להם אפשרות לעבוד מהבית יכולים להגיע להסכמה עם המעסיק בדבר עבודה מן הבית.
ככל שלא קיימת אפשרות לעבודה מהבית, יכול העובד לצאת לחל"ת או לנצל את ימי החופשה הצבורים לזכותו.