חזרתי מאיטליה ונדרשתי להישאר בבידוד- האם מגיע לי שכר?

וירוס הקורונה ממשיך לספק כותרות בארץ ובעולם, והוראות משרד הבריאות ממשיכות להתעדכן כל העת בהתאם למצב בארץ ובעולם. על פי ההנחיות אזרחים השבים ממספר מדינות במזרח ומאיטליה, וכן אנשים ששהו בקרבת החולים - נדרשים להישאר בבידוד בביתם.

בעקבות הידיעות עובדים רבים ששבים בימים אלו ממדינות שונות במזרח או באירופה אינם בטוחים כיצד עליהם לפעול, ובעיקר אינם יודעים מה הן זכויתיהם והאם הם זכאים לשכר על הימים בהם יאולצו לשהות בבידוד. פנינו לעו"ד ורו"ח נמרוד רטנר, סמנכ"ל חשבונתון (המרכז לחשבי שכר ומנהלי חשבונות), שיענה על כל השאלות החשובות בנושא:

חזרתי מחופשה בחו"ל - האם אני יכול לחזור לעבודה?

על פי "צו בריאות העם" שהוציא משרד הבריאות המתייחס לנגיף הקורונה - עובד ששהה בסין, בתאילנד, הונג קונג, סינגפור, מקאו וכן באיטליה בשבועות האחרונים, אינו יכול להגיע למקום העבודה בו הוא עובד בישראל (ולא רק שם; אסור לו לשהות גם במקומות ציבוריים, תחבורה ציבורית, מוסדות חינוך וכו'). גם המעסיק, אגב, לא יכול לדרוש מהעובד להגיע. לכן, נכון להנחיות העכשוויות יש לכם "חופשת מחלה" גורפת, ואתם חייבים לשהות בבידוד.

איך זה יחושב?

אנחנו מקווים שיש לכם מספיק ימי מחלה, כי הבידוד ייחשב כימי מחלה של העובד. ביום הראשון, העובד לא יהיה זכאי לדמי מחלה. בימים השני והשלישי למחלתו – העובד זכאי ל-50% מהשכר. ביום הרביעי למחלה ואילך – העובד זכאי ל-100% מהשכר. שימו לב שישנם מעסיקים אשר משלמים ימי מחלה כבר החל מהיום הראשון.

ומה לגבי עבודה מהבית?

עובדים שכירים ועצמאים שיכולים לעבוד מהבית יכולים כמובן להמשיך ולעבוד. הצו אינו אוסר על עבודה מהבית בזמן הבידוד.

מה קורה כאשר לעובד אין מספיק ימי מחלה (או שלא נותרו לו ימי מחלה כלל)?

במקרה כזה, כל עוד לא נקבע אחרת - העובד לא יהיה זכאי לתשלום כלל. עם זאת, בגלל הסיטואציה החריגה, לא מן הנמנע שהמדינה תחליט בשלב מסוים ללכת לקראת העובדים שהבידוד נכפה עליהם ותקבע שתקופת הבידוד לא תיכלל בימי המחלה הרגילים של העובד (אבל כאמור, המדינה עדין לא הודיעה משהו כזה).

האם המעסיק יכול לפטר אותי בסיטואציה כזו?

בהתאם לצו, המונע מעובדים אלו להגיע לעבודה - אסור לפטר עובד בתקופת הבידוד.

מה זה אומר על השכר? האם ייפגע?

כאמור, במידה ויש לכם מספיק ימי מחלה – תספגו פגיעה מינורית בשכר בימים הראשון, השני והשלישי. במידה ואין לכם מספיק ימי מחלה, אתם תלויים בטוב הלב של המעסיק. או שהוא יסכים שתיכנסו ל"מינוס" (מבחינת ימי המחלה), או שפשוט לא תקבלו שכר כלל על ימי ההיעדרות הללו (פגיעה גדולה יותר במשכורת החודשית שלכם).

האם המדינה מפצה את המעסיקים על ימי העבודה שעובדיהם מפספסים?

נכון לעכשיו – אין הנחיה של המדינה בהקשר זה. מקומות העבודה יצטרכו להתמודד עם ההיעדרויות הכפויות של העובדים (בעצם, כמו ימי מחלה "רגילים").

האם אני צריך להביא אישור רפואי מסוג כלשהו למקום העבודה? 

לפי צו בריאות העם, האנשים שחזרו מהמדינות הבעייתיות אינם יכולים לגשת לרופא או למרפאות על מנת לקבל ימי מחלה (או בכלל). לכן, הצו מפנה את העובד להוריד תעודת מחלה מהאינטרנט שתעמוד בתוקפה לעניין הזכות להיעדר מהעבודה מפאת מחלה, וזאת ביחס לכל תקופת הבידוד החלה על העובד. בנוסף לכך, חלה חובה על העובד למסור למעסיקו בהקדם האפשרי הודעה על כך שעליו לשהות בבידוד ועל תקופת הבידוד.

מה עושים עצמאים או בעלי שנדרשים לשהות בבידוד?

גם הם, כמובן, צריכים לשהות בבידוד. עם זאת, בניגוד לעובדים שכירים, עצמאים שנאלצים להיעדר מעבודה עקב מחלה אינם מקבלים פיצוי על אובדן הכנסתם. בשנת 2017 הועלתה הצעת חוק שביקשה לקבוע לעצמאים מנגנון פיצוי במקרה של מחלה, אולם היא נעצרה בשלב הדיון המוקדם, ולא התקדמה מאז. לכן, כל עוד המדינה לא תחליט אחרת, הם יצטרכו לספוג על חשבונם את הפגיעה הכלכלית בשל הוירוס.

הילד שלי צריך להיות בבידוד. מה הנהלים מבחינתי? ואיך זה נכלל בימי מחלה?

במידה וילדך נאלץ להישאר בבידוד, כל אחד מההורים רשאי להשתמש ב"ימי מחלת ילד" (כל הורה זכאי לפי החוק ל-8 ימי מחלת ילד בשנה; הורה עצמאי (הורה יחיד) זכאי ל-16 ימי מחלת ילד בשנה). שימו לב; כל יום כזה יורד למעשה מימי המחלה הצבורים שלנו. אגב, בניגוד לדמי מחלה "רגילים" (בהם ביום הראשון העובד לא יהיה זכאי לדמי מחלה ובימים השני והשלישי למחלתו – העובד זכאי ל-50% מהשכר), במחלת ילד זה אותו דבר – רק ברצף. כלומר; אם למשל הורה אחד לקח 4 ימי מחלת ילד ברציפות, וההורה השני לקח לאחר מכן 4 ימים נוספים, ההורה השני "ממשיך" את ספירת ימי המחלה של הראשון (כלומר, זכאי לפי חוק דמי מחלה לתשלום החל מהיום הראשון שלו).

אני צריך לטוס לחו"ל במסגרת העבודה, ואני חושש בגלל וירוס הקורונה. האם מקום העבודה יכול לפטר אותי, או לחייב אותי לטוס?

למעשה, יש פה "תחום אפור". במידה ומדובר בטיסה למדינות שמשרד הבריאות לא כלל ב"צו בריאות העם", אם העובד יסרב לטוס הוא יהיה חשוף לפיטורין מצד המעסיק, ובמקרה הזה, אם זה יגיע לבית הדין לעבודה – יש סבירות גדולה שבית הדין יצדד בעמדת המעסיק. לעומת זאת, אם מדובר ביעדים שהוגדרו כיעדים בעייתיים בהתאם לצו בריאות העם, בתי הדין לעבודה צפויים לעמוד לצד העובד, כמו במקרים בהם מעסיק הכריח עובד לעבוד בלי אמצעי מיגון מתאימים (למשל, קסדה באתר בנייה, רתמה בעבודה בגובה, משקפי מגן בעבודות מסוימות וכו') והעובד סירב לכך בשל דאגה לבריאותו, ובגלל זה – פוטר.