באחרונה פורסם כי עובדי ישרוטל התבקשו לעבור בדיקות אמינות ממוחשבות ומצולמות. בתגובה, ישרוטל הדגישה כי מדובר בבדיקת מחשב ולא בפוליגרף, וזאת לאחר שבשנה שעברה התבקשו עובדיה לעבור בדיקת פוליגרף, אבל הבדיקות לא יצאו לפועל. האם דרישה זו חוקית?
1. מהי בדיקת פוליגרף?
הפוליגרף הוא מכשיר המתיימר לחשוף אמירות שקריות באמצעות תגובות פיזיולוגיות, כשההנחה היא כי כשאדם משקר, יש תגובות פיזיולוגיות בלתי נשלטות. יש הסכמה כי הקביעה באם אדם דובר אמת או שקר על בסיס הפוליגרף, מבוססת על היקש הסתברותי בלבד, שכן המומחים בתחום מסכימים כי אין תגובה אחידה לבני האדם כשהם משקרים.
2. מהן שיטות הפוליגרף הנפוצות?
שיטה אחת היא "פרטי חקירה מוכמנים", ובה הנבדק נשאל שאלות בנוגע לפרטים שרק מי שהיה מעורב באירוע יכול לדעת. שיטה נוספת היא "שאלות הביקורת", ובה הנבדק נשאל שאלות המחולקות לשלושה סוגים: שאלות "קרות" שהתשובה עליהן ברורה; שאלות "חמות" המתייחסות לנושא הבדיקה; שאלות "ביקורת" הנוגעות לעניינים אישיים בעלי מטען רגשי עבור הנבדק, במטרה לזהות את תגובות הנחקר. שיטת "שאלות הביקורת" נפוצה יותר, אם כי מומחים סבורים כי היא פחות מהימנה.
3. האם שימוש בפוליגרף פוגע בפרטיות הנבדק?
בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה לשימוש בפוליגרף על ידי גופים ציבוריים, מתואר הפוליגרף כמכשיר החודר לנבכי נפשו של הנבדק וכי שיטת "שאלות הביקורת" גוררת חדירה בוטה ומשפילה לפרטיות, ובכך פוגעת בזכויות היסוד של האדם.
4. האם ניתן להשתמש בפוליגרף כראיה בבית המשפט?
בשיטת שאלות הביקורת, כשאדם משקר, מכונת הפוליגרף תזהה זאת בכ-90% מהמקרים, וכשאדם דובר אמת - בכ-80% מהמקרים. בשל בעיית אמינות זו נפסק כי לא ניתן להשתמש בפוליגרף כראיה במשפט הפלילי. מנגד, נקבע כי בהליך אזרחי ניתן להשתמש בתוצאות הפוליגרף כראיה, כשהצדדים הביעו הסכמה מפורשת לכך.
5. האם ניתן לכפות על עובד לעבור בדיקת פוליגרף, ומה משמעות הסכמתו?
בית הדין לעבודה קבע כי לרוב לא מאפשרים בדיקת פוליגרף בתחום יחסי העבודה. עם זאת, לא מדובר בשלילה מוחלטת. עוד נקבע כי חיוב עובד בביצוע פוליגרף מצוי בספק של ממש, אף אם נתן את הסכמתו לבדיקה ספציפית או בעת חתימתו על חוזה העבודה, שכן אין ממש במתן הסכמה גורפת להיבדק בפוליגרף. כמו כן, נקבע כי יש לבחון אם ההסכמה ניתנה מרצונו החופשי או בשל החשש לאבד את מקום עבודתו.
בעניין אחר, נקבע כי מעביד חרג מכללי ההגינות והזהירות שלהם הוא מחויב, שכן הבדיקה נעשתה כאמצעי ראשון ולא היו ראיות ממשיות נגד העובד. במקרה זה, העובד נתן את הסכמתו לביצוע הפוליגרף, אבל נקבע כי המעביד אילץ אותו לחתום על ההסכמה ולא הסביר לעובד את השלכות הבדיקה, ולכן ההסכמה לא ניתנה מרצונו חופשי.
בפסיקה מאוחרת נקבע כי יש לבחון כל מקרה לגופו, ואין לשלול או להתיר באופן גורף דרישה מעובד לעבור בדיקת פוליגרף.
6. האם ניתן לפטר עובד על סמך תוצאות בדיקת פוליגרף בלבד?
הפסיקה קובעת כי ככל שעובד פוטר על סמך ממצאי בדיקת פוליגרף בלבד, הרי שמדובר בפעולה בחוסר תום לב, ולכן הפיטורים אינם כדין. מכאן, ככל שאמינות בדיקת המחשב שאותה נדרשו לעבור עובדי ישרוטל דומה לבדיקת פוליגרף, הרי שאין לאבחן בין השתיים, וגם השימוש בה צריך להיעשות ובהתאם לכללים שהוצגו לעיל.
עו"ד תורן הוא מנהל המחלקה המסחרית ואהרון היא עורכת דין במחלקה לדיני עבודה במשרד גדעון פישר ושות'
כתבה זו פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך:
