שנה מוזרה עוברת על ישראל, עם שתי מערכות בחירות תוך כמה חודשים, גירעון תקציבי ענק וצורך דחוף לקצץ או להעלות מסים, פערים כלכליים גדולים וכרגיל - יוקר מחיה גבוה. המצב הזה מצליח להסתיר הישג יוצא דופן של המשק: אבטלה נמוכה - שנתונה במגמת ירידה כבר עשור שלם.
במאי ירד שיעור האבטלה בקרב בני 25–64 ל-3.2% בלבד, ושיעור המועסקים בגילים אלה הוא 77.7%. שני הנתונים מציבים את ישראל במקום טוב מאוד בהשוואות בינלאומיות - הרבה יותר מהממוצע במדינות OECD. בשנים האחרונות גם השכר החל לעלות במהירות, ובמארס 2019 השכר הממוצע במשק הגיע ל-10,815 שקל.
זה מעט מבלבל. הרי אנחנו מדברים בלי סוף על שיעורי התעסוקה הנמוכים של הקבוצה שצומחת הכי מהר בישראל, האוכלוסייה החרדית, לצד שיעורי תעסוקה נמוכים של נשים ערביות. אז איך בכל זאת שוק העבודה הישראלי מציג נתונים חזקים כל כך? האם זה מקרי? או שמא נתון ארעי שעלול להתחלף במהירות?
השאלה שהכי פשוט להשיב עליה היא עניין המקריות. לא, אין מקריות בכלכלה, ודאי לא כשמדובר בנתונים עקביים כל כך הרבה שנים.
למעשה, לא רק שאין זה מקרי - זו גם אינה תוצאה של החלטה אחת או שתיים שהתקבלו באחרונה, אלא של כמה החלטות שהתקבלו במשך שני עשורים ושהממשלות השכילו לדבוק בהן. זה אומר משהו על הישגים משמעותיים - הם מושגים רק בזכות החלטות קשות שמימושן ארוך טווח. אם מבינים את הסיבות, אפשר להעריך מה יקרה כשהנסיבות ישתנו. בשני העשורים האחרונים התקבלו כמה החלטות כלכליות דרמטיות שעומדות בבסיס ההישג הגדול של שוק העבודה הישראלי. יש לפחות עשר סיבות לשיעור האבטלה הנמוך. הנה הן, לאו דווקא לפי סדר החשיבות.
1. הורדת המס
הרפורמה במס ב-2003 שהחלה בתקופת שר האוצר סילבן שלום והואצה על ידי בנימין נתניהו, שהחליף אותו באוצר בתקופת ממשלת שרון, היתה בעלת השפעה דרמטית על התנעת הצמיחה במשק. היא נעשתה על רקע שלוש שנות מיתון, טרור אוטובוסים והתפוצצות בועת הדוט.קום - שהביאה לגל פיטורים גדול בהיי־טק ובמשק בכלל. שיעור מס החברות היה אז 36% וכיום הוא 23%. גם שיעור המס על יחידים הופחת משמעותית, באמצעות ריווח מדרגות המס. התוצאה היא שהחברות העסקיות משלמות פחות מס, מרוויחות יותר ולכן כדאי להן להעסיק יותר עובדים. מבחינת העובד, ככל שהנטו שלו גדול יותר, כך כדאי לו יותר לעבוד.
2. הורדת הריבית
ב-2008 פרץ משבר כלכלי גלובלי בעקבות נפילת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס ומשבר הסאבפריים, ואיים למוטט את המערכת הפיננסית העולמית ולהביא למיתון חמור וממושך. התרופה של הבנקים המרכזיים בעולם ואצלנו היתה להוריד את הריבית לרמות אפסיות, וכך לצמצם את עלויות המימון של החברות העסקיות ושל הממשלות. זה הצליח. אמנם לקח לארה"ב כמה שנים לצאת מהמשבר ולאירופה כמה שנים יותר מכך, אך התוצאה היא שאיום המיתון העמוק והממושך הוסר.
שיעורי הריבית הנמוכים עדיין איתנו, ונראה שהכלכלות בעולם התרגלו לכך שזוהי הנורמה החדשה. כשעלויות המימון נמוכות ניתן להשקיע יותר, ללוות יותר ולהעסיק יותר עובדים. לריבית הנמוכה יש גם השלכות על הגדלת הצריכה - אחד ממנועי הצמיחה של המשק בשנים האחרונות. ההעדפה לצרוך - לקנות רכב חדש, לנסוע לחו"ל וכדומה - תורמת אף היא להרחבת התעסוקה.
3. קיצוץ קצבאות
ב-2003 עשתה ממשלת ישראל, בהובלת שר האוצר דאז נתניהו, מהלך משמעותי נוסף של קיצוץ בקצבאות, הן בשל צורך תקציבי והן כדי לעודד אנשים לצאת לעבוד. שמה של התוכנית היה "מקצבאות לעבודה" והיא גרמה לנתניהו ולליכוד נזק אלקטורלי חמור בבחירות 2006, אז השיג הליכוד רק 12 מנדטים. קצבאות הילדים, הבטחת הכנסה וקצבאות הזקנה קוצצו, מהלך שעורר זעם עצום והתחשבנות בקלפי.
כך למשל, גמלת הבטחת הכנסה ירדה מ-2,630 שקל ב-2002 ל-2,140 ב-2015; וקצבת הילדים הממוצעת למשק בית ירדה בין התקופות מ-710 שקל ל-380 שקל. התוכנית הצליחה מעל למשוער, ויצרה תמריץ לצאת לעבוד. אכזרי? לעתים. יעיל כלכלית? בהחלט. הוכחה נקודתית לאפקטיביות של המהלך קשורה לגברים החרדים. בתחילת הקדנציה של הממשלה הנוכחית שיעור ההשתתפות שלהם גדל, ועלה ליותר מ-50%. אולם ברגע שהקצבאות לאברכים גדלו בעקבות הדרישות הקואליציוניות של החרדים עם הקמת הממשלה ב-2015 - שיעור התעסוקה ירד חזרה לכ-48%.
4. מס הכנסה שלילי
לצד המקלות היו גם גזרים. אחד מהם, ומשמעותי במיוחד, היה מענק עבודה שהונהג לראשונה ב-2008, בתקופת ממשלתו של אולמרט. מדובר בהענקת סכום של כ-4,000 שקל בממוצע לזכאים שעובדים והכנסתם נמוכה מדי (בהתאם למספר הילדים). המענק הגדיל את התמריץ לצאת לעבוד, וב-2016 נהנו ממנו יותר מ-300 אלף איש, שקיבלו יחד 1.1 מיליארד שקל. מ-2008 ועד סוף 2017 שילמה המדינה מענקי עבודה בסכום מצטבר של 7.3 מיליארד שקל.
5. העלאת שכר המינימום
בתחילת שנות ה-2000 הגה יו"ר ההסתדרות דאז, עמיר פרץ, את חזון "שכר מינימום 1,000 דולר". המשק היה אז במיתון, ולכן ההצעה נתקלה בקשיים ובהתנגדות. אלא שהרפורמות הכלכליות שהונהגו בעקבות המשבר הכלכלי במסגרת תוכנית "חומת מגן כלכלית" על ידי ממשלת שרון, איפשרו למשק להתאושש, והפכו את החזון - ובהמשך אף שכר מינמום גבוה בהרבה - לבר־מימוש.
שכר המינימום כיום הוא כמעט 1,500 דולר (5,300 שקל), ואף שעלה בחדות בשנים האחרונות - העלייה לוותה בירידה בשיעור האבטלה. זה לא היה קורה אלמלא מהלכים תומכים אחרים כמו הורדת מסים, ריבית נמוכה, קיצוץ קצבאות ותמריצים נוספים לצאת לעבוד.
6. העלאת גיל הפרישה
עוד אחד מהאירועים שהתרחשו כשנתניהו כיהן כשר האוצר היה משבר הגירעונות של קרנות הפנסיה ההסתדרותיות. ניהול כושל ושחיתויות, לצד עלייה משמעותית בתוחלת החיים, הביאו לכך שהקרנות נקלעו לגירעונות עצומים של יותר מ-150 מיליארד שקל, וחייבו תוכנית הבראה שבמסגרתה קוצצו הזכויות לעמיתים וגיל הפרישה לגברים הועלה מ-65 ל-67 ולנשים מ-60 ל-62.
העלאת גיל הפרישה היתה קריאת השכמה שהביאה לכניסה משמעותית של בני 55–64 לשוק העבודה. על פי ניתוח של מכון אהרן במרכז הבינתחומי, שיעור התעסוקה של גברים בגילים אלה עלה מ-61% ב-2002 ל-74% ב-2015, ושיעור התעסוקה של נשים בגילים אלה עלה באותה תקופה מ-39% ל-60%. העלייה בשיעור בתעסוקה בגילים אלה התבטאה גם בדחיית היציאה לפנסיה מוקדמת, וייתכן שהושפעה גם ממדיניות הקצבאות והחמרת תנאי הזכאות לקצבת נכות.
היוזמה הנכללת בתזכיר החוק שהוגש לפני שבועיים על ידי משרד האוצר, להעלות בהדרגה את גיל הפרישה לנשים ל-65, נובעת אף היא מהקושי של קרנות הפנסיה לעמוד בתשלומי הפנסיה בשנים הבאות. אם וכאשר היא תצא לפועל, תהיה גם לה השפעה על שיעורי התעסוקה בגילים המבוגרים. המודעות לסוגיות פנסיוניות גדלה בשנים האחרונות, לאחר שגברה ההכרה שרבים יתקשו להתקיים מפנסיות זעומות אם יפרשו בגילים מוקדמים. זה תמריץ חזק מאוד להיאחז במשרות בגילים מבוגרים.
7. מהפכת המכללות
את ההישג של מהפכת ההשכלה הגבוהה, שהחלה באמצע שנות ה-90, יש לזקוף לממשלת יצחק רבין ולשר החינוך דאז, פרופ' אמנון רובינשטיין, שדחף להקמת מכללות ציבוריות - לאחר שהבין שהאוניברסיטאות אינן מסוגלות לספק את הביקוש. זה הביא לכך שמאות אלפי ישראלים הצליחו לרכוש תואר ראשון ושני בשניים וחצי העשורים האחרונים, מה ששיפר את מצבם בשוק העבודה.
יש אמנם טענות לגבי "השכלת יתר" של אנשים שרכשו תארים ריקים מתוכן או כאלה שאינם משפרים את כושר ההשתכרות, אבל זוהי תופעת לוואי ולא הנקודה העיקרית. על פי ניתוח של מכון אהרן מ-2017, העלייה בהשכלה היא אחד המרכיבים המשמעותיים בעלייה בשיעור התעסוקה, והיא אחראית ל-20% מהגידול בשיעור התעסוקה של גברים ול-40% מהעלייה בשיעור התעסוקה של נשים מאז ראשית שנות ה-2000.
8. יוקר המחיה
יש הרבה דברים רעים להגיד על יוקר המחיה הגבוה בישראל, אבל הוא משחק תפקיד חיובי חשוב בנושא רמת התעסוקה. למעשה, מחירים גבוהים של מוצרים ושירותים משפיעים על שיעור התעסוקה משני היבטים: מצד הצרכנים, אין דרך לעמוד ביוקר המחיה ללא עבודה. חייבים לצאת לעבוד כדי להתקיים. מצד המועסקים, ענפים שאין בהם תחרות בריאה יכולים להרשות לעצמם לגבות מחירים גבוהים ולהעסיק יותר עובדים.
המקרה של שוק הסלולר - עד שהגיעה הרפורמה של שר התקשורת באותה תקופה, משה כחלון, הוא דוגמה טובה. חברות הסלולר גבו מחירים גבוהים, שהגיעו למאות שקלים בחודש ממנוי, וברגע שהחלה התחרות - המחיר צנח לפחות מ-100 שקל, ואז החלה התייעלות שהביאה לפיטוריהם של אלפי עובדים. הם מצאו עצמם חזרה בשוק העבודה במהירות יחסית. יש בישראל עוד ענפים ותחומים מוגנים באמצעות מכסים ומכסות או מתוקף מבנה שוק לא תחרותי. בחלקם הפריון נמוך, והתוצאה היא תעסוקה גבוהה ומחירים גבוהים. זה מעורר את שאלת הכדאיות בעידוד של הגדלת הפריון. ההסתדרות, הממשלה ולמעשה גם התעשיינים לא יוצאים מגדרם להגדיל את הפריון, אולי משום שבטווח הקצר זה יצמצם את שיעורי התעסוקה.
כל עוד הזעקה נגד יוקר המחיה הגבוה אינה מוגזמת, לממשלה עדיף השקט התעשייתי של שיעורי תעסוקה גבוהים. ואולם לאורך זמן, התייעלות משקית רחבה תאפשר גם יצירת מקומות עבודה חדשים, ואולי גם מתגמלים יותר, מאלה שמשלמים כיום שכר מינימום במשרות ייצור בסיסיות.
9. הטבות להורים לילדים קטנים
רבים סבורים שכלום לא יצא מהמחאה החברתית של קיץ 2011, כי הם לא חשים בכיסם כל שינוי. ואולם יש כאלה שהרגישו היטב את השפעותיה - אבות עובדים לילדים עד גיל 3 ואמהות עובדות לילדים עד גיל 5, שנהנו מהטבות מס של אלפי שקלים בשנה. הממשלה הכירה בכך שגידול ילדים בישראל הוא יקר מאור, והעניקה למעשה את ההטבות המשמעותיות היחידות בעקבות המחאה להורים לילדים קטנים. בכך, היא גם הגדילה את התמריץ לשני ההורים להישאר בשוק העבודה, ולא לוותר על תעסוקה של אחד מבני הזוג.
זו הטבה חכמה שצימצמה את "דילמת המטפלת" - השאלה אם כדאי לצאת לעבוד כאשר ממילא חלק משמעותי מההכנסה הולך למטפלת. הטבות כאלה גם מחזקות תמורות חברתיות עקיפות הנובעות ממצב שבו שני בני הזוג עובדים. מימון ההטבה הזאת הושג באמצעות העלאת המע"מ ב-1% - תזכורת לכך שאין ארוחות חינם, ומתן הטבה לקבוצה אחת צריכה להיות כרוכה במיסוי קבוצות אחרות (במקרה הזה מיסוי של כלל הציבור).
10. המצב בעולם
ובכן, לא הכל תלוי רק בהחלטות שמתקבלות בישראל. בהיותה מדינה מוטת סחר חוץ, ישראל מושפעת מאוד ממה שקורה בעולם - והתוצאה מורגשת בעיקר בתחומי תעשיות היצוא שלה. במהלך העשור האחרון התמודד העולם עם המשבר הגלובלי שפרץ ב-2008 באמצעות מעורבות ממשלתית גבוהה מסוגים שונים - הזרמת תקציבים, רפורמות מבניות למיניהן ומדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד (באירופה הריבית שלילית). זה הצליח, וליצוא הישראלי זה עשה שירות טוב. היצוא נהנה גם מהמעורבות המקומית של בנק ישראל, שרכש דולרים ודאג לייצב את הדולר מול השקל, ולמנוע מהיצוא הישראלי לקרוס.
מחליטים עם הגב לקיר
שיעור האבטלה בישראל נמוך מאוד, אך צריך לזכור שהוא מתייחס רק למי שמעוניין לעבוד ומחפש עבודה בצורה אקטיבית. לא נכללים בו אלה שאינם מחפשים עבודה, או שלא יכולים לעבוד מפאת מגבלות כלשהן. שיעור הלא מועסקים בגילי 25–64 הוא 22.3%. חלקם נכים או מוגבלים, חלקם לא עובדים מסיבה אחרת, וכמה אולי עשו אקזיט ומבלים ביאכטה.
ואולם, הדבר הברור שעולה מניתוח הסיבות לירידה החדה באבטלה הוא שמדובר בכמה החלטות שקיבלו ממשלות ישראל, שחלקן היו החלטות קשות (קיצוץ קצבאות למשל), וההישג נובע מיישום ההחלטות האלה לאורך זמן. החלטות משמעותיות מתקבלות בישראל בדרך כלל עם הגב לקיר, בזמני משבר וכשאין ברירה. 2003 היתה כזו, והיא הניבה את תוכנית חומת מגן כלכלית - עם קיצוץ הקצבאות, רפורמת המס ובהמשך את תוכנית ההבראה של קרנות הפנסיה לרבות העלאת גיל הפרישה.
השנה המשמעותית ביותר היתה כמובן 1985, שבה נולדה תוכנית הייצוב ששינתה את פני המשק לחלוטין, הביאה לחיסול ההיפר־אינפלציה, פתיחת המשק ליבוא, יציאת הממשלה משוק ההון והפרטות של חברות ממשלתיות.
שוק העבודה הישראלי מתמודד עם הרבה אתגרים ובהם פריון נמוך, היעדר מנגנוני הכשרה מקצועית טובים, פערי שכר ופנסיה גדולים בין מגזרים ומגדרים, ואיומים שנובעים מהתפתחויות טכנולוגיות וגלובליות שעלולות לייתר משרות רבות בשנים הבאות. אבל שוק העבודה לא במשבר, ולכן לא מורגשת דחיפות לטפל היום במה שעלול לקרות בשנים הבאות. ככה זה עובד כאן. אולי לאחר הבחירות, כשהממשלה הבאה תתמודד עם הגירעון הגדול ותיאלץ להשתמש במקלות של קיצוצי תקציב והעלאות מסים, היא תנסה לרכך את הגזירות עם כמה גזרים - שיכינו את המשק להתמודדות עם אתגרי שוק העבודה.
כתבה זו פורסמה במקור באתר TheMarker
עוד כתבות שעשויות לעניין אותך: