אומנם הקיץ כבר כאן אבל וירוסים, חיידקים ואפילו הקורונה- יכולים כל רגע לדפוק בדלת. כל אלו מעמידים את המשק הישראלי בפני אתגר- לא רק של העובדים עצמם – אלא גם של ילדיהם ובני זוגם.
לאחרונה פורסם תיקון לחוק "דמי מחלה", המשנה את הדרך בה המעסיקים צריכים לחשב היעדרות לחולים במחלה קשה. התיקון הזה התקבל בציבור בשאלות רבות (האם התיקון רלוונטי רק לי? מה לגבי מחלה של אחד מבני משפחתי?), והבליט פעם נוספת את חוסר הידע שקיים בציבור בנוגע להתנהלות הנדרשת ביחס ל"ימי המחלה" שלנו. עובדים רבים - כמו גם מעסיקים - כלל לא מודעים לזכויותיהם מבחינת נוהל ימי מחלה, ולמרות הקורונה, חלקם אף מגיעים חולים לעבודה בשל כך.
בסיוע עו"ד ורו"ח נמרוד רטנר, מנכ"ל לשכת מומחי שכר, מומחה לדיני עבודה, יצרנו מדריך שיעזור לכם להבין מה מגיע לכם כשאתם חולים או מבודדים והאם הבוס יכול לפטר אתכם בגלל היעדרות ממושכת?
מדריך ימי מחלה
כמה ימי מחלה שנתיים מגיעים לנו?
במהלך עבודתו צובר העובד ימי מחלה מדי חודש, שהם למעשה תקופת הזכאות לדמי המחלה. כלומר על-מנת שעובד יהיה זכאי לדמי מחלה, יש לוודא כי אכן צבורים לזכותו ימי מחלה. על-פי סעיף 4(א) לחוק דמי מחלה, תקופת הזכאות לדמי מחלה הינה תקופה מצטברת של עד יום וחצי לכל חודש עבודה מלא אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ולא יותר מ-90 ימים, בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה.
בשנה מלאה (12 חודשים) צובר כל עובד 18 ימי מחלה, ואם אני עובד במקום עבודה ארבע שנים (כלומר – 48 חודשים), ולא ניצלתי כלל את ימי המחלה שלי - נצברו לזכותי 72 ימי מחלה. עובד שבחודש מסוים לא עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה בכל ימי העבודה באותו החודש, יהא זכאי לדמי מחלה יחסיים.
אגב, החוק קובע גם כאן שישנם מקצועות חריגים. למשל עובדי קבלן (חברות כוח אדם) במגזר הפרטי יצברו 2 ימי מחלה לכל חודש עבודה, וכך גם עובדי שמירה ואבטחה, עובדי אולמות וגני אירועים ועובדי ענף המלונאות.
האם מגיע לנו תשלום על יום מחלה? וכמה?
התשובה לשאלה זו תלויה במשך תקופת המחלה ובוותק של העובד במקום העבודה - שהוא אשר קובע את תקופת הזכאות לדמי מחלה וכמובן את גובה שכרו. על-פי סעיף 2(א) לחוק דמי מחלה, עובד שנעדר מעובדתו יהיה זכאי לקבל, בכפוף לתקופת הזכאות המקסימאלית, דמי מחלה כדלקמן: ביום הראשון – לא זכאי לתשלום; בעד הימים השני והשלישי להיעדרו - זכאי למחצית דמי מחלה; עבור כל יום החל מהיום הרביעי להיעדרו ועד ליתרת הצבירה - זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא.
בסעיף 5 נקבע כי דמי המחלה יהיו בגובה שכר העבודה שהיה העובד זכאי לקבל בתקופת זכאותו לדמי מחלה, אילו היה ממשיך בעבודתו. כלומר, מבחינה כלכלית, אם כבר להיות חולים – עדיף להיות חולים ארבעה ימים.
אגב, הזכות להיעדר מעבודה עקב מחלה (של העובד או של בן משפחתו) אינה מותנית באישור המעסיק, בניגוד להיעדרות לצורך חופשה, שאותה המעסיק צריך לאשר מראש, וזכותו אף להתנגד לה.
חליתי. האם אני חייב להביא למעסיק אישור רפואי?
כן. כל עובד/ת שנעדר מהעבודה עקב מחלה צריך להמציא למעסיק אישור מחלה חתום על ידי רופא, תוך שלושה ימים מהיום הראשון להיעדרו ועל התקופה המשוערת שבה לא יהיה מסוגל לעבוד.
אישור זה חייב לכלול את הפרטים הבאים: שם החולה ומס' הזהות שלו, התקופה בה אינו מסוגל לעבוד והתקופה המשוערת בה לא יהיה מסוגל להגיע אל עבודתו, שם הרופא ומענו, תאריך הנפקת תעודת המחלה. אגב, בעבר קבעה התקנה כי על הרופא לציין את סיבת המחלה - ואולם בעקבות עתירה לבג"ץ ומשיקולי שמירת פרטיות העובד, דרישה זו בוטלה.
הגעתי לסוף השנה ונותרו לי ימי מחלה. האם ניתן לצבור אותם לשנה הבאה? האם ניתן לפדות אותם בכסף?
ניתן לצבור ימי מחלה עד לתקופת זכאות מקסימאלית של 90 ימים. לגבי המרת ימי המחלה בכסף, חוק דמי מחלה אינו מחייב את המעסיק לפדות לעובד את ימי המחלה שלא ניצל בכסף, כך שהמעסיק לא חייב להיענות לדרישה כזו מטעם העובד, אלא אם קיימת זכאות כזו מכוח חוזה עבודה אישי, הסכם קיבוצי או נוהג במקום העבודה של העובד. מרבית מקומות העבודה כיום אינם מאפשרים לפדות את ימי המחלה בכסף.
סיימתי לעבוד במקום העבודה ונותרו לי ימי מחלה צבורים. האם אז אוכל לפדות אותם בכסף?
בדרך כלל התשובה היא שלילית, ואין התייחסות בחוק המחייבת את מקום העבודה לפדות ימי מחלה בכסף. כלומר, מרבית העובדים שמסיימים לעבוד במקום מסוים – יאבדו את ימי המחלה שצברו. יוצאים מהכלל הם מקרים בהם יש התייחסות ספציפית לכך בחוזה עבודה אישי, הסכם קיבוצי או נוהג במקום העבודה של העובד.
עברתי את מספר ימי המחלה השנתיים שלי, אין לי ימים צבורים נוספים - ואני צריך לנצל נוספים. איך זה מחושב על-ידי המעסיק? האם הוא יכול לגבות ממני כסף?
אם העובד נעדר עקב מחלה ולא צבורים לזכותו ימי מחלה, המעסיק זכאי שלא לשלם שכר עבודה בגין ימי היעדרותו של העובד. במקרה כזה, זה נתון להחלטת המעסיק ותלוי בנדיבותו.
נעדרתי זמן רב בגלל מחלה. האם הבוס יכול לפטר אותי?
סעיף 4א לחוק דמי מחלה אוסר על מעסיק לפטר עובד בתקופת מחלה עד לתקופת הזכאות הצבורה לו, ובכל מקרה הזכאות המקסימאלית היא של 90 ימים, גם אם בהסכם אישי/קיבוצי יש לו זכאות למספר ימי מחלה גבוה יותר.
עם זאת, איסור זה לא יחול באחד מן המקרים הבאים:
- כאשר המעסיק נתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים לפי חוק הודעה מוקדמת, לפני שהעובד נעדר עקב מחלתו.
- אם מקום העבודה חדל מלפעול או שהמעסיק הוכרז פושט רגל.
הילד הקטן שלי חלה, ואני חייב/ת להישאר איתו בבית. כמה ימי מחלת ילד/ה מגיעים לי?
החוק מאפשר לעובד שיש לו ילדים עד גיל 16, לזקוף עד 8 ימי מחלה בשנה בגין מחלת ילד, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו. כלומר: אם נאלצתי להיעדר בשל מחלת ילדי, זה אפשרי, אבל ימי ההיעדרות ינוכו ממכסת ימי המחלה שלי. שימו לב כי הזכאות הינה ל-8 ימים לכל הילדים יחד, והחוק מתנה את הזכאות בכך שבן/בת הזוג לא ניצל/ה זכות זו במקביל. הורים חד-הוריים שהילד נמצא בחזקתם זכאים לתקופה כפולה של 16 ימים בשנה.
אל תשכחו: אם אתם נעדרים בגלל מחלה של הילד/ה, גם כאן - אתם חייבים להביא למעסיק אישור רפואי על המחלה. במקרה שהילד/ה חולה במחלה קשה, החוק מתיר, בתנאים מסוימים, עד 110 ימי היעדרות בגין מחלת הילד. במקרה זה הזכאות הינה לילד עד גיל 18 ולא 16.
ראוי לציין, כי החוק קובע שאם שני בני הזוג נעדרים לסירוגין בשל מחלת ילדם, לצורך חישוב דמי מחלה יילקחו בחשבון ימי המחלה החל מהיום הראשון להיעדרות של ההורה הראשון, ולא יערך חישוב עבור כל הורה בנפרד.
בן/בת הזוג שלי חלה. האם לפי החוק אני יכול להיעדר מעבודה כדי לסייע לו? האם זה מוגבל למקרים ספציפיים?
אפשר, אבל לא בכל מקרה. לפי חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), עובד זכאי לזקוף עד 6 ימים בשנה של היעדרות בשל מחלת בן-זוגו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו. שימו לב כי החוק מגדיר בן זוג חולה כ"מי שהפך להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום-יום". פעולות יום יום = רשימה סגורה של פעולות שנקבעו בחוק: לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית.
אבא/אמא שלי חלה/חלתה. האם לפי החוק אני יכול להיעדר מעבודה כדי לסייע לו/ה? האם זה מוגבל למקרים ספציפיים?
במקרה זה קיימים מספר הגבלים. בדומה למחלת בן זוג, גם במקרה של מחלת הורה, העובד זכאי לזקוף ימי מחלה רק אם ההורה הפך להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום-יום כפי שפירטנו בסעיף הקודם. בהתאם לחוק, עובד זכאי לזקוף עד 6 ימים בשנה של היעדרות בשל מחלת ההורה שלו או של בן זוגו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, בתנאי שבן-זוגו עובד ולא נעדר ממקום עבודתו עקב מחלת ההורה.
בתקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), מצוינים שני מקרים נוספים בהם לא יוכל העובד לזקוף ימי מחלה לצורך טיפול בהורה:
- כאשר ההורה שוהה במוסד סיעודי.
- כאשר אחד מאחיו של העובד נעדר בשל מחלת ההורה, אז לא יהיה זכאי העובד לזקוף תקופת מחלה במקביל למי מאחיו.
הייתי חולה בימים שישי ושבת. האם מגיע לי תשלום על ימי מחלה אלה?
התשובה לשאלה זו משתנה בין עובד חודשי (במשכורת) לבין עובד יומי/שעתי (בשכר). עובד במשכורת גלובאלית זכאי לתשלום בגין כל תקופת מחלתו, לרבות ימי מנוחה שבועית וחגים. עובד בשכר אינו זכאי לתשלום דמי מחלה בגין ימי מנוחה שבועית וחגים, ועל כן יהיה זכאי לתשלום רק אם אלה ימי עבודה שלו.
האם עובד שעבד בתקופת ימי המחלה זכאי לדמי מחלה?
לא. אם נלך לפי הכתוב בחוק, המעסיק יכול במקרה כזה לשלול מהעובד את הזכות לקבל ימי מחלה. אתם חולים? תנוחו ותחלימו, אל תעבדו.
האם יש התייחסות מיוחדת למצב של לידה, מבחינת בן הזוג?
בחוק עבודת נשים נקבע כי עובד יכול להיעדר עד חמישה ימים מהיום שלאחר יום הלידה של בת הזוג. שלושת ימי ההיעדרות הראשונים - כדין חופשה שנתית, והשניים הנותרים כדין דמי מחלה (שיחשבו כיום השני והשלישי למחלתו בהתאם סעיף 2 לחוק דמי מחלה).
האם ישנם מקרים נוספים שבהם העובד זכאי לנצל ימי מחלה?
בהתאם לחוק עבודת נשים, עובדת או עובד העוברים טיפולי פוריות זכאים להיעדר מעבודתם ולזקוף ימי מחלה, אם הרופא המטפל קבע כי הטיפול מחייב היעדרות זאת, ובתנאי שהודיעו על כך למעסיק מראש.
לעובדת תקופת ההיעדרות לא תעלה בכל סדרה טיפולית על: במקום עבודה בו נהוג לעבוד 5 ימים – 16 ימים; במקום עבודה בו נהוג לעבוד 6 ימים – 20 ימים. לפי החוק, לא יהיו יותר מארבע סדרות טיפוליות בשנה. לעובד - תקופת ההיעדרות לא תעלה על 12 ימים בשנה.
ימי מחלה בגין קורונה
אני נאלץ להיעדר ממקום העבודה בגלל בידוד. כיצד זה יחושב?
תקופת ההיעדרות של עובד שנעדר בגלל הצורך להיכנס לבידוד תיחשב כמחלה, ולכן ישולמו לעובד דמי מחלה. ככלל, דמי המחלה ישולמו לעובד מהיום השני ואילך. ביום השני והשלישי העובד יהיה זכאי ל-50% משכרו ואילו מהיום הרביעי לשכר מלא. אגב, יש לבצע הפרשות פנסיה על התקופה שהעובד בבידוד ואסור לקרוא לעובד בבידוד לשימוע.
עם זאת, אם העובד עבד בהיותו בבידוד – הוא לא יהיה זכאי לקבל דמי מחלה, אלא יקבל שכר עבודה בגין עבודתו. אם לעובד אין מספיק ימי מחלה הוא רשאי להיכנס למינוס של ימי מחלה - ובעתיד לקזז את המינוס.
אגב, כמו שצוין קודם, עובד/ת לא זכאי/ת לתשלום על היום הראשון של הבידוד. עם זאת, אותו/ה עובד/ת זכאי/ת לבקש מהמעסיק שהיום הראשון לבידוד ייחשב לו/ה כיום חופש, וכך יקבלו שכר עבודה מלא עבור אותו יום.
הבידודים גמרו לי את ימי המחלה - מה עושים במצב כזה?
הנוהל בבידוד הוא חריג ושונה ממה שנכתב בחוק "דמי מחלה", והוא מתיר לעובד להיכנס ל"מינוס" של ימי מחלה. ה"מינוס" הזה יקוזז בעתיד לפי צבירת ימי המחלה של העובד.
למשל: אם בשנת 2020 צברתי בגלל ימי הבידוד "מינוס" של 5 ימי מחלה, המינוס ימשיך איתי לשנת 2021 ויתקזז עם 1.5 ימי המחלה המגיעים לי בכל חודש עבודה.
חזרתי מנופש בחו"ל ונאלצתי להיכנס לבידוד. מה קורה כרגע?
אם עובד שב מנופש בחו"ל ונכנס לבידוד עקב החזרה לארץ - לא ישולמו לו דמי מחלה.
אם יש לכם חשש - אל תקחו סיכון. באפליקציית איזי ריכזו עבורכם את כל המקומות בהם ניתן לעבור בדיקת קורונה באזורכם:
ימי מחלה בגין מחלה קשה
עד היום, ההתנהלות לגבי מחלה ממארת של העובד הייתה כאילו זו מחלה "רגילה", כדוגמת שפעת. תיקון 6 לחוק דמי מחלה שהתקבל לאחרונה (11.05.2022) מתייחס לחישוב היעדרות לחולים במחלה קשה. תיקון זה קובע, כי עובד שחלה במחלה ממארת או במחלה שבגללה הוא נזקק לטיפול קבוע בדיאליזה, והוא צריך להיעדר בשל כך מעבודתו לשם טיפול תקופתי או בדיקות תקופתיות (גם לאחר החלמתו), יהיה זכאי לקבל ממעסיקו תשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון להיעדרו, או מחלקו, בכפיפות לתקופת הזכאות המקסימלית שנקבע בחוק דמי מחלה (90 ימים).
אילו הוכחות אני צריך לספק למעסיק?
החוק דורש מהעובד למסור למעסיקו אישור רפואי בכתב כי הטיפול או הבדיקה נדרשים בקשר לאותה מחלה, וזאת בניגוד למחלה רגילה שבה התקנות מציינות שהעובד ימציא תעודת מחלה מאת רופא חתומה ללא ציון הסיבה הרפואית להיעדרות העובד. כלומר, על מנת שהעובד יקבל תשלום מלא על שלושת ימי המחלה הראשונים שנעדר בהם הוא נדרש לחשוף את המחלה שבגינה הוא נעדר.
ומה קורה אם אני לא מעוניין לספק את ה"הוכחות" הללו?
במידה שהעובד בוחר לא לחשוף את הסיבה הרפואית להיעדרות, ישולמו לו דמי מחלה בהתאם לחוק (כלומר ביום הראשון העובד לא יהיה זכאי לתשלום דמי מחלה כלל, ועל היום השני והשלישי יקבל העובד מחצית מדמי המחלה שהוא זכאי להם).
האם במסגרת התיקון החדש יש גם התייחסות לבני משפחה? האם ישנן הקלות לעובדים שהילד/ה שלהם חולה במחלה ממארת או כזו המצריכה טיפול קבוע?
לא. התיקון לחוק (והחוק עצמו) המתייחסים למחלה כזו מתייחסים בהיבט הזה רק לעובד עצמו ולא לקרוביו. עם זאת, חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), קובע כי עובד שיש לו ילד שלא מלאו לו 18 שנה, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעסיק, זכאי לזקוף עד 90 יום בשנה בשל מחלה קשה של ילדו על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, על-פי בחירתו. במקרה שבן-זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו או שהילד נמצא בחזקתו הבלעדית, זכאי העובד לזקוף עד 110 ימים בשנה של היעדרות בשל מחלה קשה של ילדו. כלומר, אם שני ההורים עובדים, זכאי כל אחד מהם בנפרד לזקוף עד 90 ימים. אם אחד ההורים מוותר על ימי הזכאות שלו, בן זוגו יוכל לזקוף עד 110 ימי היעדרות מעבודתו.
האם אני זכאי בשל כך ליותר ימי מחלה?
לא. החוק מתייחס לאפשרות של ניצול ולא הגדלת מכסת ימי המחלה או החופשה שהעובד זכאי להם בהתאם לחוק או הסכם האישי או צו הרחבה.
האם ישנן הקלות לעובדים שבת/בן זוגם חולה במחלה ממארת או כזו הדורשת טיפול קבוע בדיאליזה?
חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן-זוג), קובע כי במקרה שבו בת או בן-הזוג חולה במחלה ממארת, העובד זכאי לזקוף עד 60 ימים בשנה, על חשבון ימי המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה שמגיעים לו, ובלבד שעבד אצל אותו מעסיק לפחות שנה. בחישוב 60 ימי ההיעדרות יובאו בחשבון 6 הימים שהוא זכאי לזקוף בשל מחלה בן זוג, כלומר מתאפשר לו לזקוף עוד 54 ימים על חשבון מחלה או חופשה.