במדינת ישראל אסור, לפי החוק, להפלות בשכר בין גברים לנשים באותו מעמד בעבודה. למרות זאת, ממחקרים רבים עולה כי עדיין, בשנת 2013, קיימים בארץ פערי שכר ניכרים בין גברים שמשתכרים יותר, לנשים, שמשתכרות פחות, גם כאשר הם מועסקים בעבודת זהות או דומות.
סקר השכר השנתי שערכה "קודקס", חברת ההשמה המובילה בענף המשפט, זו השנה השישית ברציפות, מעלה כי גם בקרב עורכי הדין, אלה שמסייעים באכיפתו של חוק שכר שווה לעובד ולעובדת, קיימים עדיין פערים משמעותיים בשכר בין גברים לבין נשים. הסקר, שמתפרסם כאן בבלעדיות, מציג ממצאים מטרידים ביחס לפערי השכר בענף המשפט.
מסקר "קודקס" עולה כי עורכות דין נשים מרוויחות 15% פחות מעורכי דין גברים, והפער בין המינים מעמיק ככל שהוותק שלהם במקצוע עולה. לדוגמה, בוותק של כ-5 שנים מעמיק הפער ל-21%; יצוין כי גם בגזרת הבונוסים השנתיים ניכרים פערים בולטים לטובת הגברים.
פער בולט בהיי-טק
על-פי נתוני הסקר, שניתח בין היתר את ממוצע שכרם של עורכי הדין ביחס למין (גברים מול נשים), ללא תלות של ותק ותחום עיסוק - קיים פער של 15% בשכר לטובת עורכי הדין הגברים.
בדיקת השכר הממוצע בקרב סוגי מעסיקים שונים מעלה כי במשרדי עריכת הדין עומד פער השכר השנה על כ-16% לטובת הגברים, לעומת 15% בשנת 2012; ואילו בחברות שמעסיקות עורכי דין הפער הוא כ-17% לטובת הגברים, לעומת 21% אשתקד.
בסקר השכר השתתפו 1,450 עורכי דין פעילים, שהשיבו על שאלון שכר אינטרנטי מקיף, שהופץ במגוון ערוצי מדיה ושולב באתר האינטרנט של "קודקס". הנתונים נותחו ועובדו בשיתוף מכון הייעוץ והמחקר "מדגם".
הסקר בדק גם את השפעת המגדר על השכר בענף לפי הוותק של עורכי הדין במקצוע. כאן מתברר כי בוותק של עד שנת ניסיון אחת מההסמכה לעריכת דין, עומד הפער בין עורכי הדין לעורכות הדין על 6%. נשים בוותק זה משתכרות 8,714 שקל בממוצע לחודש, והקולגות הגברים משתכרים 9,200 שקל לחודש.
בוותק של שנתיים-שלוש, מעמיק הפער ועולה ל-17% לטובת הגברים. כך שעורכי דין בוותק שנתיים-שלוש משתכרים 13,012 שקל בממוצע, ועורכות הדין רק 11,116 שקל בממוצע.
הפער מגיע לשיאו כאשר מדובר בעורכי דין בעלי ותק של 4-5 שנות ניסיון; בוותק זה מרוויחות הנשים 13,450 שקל, בעוד שעמיתיהן הגברים משתכרים 16,300 שקל - פער רחב של 21% בשכר.
במסגרת סקר השכר נבחנו, בין היתר, ממוצעי השכר של גברים ונשים העוסקים בתחומי עיסוק זהים, שנמצאו כתחומי העיסוק הרווחיים ביותר לעורכי דין ב-2013.
מהנתונים עולה כי בכלל התחומים קיימים פערי שכר משמעותיים לטובת עורכי הדין הגברים, אולם הממצאים בולטים במיוחד בתחומי ההיי-טק והליטיגציה, שם עומד הפער על 11% לטובת הגברים.
התחום המשפטי היחיד שבו עורכות דין נשים מרוויחות יותר מהקולגות הגברים הוא הקניין הרוחני, שבו הן מרוויחות 7% יותר מעורכי דין. לפי "קודקס", עורכות הדין העוסקות בתחום הקניין הרוחני משתכרות 15,720 שקל בממוצע, לעומת 14,600 שקל שמשתכרים עמיתיהן הגברים. יצוין כי נתון זה מלמד על היפוך מגמה בתחום לעומת נתוני אשתקד.
לדברי מנכ"לית "קודקס", אלינור מור-סיטבון, אם בעבר סברנו כי נשים שהן אימהות עובדות מוותרות על שכר למען האפשרות לעבוד בשעות גמישות, ומכאן הפער בשכר - ההנחה הזו הולכת ומתערערת.
"כבר בשלבי הקריירה המוקדמים, קיימים פערים בולטים בין נשים לגברים, בעת שאין שוני מהותי ביניהם בעבודה, ומרבית הנשים עובדות במשרה מלאה. הדבר בולט גם בקרב הדרגים הבכירים ביותר, שבהם מרבית האימהות כבר אינן מטופלות בילדים קטנים, וזמינות יותר לעבודתן".
לדברי מור-סיטבון, לא ניתן להימנע מאי-הנוחות הקיימת בפער הזה המעיד על כוחן המוחלש של הנשים, בין היתר, במסגרת ניהול המשא-ומתן על שכרן. "מרבית המעסיקים המגייסים שניצבים בעמדות בכירות הם גברים בעלי ניסיון בעולם העסקים, שמגיעים לשולחן המשא-ומתן עם פרקטיקות כוחניות ואגרסיביות. נשים, לרוב, נכונות כמעט מראש להתפשר על שכרן, מתוך הנחה שמקצועיותן ומסירותן ידברו בעד עצמן ויובילו בהמשך לקידום ולהעלאת שכר כאשר יוכיחו את עצמן. אך הניסיון מלמד כי ברוב המקרים עיגון השכר בעמדת הפתיחה יגביל את עמדת המיקוח שלהן בהמשך ויקבע את מצבן.
"גברים שמגיעים כביכול מעמדת-מוצא דומה, מרגישים לרוב נוח מאוד בסביבה הגברית, הם משדרים תחרותיות ושאפתנות, וקל להם יותר להתחבר עם המעסיק, מהטעם שפעמים רבות הם מגיעים מרקע דומה, מהעולם הצבאי, החברתי והמגדרי".
- אז מי בעצם אשם בכך שפערי השכר אינם מצטמצמים?
מור-סיטבון: "ניתן לשוב ולדבר על החשיבות שיש בעידוד נשים 'לדאוג לעצמן' בעולם גברי כזה ובמתן כלים מתאימים. אולם בענף שמגלגל סכומי-עתק ותובע מסירות טוטאלית, ראוי להפנות אצבע גם למעסיקים הגברים, ובעיקר לאחריותם להשוואת התנאים. אם לא מטעמים שבחקיקה, אזי מתוך אחריות והגינות, וכן שאיפה להגדיל את מספר הנשים החזקות בענף שנשלט כמעט כולו על-ידי גברים".
הנשים מוכרעות גם בזירת הבונוסים
סקר "קודקס" בחן גם את מצב מקבלי הבונוסים בקרב הגברים והנשים אצל מגוון מעסיקים בענף המשפט. מהסקר עולה כי גם בתחום הבונוסים זוכים הגברים ליתרון גדול מאוד על פני הנשים. 31% מעורכי הדין הגברים המועסקים במשרדי עורכי הדין נהנו השנה מבונוסים, לעומת 17% בלבד מקרב עורכות הדין.
בחברות נרשמה השנה ירידה משמעותית בהיקף הבונוסים שחולקו לעורכי הדין, וכן הצטמצם משמעותית הפער בין הזכאים לבונוסים בקרב הגברים והנשים. 18.1% מעורכי הדין בחברות קיבלו השנה בונוסים, לעומת 16% מהנשים.
יצוין כי הסקר ניתח אף את פערי הבונוסים, בהתבסס על מאפיינים של מין ותחום עיסוק. ואף שגם כאן נרשמו פערים משמעותיים בין הגברים לנשים, חל שיפור מסוים לעומת נתוני אשתקד
בתחום ההיי-טק נהנו 28% מעורכי הדין מבונוסים בשנת 2013, לעומת 17% מהנשים (עלייה לעומת 2012, שבה קיבלו 12.5% בלבד). ובתחום שוק ההוןזכו 31.9% מהגברים לבונוסים, ורק 26% מהנשים (לעומת 21.2% אשתקד).
מנגד, בתחום המסחרי-הבינלאומי נרשמו תוצאות מעודדות: 36.2% מעורכי הדין קיבלו בונוסים, לצד 36.5% מהנשים. בתחום המסחרי-המקומי ירד שיעור מקבלי הבונוסים ועמד על 15.4% בקרב הגברים, לעומת 16.9% בקרב הנשים.
לדברי מור-סיטבון, על אף השיפור הקל בנתונים לעומת 2012, גם בנושא הבונוסים נשמר הפער בין נשים לגברים. "הבונוסים לעורכי הדין מוענקים הן בגין הישגים מקצועיים והן כביטוי הערכה של המעסיק על היבטים שונים, בהם יציבות העובדים, נאמנותם, התמדתם וכיו"ב. נשים וגברים בענף המשפט מצופים לעמוד בסטנדרטים זהים, הן מבחינה מקצועית והן מבחינת המאפיינים הרכים.
"מעסיקים רבים מציינים כי עורכות הדין מתעלות על עמיתיהן הגברים באיכות העבודה, ביסודיות, בהעמקה ובתפוקה, וכן כי הן לויאליות יותר למקום העבודה. אולם נתוני השכר והבונוסים אינם משקפים זאת, ומלמדים שנשים אינן מתוגמלות על כך".
ומור-סיטבון מסכמת: "לענף המשפט נדרשת עוד כברת-דרך ארוכה, התבגרות וקבלת אחריות על מיצובן הגבוה יותר של הנשים, בשאיפה שבשנים הבאות הפערים הגדולים בשכר ובבונוסים יצטמצמו".
"השוויון לא יבוא במתנה"
עו"ד מיה ליקוורניק - מעורכות הדין הבכירות בארץ, והאישה היחידה שעומדת זה שנים בראש אחת מ-5 פירמות עורכי הדין הגדולות בארץ (הביג-5) משרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל - לא הופתעה מנתוני "קודקס" על פערי השכר המשמעותיים בין נשים לגברים בשוק עריכת הדין.
עם זאת, ליקוורניק רואה את הנתונים האלה בחומרה. "אני חושבת שעולם המשפט לא מתנהג אחרת מהעולם כולו. ולכן אנחנו מוצאים פערים כאלה בשכר, וזה חמור מאוד בעיניי", היא אומרת.
לדבריה, "לאפליה על רקע מגדרי אין כל הצדקה בשום תחום וגם לא בתחום המשפט, ויש להילחם בתופעה במגוון דרכים. באפליית נשים צריך להיאבק באמצעות החוק וגם על-ידי חינוך, הסברה והגברת מודעות אצל המעסיקים. השוויון לא יבוא אף פעם במתנה. בכל מקום שנתקלים באפליה כזו, צריך לטפל בה בכל האמצעים הנדרשים. חשוב לזכור כי זה לא פשוט ולא קל לאישה שמגלה שהיא מופלית לרעה לצאת במאבק כזה נגד המעסיק".
ליקוורניק אומרת כי כתבות שמאירות את הבעיה הן מאוד חשובות כי הן שמות את הנושא על השולחן ומוודאות שהשיח בנושא לא ייפסק. "יש אולי אנשים שחושבים שהכול בסדר ושאין יותר מה לשנות, אבל לא זה המצב".
עם זאת, לדבריה, במשרדי עריכת הדין הגדולים בארץ לא קיימת אפליה בלתי עניינית בשכר בין נשים לגברים. "אצלנו במשרד אין דבר כזה, וגם לא במשרדים אחרים שאני מכירה. זה לא שאין שונות בין העובדים, אבל השונות היא עניינית. הפערים בשכר הם פערים שמקבילים לפערים בעומס העבודה.
"יש אצלנו נשים שעובדות ב'משרת-אם', והן עובדות פחות, ולכן אולי מרוויחות פחות, אבל פר שעה הן משתכרות כמו כולם. חשוב להדגיש כי גם הן עובדות קשה ונותנות שירות מצוין ללקוחות, וכי יש כיום גם גברים שמבקשים לעבוד במסגרת מצומצמת משיקולי משפחה, ואנחנו פתוחים גם לזה. כמו שאנחנו לא מפלים נשים אנחנו לא מפלים גם גברים".
- האם העובדה שנשים רבות עובדות ב'משרות-אם' פוגעת בקידום שלהן?
"השנה צירפנו 9 שותפים למשרד, מתוכם 5 נשים. כל החמש הן שותפות צעירות שהיו בחופשות לידה בשנתיים האחרונות. העובדה שהן ילדו ומקיימות חיי משפחה לא עצרה את ההתקדמות המקצועית שלהן, וגם לא תעצור בעתיד".
