בחברת פיננסים גדולה בישראל, התבקשו לאחרונה עובדי החברה לחתום על מסמך קוד לבוש, שכותרות הייתה "התלבשו בהתאם". לגברים ניתנה רשימה קצרה של הוראות וחוקי לבוש, בעיקר "לא לבוא בכפכפים ושורטס לעבודה", ואילו הנשים קיבלו רשימה ארוכה ומפורטת שגרמה לרבות בחברה להרגיש לא בנוח.

באולפן של "פאולה וליאון" התארחו השבוע ד"ר אילריה שטילר, מרצה לתרבות יצירה והפקה במכללת ספיר,  והסטייליסטית ליאת אשורי, כדי לדון בשאלה האם בכלל יש בעיה עם הכתבה של קוד לבוש כזה או אחר.

"אני הייתי רוצה להתחיל עם סיפור שחוויתי על בשרי, לפני כמה שנים לימדתי באחת האוניברסיטאות בארץ, ובוקר אחד הייתי צריכה מיד אחרי ההרצאה להגיע לאימון, אז התלבשתי כבר בבגדי ספורט מראש, והתנצלתי בפני הסטודנטים שבאתי בלבוש הזה, כיוון שחשבתי שצורת הלבוש שלי באותו היום לא הייתה הולמת או רשמית. והם כמובן אמרו אין בעיה, תרגישי בנוח, אני גם מוכרחה לציין שזה לא היה לבוש פרובוקטיבי", סיפרה ד"ר שטילר, "מסתבר שבסוף הסמסטר, הסטודנטים קיבלו ציונים רעים, והם ניצלו בעצם את הסיפור האנקדוטה ההיא כדי לטעון שהמרצה לא התייחסה אליהם בכבוד ובצורה מתאימה, ולצערי לא קיבלתי גיבוי מראש המחלקה וזה מאוד איכזב אותי. לכן אני מאוד נזהרת עכשיו. באופן כללי אני בעד קוד לבוש".

בעיון מהיר ברשימת ההגבלות שקיבלו הנשים, נוכל למצוא איסור ללבוש גופיות ספגטי או איסור על נעילת כפכפים לדוגמה. אך המסמך לא מתייחס לגובה ולאורך או לכמה צמודים הבגדים, רק מציינים שהשמלות לא יהיו חושפניות מדי. לכאורה מדובר בבקשה לגיטמית, ובכל זאת הנשים בחברה התרעמו על כך.

קוד לבוש לנשים (אינפוגרפיקה: shutterstock)
האם לגיטימי להכתיב קוד לבוש לעובדים?|אינפוגרפיקה: shutterstock

"יש הבדל מגדרי בין איך שהאישה נתפסת לבין איך שהגבר נתפס", משיבה ד"ר שטילר, "מאז ומתמיד אנחנו מושא הסתכלות, וההסתכלות היא בעיקר גברית. מאז ומתמיד האישה עברה חיפצון".

הסטייליסטית ליאת אשורי, מי שמלבישה עשרות גברים ונשים מדי יום, אינה מסכימה עם טענת העובדות בחברה: "קודם כל אני רוצה לעשות סדר, כשאנחנו מקבלים הגבלה או תקנון, אנחנו כבר מייצרים אנטי, כאילו מישהו כופה עלינו. עובד, לא משנה אם הוא עובד במוסד ציבורי, ברגע שהוא מקבל מדים יש לו על מה להתלונן. כשאין מדים אז מתלוננים שצריך להוציא כסף כדי לקנות בגדים, בכל מקרה יתלוננו".

"מבחינת צניעות, אני לא חושבת שיש משהו גס בלהגיד שאנחנו רוצים לשדר משהו מכובד, ולא רק בגלל הקהל הדתי", טוענת אשורי, "לדוגמה, אם אנחנו נכנסים לחברת רכב, גם אם לא מדובר בחברת יוקרה, ומגיעה בחורה נותנת שירות עם מיני מקרו או עם גופיית ספגטי עם מחשוף יפה, אבל לא לנסיבות האלו – יש בזה משהו מביך".

ולגבי רשימת ההגבלות הארוכה לעומת הגברים, אשורי לא מופתעת: "אני באה ואומרת שלגברים האפשרויות הרבה פחות פתוחות, לנו יש הרבה יותר אופציות, הרי לגבר יש רק מכנסיים. כשנותני שירות שומרים על לבוש מכובד ואסטטי אין בזה דבר מוגזם", מסכמת אשורי.